|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:09 |
 |
| |
| xibolaiyu כתב: |  | | . הרי על פי הודאתך המפורשת לא הבנת אפילו את החומר בקישורים בויקי (אני מניח לטובתך מחמת השנים שבזבזת במיסטיקת קבלה ומיכולוגיה, ולא מפגם מולד), ולכן אין משמעות לדעתך מה נובע ממה. לכן, יהי, אינך מספיק מתוחכם להיות שרלטן, ונועדת להיות חסיד שוטה של השרלטן מיכי. עלוב מאד. |
|
אכן, אתה ב"ה מספיק מתוחכם להיות שרלטן, ואתה מנצל את היכולת הזאת טוב. הצלחה רבה.
אם אינך יודע, לאף אחד שלא מבין שפה מתמטית לא היה יכולת להבין מה שכתבת. באשר לויקי, פשוט לא הטרחתי עת עצמי ללמוד את הנושאים, הם לא מספיק חשובים לי. ובמקומות שמובנים לבני אנוש רגילים שאינם מתמטיקאיים אקדמיים, הבנתי שטענותיך לא רלוונטיות. כמו גם מההבהרות של מיכי. שמשום מה נוהג לדבר בלשון בני אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:10 |
|
| |
ליהיאור
"כתבתי חברים, לא חברות. הן חכמות מספיק לחפש בגוגל ולצטט משם לבד, ואינם צריכים להמלצותי. ]"
לחפש בגוגל ולמצוא את הבלוג שלך?באמת לא כדאי.
אבל לאחר שגוגל הפך לספריה ענקית גוגל הוא בהחלט מקום ראוי לצטט ממנו -מה שספרן ומרחביה עושים כל הזמן.אבל אותם רק תשבח כי הם הרי גברים.
השובניזם שלך גורם לך לטעון טענות הבל לא נכונות -וזה לא מפליא בכלל -הרי למדת אותן תוך כדי שינון המיכולוגיה.
היה לך ממי ללמוד.
ואגב באשכול על האדמו"ר הזקן אתה הוא זה שהבאת קישורים בלי סוף(רובם לא לעניין) מתוך גוגל.
אז ,באמת,-בור ששתית ממנו מים אל תשלך בו אבן .
תוקן על ידי צענערענע ב- 26/06/2012 16:12:38
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:30 |
|
| |
אני מבקש מן המנהלים למחוק כל איזכור אישי וכל מה שלא שייך לנושא.
חבל לכתוב עוד ביטויים כאלו. זה מכביד על עבודת המנהל וגוזל את זמנו (ואני היודע) וגם בסוף יימחק.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:32 |
|
| |
מנחם, xibolaiyu, ירוחם וכולם.
יש לי הבנה בעניין, אשמח לשמוע את דעתכם.
ההגדרות שלי למושגים:
עולם גשמי/העולם הזה = מה שאנו משיגים באמצעות חמשת החושים.
עולם רוחני/העולם הבא = מה שאנו משיגים באמצעות המחשבות והרגשות.הפתרון לשאלות שעלו פה נמצא בהגדרה של העולם הבא. הוא איננו רק עתידי, הוא נצחי ולכן הוא מעל הזמן, הוא קיים תמיד גם בהווה. לא מדובר על משהו מרוחק שאין לנו מושג מהו אלא על משהו שאנו יכולים לחוות כאן ועכשיו. עולמנו הפנימי. העולם הפנימי על פי המסורת היהודית (אני צריך לבדוק מה המקור הראשוני) הוא ממשיך להתקיים גם לאחר שגוף האדם מת. איננו יכולים לדעת שזה נכון באמצעות הניסיון שלנו אלא רק אחרי שנמות. אך גם אין לנו סיבה לומר שזה לא נכון. כשהאדם בונה ומטפח את עולמו הפנימי/הרוחני הרי הוא נהנה ממנו בהווה. ולמקרה שהוא נשאר קיים לאחר המוות האדם ימשיך ליהנות ממנו לנצח.
