מאימתי אתם קרויים אדם - הריגת עוברים

אינני בטוח כי זו הסיבה היחידה.

זו הסיבה היחידה, שאני יכול להגן עליה.

התייחסתי כבר לשאלתך ואנסה להבהיר.

התועלת המרבית לעצמי לא תצלח, אם כולם, כולל אני, לא יקפידו על כך כל הזמן, בין בגלוי בין בסתר.

יש גם את מה שמכונה מצפון, אותו אני חש כמעט באופן פיזי, אך אינני יכול להגן עליו בפני מי שאינו חש זאת, או שטוען כי זה רגש בעלמא הנובע מחינוך וכו'. (אכן, נשמע מוכר).

לאחר שיש את ההנמקה הכדאית, למה לא ליהנות גם מהמסג' שהתנהגות מוסרית עושה. (למי שזה עושה).

(לא הבנתי לפרדוקס מה זו עושה, גם בדוגמה של מס הכנסה).

שאלתי על השימוש במילה פרדוקס.

את הרעיון הבנתי.

כדי למקסם את התועלת יש לסתום כל פרצה הקוראת לגנב. אם אזלזל אני עלול להיתפס ולשמש מודל לחיקוי - מה שיפגע בי בסופו של דבר -  או גרוע מכך להיענש, או לאבד את זכויותיי. מלבד זאת ההתנהגות בחדרי חדרים משפיעה על ההתנהגות ברשות הרבים. זה כבר בוודאי ישבור את המנגנון.

וכבר נאמר כל דבר שאי אתה עושה משום מראית עין וגו'

אולי אני טועה בניתוח המציאות, אך זה הטיעון והמניע התועלתי.

"עשה מה שהיית רוצה שיהיה לחוק כללי", הוא מבחינתי מצפן וכלי בדיקה מעולה שאני עושה בו שימוש תכוף. הוא אכן לא צו קטיגורי.

הרב מיכי,

אני מפנה אותך לתגובה קודמת שלי (בסוף העמוד הקודם) בה כתבתי כי אני חושד שאני עושה אפולוגטיקה למוסר וצ"ע.

 כפי שציינתי אפשר לעולם להתווכח על הערכת המציאות. אני חושב כי הרציונל אינו משולל יסוד.

ואכן עצם התפיסה היא גם סיבה, אך מתווספת לזה סיבה נוספת שגם במקרה ומחיר התפיסה שווה את הסיכון, המעשה -  אם כולם יעשוהו - מערער את הסדר.

הדרך היעילה שאף אחד לא יהיה עבריין היא שאף אחד לא יהיה עבריין... 

בנוסף לכך קשה לנהל חיים כפולים, הן מחמת אי הנוחות הטכנית והן מחמת גזירה שמא יעשה בגלוי וכו'.

בסופו של יום, זה עושה רק טוב לכולם, אז גם אם זה לא יצוק מבטון לוגי, אינני מצטער על כך.

דומני שבחישוב עלות מול תועלת, כדאי, בדרך כלל, להתנהג באופן מוסרי ובוודאי כדאי לי שכל העולם סביבי יתנהג כך.

אם יוכח שכל הטיעונים משוללי יסוד, אשקול להפוך לקניבל. לא נראה לי שמצפוני הרגשי יאפשר זאת.

עיקר מה שאני נזקק הוא להסביר איך אני כופה זאת על אחרים ועל כך אני טוען ממה נפשך (בינארי...).

עד כמה שאני צודק הרי בידי לכפות. עד כמה שאיני צודק, שוב בידי לכפות גם כפיה שרירותית.

מטפחת,

א. אכן, השימוש במונח מוסר, מושאל.

איני טוען לשיטה, אלא מסביר את התועלת בהתנהגות המכונה מוסר.

אני שמח שזה גם עושה לי ולעוד הרבה מבני מיני כיף. ברוכה האבולוציה.

ב. גם אם יש מקרים יוצאים מן הכלל, אם רוצים שכללי הכלל יחזיקו מעמד, אין להוציא שום מקרה מן הכלל.

ג. אין מגלים אלא לצנועים. אם לא יגדירו את המוסר התועלתי כקטגורי, יקשה לשמור עליו מפני העבריינים.

מזכיר משהו? אכן. לפחות בשורה התחתונה זה מביא אך טוב וחסד.

לגבי המצאת הגלגל החדשה, 'פרדוקס מס הכנסה', שמא נעלמה מכלל הכותבים האבחנה בין תועלתנות כלל לתועלתנות פעולה (שתיהן נובעות מעיקרון האושר הכללי שביסוד התועלתנות, כי פליגי בדרך שתביא למיקסום האושר הכללי)? או שהעקרון המוסרי צריך להיות בר-הכללה?

לגבי מוסר, לקחתי שנה שעברה קורס בנושא, ששמו "בעיות בפילוסופיה של המוסר" (קיים בגוגל בוקס כרך 1 כרך 2 כרך 3)
אני מצרף פה את הסיכום שלי, לטובת המתעניינים. 
כמובן שאין אני אומר שלא ניתן לבקר את גישת התועלתנות ואת החלוקה בין כלל לפעולה, וכמובן עושים זאת על רקע בעיות שונות (ראו בסיכום), אבל כדאי להשתמש במושגים ולדעת מה התייחסו אליהם...
להתרשמותי, התיאוריה של קאנט היא חסרת הבסיס ביותר מבין התיאוריות. עירפול שמתחבא מאחורי אמירות אקסטטיות ('התבונה' משמשת אצלו כמו 'האל' אצל הלייבוביצ'יאנים (ע"ע מקסמן), אקסיומה שיש לפעול לפי התבונה - על זה מבוססת התיאוריה שלו, עם מספר קפיצות לוגיות נוספות) שמחפות על העדר בסיס לוגי מספק....

[סליחה על ההתפרצות לדיון הארכני והבלתי מעניין (במחילה) בזה, בנושא כה מרתק וחשוב בעיניי.
רק רציתי להגיב לדברי "מנחם פיש" כאן - יישר כוח, וחבל שלאחר לשתי תגובות לדבריך, מייד חזר הדיון למחוזותיו הקודמים. אם דרושה הבהרה - איני מתייחסת כאן לטענותיך ה"צורניות" לגבי הדיון בפורום בכלל ובאשכול זה בפרט, אלא דווקא לאלה ה"תוכניות", לגבי סוגי הטענות והנחות היסוד (לא בגלל שהראשונות אינן נכונות או חשובות, אלא בגלל שאותן ברור לי מדוע אין שומעים כאן, אבל את האחרונות - אני חושבת שחפצי היושר האינטלקטואלי ומכריזי עצמם כשואפים אליו, אינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהן, ובכ"ז הם מצליחים לעשות זאת כ"כ בקלות...). בקיצור - תודה.]

אמשלום,

יהיה מכובד יותר אם תציגי את המתווה הראוי לדיון לטעמך.

[ייתכן,

את דעתי הראשונית כבר ציטטת בראשית האשכול. בעניין "המתווה" אני מסכימה עם מנחם פיש.]