|
|
| נשלח ב-3/7/2012 23:23 |
|
| |
זאב, יעוי' בשטיקל הראשון בחידושי הגר"ח. יש"כ על הניחוח הנעים, זכרתי ימים מקדם, שהעלית באפי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 23:25 |
|
| |
ייתכן, טענתך שהסיבה היחידה להתנהגות מוסרית היא התועלת, מעוררת את הפרדוכס של מס הכנסה. מה מונע ממני לנהוג באופן לא מוסרי בלי לגלות לאף אחד? הרי מעשיי לא משפיעים על אחרים, ולכן התועלת שלי תהיה מכסימלית אם אני אנהג באופן לא מוסרי? או שמא אתה מתכוין לתועלת של אחרים כסיבה להתנהגותי המוסרית. אבל גם זה לא ברור לי (אמרת שזוהי סיבה לוגית): מדוע עליי לדאוג לתועלת של אחרים? זה יותר ברור מאשר החובה המוסרית כשלעצמה? זה הופך מהסבר לתיאוריה מוסרית רגילה שבעצמה טעונה הסבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 23:38 |
|
| |
אינני בטוח כי זו הסיבה היחידה. זו הסיבה היחידה, שאני יכול להגן עליה. התייחסתי כבר לשאלתך ואנסה להבהיר. התועלת המרבית לעצמי לא תצלח, אם כולם, כולל אני, לא יקפידו על כך כל הזמן, בין בגלוי בין בסתר. יש גם את מה שמכונה מצפון, אותו אני חש כמעט באופן פיזי, אך אינני יכול להגן עליו בפני מי שאינו חש זאת, או שטוען כי זה רגש בעלמא הנובע מחינוך וכו'. (אכן, נשמע מוכר). לאחר שיש את ההנמקה הכדאית, למה לא ליהנות גם מהמסג' שהתנהגות מוסרית עושה. (למי שזה עושה). (לא הבנתי לפרדוקס מה זו עושה, גם בדוגמה של מס הכנסה).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 23:50 |
|
| |
ייתכן, הפרדוכס הוא מדוע לשלם מס הכנסה. אם אני מעלים מס זה לא משפיע על הקופה הציבורית (הסכום הוא זניח). הטענה המקובלת היא שאם אני אעשה זאת אז כולם יעשו אותו דבר. אבל זו שטות, שהרי כל אחד מחליט מה שהוא מחליט, בין אם לשלם ובין אם לאו, ואני בשקט אעלים. על מי זה ישפיע? הטענה הזו קיימת גם כלפי התיאוריה המוסרית שהצעת. נכון שבמבט קולקטיבי התועלת המכסימלית תצא לכולנו אם כולנו נשמור על כללי המוסר. אבל התועלת האישית שלי היא מכסימלית אם כולם ישמרו ואני לא. אז למה שאשמור עליהם? הרי התנהגותי לא תשפיע על אף אחד. אגב, זוהי בדיוק דילמת האסיר בתורת המשחקים. אמנם יש שטוענים כאן שאם כולם יעשו את אותו שיקול, שוב כולנו נפסיד (המשך דילמת האסיר). אבל זו כמובן לא תשובה, שהרי מה שכולם יעשו הם יעשו. זה שאני אעשה זאת, לא ישפיע על אף אחד.
