פגישות פורמליות- עד מתי?

אני לא יודע איך אצלך הולך הפגישות אבל אני מעולם לא שאלתי כמה אחים יש לך? מדברים על הווי הישיבה הווי הסמינר הווי משפחתי וודאי שלא שואלים מה זה ראיון עבודה?

אם ניקח את דברי הרב דיאמנט כפשוטם הרי שאין צורך בהתאמה בינאישית ובאומנות גדולה בזיווג שידוכים. נו מה, החיים הם עגבניות פלפלים ותכשיטים נאים וההתאמה היא רובה ככולה טכנית. ה כ צ ע ק ת ה? זה לא יתכן שהמשפט מהווה לך כלל עיקרי.... אנחנו נפגשים כדי לראות אם אופן התקשורת, קווי האופי והרקע המנטלי לא יעלו על שרטון כבר בתחילת הדרך ויותר מזה, אולי אפילו יצליחו להניב פרי.... כך לפחות אני רואה את הדברים. הכוונה שלי בניהול פגישות פחות פורמליות התמקמה על סוג התקשורת. כלומר, אפשר לדבר על משפחה לדוג׳ באופן אינפורמטיבי. אפשר באופן כנה. זה לא הנושא אלא הטון והאווירה בה מתנהל המפגש. שורה תחתונה: קצת יותר כנות.

אם זאת הייתה הכוונה אז תמיד הייתי כן בפגישות גם בצעירותי אני חושב שהבסיס הראשוני בקשר צריך להיות אמון, מצד שני לא צריך לדבר על נושאים מורכבים בהתחלה כדי שלא תצטרך לשנות מהאמת הכי פשוט לשתף תחושות בנושאים פשוטים משפחה חברים סמינר ישיבה