אולם, אדם שאין לו כמעט עולם פנימי וכל כולו היה שקוע בעולם הזה, החיצוני והגשמי, מה יכול להישאר ממנו לאחר המוות? כלום. הוא אבוד.
נראה לי שזה השכר והעונש האמיתיים. (המקור העיקרי שלי להבנה זו הוא הקדמת הרמב"ם לפרק חלק)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:39 |
|
| |
צענע
יש הבדל (קצת עמוק מדי בשבילך להבין), אבל ההבדל הוא בין מי שיודע גם לחפש בגוגל, לבין מי שכל חכמתו/ה מסתכמת בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:40 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | אני מבקש מן המנהלים למחוק כל איזכור אישי וכל מה שלא שייך לנושא.
חבל לכתוב עוד ביטויים כאלו. זה מכביד על עבודת המנהל וגוזל את זמנו (ואני היודע) וגם בסוף יימחק. |
|
מסכים. רק שלא ישכח למחוק את זה גם בשאר האשכולות בהם מצא שיבולי חשוב מאד להודיע מיהו שרלטן ומי לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 16:50 |
|
| |
ליהיאור
לא ציפיתי שאתה תבין את דברי.
שהרי רוב הודעותי הם דברי שלי ולא ציטוט מגוגל.-וניתן להוכיח את השקר שלך (כאילו אני רק מצטטת מגוגל) בכל עת.
כתוב שהרוצה לשקר-ירחיק עדותו.
והרי כאן כל אחד יכל לבדוק שרוב הודעותי הן דברים שלי ולא ציטוטים מגוגל.
תוקן על ידי צענערענע ב- 26/06/2012 17:48:57
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 23:10 |
|
| |
| מבקשטוב כתב: | | כשהאדם בונה ומטפח את עולמו הפנימי/הרוחני הרי הוא נהנה ממנו בהווה. ולמקרה שהוא נשאר קיים לאחר המוות האדם ימשיך ליהנות ממנו לנצח.
אולם, אדם שאין לו כמעט עולם פנימי וכל כולו היה שקוע בעולם הזה, החיצוני והגשמי, מה יכול להישאר ממנו לאחר המוות? כלום. הוא אבוד.
|
|
אני לא מבין אותך,
כל הנאה גשמית היא הנאה רוחני, (הרי מי נהנה אם לא ה"אני" המודע\הנפש\הנשמה) אז הוא ימשיך לדמיין (אם אפשר לדמיין בלי מוח ?! לדעתי פגועי מוח יוכיחו שלא !!) את אותו הנאה בדיוק כמו שממשיך לדמיין את הנאה הרוחני שאתה מדבר עליו,
דוגמא הכי טובה לדעתי תהיה ה"חלומות" עובד השם חולם חלומות עם הנאות רוחניות,
עובד הזמן חולם חלומות עם הנאות גשמיות,
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 23:18 |
|
| |
ההבדל היחיד הוא- עובד הזמן מתעורר מחלומו עם ואל משהו ממשי.
התמים -אפילו כשהוא מתעורר הוא ממשיך לחלום, וזה הכל מה שיש לו מהחלום-חלומות. בכתיב נכון חלויימעס.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2012 01:12 |
|
| |
מקס
ההנאה הגשמית תלויה בחמשת החושים ולאחר המוות הם אינם, כיצד ימשיך ליהנות?
ידמיין?! לזה אתה קורא הנאה? זה סבל גדול לדמיין משהו שלא מתגשם. קח אדם שלא אכל יום שלם ואין לו אוכל. כל זמן שהראש שלו יהיה עסוק בדברים אחרים הוא בקושי יסבול מהרעב (לפחות מהנסיון שלי), אבל אם הוא ידמיין אוכל פתאום הרעב יציק לו.
אדרבה, זהו עונש גדול שהוא ידמיין ויצפה להנאות החושיות שהיה רגיל אליהם והם לא יתגשמו לעולם.
