|
|
| נשלח ב-24/6/2012 09:51 |
 |
| |
[quote]זאב דבליו,
זה לא מה שהרמב"ם אומר. וזה גם לא עונה על אף אחת מהשאלות. אז בשביל מה?
[/quote]
אנסה שוב.
לשאלתך האם זה מה שהרמב"ם אומר?
הרמב"ם מחלק בין 'מפורסמות למושכלות'.
לדעתך- הרמב"ם מתכוין ל'אנליטי וסינטתי' ומכך הגעת לשאלתך על החובה לציית (שמזה הרמב"ם עצמו מוכיח שהיה בו דעת גם קודם החטא) שזה לא אנליטי.
לדעתי -הרמב"ם לא התכוין לחלוקה הזו -כפי שהיא מקובלת היום. אלא ש'מושכלות' כולל בתוכו את כל האנליטי ומקצת מן הסינטתי. ההבדל בין סינתטי שמשוייך למושכלות לבין הסינתטי שמשוייך למפורסמות הינו שהכרעה ערכית שמקורה בדעת (מוסר צדק ציות לקול ה') =מושכלות. הכרעות שמקורן בהרגשה שהאדם כפוי לה (בושה) =מפורסמות.
האדם (שלפני החטא) שנמצא בהכרה ברורה באמיתות החובה לציות לה' -לא יכל לחטוא. אך ע"י נטיתו לתאוה, והשימוש שהוא התחיל להפנים ע"י שהשתמש בקטגוריות 'מפורסמות' כמו "נחמד להשכיל" "תאוה לעניים" הכאה את ההכרה הבהירה של 'שקר-אמת' שהייתה לו ואיפשרה לו לחטוא.
ומיני אז התפיסה הבהירה של שקר-אמת מנצנצת בהכרת האדם רק לשניות כמו 'ברק החרב המתהפכת' וההכרה ה'מפורסמת' היא המתמידה יותר. -ע"כ דברי הרמב"ם כפי שהבנתי אותם.
לשאלתך איך זה עונה לשאלותיך.
לשאלה 1- להמרות את פי ה' זה לא "רע" אלא 'שקר מושכל' [לא קשור בכלל לנטוראליזם]
ל2- למוסריות יש 2 פנים. מושכל ומפורסם. ולשניהם ייתרון האדם ע"פ הבהמה (גם למפורסמות). מה השאלה?
ל 3-החטא מתחלק ל 2 שלבים. שלב א' עצם השימוש והעדפת קטגוריות מפורסמות "נחמד להשכיל" "תאוה לעניים" ע"פ קטגוריות 'מושכלות'.[ל' המו"נ "וכאשר המרה (את פי האל) ונטה לעבר תאוותיו הדמיוניות ותענוגות חושיו הגופניים, כפי שאמר: כי טוב העץ למאכל וכי תאוָה הוא לעֵינַיִם"]. שלב ב' עשיית מעשה העבירה בפועל (הנוגד את המושכל ומעדיף את המוחש).
שלב א' איפשר לאדם לכבות את אור הדעת המושכלת ולחטוא, אך תפיסת הבושה הגיעה רק אחרי החטא בפועל.
את ההסבר לכך (הרמב"ם לא כותב, אבל כתבתי לך לעיל שאפשר להבין את זה פשוט. שרק החטא בפועל משנה את זהותו של האדם ונהיית חלק ממנו. כי הבושה נובעת מכך שהאדם מזהה את עצמו בהופעה שלו +שזהותו שלאחר החטא הינה המשיכה ליופי ומיניות -מכאן נובעה תחושת הבושה שלאחר החטא -"ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עֵרֻמים הם"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2012 13:17 |
|
| |
אין חדש תחת השמש.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2012 13:26 |
|
| |
לא כדאי,
אבל האם ניתן להתגבר על זה?
וכפי שאמר לי חבר: יוסיף דעת היא מחלה סופנית.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2012 15:13 |
|
| |
"וכפי שאמר לי חבר: יוסיף דעת היא מחלה סופנית"
חבר לא חכם,בלשון המעטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2012 23:35 |
|
| |
[quote]
זה אמירה של אחד שבאמת יכול לנסות.
צבי, הבנתי שהקטע החדש שלך זה לטעון שצענע גבר, אבל מרוב עלגותך, הפואנטה הולכת לאיבוד.
[/quo
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2012 23:59 |
|
| |
באתי להביע דעה ומצאתי את עצמי כותב דברי תוכחה.
הברכפלדי
ברוך הבא אל הפורום
מתוך הערתך ניכר שפיקח אתה, ובקיא בחכמת ההומור אתה.
ואדם חכם כמוך, מה ראה לפגוע באדם אחר?
וכמה יש לשבח את תגובתה של צענע, שקראה חרפתה ושתקה.
