מה פשר היפוך הצינורות בהקדמת אותיות לועז לאותיות של אש שניתנו למשה בסיני?
כד תבין רזא דערלה, [דעליה שאלת באשכולא דילך], תבין דדא הוא סדרא דצנורא מעיקרא, ולית כאן היפוכא כלל וכלל. ודא איהו גופא רזא דאש שחורה על גבי אש לבנה. דאתייהיב למשה בטורא דסיני, סיני דייקא, בתר דנפקו מעם לוע"ז, דקדמה לה, דאיהו סטרא דשמאלא, דביה רזא דההוא מחשבאה דרמיזנא עליה לעיל. ודי לחכימא ברמיזא.
ואכמ"ל.
אגב, בגמרא יש שיטות שהתורה ניתנה בדעץ (הכתב העברי העתיק). טכנית אין היגיון שהתורה תינתן בכתב אשורי - לשם כך היה על האל ללמד זאת את משה הנסיך המצרי דובר המצרית (והכנענית-עברית, לפי ההנחה שנשאר לו משהו משלושה חודשים בבית הוריו, שהם בתורם דיברו כנענית-עברית כמסורת מהתקופה בה ירדו למצרים, שכן לא התערבו במצרים) (העם בכל מקרה היה אנאלפביתי), ואפוכי מטרתא למה לי?
נשלח ב-2/7/2012 18:54
רציוסקפטי כתב:
ואכמ"ל.
גם על הבדיחות שלי אתה תופס אותי? נא לא לבקש ממני להסביר את זה כי כשמסבירים בדיחה היא כבר לא בדיחה.
נשלח ב-2/7/2012 19:14
יהיאור כתב:
מה פשר היפוך הצינורות בהקדמת אותיות לועז לאותיות של אש שניתנו למשה בסיני?
כד תבין רזא דערלה, [דעליה שאלת באשכולא דילך], תבין דדא הוא סדרא דצנורא מעיקרא, ולית כאן היפוכא כלל וכלל. ודא איהו גופא רזא דאש שחורה על גבי אש לבנה. דאתייהיב למשה בטורא דסיני, סיני דייקא, בתר דנפקו מעם לוע"ז, דקדמה לה, דאיהו סטרא דשמאלא, דביה רזא דההוא מחשבאה דרמיזנא עליה לעיל. ודי לחכימא ברמיזא.
יהי אור היקר לייק אחד גדול ואדאתינא להכי, אני רואה שיש לך תחביב לכתוב בלשון זוהר, זה עורר אצלי שאלה קדומה, ממה התלהבו 'חכמי דורו' של הרמח"ל מזה שהוא כתב את ספר 'תיקונים חדשים' בלשון זוהר, כל בקי ורגיל בספר זוהר אם הוא קצת מוכשר ספרותי הוא יכול לכתוב בלשון זוהר כמו הרמח"ל, ואולי יותר, אטו הלשון משנה משהו, ויעיד על זה ידידינו 'יהי אור' שעושה את זה בצורה נפלאה, אפילו עם תוכן לא רע בכלל.
נשלח ב-2/7/2012 19:55
צבי א-חכמי דור הרמח"ל לא "התלהבו" מכתיבות הרמח"ל אלא החרימו אותו על היומרנות להוות המשך לזוהר ואפילו לתהלים. ב- מי שכן התלהב ממנו כנראה זה בעיקר בגלל התוכן וגם על שהוא מייחס את הכל לגילויים שמימיים נפלאים.
ג- אם כבר, תשאל על הזוהר עצמו, מה מתלהבים ממנו, אחר שכל התוכן שבה היה יכול להיכתב על ידי כל מקובל בן הדור שבה "נתגלה" אם רק ירצה להשתמש בלשון הזה. [הוא ספר חדשני ויצירתי מאד, שלא כל אחד יכול לכתוב, אבל אחד עם יצירתיות מספיק גדולה כן. אבל האם השפה שלו זה הנקודה? האם יש בכלל בעולם הזה ספר שניתן להתרשם בו ישירות שמדובר במשהו שלא יכול להיות יצירה אנושית? אני לא מכיר ספר כזה.]
אחרי הכל ספרו תיקונים חידושים הוא ספר יפה מאד. כמו גם ספר הזהר, ומה שלא יהיה, הלשון שלו מוסיף לקסם וליופי שלו.
