בית פורומים עצור כאן חושבים

מאימתי אתם קרויים אדם - הריגת עוברים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/7/2012 17:58 לינק ישיר 

רציוס, אכן, הבדל מסוים מאד.
יש טיעונים כבדי משקל לכך שהמאירי התכוין ברצינות. הם מובאים ונדונים בספרות, וכל אחד יכול לעיין בהם ולהתרשם. אבל חברי בית המדרש הרציוסקפטי לא נותנים לעובדות לבלבל אותם. בומרנג דבומרנג הוא עיקר אמונה (מסוג א) אצלם, ובמסגרת הפתיחות האתיאיסטית הידועה הם לא ישנו אותו ולא יוותרו על הספקולציות שלהם לגבי כוונות המאירי, גם אם יעלה עליהם טרקטור ח"ו. אבל הפרשנות המסורתית היא הלוקה בספקולטיביות, כזכור לכולנו. האתיאיסטים כולם אנשי מדע ובעלי חשיבה מדעית, ולכן הם נצמדים רק לעובדות. המאירי אמנם כתב משהו מאד ברור, והוא עשה זאת בעשרות רבות של מקומות, אבל ברור שהוא לא התכוין למה שהוא אמר. וזוהי הפרשנות ה'מדעית' וה'רציונלית'. ואילו אני, דוס חשוך שכמוני, נוטה לפרש את דבריו כפשוטם, כלומר להיצמד לעובדות.

לשאר הנקודות שבדבריך לא התייחסתי, ואכן בצדק רב. אבל מכיון שנאמנה עליי עדותך שלא הבנת בעצמך מדוע הטיעונים הללו בטלים, אעשה זאת כעת (יען כי הצדק צריך להיראות ולא רק להיעשות).
חוסר האפשרות לבטל דברי בי"ד פשוט לא רלוונטי לכאן, ולכן לא התייחסתי לכך. וזאת מכמה סיבות, בזו אחר זו:
1. מדובר בהלכות דאורייתא  ולא דרבנן, ובזה כתב הרמב"ם רפ"ב מממרים שאין שום מגבלה וכל דור יכול לבטל דברי קודמיו.
2. יתר על כן, במקום שבטל הטעם, שיטת הראב"ד (שם) שניתן לבטל גם תקנות וגזירות דרבנן.
3. כשביטול הטעם גורם לאבדן נפשות (של גויים) אין חולק על כך שאפשר לשנות כל דבר. וכעין זה תמצא בתוס' ע"ז שהתירו איסורי ריבית ומכירה לעובדי ע"ז במקום שהדבר כרוך בהפסד גדול, ובודאי כשהוא כרוך בהפסד חיים. הרי לא יעלה על הדעת שהיצמדות לגזירה דרבנן שבטל טעמה תצדיק אבדן חיים.
אה, שכחתי, אנחנו הדוסים אמורים להיות ממש מאובנים ולא רציונליים. סליחה...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2012 18:13 לינק ישיר 

mdabraham כתב:
חוסר האפשרות לבטל דברי בי"ד פשוט לא רלוונטי לכאן, ולכן לא התייחסתי לכך. וזאת מכמה סיבות, בזו אחר זו:
1. מדובר בהלכות דאורייתא  ולא דרבנן, ובזה כתב הרמב"ם רפ"ב מממרים שאין שום מגבלה וכל דור יכול לבטל דברי קודמיו.
2. יתר על כן, במקום שבטל הטעם, שיטת הראב"ד (שם) שניתן לבטל גם תקנות וגזירות דרבנן.
3. כשביטול הטעם גורם לאבדן נפשות (של גויים) אין חולק על כך שאפשר לשנות כל דבר. וכעין זה תמצא בתוס' ע"ז שהתירו איסורי ריבית ומכירה לעובדי ע"ז במקום שהדבר כרוך בהפסד גדול, ובודאי כשהוא כרוך בהפסד חיים. הרי לא יעלה על הדעת שהיצמדות לגזירה דרבנן שבטל טעמה תצדיק אבדן חיים.



1-2. אוקיי, נתפסת לסמנטיקה. צריך בית דין שמוסכם על רוב העם. המאירי אינו כזה. הרב קוק/גרשוני/אברהם שמקבלים אותו - אינם כאלו. אין כזה, טכנית - זו הרי מהות האורתודוקסיה.

3.
א. הערה טכנית - שמת לב שמדובר על הלכה דאורייתא (לפי סעיף 1), לכן הלוגיקה של 'לא יעלה על הדעת' בסוף, וההסתמכות על התקדים של התוס', אינה רלוונטית.

ב. מי אמר? הסוגריים מאוד חשובות. מדובר בהנחת המבוקש: כדי לבטל את הטענה לזילות חיי גוי בן ימינו, צריך להסתמך על הטענה שחיי גוי בן ימינו אינם זולים... התוס', טכנית, דברו על חיי יהודים קדושים.