ההנאה הרוחנית שאני מדבר עליה אינה תלויה בדברים גשמיים ובחמשת החושים. לכן יוכל להמשיך ליהנות ממנה לאחר המוות. הרי המוות שאנו מכירים הוא מוות גשמי, אין סיבה לומר שגם ה'אני' הרוחני מת.
את הדוגמא שהבאת מעובד השם ועובד הזמן, לא הבנתי. מה זה חלומת עם הנאות רוחניות וחלומת עם הנאות גשמיות? ומה זה עובד הזמן?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2012 11:21 |
|
| |
| מבקשטוב כתב: | | מקס
ההנאה הגשמית תלויה בחמשת החושים ולאחר המוות הם אינם, כיצד ימשיך ליהנות?
לא נכון, הנאה היא אישי מעצם שהיא רוחני, כך גם הכאב, נכון שהגורם\הסיבה היא גשמית, אבל הרגשת טעם אוכל או כל תענוג גשמי גופני, היא רוחני, כמו הכאב, כל סבל תלוי באדם לפי הדמיון, ולא לפי הפצע הפיזי (תנסה לרדת לסוף דעתי)
עכשיו: כבוד חברתי היא דמיון, הנאה דמיונית לגמרי,
כן גם חניפה לאלוקים, כל עבדות השם שהיא חניפה, היא דמיונית לגמרי,
אדם שעומד להודות לאלוקים על יצאת מצרים בזמן גלות אישי וחברתי, או בזמן השואה, הוא פשוט חנפן וגם נהנה מזה,
האם הנאה הזו ירגיש לנצח ?! אחרי מותו ?!
(תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ז דף יא טור ג /ה"ג) דניאל אמר האל הגדול והנורא ולא אמר הגבור בניו מסורין בקולרין היכן היא גבורתו ?! ....... אמר רבי יצחק בן אלעזר יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי ואינן מחניפין לו ידמיין?! לזה אתה קורא הנאה? זה סבל גדול לדמיין משהו שלא מתגשם.
ולכן לא כדאי להאמין בחיים אחרי המוות, ויש רק להאמין שהחיים מעוברים על ידי ההורים עד שננצח את הכרובים ונאכל מעץ החיים ונחיה לנצח,
קח אדם שלא אכל יום שלם ואין לו אוכל. כל זמן שהראש שלו יהיה עסוק בדברים אחרים הוא בקושי יסבול מהרעב (לפחות מהנסיון שלי), אבל אם הוא ידמיין אוכל פתאום הרעב יציק לו.
מכאן ראיה שזה דמיון אישי, ולא הרעב מציק באמת, לו הרעב מציק באמת מה יעזור לו שהוא עסוק,
קח לדוגמא כאב ראש, אם הקמול פותר את הבעיה אז הכאב היא דמיוני, ראו זאת הקדמונים ביין ועוד
אדרבה, זהו עונש גדול שהוא ידמיין ויצפה להנאות החושיות שהיה רגיל אליהם והם לא יתגשמו לעולם.
נווו ואייך ירגיש הנאה רוחנית ? שאין לו מוח וחושים ?
ההנאה הרוחנית שאני מדבר עליה אינה תלויה בדברים גשמיים ובחמשת החושים.
במה היא תלויה ? אייך מרגיש את ההנאה ? שאין מוח אין כלום, כל מחלות הזקנה והיין יוכיחו,
לכן יוכל להמשיך ליהנות ממנה לאחר המוות. הרי המוות שאנו מכירים הוא מוות גשמי, אין סיבה לומר שגם ה'אני' הרוחני מת.
