|
|
| נשלח ב-12/7/2012 12:21 |
 |
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מקס
עד שיתכן ירים את הכפפה. נתחיל בקל קלים.
יום טוב שני של גלויות- קטניות בפסח- אי קיום מצוות שופר ולולב בר,ה שחל בשבת.
זמן הבקשה על הגשם.
איסור ייבום,
איסור שימוש בחשמל ובעיקר מכשירים אלקטרונים מנורות לאד וכו'
נתחיל בזה ולפי תשובותיך נמשיך,
בבקשה רק על תענה את התשובה הלעוסה כי זה מדרון חלק, ובלה בלה בלה |
|
ייתכן דיבר על תורת משה,
בכל זאת אני ישיב לך,
יום טוב שני של גלויות ברור מה היה ולמה, זה שאין סנהדרין שיבטלו זאת זה אשמתינו אנו, אבל כל זמן שאין סנהדרין אי אפשר לבטל אחרת התורה תהפוך לאנרכיה. כמו שאנו מכירים את התורה היום, כל אחד עושה מהתורה מה שהוא רוצה,
אין מצוה אחת שאין לו היגיון. או הגיון בלתי תלוי בזמן או היגיון זמני,
אלה שהם רק זמני אי אפשר לבטל בלי סנהדרין,
תפקידינו של הדור הצעיר לבקש את הקמת הסנהדרין מחדש,
תוקן על ידי maxmen ב- 12/07/2012 12:23:08
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 12:37 |
|
| |
מקס
סלח לי אתה דמגוג- לא סנהדרין הם שקבעו את יום טוב שני.
חכמים ידעו יפה לבטל ולאסור יבום גם בלי סנהדרין, ידעו לבטל תקיעת שופר בשבת בלי סנהדרין, וכו וכו
חדשו לבקרים קובעים הלכות חדשות ואוסרים בלי כל סנהדרין,
מה אתה מביא כאן דיבורים שמתאימים לילדי החיידר או למחבתים
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 12:37 |
|
| |
| רציוסקפטי כתב: | | | אני חושב שהאמת ההיסטורית היא שהשימוש בחשמל בשבת נאסר בגלל שהגדויילים של הדור בו הטכנולוגיה החשמלית התחילה להכנס לשימוש, שמעולם לא ראו אוניברסיטה מבפנים, הבינו את מהותה של הטכנולוגיה החדשה במסגרת המושגים הפרימיטיביים שהיו להם - שחשמל הוא סוג של אש (חשמל = עושה פעולות. אש = עושה פעולות. לכן חשמל = אש) ואסרו על צאן מרעיתם את השימוש בחשמל כי חשמל הוא אש. כך היה במשך שנים רבות, עד שההבנה שחשמל אינו אש הגיעה לגדויילים. כשהיא הגיעה כבר היה בלתי אפשרי לשנות (היו אומרים שהרבנים האלו הם ניאו רפורמים). לכן גם אלו שלא מצאו טעם עקרוני לאסור (למשל רש"ז אוירבך ויבדלח"א מהנים ומועילים ר' שמואל וואזנר) הכלילו את זה באיסור הגנרי 'עובדין דחול', שאין לו ממש קריטריונים ברורים ומהווה 'ג'וקר' שבאמצעותו אפשר לאסור דברים שאין להם טעם אחר. |
|
צדיק אתה רוצה באמת להבין או סתם רצונך בהומור ?!
חכמי הדור כמו חז"ל הבינו את היסודות,
בשביל הצדוקים והטיפשים ועובדי האלילים צריך הסמכתא מן התורה ומן התלמד וכו' וכו'
היסוד היא שבת שביתה, כל מה שימנע את השביתה המוחלטת אסור,
ראו חכמי הדור שהאנושות נכנסה לעידן חדש של טכנולוגיה, ומאוד מסוכן לשביתה,
לדוגמה מה יועיל שביתה של מפעל עם המפעל ממשיך לעבוד באופן אוטומטי ??
מה יועיל שביתה עם תשב כל השבת מול המחב והטלוויזיה ?
אם השביתה היא החיבור המשפחתי מעול החיים של ימי החול,
אם השביתה היא זמן חירות ללמוד ולעמיק,
אם השביתה היא להזכיר לנו שאנו לא עבדים לזמן ולחברה, רק אנו עמילים בשבילינו ולמשפחתינו ולחירותינו,
אז למה שניתן לטכנולוגית הזמן לשלול מאיתנו את השבת,
אבל מי ישמע לחכמים אם הם לא יצטטו איזה מקרא או איזה תלמוד ??