ג. בנוסף, מי אמר שכשזה נוגע לחיים (ולו של יהודים קדושים) אפשר לבטל תקנה? זה שיש לזה תקדים בתוס', או ברמב"ם, או אצל מיכאל אברהם = שהתוס', או הרמב"ם, או מיכאל אברהם, אמרו משהו, לא הופך את זה לנכון. ומכאן 'בין תבין', כלשונך, למה אני לא מתרגש מציטוטים מהרמב"ם הלכות ממרים. הקריטריון הוא התלמוד, לא הרמב"ם, על הרמב"ם להביא ראיה מהתלמוד לכל קביעה שלו. העובדה שעברו 800 שנה מאז שאמר את דבריו לא הופכת אותם אוטומטית לנכונים (למרות שלוגיקה מסוג זה מאוד מקובלת בדת. מדי פעם אני מרשה לעצמי לרדת לרמה שלך). מבחינתי אין הבדל בין מה שהוא אמר לבין מה שאתה אומר, כל אחד צריך לבסס את דבריו על התלמוד, שנחשב לנקודת מוצא של הדת היהודית רבנית (ומבוסס על התנ"ך לפי אקסיומות הדת היהודית רבנית)). למעשה, ההסתמכות על פרשנות במאירי מיותרת - אתה יכול לומר את אותה קביעה בשם עצמך (אם כי בשיח ההלכתי יסקלו אותך כניאו-רפורמי, לכן צריך למצוא דמות קדומה. והיפוכיהן במדע).
לפי האגדה התלמודית, שמעון בן שטח נהרג כשהוא חף מפשע מסיבות של פורמליזם הלכתי שנובע מדרשה רבנית (שאי אפשר להזים עדים לאחר שנגמר הדין).



תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 02/07/2012 18:39:59




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2012 21:39 לינק ישיר 

ר מיכי
 אולי תוכל להסביר את ההבדל  ההלכתי בין- רודף  או כרודף. שאיתו ישבת את קושיית הראשונים על הרמב"ם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2012 22:09 לינק ישיר 

רציוס, ההודעה האחרונה (וגם כמה מהקודמות) שלך צריכה להילמד בביה"ס לאיגיון של לואיס קרול.
זה ממש משעשע לראות כיצד אתה מתנדנד כל פעם לצד שנוח לך. אתה מבקר את החשיבה ההלכתית על שמרנות והיצמדות לתלמוד, ובו בזמן מבקר את אלו שלא נצמדים לתלמוד (לדעתך). כשמובאים לך כאלה שלא נצמדים לתלמוד אתה מסביר שהם לא מעניינים אותך. אתה רוצה לבקר, ולא מעניין אותך אם יש הסברים סבירים, שהרי זה עלול להפריע לביקורת ח"ו.
בכל אופן, אם אתה מבקר את התלמוד, אבל מסתדר עם הרמב"ם ועם המאירי והראיה והרב גרשוני (ואיתי הקטן), אז חבל שאתה מתווכח איתי ועם ההלכה ולא עם רב אשי. אנחנו כחברה דתית, שלא כמו האתיאיסטים, פתוחים יותר, ומוכנים לסטות מרב אשי. אתה זוכר?
משום מה, אתה מתעקש לכל אורך הדרך לקבוע מה חושבת ההלכה, ואז  שולל אותה. ומשבא מישהו וטוען שזו לא ההלכה, אתה תוקף אותו כי הוא מפריע לך לכפור בהלכה כפי שאתה אוהב לראות אותה.
אתה מסביר לי שאורתודוכסיה היא לא היצמדות לתלמוד אלא לבי"ד שמקובל על רוב הציבור. הרמב"ם לא מעניין אותך (על אף שדומני כי הוא די מקובל על רוב הציבור), כי מבחינתך רק רב אשי היה אורתודוכסי. הרמב"ם והראי"ה והמאירי לא היו כאלה. אז מה שנותר הוא אתה ורב אשי. אה, וגם הרב שך. טוב, אז תתכתשו ביניכם.
זה מזכיר לי את אותו סיפור על זוג דתל"שים, שהבעל החל לחרף ולגדף כלפי מעלה, והאישה מזועזעת אומרת לו: יענקל איך אתה מדבר אל הקב"ה? עונה  לה יענקל: יענטל וכי אינך זוכרת? אנחנו לא מאמינים בו. עונה לו יענטל: נכון, אבל אלוקים שאני לא מאמינה בו הוא רחום וחנון וכו'. וחילופיהם ברציוס.
פגשתי לא מעט חניכים של חינוך חרדי שמלאים קושיות וטרוניות, סתירות ופירכות כרימון, אבל כל זה על האלוקים הלא נכון. זה שחינכו אותם אליו. אלא שאחרי שכפרו בו, שוב אינם מוכנים לקבל תיקון לדמותו שיסלק את הפירכות והטרוניות (פעם היה לי אשכול על המימרא "יש אמונה שהיא ככפירה", של הראי"ה קוק, שעסק בדיוק בזה). כל זה במסגרת הגמישות והפתיחות האתיאיסטית. האתיאיסט הפתוח והגמיש לא  מוכן לוותר על דמות היהדות שבנה לעצמו כדי שלא יצטרך ח"ו להמיר את דתו האתיאיסטית.

