| נשלח ב-29/6/2012 16:38 |
 |
| |
חינוך ילדים
לפני כמאתים שנה וחמשים נחלקו חכמים מהו החינוך הראוי לילדים.
שתי הדעות העיקריות:
א. השמרנים סברו שטבע האדם רע מלידתו, דעת ילדים הבל, ויש לחנכם באמצעות ספרי מוסר ודת על מנת שיהיו בנערותם כמבוגרים.
ב. הרומנטיקאים סברו שטבע האדם טוב מלידתו, שילד הינו בריה מיוחדת הנבדלת מהמבוגר, ויש לחנך ילדים באופן שיעצים את כשרונותיהם ומידותיהם הטובות, לא ע"י מדעים ואמנויות ודוגמות דתיות המשחיתים את נפש האדם, אלא באמצעות שירה והתפעלות מהטבע.
בישראל הדעה הראשונה באה לידי ביטוי אצל הלמדנים ותנועת המוסר והמשכילים שלימדו את הילדים גמרא או ספרי מוסר או ספרי השכלה. הדעה השניה באה לידי ביטוי אצל החסידים, במיוחד אצל הבעש"ט שבהיותו ריש-דוכנא היה מלמד את הילדים לזמר. כשבא רבי מנחם מנדל מקוצק לעיר הולדתו הקביל את פני מלמדו הדרדקי שלימדו חומש ונמנע מללכת אל מלמדו. משנזדמן לאותו מקום עם מלמדו, שאלו המלמד אם הוא מתבייש בו. השיב לו רבי מנחם מנדל מקוצק: אתה לימדתני דברים שאפשר להשיב עליהם, כי פירוש זה אומר כך ופירוש זה אומר כך, ואילו הוא לימדני תורת אמת, שאין להשיב עליה כלום, וכך נשארה אצלי, לכן ראיתי חובה לעצמי ללכת ולהקביל את פניו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 16:43 |
|
| |
ומה היה לפני 250 שנה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 16:47 |
|
| |
באותה תקופה היו הרבה חכמים שחשבו על הנושא של חינוך ילדים, וזה היה חלק מהתעוררות רוחנית כללית בה ביקשו לצאת לחירות מכבלי השכלתנות הדוגמטית ומורשת ימי הביניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 16:55 |
|
| |
מה רע לחנך עם הגדה ?
תראה, תלוי מן הסתם בגיל,
יש גיל שמחנכים עם הגדות,
יש גיל שמחנכים כבר עם מחשבה ושכל ובינה,
אייך שאני רואה את העניין.
צריך לחלק בין התמונה הגדולה שנונתים לילדים,
לבין הלימוד לצורך גדילתם התפתחותם וכו' וכו', כמו ללמוד לכתוב מטמתיקה ועוד,
הלימוד המקצועית שייך למומחים, אין טעם לדון על כך,
מה שיש לדון היא. איזה תמונה כללית יראה ויבין הילד על העולם ועל סביבתו,
התמונה שהאלוקים בייביסיטר כשל כשל טוטלי,
כלומר בני אנוש מודים היום שהאלילות היא אסון, (וזה עומק דברי חז"ל שבוטל ע"ז מאז שהגיע חכמת יוון לאנושות, רק חז"ל לא חלמו שנהפוך את האלוקים עצמו לאלילות)
ולכן התמונה העיקרית שכל ילד חייב לקבל היא, שהאלוקים והיקום והכל. חד הם,
יש עריבות כל בני אנוש זה לזה,
שוב אני לא מומחה בחינוך, אני לא יודע אייך באיזה דרך מכניסים זאת בילדים,
אבל קודם שהמבוגרים ידעו את זה. ואחר כך נחשוב אייך להעביר זאת לילדים,
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 17:30 |
|
| |
מ
אני מציע שלפני שמתחילים דיון, לבדוק סטטיסטית, האם בתלמודי התורה חסידיים יותר כיף ופחות מכות מאשר בליטאיים.
