|
|
| נשלח ב-3/7/2012 12:46 |
|
| |
מטפחת, מדובר על כס"מ ומ"מ בסוה"ל חובל ומזיק, שעונים על הסתירה שהעלה הראב"ד מפי"א מהל' גזילה. ע"ש ושם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 13:09 |
|
| |
בהמשך לדיון בין הרבנים מיכי וירוחם בגדרי רודף בעובר,
יש ראיה לכך מתוספות יבמות דף נד' א' בד"ה אין אונס לערוה "..סברא הוא דמאי חזית דדמא דידך סומקא טפי כו' וזה לא שייך אלא במאנסין אותו להרוג בידים אבל אם רוצים לזורקו על התינוק ויתמעך בזה אדרבה איכא למימר איפכא מאי חזית דדמא דחבריה סומקא טפי כו' כיון שאין הורג בידים ולא הוי אלא קרקע עולם"
ולכאו' ההבדל בין עובר שמסכן את אימו (=גורם מאיים אך לא יצר את הסיטואציה) למי שזרקוהו גויים על תינוק. שהיות שהגויים זרקוהו הרי שפעולת הנפילה מיוחסת לזורק (-ל'גויים') ולכן אסור להציל את התינוק ע"י הסטת האדם שנזרק. לעומת עובר שמשמיא קא מרדפו לה.
דהיינו שאם אין 'יוצר לסיטואציה' אזי הפעולה מיוחסת לגורם. והוא נחשב לבעל המעשה.
תוקן על ידי Zeev_w ב- 03/07/2012 13:14:17
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 14:53 |
|
| |
זאב, תוס' הזה היה נראה לי פשוט גם בלי ההסבר שלי, כלומר גם לשיטת שאר הראשונים שעובר אינו רודף כלל. אבל כעת במחשבה שנייה נראה לכאורה שאתה צודק, שהרי סו"ס הנזרק על העובר לא יצר את הסיטואציה אבל הוא מאיים על התינוק. לכן הוא 'כרודף'. אבל גם שאר הראשונים יסכימו שבכה"ג אין להרגו, וקו"ח הוא: שהרי לשיטתם בכה"ג הוא אינו רודף כלל. ובפרט שלא נראה לי שיש חובה על הרודף עצמו להרוד את עצמו להצלת זולתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 15:48 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | | באופן כללי אני בעמדת המוסר התועלתי הנותן מענה עקבי יחסית לרוב השאלות. מעבר לכך, אינני רואה טעם לעקור מקרבי בכוח (אצטרך להפעיל המון כוח) כל רגש מוסרי, כל זמן שבדרך כלל זה מביא תועלת. |
|
מהו "המוסר התועלתי" לדעתך, כזה המועיל לך, לחברה בה אתה חי, לכלל בני האדם או לעם היהודי או שמא ליקום בכללו?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 16:56 |
|
| |
הצורה המסדרת באופן המיטבי את היכולת של אנשים, כיחידים וכציבור, לחיות זה לצד זה בשקט.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 17:30 |
|
| |
בסדר, אבל קראת לו "המוסר התועלתי", אני שואל מתי מעשה יהיה מוסרי לפי שיטה זו, כאשר הוא יביא תועלת לך? לכלל המין האנושי? ליקום כולו?
או אולי מעשה מוסרי הוא כזה שתורם ליכולת של הנמצאים בחברה לחיות ביחד? (כפי שכתבת בהודעתך האחרונה).
תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 03/07/2012 17:30:58
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 19:33 |
|
| |
אכן. וכדי שהתועלת תהיה שלימה, צריך שיהיו כללים קבועים, המשתנים כמובן לפי רוח הזמן והמקום.
גיבוי הכללים על ידי מה שמכונה מצפון, אינו מזיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 22:22 |
|
| |
כלומר חברה הרמונית או סובלנית זו המטרה העליונה וקנה המידה להערכת מעשה הוא עד כמה הוא מקרבנו לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 22:28 |
|
| |
חיים שלווים, רגועים ונוחים. הסובלנות היא האמצעי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 22:30 |
|
| |
לצד זה טבוע בנו אבולוציונית רצון להיות טוב ולהיטיב. כיוון שאין בזה נזק ואדרבה יש בזה תועלת גדולה, אין סיבה להילחם ברגש הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 22:33 |
|
| |
עכשיו אני חושב לעצמי, כי זו אפולוגטיקה של המוסר. אולי. כיוון שאין לזה יומרה של דת, והתועלת גדולה ונזק אין, אפשר להתייחס לזה בסלחנות. ועדיין צ"ע בהארה חדשה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 22:34 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | | חיים שלווים, רגועים ונוחים. הסובלנות היא האמצעי. |
|
נשמע כמו פרסומת לג'וינטים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 22:38 |
|
| |
מה שטבוע בך אינו מוסר יותר מאשר תחושת רעב.
האם מוסרי הוא מה שמביא שלווה ורגיעה לך לקבוצת אנשים או לכלל.
הרבה פעמים חברים פה בפורום מנפנפים במוסר התועלתני כשיטה שבה הם דוגלים ולא זכיתי לעמוד על דעתם.
אני מבין 2 אפשרויות:
1. תועלת לכלל ויהיה זה חברה עם או כלל המין האנושי ואז זו גרסה של סוציאליזם/לאומיות/הומניזם או משהו דומה.
2. תועלת לאדם הפרטי - כלומר דאגה שלי (לדוגל בשיטה) יהיה נעים, מוזר לי להגדיר זאת כמוסר למרות שאין בכך סתירה לוגית, יכול אדם לטעון שטובתו האישית היא קנה המידה העליון להערכת מעשים וכוונות.
תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 03/07/2012 22:39:11
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 23:02 |
|
| |
הניסוח המפורסם של המוסר התועלתני הוא "מירב האושר למירב בני האדם", זו שיטה שמעבירה את המטרה המוסרית מחברה דתית שדואגת לכך שהחברה תתנהל על פי חוקי הדת ואולי גם דואגת לאושרם של חבריה בעולם הבא לחברה שדואגת לאושרם של חבריה בעולם הזה. עדיין, כצו מוסרי ליחיד אין זה המלצה "תהנה ככל יכולתך" אלא תדאג לכך שכמה שיותר בני אדם יהנו - אפילו אם אתה תסבול. זה נראה לי כגרסה של הומניזם שמעמידה במרכז את סך האושר האנושי, לא נראה לי שלזה מתכוונים רוב אלו שמשתמשים בשם הזה (מוסר תועלתני) בפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 23:15 |
|
| |
אינני דובר של המוסר התועלתני ושל דובריו בפורום. אני מנסה לדברר את עצמי. אכן הסיבה הלוגית היחידה שאני מכיר להיות מוסרי, היא התועלת שצומחת מכך. מלא התועלת תוכל לצמוח, רק כאשר כולם יתנהגו באופן המכונה מוסרי, גם אם באותו רגע אין תועלת מיידית וגם כשאין עין רואה, אחרת ניאלץ כל היום להיזהר מהעושים במחשך מעשיהם וכן מטעם מדרון. וכן, הרגש/מצפון, או איך שתקרא לזה, תורמים את חלקם לסדר החברתי.
תוקן על ידי ייתכן ב- 03/07/2012 23:16:15
|
|
|
|
|