ולכן הם מנסים בכל דרך להביא הסמכתא,
אבל האם ההסמכתא היא אמיתית ??
בוודאי שלא !! כל מי שלמד תלמוד יודע שאין להסמכתא שום כלום,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 12:53 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | מקס
סלח לי אתה דמגוג- לא סנהדרין הם שקבעו את יום טוב שני.
חכמים ידעו יפה לבטל ולאסור יבום גם בלי סנהדרין, ידעו לבטל תקיעת שופר בשבת בלי סנהדרין, וכו וכו
חדשו לבקרים קובעים הלכות חדשות ואוסרים בלי כל סנהדרין,
מה אתה מביא כאן דיבורים שמתאימים לילדי החיידר או למחבתים |
|
ירוחם:
כל זמן שאין סנהדרין לא מבטלים כלום אפי מה שגזרו חכמים בלי סנהדרין, וזה פשוט,
בכל זאת החכמים יודעים מתי כן לבטל ויש הרבה דברים שמבטלים, ויש הרבה שמוסיפים,
אבל החיסרון היא שכל חכם וכל קהילה כותב לנו תורה אחרת. וכך זה כבר אלפיים שנה.
היחידים ששמרו את כל התורות של כל הקהילות מאז חורבן הבית. הם החרדים לדבר השם,
וזה מה ששמר על האומה בכל שנות הגלות, דווקא זה שלא שינו שום כולם, זה מה ששמר עלינו,
בכדי לשנות ושלא תהיה תורה חדשה או עוד קהילה וכו' וכו'
צריך להקים את הסנהדרין מחדש,
שיש סנהדרין מקובלת על כל הציבור, אפשרי לצעוד קדימה בלי הסכנה של התבוללות או חילון ומחלוקת ופירוד האומה,
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 17:41 |
|
| |
| רציוסקפטי כתב: | | אני חושב שהאמת ההיסטורית היא שהשימוש בחשמל בשבת נאסר בגלל שהגדויילים של הדור בו הטכנולוגיה החשמלית התחילה להכנס לשימוש, שמעולם לא ראו אוניברסיטה מבפנים, הבינו את מהותה של הטכנולוגיה החדשה במסגרת המושגים הפרימיטיביים שהיו להם - שחשמל הוא סוג של אש (חשמל = עושה פעולות. אש = עושה פעולות. לכן חשמל = אש) ואסרו על צאן מרעיתם את השימוש בחשמל כי חשמל הוא אש. כך היה במשך שנים רבות, עד שההבנה שחשמל אינו אש הגיעה לגדויילים. כשהיא הגיעה כבר היה בלתי אפשרי לשנות (היו אומרים שהרבנים האלו הם ניאו רפורמים). לכן גם אלו שלא מצאו טעם עקרוני לאסור (למשל רש"ז אוירבך ויבדלח"א מהנים ומועילים ר' שמואל וואזנר) הכלילו את זה באיסור הגנרי 'עובדין דחול', שאין לו ממש קריטריונים ברורים ומהווה 'ג'וקר' שבאמצעותו אפשר לאסור דברים שאין להם טעם אחר.
אני בטוח שעשית מחקר מעמיק בדברי הרבנים שאסרו וכך הגעת למסקנותיך ובכל זאת התרשמותי שונה.
אמנם היו שאסרו מצד הבערה (או אפילו בישול) כאשר השימוש העיקרי שהם הכירו לחשמל היה נורות להט.
כאשר נפוצו מכשירים חשמליים אחרים היה מי שהתיר (רש"ז אוירבאך) והיו שאסרו מטעמים שונים ומשונים (חזו"א דוגמה בולטת) או בלי טעם כלל (ר' משה פיינשטיין כותב שאיסור חשמל בשבת הוא לא ברור אבל אין לו ספק שזה אסור).
לאחר שהתרגלו לא להשתמש בחשמל בשבת אפשר באמת לכלול זאת בעובדין דחול וכך למצוא איסור פורמלי.
רעיון החשמל=אש היה נפוץ בתחילה אצל רבני מזרח אירופה הנבערים.
שמע למשל כאן
http://www.youtube.com/watch?v=6a1ySBcjQEU דקה 7.
