תוכו זרק קליפתו אכל

לומדת
ובל נשכח את מושג העבירה לשמה

אז אם מדובר בסברה הרי כל התורה כולה מושתת על סברה,גם הנביאים אינם יודעים את רצון ה',
למרות היותם רואים את ההנהגה שלו,אך אינם מבינים.(כי גבהו שמיים מארץ כן גבהו מחשבותיו)
מכאן ניתן להבין שאין לסמוך לא על נביא ולא על חכם,ועבירה לשמה,כגון הפיכת תרנגולת לעוף מבושל עם תבלינים מיוחדים.
בתאבון לכולם.(כאוס מוחלט בהנהגת העולם).
מי שרוצה יהיה "דתי",ומי שלא לא.(הרי למעשה אין באמת בחירה חופשית).
וכבר נאמר,מה מותר האדם מן הבהמה,אין.
ואתם אומרים,אתה הבדל אנוש מראש.(או שהוא אמר?),מי אמר?
באיזו תקופה זה התחיל בציר הזמן?

תוקן על ידי הוא_אה ב- 09/07/2012 14:32:02

ייתכן
איני חושב שאנחנו יודעים הסיבה למה הותקן שום מצווה מהמצוות. אדרבה, כל מה שאני מכיר בתחום הזה הם השערות די לא מבוססות.
גם רוב או רבים מפעולות בני אדם אין להם סיבה במובן החמור, אלא הסבר שלאחר המעשה.
אני טוען שלמעשה טכני במהות אין תוך שמשוייך אליו בהכרח, וממילא לא נכון כלל לדרוש ממישהו לעזוב את קיום המצווה בגללה.
אתה מדבר על אנשים שגבלל שהתיאולוגיה שראו כפשוטה לא הסכימו לה, אז בהכרח שינו אותו, ואתה שואל עליהם למה הם לא משנים את המצוות. ועל זה השבתי כי אין להם שום דבר שמתנגד למצוות. בדיוק בגלל שהם קליפה.

כמו כן איני חושב שכל אדם נוהג לגבי כל דבר בעיקרון של בטל הטעם, בפרט כאשר מדובר במשהו שבמהותו שייך לת לו טעמים רבים. אדם לא קם כל יום בבקר ומחליט לאהוב את אשתו, ופעמים רבות בחייו משנה לגמרי את הסיבה שהוא אוהב אותה, ואתה לא שואל עליו בטלה טעם בטל המצווה.

ייתכן מאד שמלכתחילה לא ניתנו המצוות כתלויים בטעם שלהם, אלא כמסגרת-קליפה שבתוכו יתקיים התוכן שאנו יוצקים לתוכו [חושבני שזהו הגישה הפשוטה אצל דורשי עבודה פנימית במצוות, מן המקובלים עד הבעלי מוסר]. וממילא שאלתך בכלל לא נכונה.

א.      בתורה מפורש כי המצוות נתקנו מחמת טעמים שונים ולא כמסגרת לרעיון.

האם אתה אומר כי נבחרו דברים ללא סיבה רק כי צריך מסגרת?

ואם כן בחירה זו היא עד סוף כל הדורות?

ב.      אם היית יודע כי מי שתיקן את הקרבנות חשב כי אלוהים נזקק לאכילת בשר, לא היית מבטל את הקרבנות?

העובדה שאינך יודע מה חשב מי שתיקן את המצוות אינה מובילה לקיומם לעולם...

ג.       מה עם הדינים שברור לנו מה התפיסה שהביאה לתיקונם, דוגמת מעמד האישה. גם הם קיימים לעולם למרות שהתפיסה עצמה השתנתה לחלוטין?

תוכו זרק קליפתו אכל.

אני גם אוכל תרנגולות.

השאלה  להקשר הזה יש מספר דברים.

א) אכילת תרנגולת נותנת ויטמין
ב) היא מאריכה חיים.
ג)זה טעים.