זו השאלה האם יש ה"אני" מחוץ למוחינו, כלומר האם פועל האני בלי כלים ? הקדמונים הרגישו בבעיה עם היין, הם ראו שהיין מבטל את האני, גם הרגישו זאת על חולי נפש, הם גם הרגישו זאת על חטאים ואמרו "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות"
כלומר האני לא לגמרי שולט על הכלים, ואם כבר שולט אז רק כל זמן שהכלים חיים, אחרי שהם מתים על מה בדיוק האני שולט ? אם איזה כלים נהנה ? לכן אמרתי שרק חלום אפשרי בלי כלים רק עם כוח הדמיון, וכוח הדמיון לא קיים אחרי המוות,
יש הרבה סיבות לומר שהוא מת יחד עם הגוף, להפך לומר שהוא לא מת היא הבעיה הרציני ביותר, 1, אי אפשר להוכיח דבר כזה, 2, אם זה שקר אז זה אלילות ממש, כלומר אנו מנשלים את האדם בהבטחות שווא, הוא מוותר על החיים הגשמי הנצחי (= עמלינו לדורי דורות עד שננצח את הכרובים ונאכל מעץ החיים ונחיה לנצח)
3, אין טעם למה האלוקים ברא שכל חי חייב להוליד, כלומר אם העיקר זה החיים אחרי המוות אז למה שלא נוצר האדם בלי אבא ואמא, ולכן אין טעם לרוב מצוות התורה, לא צריך ארץ ישראל, לא צריך שום מצות זיכרון ליצאת מצרים שהם רוב החגים ורוב המצוות כמו שבת תפילין מזוזה ועוד ועוד,
את הדוגמא שהבאת מעובד השם ועובד הזמן, לא הבנתי. מה זה חלומת עם הנאות רוחניות וחלומת עם הנאות גשמיות ?
אתה עושה את החלוקה לא אני, אני טוען שאין חלוקה כל הנאה היא אישי שה"אני" מרגיש, עובד השם ירגיש הנאה סיפוק,
כמו העובד הזמן מרגיש הנאה וסיפוק, וכל זה היא רק דמיון בחלום,
ומה זה עובד הזמן?
תלוי במקרה\בטבע, או תלוי בחוקי החברה של האומות הטיפשים, הוא לא מתנהג\מתנהל על פי התבונה\השכל\התורה שהיא כבוד האלוקים,
משנה מסכת חגיגה פרק ב "כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם"
מפרש לנו הרמב"ם (בפירוש המשנה לרמב"ם מסכת חגיגה פרק ב)
כל שלא חס על כבוד קונו, הכוונה בזה מי שלא חס על שכלו, כי השכל הוא כבוד ה'.
|
|
לסיכום:
אתה מדבר על רוחני מסוג אפלטוני, היום אף פילוסוף רציני לא חושב שהוא קיים באמת,
ולכן חייבים אנו לחזור לתורה המקורית,
אפלטון הביא את הטמטום הזה לאנושות, וכך נוצר הנצרות והאיסלם,
התורה המקורית הולכת על חשיבה אחרת לגמרי,
האדם נולד יחידי והוא אכל מעץ הדעת טוב ורע,
ולכן כל טוב של ההורים יעבור (חינוך וחברה) לדור הבא, (וזה עולם הבא כפשוטו)
כך כל רע יעבור לדור הבא, מי חוקי חברה ותרבות עד גנטיקה גופנית ממש,
המטרה הסופית של התורה היא לחיות לנצח, כלומר התבונה והטוב תנצח את האבולוציה והברירה הטבעית,
ואז נתגבר על המחלות וגם על המוות,
והיות שזה המטרה, אז יש טעם לכל המצוות שבתורה,
יש טעם בארץ ישראל (כמקום שאין בה אסונות טבע ויש בה אקלים טוב בכדי שצאצאינו יכלו לחיות בה לנצח, לא כמו איזור בבל שקרה שם המבול,) יש טעם משחרור העבדות במצריים שכמעט והתבוללנו שם, (בלי זה בשביל מה לצאת ממצרים ? הרי לפום צערא אגרא ?)
יש טעם בנצחיות\שרידות התורה והאומה,
יש טעם בעריבות זה לזה,
לפי אפלטון אין טעם לכל זה, הרי לפום צערא אגרא. במילא מה לי איך ואיפה אני מתנהג בטוב, מה לי שרידות אישית כמו שרידות אברהם אבינו עם ברית המילה,
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עומק העניין,
תוקן על ידי maxmen ב- 27/06/2012 11:24:15
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2012 11:56 |
|
| |
מקס
האם אפלטון אמר גם -לפום צערא אגרא? זה רעיון אפלטוני?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2012 15:07 |
|
| |
מקס
1. אדם ללא חוש טעם יכול ליהנות מאוכל?