טענותיך כולן אינן נכונות, ורובן משקפות את הכשל הלוגי והמתודולוגי עליו דיברתי למעלה, כמו גם בעיות לוגיות נוספות.
1. אני לא מכיר כלל של בי"ד שמוסכם על רוב העם. לא זכור לי שיש כללים אורתודוכסיים (האם במועצת חכמי האורתודוכסיה קבעו זאת? אגב, זה מופיע בתלמוד? כי אם לא - אז זה לא מעניין אותך. זוכר? המונח אורתודוכסיה מופיע בתלמוד? אז למה הוא מעניין אותך?). המאירי והרמב"ם והראי"ה והגרי"ד סולובייצ'יק (יוסף של תרס"ו) גם הם לא חשבו כך. אבל כאמור האלוקים שאתה לא מאמין בו הוא האלוקים אותו אתה מתעקש להגדיר בעצמך ולעצמך. אני רק לא מבין מדוע אתה לא מסתפק בויכוח עם עצמך פנימה. מדוע אתה מתעקש לקבוע את עמדותיי, ואז פוסל אותן. יכולת בנינוחות רבה להתווכח עם עצמך, וממש ליהנות מזה.
2. לא הבנת את הלוגיקה. ראשית, מדובר בהלכה דאורייתא. שנית, גם אם נניח את הנחתך המוטעית שמדובר בהלכה דרבנן, הראב"ד סובר שכשבטל הטעם בטלה התקנה. וגם אם נניח שזה דרבנן אז עדיין לא סביר לתת לאדם למות מכוח טענה זו.
3. רק בדרך אגב, ההיתרים של תוס' הם גם ביחס לאיסורי תורה. עיין היטב (וראה גם ספרו של חיים סולובייצ'יק, הלכה כלכלה ודימוי עצמי בפירוט רב לגבי ריבית).
4. עוד טעות לוגית. אין כאן שום הנחת המבוקש. ההנחה אותה אני מניח אינה שמותר להציל חיי גוי בשבת (שזה המבוקש), אלא שיש ערך חשוב לחיי גוי. ההנחה הזו אינה מסקנת הדיון שלנו (=המבוקש), אלא הנחה הלכתית פשוטה ומוסכמת. חיי גוי הם יקרים על פי ההלכה לכל הדעות, שהרי יש איסור תורה להרוג גוי, המוסכם על כל הפוסקים. או שמא גם את זה לא מצאת בתלמוד, ולכן זה לא מעניין אותך?
כעת אני טוען שאם אכן מדובר  בערך חשוב וחמור של חיי אדם, וזו הנחה מוסכמת, לא סביר לאבד אותם בגלל שיקול של גזירה שבטל טעמה (שוב, להנחתך שמדובר בגזירה). אגב, גם לא בגלל ספק בפרשנות להלכה דאורייתא.
5. אכן הייתי אומר את הדברים גם בשם עצמי, בלי המאירי. אבל אז אתה כשמרן מצוי היית מגנה אותי ואומר שאני לא נאמן להלכה. לכן הבאתי את המאירי. לא לקחתי בחשבון שכעת תאמר שגם המאירי לא מעניין אותך, וגם הרמב"ם לא. אותך מעניינת רק ההלכה כפי שאתה קובע אותה. רק בה אתה מוכן לכפור. טוב, אז גם אני כופר בה. הנה, אנחנו דווקא מסכימים בסופו של יום...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2012 23:03 לינק ישיר 

[quote]

(חבל שבכל פעם אתה מטריח אותי למחוק את ערמות הדמגוגיה שלך. אם אין לך את הכושר הייחודי לדחוף את העקיצות בסובטיליות עניינית, מוטב שתוותר על זכותך הלגיטימית להחזיר בעקיצות, במקום לכתוב חלק שלם בהודעה שכולו אד הומינם דמגוגי, ולא מצחיק).

טענותיך כולן אינן נכונות, ורובן משקפות את הכשל הלוגי והמתודולוגי עליו דיברתי למעלה, כמו גם בעיות לוגיות נוספות.
1. אני לא מכיר כלל של בי"ד שמוסכם על רוב העם. לא זכור לי שיש כללים אורתודוכסיים (האם במועצת חכמי האורתודוכסיה קבעו זאת? אגב, זה מופיע בתלמוד? כי אם לא - אז זה לא מעניין אותך. זוכר? המונח אורתודוכסיה מופיע בתלמוד? אז למה הוא מעניין אותך?). המאירי והרמב"ם והראי"ה והגרי"ד סולובייצ'יק (יוסף של תרס"ו) גם הם לא חשבו כך.
(כאן הופיע פנייה לקוראים דמגוגית נוספת). קשים חייו של אדמין...
אתה חוזר ומנסה לשכנע אותי שאקבל את החלטותיהם השרירותיות של הנ"ל? למעט רמב"ם, לגבי נושאים מסוימים, האחרים מנהיגים של קבוצות מיעוט באורתודוקסיה. אם יש להם ולך נימוק, אתה יכול להציע אותו בעצמך. אין צורך להתלות באילנות גבוהים (בשונה ממה שהחלטת שאני חושב כדלקמן).
עניינית, אם אין צורך בבי"ד שמוסכם על רוב העם כדי לבטל הלכות דאורייתא, או לקבוע איזו מבין הפרשנויות האפשריות לדרשה (גזה"כ או כפונקציה של פרמטר שכבר לא רלוונטי היום) היא הנכונה, למה לא תבטל איסור כיבוס בשבת? וכו' וכו'. 
הרי אם לא צריך הסכמה של מנהיגים, ההחלטה אם איסור בורר נקבע בגלל שזו עבודה בשדה ומפריע למנוחת השבת או קשור לפרמטר מונפץ של 'יצירה' מסורה לכל אחד ואחד, ובחור חילוני-מסורתי מצוי, או אם תתעקש דווקא 'הנהגת החילונים המסורתיים המצויים' החליט/ה שא' הוא הנכון, ולכן אין טעם להתעסק בעניינים כמו ברירת דגים בשבת. או התנעת רכב מיצירת אש באותה הלוגיקה, וכו' וכו'.

2.  לא הבנת את הלוגיקה. ראשית, מדובר בהלכה דאורייתא. שנית, גם אם נניח את הנחתך המוטעית שמדובר בהלכה דרבנן, הראב"ד סובר שכשבטל הטעם בטלה התקנה. וגם אם נניח שזה דרבנן אז עדיין לא סביר לתת לאדם למות מכוח טענה זו.
בלבול מוח מיותר. אם לסבתא היו גלגלים... העיקר שהתגובה שלך תראה ארוכה ומלאת רפרנסים.