להתחלה
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/06/2012 17:30:44
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 17:36 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מ
אני מציע שלפני שמתחילים דיון, לבדוק סטטיסטית, האם בתלמודי התורה חסידיים יותר כיף ופחות מכות מאשר בליטאיים.
|
|
המלמדים אצל הליטאים הם חסידים, (הרי איזה ליטאי יהיה מלמד .)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 17:45 |
|
| |
בעל,
הדיון הכללי הינו על שתי הדעות. בתקופה המודרנית, דהיינו במאה השנים האחרונות, אין כמעט חינוך ילדים בדרך השניה. ומכל מקום, הלמדנות והחסידות אינן הביטויים היחידים והמוחלטים של שתי הדעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 18:01 |
|
| |
מקס,
החינוך מתקופת ימי הביניים ואילך היה לתת לילדים אמונה תמימה באמצעות לימוד מקרא, בקיאות בהלכה, ומידות טובות. תובנותיהם לתיקון האדם והעולם היו מתפתחות בגיל מבוגר בהכירם את הקלקולים של החברה האנושית,
אזי המרחק בין חזון למעשה הביאה בד"כ לגישה המתייחסת בביטול אל העולם הזה.
הרומנטיקאים סברו שתפיסת העולם של ימי הביניים שגויה מיסודה, כי אם החברה האנושית מקולקלת, משמע שכל הדורות הקודמים מקולקלים, וממילא מנחילים לדורות הבאים דרך שאיננה טובה. אדרבא הילד מטבעו יודע להתפלל, מכבד את כל הבריות, ומתייחס לעולם לא כאל פרוזדור אלא כעולמו של הקב"ה. מדות מקולקלות איננו למד אלא מהמבוגרים. לפיכך, לא סברו שצריכים רק ללמד את הילדים אלא להתייחס אליהם בכבוד וללמוד מהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 18:06 |
|
| |
הפשט על הפסוק בתורה כי יצר האדם רע מנעוריו-
מלידתו לא כתוב מילדותו לא כתוב. מנעוריו כתוב. נער- זה תחילת החנוך, מיום שהמלמד מתחיל ללמד את הנער- הוא מכניס בו את יצר הרע.
ילד נולד טוב ובר לב- ההמשך הוא רע.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 18:12 |
|
| |
ירוחם,
על-כן אמר שלמה: חנוך לנער על-פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה. על-פי דרכו של הילד, ולא לפי הדוגמטיות של המלמד. או במילותיו של רבי נחמן: אל תהיה זקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 18:27 |
|
| |
מ.
ידידי היקר זו שוב טעות מושרשת מהישיבה. מאיפה המלמד או האבא יודעים, מה הוא דרכו של הילד? הם למדו פסיכולוגיה?
גם הפסיכולוגים הגדולים טועים בזיהוי טבעו של הנער.
הפשט הנכון הוא- על פי דרכו- על פתח דרכו, פי משמש במקרא כפתח- פי החירות -פ' וישלח.
שלמה מיעץ להתחיל לחנך בפתח דרכו של הילד, ואזי החינוך נשאר בו עד זקנתו.\
אבל דא עקא לפעמים מחנכים אותו לדברים והגיון מעוות- וגם זה נשאר בו עד זקנתו, וצריכים חינוך מחדש.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2012 18:32 |
|
| |
ירוחם,
אכן המלמד והאבא בד"כ לא יודעים מה דרכו של הילד, ועל-כן נערים מתנערים ממה שמלמדים אותם.
אולם מחנכים אמתיים יודעים לזהות את ייחודו של כל תלמיד ותלמיד, ומסוגלים לכוון כל תלמיד על פתח דרכו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2012 21:29 |
|
| |
מ שלמה- היה מחנך ובעיקר נתן עצות בחינוך כתב.
משלי פרק ט (ח) אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ:
שאלה- לאדם יש -בן לץ -ובן חכם .עם הלץ יש לו בעיות והוא צריך להוכיח אותו. עם החכם אין לו בעיות. למה להוכיח אותו?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2012 21:42 |
|
| |
ירוחם,
הלץ חפץ בלצון ולא בחכמה. על-כן נאמר תן לחכם ויחכם עוד, דווקא על החכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2012 22:33 |
|
| |
מ
אתה מערבב פסוקים- הפסוק הזה אומר אל תוכיח לץ תוכיח חכם, מדובר כאן על להוכיח .
שלמה החכם אמר כך- כשאתה מוכיח- אל תוכיח אותו כאילו הוא לץ- אל תגיד לבן שלך- לתלמידך- אתה לץ- אתה רע כי עשית את המעשים הללו.
הוכיח חכם- תוכיח אות על תקן חכם- תגי לו- איך חכם כמוך עושה דברים כאלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2012 23:12 |
|
| |
ירוחם,
דבריך פירוש חסידי למשל ועצה פדגוגית טובה. בלשונו של שלמה, מתלוצץ על אמונה וריק מתורה נקרא לץ, וירא שמים וחכם בתורה נקרא חכם.
|
|
|
|
|
