| נשלח ב-6/7/2012 14:03 |
 |
| |
בין "לדבר על החיים" ל"לדבר מהחיים"
מכירים את ההתחלות?
כל מה שידוע זה ש"בכללי היא ממש מתאימה לך!"...
אז מדברים כמה פגישות על כל דבר שברומו של עולם, ערכים, מידות, אידיאולוגיות, השקפה וכו'...
פשוט עושים ברור מעשי ו"טכני" מאוד, "מדברים על החיים", על איך אני / היא רואים את החיים שלי-שלה-שלנו...
ואז מגיע שלב שאין יותר על מה לחפור...
ומתחילים לדבר יותר על היום יום,
ברגע שאתה לא אומר בתחילת הפגישה "הי, מה נשמע?"
אלא "(חיוך חמודי), איך היה יום שלך? הסתדר מה שרצית להספיק הבוקר?"
אתה יודע שעברת שלב, מלדבר על החיים ללדבר מהחיים, לדבר מדברים שמתרחשים בהווה...
ואז מה?
אוווף!! אני שונא את השלב הזה!!
כי הכל נכנס ל"נוטרל", מתחיל סחור סחור מתסכל, עד שמהר מאוד מגיע שיחת "פנינו לאן?"
וזה פשוט מתסכל, כי אין באמת תובנות מדהימות ולא רואים "מראות א-לוקים", פשוט צריך את התחושת בטן הזו...
והיא לא באה. לא התחושה ולא היא...
אוף!
הצעות ייעול ואו שיפור לתופעה?
בא לי לצאת מהמעגל הזה...
מישהו מכיר את זה בכלל?
סוף פריקה (:
_________________
תוקן על ידי עמוד_ענן ב- 06/07/2012 14:05:50
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2012 14:14 |
|
| |
אחד הטובים שלך... ההחמצה היא שהעומק נמצא בחיים עצמם ולא באידיאולוגיות. אז אפשר להתעניין בחיים עצמם מתוך תפיסה ״חופרת״ או לחילופין לשחרר אידואולוגיות...
תוקן על ידי נערתהבזק ב- 06/07/2012 14:16:42
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2012 14:24 |
|
| |
הבעת את הדברים בצורה ממש ממש יפה! אהבתי... ולענינו של דבר, הפנינו לאן הזה אמור להיות די החלטי... ברגע שזה הפך כבר למשהו הרבה מעבר לסתם פגישות החלטה אמורה להיות די ברורה... ואל תעלם מתחושות בטן.. לכאן ולכאן... יש לי חברה שהיתה ממש לקראת סגירה הכל היה נראה ממש מתאים כמו שהגדרת את זה אבל שןרה תחתונה היתה חסרה לה התחושה הזאת שזהו זה.. זה ממש זה... אחרי התלבטויות עצות ודעות מכל העולם היא החליטה להוריד.. והיום היא נשואה עם אחר באושר.. זתומרת, אולי באמת לפעמים כדאי להתעלם מההגיון בשטח ולסמוך על התחושות... וגם זה כמובן שיעשה בגבול.. בהצלחה בכל(:
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2012 15:04 |
|
| |
העומק נמצא בחיים עצמם.
לגמרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2012 15:11 |
|
| |
מסכימה עם אלה שמעלי... זה יכול להיראות כשיחה סתמית, אבל דווקא בפרטים הקטנים נמצאים הדברים הגדולים.. מכל חיוך קטן, משפט סתמי, הערה קטנה או אפילו מצמוץ אפשר להבין הרבה על הבנאדם, השאיפות שלו וההתייחסות שלו לחיים..
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2012 17:11 |
|
| |
נערתבזק, קודם כל תודה (:
ברורו שהעומק והעשיה האמיתית היא בשלב השני, אבל כל התסכול זה חוסר הרצון "סתם" להגיע לשלב השני, של היום יום, עם בחורה שהיא לא "האחת"... התסכול, והמרמור אפילו זה מעצם העובדה שלפעמים קשה מאוד לשלול לפני שמגיעים לשלב של "לחיות את היום יום"...