לגבי החזו"א - משונים זה אתה אמרת. אני מניח שהוא חשב שזה באמת בונה, הוא הרי התפלפל על זה עם רש"ז אוירבך ושניהם חיפשו מקרים אנלוגיים בספרות התלמודית וההלכתית. אני חושב שההנחה שהחזו"א הוא רפורמטור שחיפש להמציא איך לאסור חשמל בשבת מדאורייתא אינה מבוססת. כל עוד לא יתברר אחרת, החזו"א הוא גדוייל חרדי רגיל שחושב במונחים של מה כן כלול במה שכתוב בהלוכע המסורה לנו איש מפי איש עד מויישה רביינו ומה לא. על הרב אלישיב הרי לא היית אומר את זה, נכון? בגלל שהחזון אי"ש כבר מת אפשר לתלות בדבריו את כל מה שרוצים?
גם הרב פיינשטיין לא המציא שזה מדאורייתא. האינטואיציה שלו (כדאי לתת מקור כדי לראות את הניסוח המדויק) היא משהו כמו שזה עובדין דחול.
עובדין דחול הוא איסור 'פורמלי' שמשמש כפח האשפה של מה שרוצים לאסור בשבת. אפשר באותה מידה לאסור שימוש בברז בשבת כי זה עובדין דחול. אבל אין כאן חידוש או שינוי של ההלכה. |
|
תכתובת באישי:
מישהו:
כתבת:
<אני חושב שההנחה שהחזו"א הוא רפורמטור שחיפש להמציא איך לאסור חשמל בשבת מדאורייתא אינה מבוססת. כל עוד לא יתברר אחרת,>
יש לי על כך עדות המביחנתי היא נאמנה. אם תרצה תחזור אלי.
בברכה
אני:
מהי?
מישהו:
לאמי ע"ה יש קרוב משפחה בשם פרופ' צבי יהודה שלמד תקופה ארוכה עם החזון איש, וממנו שמעתי את הטיעון שהחזו"א חפש סבה לאסור חשמל בשבת.
אני:
על סמך מה הוא אמר זאת?
הוא שמע את זה מפי החזו"א בזמן שלמדו ביחד או ש'זו התרשמותו'?
מנין לך שהוא לא משליך על החזו"א אופן חשיבה שלא עלה על ליבו?
מישהו:
שאלה טובה אם אסמוך על זכרוני הקלוש, הוא אמר זאת במפורש בשם החזון איש. עכ"פ הראה לי שניתן להשיג אותו, הוא חי כיום בארצות הברית ואני מניח שבני בראון יודע איך להשיג אותו. כמובן, שמה שעולה מכאן הוא שהפוסק מרגיש את עצמו כמבין את רוח ההלכה וכמסוגל על כן לעצב אותה.
האירוע היה שבני בראון הזמין אותו לתת הרצאת אורח בסמינריון שהעביר בהר הצופים. שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2012 21:40 |
|
| |
ומשהו יותר מאא"א (איש אחד אמר)?
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 14/07/2012 22:27:26
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2012 23:51 |
|
| |
לא ידוע לי על מקום שבו החזו"א אומר זאת במפורש, זה פשוט נראה לי הגיוני ולכן אין לי בעיה לקבל עדויות כאלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2012 23:57 |
|
| |
שתי הערות לגבי מה שנאמר על החזו"א על חשמל בשבת:
א. אין שום בעיה בכך שהחזו"א חיפש איך לאסור חשמל בשבת. כמו שלפעמים מחפשים להתיר כך יש מקומות שמחפשים לאסור. אני לא רואה בזה בעייה עקרונית. כעת אמרו לי שיש איגרת של הרב סולובייצ'יק שבה הוא כותב שכל פוסק בכל תשובה הלכתית (ניסוח מוגזם לדעתי) יודע את התשובה לפני שהוא מתחיל לכתוב ולעיין במקורות. המקורות הם רק ביסוס בדיעבד. וגם בזה אני לא רואה פסול, אלא אם הוא הולך שבי ולא מוכן לשנות את עמדתו האפריורית אחרי העיון.
ב. ספציפית לגבי מלאכות שבת ישנם חילוקי גירסאות בגמרא ותוס' ריש ב"ק (ב סוע"א, וראו גם מהרש"א ומהר"ם ומהרש"ל) לגבי היחס בין אבות מלאכה למשכן. יש גירסה שכל מלאכה חשובה היא אב, גם אם לא היתה במשכן. לפי זה, רק הגיוני הוא לאסור חשמל אם הוא נראה לפוסק מלאכה חשובה. ומה שתולים זאת באחד האבות במשנה רק כלל גדול הוא כדי לא לסטות ממסורת ההלכה. דבר שנהוג בפוסקים (אף שבזה אני דווקא לא תומך).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2012 01:55 |
|
| |
ברור שכשהרב עובדיה הולך למצוא התר הוא יורה את החץ ומנסה לסמן סביבו את המטרה. או שאולי לחזו"א היה נורא בא לאסור את החשמל אז הוא חיפש חיפש עד שנצנץ במוחו הרעיון שזה כמו בונה והוא ניסה למצוא לכך סמך בכתובים. או שסתם נצנץ במוחו הרעיון שזה בונה.