3. רק בדרך אגב, ההיתרים של תוס' הם גם ביחס לאיסורי תורה. עיין היטב (וראה גם ספרו של חיים סולובייצ'יק, הלכה כלכלה ודימוי עצמי בפירוט רב לגבי ריבית).
אחלה. עכשיו אתה מדבר לעניין. אבל אתה לא יכול לצפות ממני להתייחס לקלפים שאתה שומר צמוד לחזה... אבל שוב אנחנו חוזרים לציטוטים של רבנים, ואין בכך תועלת - אתה אומר זאת, והם לא טובים ממך בנושא זה.

4. עוד טעות לוגית. אין כאן שום הנחת המבוקש. ההנחה אותה אני מניח אינה שמותר להציל חיי גוי בשבת (שזה המבוקש), אלא שיש ערך חשוב לחיי גוי. ההנחה הזו אינה מסקנת הדיון שלנו (=המבוקש), אלא הנחה הלכתית פשוטה ומוסכמת. חיי גוי הם יקרים על פי ההלכה לכל הדעות, שהרי יש איסור תורה להרוג גוי, המוסכם על כל הפוסקים (לא נכון. יש שיטות שזה מדרבנן. אני לא מצליח למצוא כרגע את המקורות המוסמכים (פשוט יש שני סוגים של מקורות מוטים - חבר'ה של תורת המלך שיוצאים מנקודת מסקנה שביהדות היד קלה על ההדק ומתעלמים מגישות אחרות, וחבר'ה של הניאומוסריזם שיוצאים מנקודת מסקנה שהיהדות היא הכי מוסרית ומתעלמים מגישות אחרות. בעיה, עם אנשי דת... שמים את החץ ומסמנים סביבו את המטרה), השמות הם רש"ז אוירבך, ה'יראים', בעלי התוספות, ועוד. אבל גם אתה לא הבאת מקור שמסכם - כך שזו מילה שלי מול מילה שלך) או שמא גם את זה לא מצאת בתלמוד, ולכן זה לא מעניין אותך?
איסור תורה בסדר גודל של איסור בל תשחית? פחות מחילול שבת? שמותר לעקוף אותו אם זה רק גרמא (כלומר ההלכה התלמודית אינה ערך בחיי גוי, רק כדי שלא להתנגש עם האיסור הפורמלי לרצוח אדם עושים זאת בדרך גרמא)? שאינו דוחה שבת? שמותר לנסות בו רפואה לראות אם תועיל? בעולם ההלכתי לחיי גוי אפס חשיבות (או, בהגדרה ריגורוזית יותר: חשיבות פחותה מזו של חילול שבת חד פעמי). כדי להוכיח שלחיי גוי יש חשיבות (או: חשיבות הגבוהה מחשיבותו של חילול שבת חד פעמי), עליך להניח שההתר (וההמלצה, במקרים מסוימים) להורגו, והעדר הציווי להחיותו, והאיסור להחיותו על חשבון חילול שבת, באופן שאינו מתנגש עם האיסור הפורמלי לרציחה (מעניין אגב, מה קורה בגוי שעליו דיברה ההלכה, כשיש לך שתי אפשרויות: חילול שבת או רציחתו. מה עדיף?) רלוונטיים רק לגוי עובד עבודה זרה / שאינו גדור בחוקים. זו הנחת המבוקש. 
כעת אני טוען שאם אכן מדובר  בערך חשוב וחמור של חיי אדם, וזו הנחה מוסכמת, לא סביר לאבד אותם בגלל שיקול של גזירה שבטל טעמה (שוב, להנחתך שמדובר בגזירה). אגב, גם לא בגלל ספק בפרשנות להלכה דאורייתא.

5. אכן הייתי אומר את הדברים גם בשם עצמי, בלי המאירי. אבל אז אתה כשמרן מצוי היית מגנה אותי ואומר שאני לא נאמן להלכה. לכן הבאתי את המאירי. לא לקחתי בחשבון שכעת תאמר שגם המאירי לא מעניין אותך, וגם הרמב"ם לא. אותך מעניינת רק ההלכה כפי שאתה קובע אותה. רק בה אתה מוכן לכפור. טוב, אז גם אני כופר בה. הנה, אנחנו דווקא מסכימים בסופו של יום...
אל תשכח לשים דברים בפי ולהתלונן שאני שם דברים בפיך / בפי ההלכה / בפי אלוהים. פאתט. 
[/quote] 




תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 02/07/2012 23:26:57




תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 02/07/2012 23:29:04




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2012 23:04 לינק ישיר 

סילחו לי רבותי, ההערה שלי נכונה לגבי מה שנכתב כאן באשכול הזה וגם לגבי אשכולות אחרים.
השיקולים כאן לפעמים מאוד צרים, לא לוקחים דברים בפרספקטיבה מורחבת, מתעלמים מנקודות חשובות רק כי הם מחודשות. עוסקים בהטרחה האם המקרה הספציפי מסונכרן לכלל היבש שנאמר אי פעם בלי לקחת בחשבון קשת גדולה של מקרים. יוצאים פה מתוך נקודות הנחה מצומצמות ומנסים לדחוק לתוכם את כל העולם כולו וכשלא מצליח פוסלים אותו מבוא בקהל.
לפעמים הסברות כאן מוטים מלכתחילה אחרי רעיונות שנקבעו בעבר מתוך הסתכלויות צרות ומצומצמות, ובעטין מנסים כאן לחפש דרכים שיענו גם על חשיבה פתוחה אבל רק כל-עוד היא תהיה כבולה למה שחשבו בעבר, ועדיף מאוד אם המסקנות שלה יהיו מתאימות ככל היותר לחשיבות קדם.
רוב הוויכוחים כאן אם מה שאתה אמרת זה מה שאני אמרתי ורק טעית איפה אני טועה, או להפך (מראה מה מגמת הוויכוחים, חיפוש הרעיון המשוקלל או חיפוש העצמי דרך הרעיונות). לקרוא את האשכול ויגזול את החנית מעלה גיחוך גדול (לי זה הזכיר את הבדיחה הירושלמית על פסקיו של הרב פישר מהעדה"ח. כשהיה עונה תשובות דרך הטלפון היה אומר - התשובה היא שמותר וטהור, עכשיו מה השאלה..., גם כאן יש כאלו שהתשובה היא מבחינתם אני הצודק ואתה הטועה, אני הפתוח לבקורת ואתה הלא מבין, ועכשיו מה הדיון..., ובכל דיון זה חוזר על עצמו מחדש).

הנושא של ערך חיי עוברים ונושא ערך חיי אדם בכלל, וערכם היחסי לחיי ודברי אחרים הוא נושא כלל לא ברור. רוב החשיבה האנושית היא לחפש את דרך המיצוע בנושאים שלהם פנים וקשרים והצטלבויות מרובים. וכאן בנושא רגיש כל כך על אחת כמה וכמה. המונח רצח רם חשיבות, אבל מעורפל לא פחות ומוטה אמוציות לא פחות משקול רציונליות.

הרי החיים אינם קשורים רק לבעליהם הם קשורים גם לסביבתם. יצור חי משעבד במידת מה את סביבתו בהרבה דברים. נשאלת השאלה כמה הוא יכול לשעבד את סביבתו? ומה ההצדקה לזה (האם קדושת החיים הכלליים או ערך חיין הפרטיים)?

אדם נכנס לבתיכם ורכושכם והחליט להשתקע שם ולהעיף אותכם לכל הרוחות (ואין כל רשות שיפוטית שיכולה לו) האם קדושת חייו מצדיקה שנסתובב מעתה בערום ובחוסר כל (כי אין נוטלין נפש עבור ממון)?

אדם שמתפתחים חיים אחרים מזרעו (לצורך הדיון, נניח בלי רשותו) ואין ברצונו שיתפתחו. האם אין זכותו להפסיק את ההתפתחות הזאת?

אדם שחייו הפכו נטל על סביבתו ואין לחייו כל ערך לעצמם. האם החברה (לצורך הדיון, אדם נוסף הנמצא איתו על אי בודד) משועבדת להפסיק את חייה ולהרתק להצלת חייו?

הבא להורגך השכם להורגו. כלל גדול בדמוקרטיה. והבא לאמלל חייך, מדוע לא תשכים להורגו? מדוע חייו מקודשים מערך חייך? (דמיינו אדם שעומד להעליל על חברו עלילה מרושעת שתהפוך את חייו לנרדפים ושפלים, וע"י סיכול ממוקד יכול הוא להמשיך את חייו המאושרים. מדוע לא יעשה כן, חיי הנבל מקודשים מרווחת הצדיק הנרדף?).

האם הבאה לחיים לא רצויים (לצורך הדיון עוברים שנוצרו בחטא או אינוס והתנערות מוחלטת צפויה לילודים) עדיפה על סילוקם? מי אמר. אולי הבאת חיים דחויים היא עבירה גדולה יותר מסילוקם?

האם הפסקת חיים של אומלל אינם ראויים בגלל קדושת חיים חתומה או שמא מחמת שאין ברצונינו לפתוח פרצה שתתפתח לזילות החיים?

מה מגדיר חיים? תודעה, תחושה, אפשרות לחיים עצמאיים, הגרדה עצמאית, או אולי מגדירים נוספים ואחרים?
ומה אוסר על החיים כבר לחסום חיים אחרים מלהגיע לכאן? איזה רעיון מוסרי משמעותי עומד בפני מי שאומר זכותי למנוע כניסת חיים חדשים לחיי, אם הם יפריעו לי בצורה משמעותית? רק למנוע מפליטי חרב רעב ומיזה אפרקיניים לחדור לשטחה הריבוני של ישראל הדשנה הוא מוסרי? (אולי בגלל שאבותינו ירשו אותה באבחת חרב ואובדן?).

מי ובאיזה קדושה קידש את החיים, לא אנו החיים? זה שהאינטואיציה של החיים (אלא של מי?) מבדילה בין הריגת עוברים סתומים וחתומים לבין הריגת ילודים, לא אומר לנו כלום? אולי זה אומר שחיי עוברים עדיין לא קודשו בקדושתינו ולכן אין כל איסור על סילוקם אם הוא למטרה כל שהיא. באמת אתם חושבים שאנשים אתיים בכל העולם המתירים הפלות לא חשבו על ההברקות שהוברקו כאן בפליטת מקלדת?

ועוד כהנה וכהנה. נקודות חשובות הקשורות לערכי חיים ואיכות חיים וקדושת חיים.
אין כאן דברים פשוטים כלל. את ערך החיים קדושת ויחסיותם אנחנו - החברה האנושית קובעת בעצמה. ולכן אי אפשר להתחיל דיון כזה מאקסיומות, ולדון מה מתאים לאקסיומות הללו ומה לא.
מי שרוצה לדון מבחינה הלכתית, מוזמן לפתוח אשכול העובר בהלכה. אבל הרי לא זה הדיון כאן.
