ההסבר היחיד לקיומה של חובה מוסרית הוא הצו הקטגורי של קאנט: עשה מה שהיית רוצה שיהיה לחוק כללי. ודוק היטב: לא בגלל שילמדו ממך, אלא גם אם לא ילמדו ממך. מדובר בקריטריון שקובע מהו מעשה מוסרי: מה שהייתי רוצה שיהיה לחוק כללי. עמדתי על כך במאמר ב'צהר' על הצו הקטגורי בהלכה. אבל הסבר זה הוא בדיוק הניגוד של התפיסה התועלתנית. זו אינה יכולה לתת הסבר מספק לחובה המוסרית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2012 00:03 |
|
| |
שאלתי על השימוש במילה פרדוקס. את הרעיון הבנתי. כדי למקסם את התועלת יש לסתום כל פרצה הקוראת לגנב. אם אזלזל אני עלול להיתפס ולשמש מודל לחיקוי - מה שיפגע בי בסופו של דבר - או גרוע מכך להיענש, או לאבד את זכויותיי. מלבד זאת ההתנהגות בחדרי חדרים משפיעה על ההתנהגות ברשות הרבים. זה כבר בוודאי ישבור את המנגנון. וכבר נאמר כל דבר שאי אתה עושה משום מראית עין וגו' אולי אני טועה בניתוח המציאות, אך זה הטיעון והמניע התועלתי. "עשה מה שהיית רוצה שיהיה לחוק כללי", הוא מבחינתי מצפן וכלי בדיקה מעולה שאני עושה בו שימוש תכוף. הוא אכן לא צו קטיגורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2012 00:10 |
|
| |
ייתכן, השימוש במילה פרדוכס הוא בגלל שישנה תחושה שהתנהגות כזו היא הגיונית, אבל ניתוח מדוקדק יותר מעלה שהיא לא. אם כל החשש הוא שמא תיתפס ותהווה מודל לחיקוי, זה נשמע לי נימוק מאד רחוק. הרי יש כאן ספק רחוק שמא תיתפס ואז עוד ספק אולי יושפעו ממך (אבל אם נתפסת אז גם תיענש, ולהיפך זה ירתיע אחרים מלעשות כך). לעומת זה עומדת טענת ברי שאם תעלים מס, או תנהג לא מוסרית, תרוויח כעת בוודאי. אז מה עדיף? נראה לי שאתה מנסה להכניס את האינטואיציה המוסרית שלך בכוח לתוך דפוס כאילו הגיוני, אבל דפוס שלא באמת מצליח להסביר אותה. ובכלל, אם יש חשש שתיתפס לא צריך את כל זה. התועלת לא להעלים מס ברורה בגלל החשש שמא תיתפס כשלעצמו. בלי קשר להיותך מודל לחיקוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2012 00:10 |
|
| |
יתכן, ראשית זה לא מוסר אלא נהנתנות - אולי אתה קורא לנהנתנות מרוסנת ומושכלת בשם מוסר? זו לא ההגדרה המקובלת. שנית, בכל מקרה עליך לבחור במה שיביא לך את מירב התועלת, (או להיפרד מהתועלתנות האישית), האם אתה בטוח שהצו הקטגורי של קאנט (או גרסה שלו שאתה מאמץ) מביאה לכך? מה תעשה בדילמה של רסקולניקוב? למה אתה לא אומר בפשטות שאתה חי איך שנוח לך ואיך שאתה "זורם" ללא לנסות לקרוא לכך מוסר או לטעון לשיטה מסוימת?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2012 00:37 |
|
| |
הרב מיכי, אני מפנה אותך לתגובה קודמת שלי (בסוף העמוד הקודם) בה כתבתי כי אני חושד שאני עושה אפולוגטיקה למוסר וצ"ע. כפי שציינתי אפשר לעולם להתווכח על הערכת המציאות. אני חושב כי הרציונל אינו משולל יסוד. ואכן עצם התפיסה היא גם סיבה, אך מתווספת לזה סיבה נוספת שגם במקרה ומחיר התפיסה שווה את הסיכון, המעשה - אם כולם יעשוהו - מערער את הסדר. הדרך היעילה שאף אחד לא יהיה עבריין היא שאף אחד לא יהיה עבריין... בנוסף לכך קשה לנהל חיים כפולים, הן מחמת אי הנוחות הטכנית והן מחמת גזירה שמא יעשה בגלוי וכו'. בסופו של יום, זה עושה רק טוב לכולם, אז גם אם זה לא יצוק מבטון לוגי, אינני מצטער על כך. דומני שבחישוב עלות מול תועלת, כדאי, בדרך כלל, להתנהג באופן מוסרי ובוודאי כדאי לי שכל העולם סביבי יתנהג כך. אם יוכח שכל הטיעונים משוללי יסוד, אשקול להפוך לקניבל. לא נראה לי שמצפוני הרגשי יאפשר זאת. עיקר מה שאני נזקק הוא להסביר איך אני כופה זאת על אחרים ועל כך אני טוען