אלה, תודה (:
כמו שכתבתי לנערתבזק, התסכול הוא מזה שלפעמים חייבים להגיע לרמה שמעבר ל"סתם פגישות" כדי לשלול...
וזה לא שאני שולל על קוצו של יוד, זה פשוט שיש דברים שרואים רק ביום יום, אוף... ותחושות בטן? מי היינו בלעדיהם? ;)
קטנה, מסכים...
בקרובצלך, צודקת ב100% וזה מה שמתסכל כ"כ! בלי השיחות ה"סתמיות" האלא באמת אין איך להכיר...
חבל שזה תמיד גורר פתיחה של הלב והתחלה של קשר בר קימא...
תוקן על ידי עמוד_ענן ב- 06/07/2012 17:14:01
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2012 17:29 |
|
| |
| עמוד_ענן כתב: |  | מכירים את ההתחלות?
כל מה שידוע זה ש"בכללי היא ממש מתאימה לך!"...
אז מדברים כמה פגישות על כל דבר שברומו של עולם, ערכים, מידות, אידיאולוגיות, השקפה וכו'...
פשוט עושים ברור מעשי ו"טכני" מאוד, "מדברים על החיים", על איך אני / היא רואים את החיים שלי-שלה-שלנו...
ואז מגיע שלב שאין יותר על מה לחפור...
ומתחילים לדבר יותר על היום יום,
ברגע שאתה לא אומר בתחילת הפגישה "הי, מה נשמע?"
אלא "(חיוך חמודי), איך היה יום שלך? הסתדר מה שרצית להספיק הבוקר?"
אתה יודע שעברת שלב, מלדבר על החיים ללדבר מהחיים, לדבר מדברים שמתרחשים בהווה...
ואז מה?
אוווף!! אני שונא את השלב הזה!!
כי הכל נכנס ל"נוטרל", מתחיל סחור סחור מתסכל, עד שמהר מאוד מגיע שיחת "פנינו לאן?"
וזה פשוט מתסכל, כי אין באמת תובנות מדהימות ולא רואים "מראות א-לוקים", פשוט צריך את התחושת בטן הזו...
והיא לא באה. לא התחושה ולא היא...
אוף!
הצעות ייעול ואו שיפור לתופעה?
בא לי לצאת מהמעגל הזה...
מישהו מכיר את זה בכלל?
סוף פריקה (: -מזכיר קצת את קרונ' היקר והמשובח..:)
_________________
תוקן על ידי עמוד_ענן ב- 06/07/2012 14:05:50
|
|
באמת אוף, מכירה את ההרגשה..
אז ככה, אולי זו דעה שרכשתי כאן בעצם.. אבל ברעיון לא צריכה להגיע תחושה מדהימה שתגרום לך לא לרצות לעזוב..
כי אתה לא יכול בעצם להגיע לתחושה כזו מסתם דיבורים..
העצה שלי, תראה אם היא מושכת אותך בסגנון הדיבור שלה.. או באופי שלה.. מעניין לך איתה.. וזה לאו דווקא שיהיה לכם נושאים משותפים..
אם כל אלה עובדים וכיף לך להסתכל עליה ולהשקיע בה את כל שארית חייך... אז יאלה חתונה!!:)
(חח באתי לכתוב גם על תחושת הבטן שלך לגביה.. אבל אמרת שלא עובדת...:P)
בגדול, אם אין לך שום משיכה אני אישית לא הייתי הולכת על זה.. למרות שהרבנים אומרים שכן לתת צ'אנס ולא לחכות להרגשה..
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2012 02:27 |
|
| |
שאלה: למה אתה מגיע לשלב החפירות?
אם עברת את שלב ההשקפות/ דעות והמשכת דרך השלב של איך את רואה אותך/נו בעוד שנה שנתיים
זה השלב לעצור, לומר זה מה שאני רוצה? כן או לא. אני נמשך אליה? חושב שהדעות שלה תואמות לשלי?