תוקן על ידי מנחם_פיש ב- 02/07/2012 23:20:18




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/7/2012 23:58 לינק ישיר 

טוב. האמת שהדיון הוא בזבוז זמן כי המאמינים לא מבינים את הוויכוח (מעבר לידיעה שאם יעלה הנושא באיזשהו מקום הם יוכלו להפנות ל"מה שהרב דוקטור מיכאל אברהם כתב", בדומה להפניית אתאיסטים לספר פורץ הדרך ומחליף הפרדיגמות 'אלוהים משחק בקוביות' שטיעוניו נלמדים בכל הקורסים ללוגיקה באוניברסיטאות הנחשבות), והלא מאמינים אינם זקוקים להפרכת עליונות היהדות האורתודוקסית ביחס לזו הקראית או הנוצרית כדי להבין שהכל עורבא פרח.

בכל מקרה, ברצוני לציין שאני מכיר הרבה מאמינים שאינם כופרים פשוט מפני שלא נתקלו בכופרים הנכונים. הם למעשה לא-כופרים גם במה שאני לא-כופר בו. ועל כך אמר הראי"ה דוקינס: האלוהים שאתה מאמין בו (סך המסתורין בטבע + פעלולי מילים + אמונה בדברי חכם הכפר התורן, הקרוי בשם המרגש: אלהים), הוא לא האלוהים שאני לא-מאמין בו (ישות פרסונלית, דיפרנציאלית מהטבע ומורכבת ממנו פי כמה וכמה).
חחח לכל שבת יש מוצאי שבת, לכל טיעון אליבי אד הומינם יש אנטי טיעון מתאים... 
הרב הדוקטור עדיין מוזמן לדון בקבוצת הפייסבוק האתאיסטית אליה הוזמן, אך כנראה שהוא מעדיף את הקן החמים של עצכח... או אולי הפלטפורמה השחורה-לבנה נראית לוגית יותר... 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/7/2012 00:11 לינק ישיר 

וכמאמרם ז"ל: הייאוש נעשה יותר נוח.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/7/2012 00:31 לינק ישיר 

מנחם
הדיון כאן נערך תחת ההנחה שחיי האדם חשובים גם אם הם לטורח על סביבתו. ואין מרגישים כאן צורך לנמק למה אסור לרצוח ולמה אסור לרצוח אפילו כשאתה מפריע לי. אחרי כל זה דנים בדין העובר האם הוא נחשב בגדר אדם שעליה מוסכם שאסור לרצוח גם במחיר הצער שלי וכו'. 
אם ברצונך לדון על הדברים האלה תפתח אשכול לדון על זה. 
אי אפשר לקיים בכל שאלה פרטית דיון הכולל הכל ופתוח לכל האופציות, לכן דנים בכל פעם על נקודה פרטית בתוך מסגרת של הנחות שתחתם מתקיים הדיון. כך יש בסיס לדיון. בלי זה לא היה אפשר להתחיל אפילו לדון על כל דבר כי צריך קודם כל לחקור מה פירוש המילים והשפה שאנו משתמשים בו וכו' וכו'. 
[וכבר ידוע שהנחות היסוד הראשוניות ביותר של מחשבת האדם אי אפשר לנמק כלל. אם לא היה לנו רגרסיה אינסופית.] 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/7/2012 09:24 לינק ישיר 

מנחם
הדיון כאן נערך תחת ההנחה שחיי האדם חשובים גם אם הם לטורח על סביבתו. ואין מרגישים כאן צורך לנמק למה אסור לרצוח ולמה אסור לרצוח אפילו כשאתה מפריע לי.

ראשית ההנחה הזאת גם טעונה פירוט, אין הנחה שלא טעונה הבהרה. והראיה הנה הדיון שלפנינו. יושבים אנשים אתיים בעולם (לפחות ברמת אתיקה כשל דרי הפורום הזה) שאינם נוגעים בדבר וחושבים מבחינה אתית האם הפלות הם דבר הראוי או לא. וכאן פוטרים אותם כרוצחים שרצח נדחה אצליהם מפני זכות האשה על גופה!. סליחה, זה לא כך בדיוק. הבה נדון מהו לא תרצח (זהו איסור מורכב מאוד למרות היותו בן שני מילים) ואח"כ נדון האם הפסקת התפתחות עוברים עונה על חלקים מהאיסור הזה שלא יידחו מפני טיעונים כבדי משקל (כמו אלו שהעליתי למשל).


אחרי כל זה דנים בדין העובר האם הוא נחשב בגדר אדם שעליה מוסכם שאסור לרצוח גם במחיר הצער שלי וכו'.


ולכן כך נראים הדיונים כאן. כי דברים מרובי דקויות ושיקולים הופכים למשוואות לוגיות.
משוואה לוגית היא אמיתית, אלא שהנעלמים והמשתנים כל כך רבים, והנתונים כל כך לא ברורים, שלפני עריכת המשוואה צריכים לשבת הרבה על מה להכניס בתוכה. וזה מפספסים כאן מאוד.



אם ברצונך לדון על הדברים האלה תפתח אשכול לדון על זה.


