פליאה נשגבה בעיני כל ההתפלפלות והדקדוקים העצומים בקוצה של הלכה,
והלוא מעשה זה עוול מזעזע בעיני כל בן אנוש, והיתכן שהתורה התירתו?!
יושבים יהודים תלמידי חכמים, בדרך כלל מתוך צער ועוני, מנדדים שינה מעיניהם
משקיעים את מיטב כוחם וכשרונם בחיבור ספר או יצירה תורנית, ולבסוף באים
ערלי לב, אטומי רגש ואוכלים את פרי עמל רעיהם, ופוגעים בהם בכבודם
ובממונם, האין זו אכזריות קורעת לב.
הלוא נפשינו יודעת מאוד שלרוב, מדובר באנשים שיודעים היטב, על מעשי חבריהם,
ואינם מרגישים שום דבר ברוע כזה לעשות בזדון ושביעות רצון.
ויש המגדילים הרעה ושולחים ידם במלאכת רעיהם, בגניבה ובנפש מושחתת,
וגורמים נזקים רבים, ואין מושיע.
בתי הדין לרוב מחשים, ומפוררים וממוססים את התביעות, וכ"ש שאינם נוקטים כח
ב"ד יפה. ואף במקרים הקשים מוצאים הרשעים דרך להערים ולהפר פסקי בית דין
מי יודע כמה חיבורים וכמה כתבי יד אינם מטופלים ואין להם דורש מפחד הני בריוני.
תוקן על ידי נצל ב- 24/06/2012 17:00:36
|
|