2. אדם ללא חוש ראיה יכול ליהנות מיופי?
3. " " " שמיעה יכול ליהנות ממוזיקה?
4. " " " מישוש יכול ליהנות ממשגל?
5. " " " ריח יכול ליהנות מבושם?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2012 21:22 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | מקס
האם אפלטון אמר גם -לפום צערא אגרא? זה רעיון אפלטוני? |
|
לא, אבל הדוגלים בחכמינו בעולם הבא רוחני, הביא את ההיגיון שלא משנה ההצלחה העיקר הרצון הלב, והשכר בעולם הרוחני היא לפי העמל,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2012 21:49 |
|
| |
| מבקשטוב כתב: | | | מקס
1. אדם ללא חוש טעם יכול ליהנות מאוכל?
2. אדם ללא חוש ראיה יכול ליהנות מיופי?
3. " " " שמיעה יכול ליהנות ממוזיקה?
4. " " " מישוש יכול ליהנות ממשגל?
5. " " " ריח יכול ליהנות מבושם? |
|
ברור שלא וזה מה שאני אומר, בלי כלים אי אפשר להנות, אבל הנאה עצמה היא אישית שה"אני" מרגיש,
אם רק הכלים הם ההנאה ?! אז למה שיהיה הבדל למה על טעם וריח אין להתוכח ?
אל כורחינו שהנאה היא אישי ב"אני". מכאן רצו להוכיח את הנשמה, ומכאן אולי היא קיימת אחרי המוות, וכו' וכו'
אני טוען שזו לא ראיה, כמו שיש טביעות אצבע שונות וכמו שיש פרצופים שונים, כך יש גם בטעמים והנאות הבדלים בין אחד לשני,
כלומר השינו בטעם היא מסיבה פיזית ולאו דווקא מסיבה שיש "אני" עצמאי שעוד חיי כביכול אחרי המוות,
יש עוד סיבות, למשל אחרי שהתברר שהמוח היא פלסטית, אז האדם מתרגל לטעמים, כלומר מה שאהב אתמול לא יאהב מחר, יופי שמשך אותו אתמול לא ימשוך אותו מחר,
אותו דבר לגבי עבדות השם, ילד בחור עובד את השם עם הרבה רגש, שגודל ולומד מבין שזה לא העבדות השם הנכון לפי הבנתו היום, ובכל זאת זה אותו סיפוק הלכה למעשה, רק שגדל הוא מאוד מסופק שהשכיל להבין יותר מה רוצה ממנו האלוקים, עד שמגיע לימי הזקנה ומבין שבעצם האלוקים לא רוצה ממנו כלום,(לצורכו ח"ו) ואז מתחיל להבין אם האלוקים רוצה משהו ממנו זה שהוא ישמח וישתדל להנות מהחיים ולתת לאחרים להנות מהחיים,
ואז שראה שאחרים נהנים וגם הוא נהנה, יש לו סיפוק, הוא רואה את צאצאיו חמש דורות, או יש לו שבע בנים והוא מבטח מכך בנצחיות אישית לדורי דורות, (וזה עומק המימרה שמי שרואה חמש דורות בחייו או יש לו שבע בנים מובטח לו שלא יראה פני גהינם או מובטח לו כיסא בגן עדן) וזה מספק אותו ומת בחיוך, (מי שלא זוכה בזה יכול לזכות בכך אם יתרום למשפחות עניות שהם על סף המוות ואכחדה ח"ו, או ילמד ילדים חכמה שהם יבנו לעצמם נצחיות. כל זה אמרתי בשביל אלושלא זכו לצאצאים או שאין להם את היכולת להשיג את נצחותם באופן טבעי)
|
|
|
|
|