ועל מה האשכול הזה על שיטת המאירי? ועל הבנת המשנה והרמב"ם. סליחה אני לא במקום הנכון, הכותרת הטעתה אותי, חשבתי שהדיון כאן על האתיקה שבהפסקת התפתחות עוברים (או למי שרוצה כבר להכניס את מסקנותיו טרם הדיון שיקרא לזה. "רצח בדם קר לצורך תועלתניות קטנונית"

אי אפשר לקיים בכל שאלה פרטית דיון הכולל הכל ופתוח לכל האופציות, לכן דנים בכל פעם על נקודה פרטית בתוך מסגרת של הנחות שתחתם מתקיים הדיון. כך יש בסיס לדיון. בלי זה לא היה אפשר להתחיל אפילו לדון על כל דבר כי צריך קודם כל לחקור מה פירוש המילים והשפה שאנו משתמשים בו וכו' וכו'.

זאת בדיוק הבעיה. שבורחים מדיון עקרוני ואלמנטרי לשעשועון הגיון שבמקרה חיי עוברים הוא הנושא התורן.

[וכבר ידוע שהנחות היסוד הראשוניות ביותר של מחשבת האדם אי אפשר לנמק כלל. אם לא היה לנו רגרסיה אינסופית.]

ולכן מה. לכן כל מה שפעם הפך לאקסיומה יישאר כך לנצח? לכן איפה שפעם היינו תקועים לא נתקדם הלאה כי הרי לא נגיע לסוף ההגיון המוחלט? ואולי המשפט שאמרת דווקא מלמד הפוך, שפעם חשבו שהצליחו להגיע למושכל המוחלט האבסלוטי ולכן התוצאות הרעיוניות היו כפי שהיו, והנה אתה מגיע עם קביעה שפעם היו מנועים מלהבינה, ואתה מציע שנתחיל לחשוב מחדש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/7/2012 09:42 לינק ישיר 

מנחם, אתה לגמרי צודק. האשכול סטה ממסלולו, וראוי להחזיר אותו. לעצם דבריך אתה מעלה המון נקודות לדיון, וקשה לי להאמין שבאשכול אחד תוכל לערוך את כל הדיונים הללו גם יחד.
נראה לי שכדאי לך לערוך אותם בזה אחר זה ממוספרים, ואז לנסות ולמקד דיון באחד מהם: לדוגמה, האם מותר להרוג מפני הרווחה (את מי שמאיים על רווחתי)?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/7/2012 10:09 לינק ישיר 

נדמה  כי חז"ל עסקו באשכול הזה

סנהדרין דף צא :

אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו, שנאמר +איוב י'+ ופקדתך שמרה רוחי. ואמר לו אנטונינוס לרבי: מאימתי יצר הרע שולט באדם, משעת יצירה או משעת יציאה? - אמר לו: משעת יצירה. - אמר לו: אם כן בועט במעי אמו ויוצא! אלא: משעת יציאה. אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו שנאמר +בראשית ד'+ לפתח חטאת רבץ.

מכאן למדנו כי כל זמן שלא יצא העובר הוא לא אדם מושלם.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/7/2012 11:47 לינק ישיר 

ירוחם ביקש הסבר למושג 'כרודף' לעומת 'רודף'. אנסה בקצרה.
יש שני עקרונות לכאורה מנוגדים בדיני פיקו"נ: א. ייהרג ואל יעבור על רציחה. אדם לא מציל עצמו בנפש חברו, כי מי יימר שדמו אדום יותר מדם חברו. ב. אבל אם החבר רודף אז מותר וצריך להרגו כדי להציל את הנרדף. מדוע? הרי זוהי שוב העדפה של דם הנרדף על דמו של הרודף? בגלל שהרודף יצר את הסיטואציה שבה דמו עומד בניגוד לדם חברו, הוא זה שחייב לפתור אותה, ולשאת בתוצאות.
כלומר כדי שאפשר יהיה להרוג רודף נדרש שהוא יהיה זה שיוצר את הסיטואציה, אחרת חל הכלל של 'מי יימר', ואסור להרוג אחד כדי להציל אחר.
מאידך, ברור שיצירת הסיטואציה (=הרדיפה) אינה בהכרח פעולה מודעת מתוך החלטה של הרודף. לכן קטן או שוטה גם הם נחשבים רודפים. זה נכון גם בהיגיון האנושי הרגיל ולא רק בהלכה (דומני שבכל מקום כשיראו ילד קטן או גדול שוטה אוחז אקדח ומתחיל לירות, יהרגו אותו כדי להציל את הקרבן הפוטנציאלי).
מאידך, כפי שכתבתי, ברור שאם אדם לא עושה לי כלום, אסור לי להרוג אותו כדי להינצל (ייהרג ואל יעבור. דמי יימר דדמא דידך סומק טפי). הרי הוא לא יצר את הסיטואציה. כלומר נדרשת פעולה של האדם כדי להגדירו כרודף, פעולה שעמה הוא יוצר את הסיטואציה. מאידך, זו לא חייבת להיות פעולה מודעת של בעל אחריות מוסרית.
עובר במעי אמו לכאורה גרוע מקטן רודף, שהרי הוא בכלל לא יצר את הסיטואציה (אפילו שלא במודע), אלא כמסקנת הגמרא: משמיא קא רדפו לה. כלומר חוקי הטבע הם שיצרו את הסיטואציה, ולא הוא. אז למה מותר להרוג אותו? רוב הראשונים מבינים שהגמרא באמת אומרת שההיתר אינו מבוסס על דין רודף, אלא על כך שחייו שווים פחות (דמו סומק פחות). אבל הרמב"ם נוקט שזה שילוב של שני העקרונות. משמיא קא רדפו ליה, משמעותו היא שיש כאן דין 'כרודף'. ההגדרה היא הבאה: במצב של עובר שמסכן את האם, הוא אכן לא יצר את הסיטואציה. אבל הוא הגורם שמאיים על האם. נכון שמהשמים שמו אותו שם, אבל עדיין הוא זה שהושם שם, ולא האם. יש כאן מאיים ומאויימת, ולכן אף שאין כאן דין רודף יש כאן מצב של 'כרודף'. מצב כזה מצדיק לפי הרמב"ם הריגה של עובר, כי חייו שווים פחות. אבל להריגת אדם שלם (משהוציא ראשו) נדרש דין רודף ממש. לכן משהוציא ראשו אין רשות להורגו.
 