האם הנקודה היא שזו שפה שלא משתמשים בה בחיי היומיום ומיוחד למקצוע הזה [כמו שיש דברים שנשמעים טוב כשמשתמשים במילים צרפתיות, ומדענים , וכן האפיפיור, מדברים רק בלטינית, וכו'] או שיש משהו מיוחד לארמית דוקא. ?
נשלח ב-2/7/2012 22:45
"1,000 כותבי הפורום " אלף נכנסים.. ואחד יוצא...
נשלח ב-3/7/2012 07:19
"בכפר קטן היה בית שנודע בשם "הבית של אלף המראות".
כלב, קטן ושמח, שמע על הבית הזה והחליט לבקר בו.
הוא דילג בשמחה על המדרגות עד שהגיע לשער הכניסה.
כשהביט מבעד לפתח הבית, הוא זקר את אוזניו וכשכש בזנבו במהירות.
להפתעתו הרבה, הוא מצא את עצמו ...מתבונן על 1000 כלבלבים שמחים אחרים,
המכשכשים בזנבותיהם במהירות ממש כמוהו. הוא חייך חיוך גדול ונענה ב- 1000
חיוכים גדולים, חמים וידידותיים כמו החיוך שלו.
כשעזב את הבית, הוא חשב לעצמו: "איזה מקום נפלא. אחזור ואבקר בו לעתים קרובות".
באותו כפר, כלב קטן אחר, שלא היה כל כך מאושר כמו הכלב הראשון,
החליט, גם הוא, לבקר בבית הזה.
באטיות טיפס על המדרגות והרכין את ראשו כשהתבונן
דרך הדלת. כשראה 1000 כלבים לא-חברותיים מתבוננים בו בחזרה, הוא נהם
עליהם. הוא נבהל כש- 1000 כלבים קטנים נהמו עליו בתשובה.
כשעזב - הוא חשב לעצמו, "איזה מקום נורא. לעולם לא אחזור לבקר בו."
(סיפור עם יפני או פקיסטני, הדעות חלוקות)
לפעמים, אנחנו מבחינים באחרים בנקודות שאנחנו משתדלים להעלים מעצמנו.
לפעמים, אנחנו פשוט לא מבינים שאת היחס שאנו נותנים לאחרים- אנחנו מקבלים כבומרנג, או כהשתקפות.
הכלל הזה נכון בכל יחסים בין אישיים,בין זוגות ובין קבוצות.
א"א לטעון כל הזמן: זה הצד השני- האחר, שאטום ולא מסוגל להבין אותנו. הרבה פעמים אנחנו אלה שאוטמים את האוזניים בכח, מתעלמים, וממשיכים להגיד "איך הם לא מבינים?!"
שימו לב:
"הם" (יהיו מי שיהיו) לא מבינים כי "אתם" (תהיו מי שתהיו) לא תמיד מוכנים להסביר. וכמעט אף פעם לא מוכנים לקבל.
הייתי מציעה לשנות קצת את הגישה וללמוד מאותו אדם שכתב:
כאשר הייתי צעיר רציתי לשנות את העולם.
גיליתי שקשה לשנות את העולם אז ניסיתי
לשנות את העם שלי.
כאשר ראיתי שאיני יכול לשנות את העם.
התחלתי להתרכז בשינוי העיר שלי.
לא הצלחתי לשנות את העיר שלי.
וכאדם מבוגר יותר ניסיתי
לשנות את משפחתי.
היום כשאני כבר זקן, אני מבין שהדבר היחיד
שאני יכול לשנות זה את עצמי.
ולפתע אני מבין כי
אם לפני הרבה זמן הייתי משנה את עצמי
הייתי עושה ההבדל עם משפחתי
והייתי עושה הבדל בעירי.
ההשפעה שלי הייתה יכולה לשנות את עמי
ואז באמת הייתי משנה את העולם.
או במילות חכמה אחרות :"טול קורה מבין עינך..טול קיסם מבין שיניך..."
אולי כשנתחיל לשנות את עצמנו- נצליח מתוך זה לשנות את העולם.
וגם אם לא נצליח, תאמינו לי, ההשתקפות תהיה יפה הרבה יותר...
המשך ערב נפלא!
פייני"
("חרדים - נעים להכיר")
נשלח ב-3/7/2012 07:50
רק הערונת.
בבית שיש בו אלף מראות יש הרבה יותר מאשר אלף כלבים, כי כל מראה משתקפת באחרות.