אבל מכאן ועד לומר שהוא יודע שזה אסור ומחפש משהו פורמלי לתלות - הדרך רחוקה. אולי הגיוני בעיני העצכחניק שכך צריך פוסק אידיאלי להתנהג, הוא שוכח שהיהדות אינה האידיאליזציה (כביכול) העצכחית (הסקה מרצוי על מצוי).
לפי התיאוריה העצכחית, לתכתובת הארוכה בין החזון אי"ש לבין רש"ז אוירבך אין טעם. הם היו צריכים להפגש במערת זקני ציון, והחזו"א יסביר לו שכדאי לאסור, ורש"ז ישתוק ולא יתווכח, או לחילופין רש"ז ישכנע אותו שלא כדאי לאסור והחזו"א יפסיק לחפור, או שהם ימשיכו להתווכח אך יבינו שאין טעם בהתעסקות בראיות מהגמרא. במציאות, שניהם מתייחסים בשיא הרצינות לראיות מהגמרא וכל הדיון הוא מה עולה מהגמרא. אני חושב שאתם מעמיסים בראש שלהם דברים שהם לא חשבו עליהם.
כמובן שכל הרעיון עומד בסתירה למהות האורתודוקסיה, למרות שזה כיף מדי פעם לשחק במגרש של הרפורמים והדקות של ההבדלים הלא קיימים מפרנסת כמה מכונאים גבוהים לתורה בבר אילן.
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 15/07/2012 02:02:15
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2012 03:29 |
|
| |
התכתבות הרשז"א והחזו"א נוגעת לגבולות ההבנה הזו שחשמל חייב להיות אסור. הרש"ז נטה להקל יותר בשאלות גבוליות [כמו במכשיר השמיעה שדיבר עליו], והחזו"א מתוך שראה צורך לעגן את האיסור יותר חזק לדעתו נטה לאסור. שניהם מודים שעכ"פ במציאות הפשוטה החשמל חייב להיות אסור.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2012 03:43 |
|
| |
טוב, אנחנו כבר יודעים שבאורתודוקסיה מותר לפרשן אדם איך שבא לנו...
(מה לגבי אדם חי? האם תדחפו את הלך החשיבה הזה גם על הרב שמואל וואזנר או שתלכו לשאול אותו? בעצם חבל לשאול. אחר כך יהיה קשה לעשות "הרמנויטיקה"...)
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 15/07/2012 03:44:11
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2012 04:04 |
|
| |
רציו
כן. גם הרב ואזנר מונע בפירוש משיקולים כאלה בפסיקותיו. לפעמים הוא אף כותב זאת בפירוש.
במו"מ הלכתי בד"כ מנסים לשחק את המשחק עד הסוף, אבל אם תשאל את הרב בפירוש יודה לך שלא הראייה מהגמרא הוא המכריע פה. אם תרצה אפשר להביא לך שורה של ציטוטים מפי פוסקים חרדיים מפורסמים בימינו [לא עצכחיים בשום מובן] ששמעתי אותם במו אזני אומרים זאת בפירוש. [וגם הם עצמם במו"מ ההלכתי משחקים לפי הכללים].
תוקן על ידי יהיאור ב- 15/07/2012 04:05:09
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2012 16:59 |
|
| |
שני סיפורים בהקשר לדעתו של החזו"א,
1.שמעתי פעם שיעור מהר"מ שפירא ובתוך שיעורו אמר בבדיחותא 'אם החזו"א לא היה מוצא את האיסור של חשמל בבונה הו היה אוסר א"ז מצד "העושה שני בתי נירים...
2.הרב ווזנער סיפר פעם לאבי בענין התנגדותו הידועה של החזו"א להכריע ע"פ דעת רוב הפוסקים מתוך הדעות שספריהם מצויים בידינו (מבלי שהיה מושב בי"ד) 'כשהחזו"א מינה אותי לרב ב'זכרון מאיר' שאלתי אותו "מה עושים אם בא לפני שאלה שצריך להכרע, והנדון נתון למחלוקת הפוסקים -ואין לי הכרעה אישית?
השיב לו החזו"א: פותחים פתחי תשובה וסופרים איזה מהדעות היא דעת רוב הפוסקים!
|
|
|
|
|