תוקן על ידי mdabraham ב- 03/07/2012 11:51:02




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/7/2012 12:18 לינק ישיר 

זכורני שה"מגדל עוז" במקום מפרש דין זה על פי ספינה שהייתה טענונה וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/7/2012 12:41 לינק ישיר 

 

מנחם,

לא תמיד צריך לסבך כל כך את החיים.

(מה זה חיים? מה זה סיבוך? מה זה תמיד? מה זה צריך? מה זה לא?  מה זה את? מה זה כל? מה זה כך? מה זה כל כך? מה זה מה זה?).

אתה טוען כי השיקולים (מה זה?) כאן (מה זה?) לפעמים (מה זה?) מאוד (מה זה?) צרים (מה זה?), לא (מה זה?) לוקחים (מה זה?) דברים (מה זה?)  בפרספקטיבה(מה זה?)  מורחבת (מה זה?) מתעלמים (מה זה?)  מנקודות (מה זה?)  חשובות (מה זה?)  רק (מה זה?)  כי (מה זה?) הם (מה זה?)  מחודשות (מה זה?) עוסקים (מה זה?)  בהטרחה(מה זה?)  האם (מה זה?)  המקרה (מה זה?)  הספציפי (מה זה?)  מסונכרן (מה זה?)  לכלל (מה זה?)  היבש (מה זה?)  שנאמר (מה זה?)  אי פעם (מה זה?)  בלי (מה זה?)  לקחת (מה זה?)  בחשבון (מה זה?) קשת (מה זה?)  גדולה (מה זה?) של(מה זה?)  מקרים (מה זה?) יוצאים (מה זה?)  פה (מה זה?)  מתוך (מה זה?)  נקודות (מה זה?)  הנחה (מה זה?)  מצומצמות (מה זה?) ומנסים (מה זה?)  לדחוק (מה זה?) לתוכם (מה זה?) את (מה זה?)  כל (מה זה?) העולם (מה זה?) כולו (מה זה?) וכשלא (מה זה?)  מצליח (מה זה?)  פוסלים (מה זה?)  אותו (מה זה?) מבוא (מה זה?) בקהל (מה זה?) .

לגיטימיות ההפלות היא שאלה פרקטית, הנשאלת מדי יום ביומו.

בהינתן ההנחה כי אנו מתנגדים לרצח מטעמי חסכון של הרוצח, שאלת ההפלות אכן מורכבת, אך די ממוקדת.

א.      מאימתי אתם קרויים אדם גמור מספיק כדי לחסות תחת מטריית "לא תרצח"?

ב.      בהנחה ועובר אינו אדם גמור, מה הסיבות המאפשרות הפלתו?

ג.       מתוך זה ייגזרו התשובות הפרטניות לכל מקרה.

 

הדיון בסיבת "לא תרצח" חשוב ומעניין, אך אין זה אומר שאין לדון על נגזרות כתוצאה מקבלת העיקרון.

אם הדיון על כל שאלה ספציפית יתחיל משאלות על מוצא האדם ומשמעות החיים, נדון כל הזמן בשאלה אחת ויחידה, חשובה מאד, אך בכל זאת בעולם יש גם מקרים.

 רוב השאלות, אם לא כולם, שהצגת נדונו כאן בפירוש או במובלע.

אכן ראוי לדון על כללים, אך מקרה כמו הפלות הוא פלטפורמה מצוינת לבירור הכללים והתאמתן למציאות.

עיסוק בכללים ערטילאיים בלבד, מעבר לחוסר המשמעות שלהם (מה זה משנה אם מותר להרוג, אם לא שאנו רוצים לדעת אם אכן מותר?) גם לא ייקח בחשבון את כל ההשלכות עליהן ניתן לצפות דווקא בדיון על מקרים.

סדר הדברים פשוט.

1. עיקרון.

2. מקרי מבחן המחדדים את העיקרון.

3. בדיקת כל מקרה לגופו, מה דינו.

אני לא מכיר שיטה טובה יותר לדיון.

באופן כללי אני בעמדת המוסר התועלתי הנותן מענה עקבי יחסית לרוב השאלות.

מעבר לכך, אינני רואה טעם לעקור מקרבי בכוח (אצטרך להפעיל המון כוח) כל רגש מוסרי, כל זמן שבדרך כלל זה מביא תועלת.

 

אעיר רק על נקודה אחת בדבריך.

"אדם שמתפתחים חיים אחרים מזרעו (לצורך הדיון, נניח בלי רשותו) ואין ברצונו שיתפתחו. האם אין זכותו להפסיק את ההתפתחות הזאת?"

מדוע העובדה כי חיים נוצרו מזרעו של מישהו אמורה להשליך על זכותו של החי על חייו? האם אתה מתכוון  גם לשאול אם אב יכול ליטול את חיי בנו בן הששים, בגלל שהוא התפתח מזרעו?

 

 

על תרבות הדיון בפורום יש מה לומר. זה ענין בפני עצמו.

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מאימתי אתם קרויים אדם - הריגת עוברים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.