עכשיו אפשר לשאול שאלות מוסריות
מה זה עושה לתרנגולת?
האם היא נטמעת בנו,ונתחיל לקרקר באיזשהו שלב? קוקוריקו
ונתחיל לדבר כמותן? קוקוריקו

א- אם יש משהו שברור מה הטעם שלו, ואני חושב שהטעם לא צודק. בוודאי שאין טעם לקיים את המצווה. הבעייה שמוות כאלו יש אולי אחד או שנים, ולגבי אלו אני מסכים עם הטעם [למשל המצווה לא לרצוח, או לא להעיד עדות שקר]

ב- ייתכן מאד שנבחרו דברים ללא סיבה, או עכ"פ בלי סיבה יחידה, אלא כמסגרת שאפשר להכניס בו התכנים ברצוננו. יש ראיות לגישה כזו בחז"ל.

ג- שום דבר במהותו לא מחייב, ובוודאי שלא מחייב לנצח. יש כאן רק שיקולים טכניים האם לקיים את הפעולות האלו או לא.

ד- איני יודע מה חשב מי שתיקן את הקרבנות, וכבר שנים רבות מאד שאין מי שיודע. [בכל אופן הקרבנות כבר בוטלו, ואיני יודע אם יש לשאוף שיחזרו.] המצוות שכן נוהגות, כנראה שבזמן שכבר לא ידעו מה חשב מי שתיקן אותם, הכניסו בהם תוכן משלהם, ובכך פתחו את הפתח לקיימם כקליפה בלבד. התוכן לבחירתך.

ה-גם בדברים כמו מעמד האשה איני יודע מה ברור לך כ"כ ואיך ברור כ"כ מה הביא לתקנתם ואיך ברור לך כ"כ שהיום התפיסה שונה. פשוט שאם כל התנאים האלו יתבטלו יש לעדכן את המצוות. [ובכל מה שקשור למה שאינו דין מה"ת ממש,- דהיינו דינים פורמלים בלי תוכן רב, כבר משתנה וישתנה.]

* xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" height="344" width="425" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" > <*

יש מקום לדון באריכות על מצוות שבטל טעמם אך אכ"מ.

אולי אפתח אשכול נפרד.

אני מניח כי התשובה לנוכח דוגמאות מגוחכות, על גבול הגרוטסקיות (דוגמת מציצה בפה במילה, הקראת כתובה תחת החופה בארמית, ושימוש לצורך סת"ם בדיו ובקלף שטרם המצאת הדפוס, ברכה על הקשת למרות הטעות שגרמה לתיקונה ועוד ועוד [לא. הסיבה היא לא כי זה עתיק ויפה, אלא כי רועדים לשנות] תהיה כי יש לשמור שהמסגרת לא תתפרק.

אני סבור כי יש לא מעט חוסר כנות בתשובה זו. אילולי החשש והפחד (ממה?) לשנות, הייתה נמצאת הדרך לעשות זאת באופן שלא תתפרק המסגרת.

יש גם משום היתממות בהעמדת קיום המצוות כביכול על מסגרת וקליפה.

מאימתי מקפידים על קוצה של קליפה.

עם יד על הלב וזו לא שאלה אישית אלא רעיונית. האם אתה מעלים עין מ"שחרות" התפילין או ריבועם המלא, או שאתה מזדרז לתקן.

אנחנו נכנסים כאן באמת לשאלות שונות לגמרי, שצריכים גם לידון באמצעים שונים לגמרי. את שאלתך העיקרית באשכול זה, איך זה שאנשים חושבים מחליפים את אמונותיהם הרבה יותר מהר מאשר מעשיהם, ועל זה השבתי. כי אין שום דבר במעשים שמנוגד לחשיבתם, מכיון שמעשים במהותם הם-מעשים.


איני יודע איך עונים שאלה רעיונית עם יד על הלב, אבל מה שאפשר להגיד ברור זה שהדקדוק המופרז בפרטי המצוות אינו נצרך ואינו מועיל לשום דבר. מעבר לזה לא ברור לי מה אתה רוצה, צריך שתהיה גבול איכשהו, אז זהו הגבול ההלכתי, כ"ז שאין גבול אחר ואינך מוכן להפסיק להניח תפילין לגמרי.

יהיאור
נתחיל בקטניות ובשרויה?