ואמנם באו חברי הפורום, גם אלו שלא יהססו לחלוק על חברתנו צענע במקום אחר, כדי להגן עליה.
וכל זה לא היה אמור להיכתב כלל.
אתה מוזמן להישאר, ולהשתתף, ולשמור את יכולת הביטוי שנחנת בה כדי להתייחס לנושאים ולא לכותבים.
ולהשומע ינעם.
***
הטענה הקלאסית נגד החכמה היא שהפרה מאושרת יותר מאשר סוקרטס. ומצד שני, מי ירצה להיות פרה מאושרת כאשר הוא יכול להיות סוקרטס, אפילו סוקרטס אומלל. אפילו סוקרטס שהוצא להורג?
אבל כמדומה שהנושא התעדכן, והיום יש טענות חדשות נגד החכמים. כגון שיש להם בעיות ביחס אנוש ובחינוך הילדים.
ואולי זה בא להראות שמושג ה"חכמה" טעון פיתוח ובירור. ואולי מתחת למונח האב הזה יש קטגוריות ותת קטגוריות, ויש כאלו שמצליחים לקבל ציון גבוה בסוג החכמה א' אבל לא בסוג ב'?
***
האם האדם חכם מתוך בחירה שאל מיכי. ונותרתי פעור פה מול שאלה שלא חשבתי עליה מספיק עד היום הזה.
מצד שני, האם יש כאן מישהו מחברינו שלא רצה להיות חכם? אני יודע שהמשאל מוטה. סביר שבפורום עצור כאן חושבים נקבל בדרך כלל תשובות מסוג מסויים למשאל שעומד על השאלה: האם תרצה/י להיות חכם/ה.
ואולי להיות חכם זה כמו להיות טוב. כולנו רוצים להיות טובים. האם אדם טוב מצליח יותר בחיים? (אמר ג'רום ק. ג'רום: שמעתי שאדם שיש לו מצפון נקי ישן טוב יותר בלילה. גם אני שמעתי כך ואף שמעתי עוד שגם בשעות היום אדם טוב שמח בכך שעשה טוב ולא עשה רע).
אחרי כל זאת אני מעלה את התזכורת הכמעט קבועה שלי. הבה נעשה נסדר. הבה נאפיין. מה זה נקרא "להיות חכם"? האם זה ידע ולכן מתפלג בין תחומי הידע? האם יש כאן כישורי חיים? נעשה רשימה ונבחן.
שאלת עזר: אולי יש להתחיל ברשימה של מי שייראו בעינינו כחכמים. למי ניתן את תואר הכבוד הזה ועל שום מה. ומה המאפיינים שבעינינו, דרך מדגם זה, נזהה כמסמלים את החכמה?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2012 01:13 |
|
| |
אכן המילה "חכם" איננה מדויקת וממוקדת כי לחכמה יש ענפים רבים.
וכותרת האשכול לא מבטאת את מטרתו.
כוונתי הייתה שכדאי לכל אדם להרחיב את תחומי חכמתו. ובעיקר בתקשורת ובכישורים חברתיים.
יותר מזה, אני חושב שהיה לתועלת רבה אם בישיבות (ובכל מוסד חינוכי) היו מלמדים נושאים כאלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 22:24 |
|
| |
החכמה מתחלקת להרבה ענפים,
המשנה באבות הגדירה חכם לזה שרואה את הנולד ,האם שוה ?כמובן
יש חכמה ,,אוסף הידיעות ,קרי אינטלגנציה ,זקני תלמידי חכמים כשמזקינים דעתם מתיישבת עליהם ,זקן כולל את מי שקנה חכמה ,
בינה ,,להבין דבר מתוך דבר ,,שוים ?בכל לימודי העיון בודאי,הצלחה ברכישת נכסים וכספים ,,מאידך מרבה נכסים מרבה דאגה,[לא לחכמים לחם אינו שוללאת הנורמה]
דעת ,,כולל גם אינטלגנציה רגשית ,חכמת חיים,,שוה?כמובן
חריפות ,שוה ?בהשתמשות נכונה, מאוד,
זכרון ,שוה ?אחד מהמעלות המעולות ,מאידך זה כולל גם זכרונות לטינה וכעס וחותם לזולתך וכו,
דוגמא ליוסיף דעת יוסיף מכאוב הוא הפורום עצכח,
דוגמא לאי השווי של להיות לא חכם הם כל אלה שהכרת בכל שנותיך בחדר ובישיבה שהתקשו בלימודם והצטערו בצער הקנאה והתיסכול ואי השייכות להיות שוה בין השוים מול הצלחת חבריהם ,
ובכל זאת גם חלש הכישרונות יכול לקנות חכמה וליהפך לבעל כשרונות ,ובעיניי ראיתי כדוגמת המהרם שיף ממש,
|
|
|
|
|