יאללה לגמור סיפור, או להתארס, או לשבור
השלב הזה שנסחבים לא מועיל לאף אחד ולא עוזר לך באמת להחליט
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2012 12:47 |
|
| |
אם הבנתי אותך נכון.. אתה מחכה לאיזה רגש שיתפוס אותך.. לאיזו התלהבות שתכבוש אותך.. לאיזה "קליק" מרגש.. לפרפרים וניצוץ בעיניים... וכזה לא קורה.. אז הכל יורד לך.. היא כבר לא "עושה" לך את זה.. היא כבר לא היא...
אבל אם תשים לב.. התיאור שלך הוא תיאור של פגישות על פי הספר.. בהתחלה דיסקוסים, אחרי התפלספויות, עומק וכו'.. ואחרי זה שלב החינחונים...
אבל האמת היא, שפגישות זה לא חוקים וכללים, פגישות נועדו כדי לבדוק האם יש לך כימיה איתה.. יש לך מוטיבציה להשקיע בה.. האם היא אחת שגורמת לך לחשק להשקיע בה.. לרצות לבנות איתה בית..
אם תבוא בגישה כזאת, אם תחפש את הרגש הזה בלבד.. אז יהיה לך קל להתחבר.. יהיה לך גם קל להחליט..
אם טוב לך עם בחורה, אם יש לך חשק וחיבור איתה, לא אמור להיות מצב שיגמר לכם מה לדבר.. שתרגיש שמיצית וחפרת על כל נושא ונושא... אא"כ שוב.. זה על פי חוקים וכללים, ואז אתה מדבר על הנושאים המהותיים, הנושאים שצריך לדבר עליהם ואז זה שוב - נתקע.. אבל כשזה מתוך חיבור.. בתור שיחה.. והבנה.. ברגע שהרגשת שיש לה חשק איתה.. אל תחפש משהו אחר שלא אמור ומציאותי שהוא יגיע...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2012 19:32 |
|
| |
זה בדיוק מה שענן טוען למיטב הבנתי :מאחורי כל הבלה בלה אין רצון ואין נכונות (לפחות לצד אחד מהצדדים) ולכן זה הופך לסתמי...
תוקן על ידי נערתהבזק ב- 08/07/2012 19:51:52
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2012 15:44 |
|
| |
| עמוד_ענן כתב: | | מכירים את ההתחלות?
כל מה שידוע זה ש"בכללי היא ממש מתאימה לך!"...
אז מדברים כמה פגישות על כל דבר שברומו של עולם, ערכים, מידות, אידיאולוגיות, השקפה וכו'...
פשוט עושים ברור מעשי ו"טכני" מאוד, "מדברים על החיים", על איך אני / היא רואים את החיים שלי-שלה-שלנו...
ואז מגיע שלב שאין יותר על מה לחפור...
ומתחילים לדבר יותר על היום יום,
ברגע שאתה לא אומר בתחילת הפגישה "הי, מה נשמע?"
אלא "(חיוך חמודי), איך היה יום שלך? הסתדר מה שרצית להספיק הבוקר?"
אתה יודע שעברת שלב, מלדבר על החיים ללדבר מהחיים, לדבר מדברים שמתרחשים בהווה...
ואז מה?
אוווף!! אני שונא את השלב הזה!!
כי הכל נכנס ל"נוטרל", מתחיל סחור סחור מתסכל, עד שמהר מאוד מגיע שיחת "פנינו לאן?"
וזה פשוט מתסכל, כי אין באמת תובנות מדהימות ולא רואים "מראות א-לוקים", פשוט צריך את התחושת בטן הזו...
והיא לא באה. לא התחושה ולא היא...
אוף!
הצעות ייעול ואו שיפור לתופעה?
בא לי לצאת מהמעגל הזה...
מישהו מכיר את זה בכלל?
|
|
התייחסותי לשורה באדום.
אתה בטוח שאמורה להגיע תחושה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2012 22:05 |
|
| |
בשביל מה לחכות שתגיע תחושה? זה יגיע בהמשך אם תחליט שהיא מתאימה לך
אלא אם כן יש משהו נוסף שמונע ממך ולא סיפרת לנו. לא שאתה אמור לספר אלא תחשוב עם עצמך אם אתה מסוגל להתמודד עם הדבר שכרגע קצת מפריע לך או שאתה לא מסוגל להתמודד איתו.
|
|
|
|
|