ממה נפשך (בינארי...). עד כמה שאני צודק הרי בידי לכפות. עד כמה שאיני צודק, שוב בידי לכפות גם כפיה שרירותית. מטפחת, א. אכן, השימוש במונח מוסר, מושאל. איני טוען לשיטה, אלא מסביר את התועלת בהתנהגות המכונה מוסר. אני שמח שזה גם עושה לי ולעוד הרבה מבני מיני כיף. ברוכה האבולוציה. ב. גם אם יש מקרים יוצאים מן הכלל, אם רוצים שכללי הכלל יחזיקו מעמד, אין להוציא שום מקרה מן הכלל. ג. אין מגלים אלא לצנועים. אם לא יגדירו את המוסר התועלתי כקטגורי, יקשה לשמור עליו מפני העבריינים. מזכיר משהו? אכן. לפחות בשורה התחתונה זה מביא אך טוב וחסד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2012 00:43 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | | ג. אין מגלים אלא לצנועים. אם לא יגדירו את המוסר התועלתי כקטגורי, יקשה לשמור עליו מפני העבריינים. . |
|
ברוך הבא לתיאוריית השקרים הקדושים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2012 01:33 |
|
| |
לגבי המצאת הגלגל החדשה, 'פרדוקס מס הכנסה', שמא נעלמה מכלל הכותבים האבחנה בין תועלתנות כלל לתועלתנות פעולה (שתיהן נובעות מעיקרון האושר הכללי שביסוד התועלתנות, כי פליגי בדרך שתביא למיקסום האושר הכללי)? או שהעקרון המוסרי צריך להיות בר-הכללה?
לגבי מוסר, לקחתי שנה שעברה קורס בנושא, ששמו "בעיות בפילוסופיה של המוסר" (קיים בגוגל בוקס כרך 1 כרך 2 כרך 3) אני מצרף פה את הסיכום שלי, לטובת המתעניינים. כמובן שאין אני אומר שלא ניתן לבקר את גישת התועלתנות ואת החלוקה בין כלל לפעולה, וכמובן עושים זאת על רקע בעיות שונות (ראו בסיכום), אבל כדאי להשתמש במושגים ולדעת מה התייחסו אליהם... להתרשמותי, התיאוריה של קאנט היא חסרת הבסיס ביותר מבין התיאוריות. עירפול שמתחבא מאחורי אמירות אקסטטיות ('התבונה' משמשת אצלו כמו 'האל' אצל הלייבוביצ'יאנים (ע"ע מקסמן), אקסיומה שיש לפעול לפי התבונה - על זה מבוססת התיאוריה שלו, עם מספר קפיצות לוגיות נוספות) שמחפות על העדר בסיס לוגי מספק....
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2012 06:19 |
|
| |
[סליחה על ההתפרצות לדיון הארכני והבלתי מעניין (במחילה) בזה, בנושא כה מרתק וחשוב בעיניי. רק רציתי להגיב לדברי "מנחם פיש" כאן - יישר כוח, וחבל שלאחר לשתי תגובות לדבריך, מייד חזר הדיון למחוזותיו הקודמים. אם דרושה הבהרה - איני מתייחסת כאן לטענותיך ה"צורניות" לגבי הדיון בפורום בכלל ובאשכול זה בפרט, אלא דווקא לאלה ה"תוכניות", לגבי סוגי הטענות והנחות היסוד (לא בגלל שהראשונות אינן נכונות או חשובות, אלא בגלל שאותן ברור לי מדוע אין שומעים כאן, אבל את האחרונות - אני חושבת שחפצי היושר האינטלקטואלי ומכריזי עצמם כשואפים אליו, אינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהן, ובכ"ז הם מצליחים לעשות זאת כ"כ בקלות...). בקיצור - תודה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2012 08:53 |
|
| |
אמשלום, יהיה מכובד יותר אם תציגי את המתווה הראוי לדיון לטעמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2012 16:31 |
|
| |
[ייתכן,
את דעתי הראשונית כבר ציטטת בראשית האשכול. בעניין "המתווה" אני מסכימה עם מנחם פיש.]
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 00:14 |
|
| |
אדם שהורג תינוק בן 29 יום לא חייב מיתה כיון שהוא בגדר נפל אז מדוע שיהיה חייב על עובר???
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 05:33 |
|
| |
הנושאה הוא לא עונש אלא מוסר.
תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 13/07/2012 05:33:23
|
|
|
|
|