|
|
| נשלח ב-15/7/2012 23:39 |
 |
| |
תשובה של הרב משה פיינשטיין, אגרות משה או"ח ד,ס, האוסרת שימוש בשעון שבת (למעט תאורה):
פשוט שאסור להתיר זה, דהרי על ידי מורה שעות כזה יכולים לעשות כל המלאכות בשבת ובכל בתי החרושת (פעקטעריס) ואין לך זלזול גדול לשבת מזה, וברור שאם היה זה בזמן התנאים והאמוראים היו אוסרין זה, כמו שאסרו אמירה לעכו"ם מטעם זה, וגם אולי הוא ממילא בכלל איסור זה דאסרו אמירה לעכו"ם, דאסרו כל מלאכה הנעשית בשביל ישראל מצד אמירת הישראל וכל שכן מצד מעשה הישראל
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2012 23:50 |
|
| |
| Zeev_w כתב: |  | שני סיפורים בהקשר לדעתו של החזו"א,
1.שמעתי פעם שיעור מהר"מ שפירא ובתוך שיעורו אמר בבדיחותא 'אם החזו"א לא היה מוצא את האיסור של חשמל בבונה הו היה אוסר א"ז מצד "העושה שני בתי נירים...
2.הרב ווזנער סיפר פעם לאבי בענין התנגדותו הידועה של החזו"א להכריע ע"פ דעת רוב הפוסקים מתוך הדעות שספריהם מצויים בידינו (מבלי שהיה מושב בי"ד) 'כשהחזו"א מינה אותי לרב ב'זכרון מאיר' שאלתי אותו "מה עושים אם בא לפני שאלה שצריך להכרע, והנדון נתון למחלוקת הפוסקים -ואין לי הכרעה אישית?
השיב לו החזו"א: פותחים פתחי תשובה וסופרים איזה מהדעות היא דעת רוב הפוסקים! |
|
כשלמדתי בישיבה הקדושה, ב'שיעור כללי' הראשון של הזמן טען הגר"ה ז' שאם כבר זה 'תופר' (זו גם מלאכה שעניינה חיבור) ולא 'בונה'. אני חושב שהוא אמר זאת ברצינות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2012 00:10 |
|
| |
אולי כדאי לפתוח אשכול נפרד על חשמל בשבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2012 00:22 |
|
| |
רציו,
מי זה הגר"הז?
באיזה ישיבה "התדרדרו" ללמוד מועד וביותר בסדר א' ועוד בשיעור כללי?!?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2012 00:28 |
|
| |
כנראה הכוונה לר' הלל זקס ראש ישיבת "כנסת הגדולה" בקרי"ס - ידוע לי טיעונו על חשמל בשבת משום תופר, למיטב ידיעתי הוא נאמר בצורה של "אם כבר אז תופר (או אורג) ולא בונה".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2012 00:35 |
|
| |
כדברי מטפחת. וזה היה במסגרת דף ב' עמוד א' של בבא קמא, "גבי שבת - תולדותיהן כיוצא בהן" (גלישה מעניין לעניין).
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2012 00:39 |
|
| |
בהרבה ישיבות (בעיקר אלו שיש להן קשר כלשהו ל"חברון" לומדים שבת ב"זמן חורף" במחזור הלימוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2012 01:17 |
|
| |
נפתח אשכול מיוחד לדיון על החשמל.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2012 10:27 |
|
| |
לחו"ר הפורום, לענין נושא השכול. נראה שהסיבה היא בגלל שלענין דיני המצוות יש לחכמי ישראל כללים מוסכמים -איך ההלכה נקבעת ואילו בעניני טעמי המצוות ואמונות ודעות אין לחכמי ישראל שום כלל מבד ההבנה הבסיסית שיש רעיון שעומד מאחורי המצוות. -ובמילא המצוות הם אמנם התוצאה אבל הדרך לגלות את הטעם השורשי הוא דרך המצוות. דוגמה נוספת שגם בו אנחנו גם נוהגים אותו מנהג מוזר -לזרוק את ה'תוך' ולאמץ את ה'קליפה'. חוקי הטבע -דומני שיוסכם ע"י כולם שהמקרה הפרטי והממשי -לדוגמה, אבן שנופלת מגובה, היא 'קליפה' (=תוצאה) של חוק טבע "קדום", את החוק ראוי שנכנה "תוך". שהלא הוא השורש והסיבה לכל המיקרים. והנה סקירה קלה של שדה המחקר המדעי מגלה שהחוקרים נוהגים לבחון את החוקים='תוך' ולהחליפם (במתאימה יותר ע"פ רוח הזמן) ואילו ב'קליפה' -הוא המקרה, בו לא נוגעים אותו "לא משנים"... דוגמה מפורסמת, ע"פ תורת הפיזיקה של אריסטו(תורה 'מדעית' ששלטה בכיפה למעלה מאלף שנים) האבן נופלת בגלל שהיא חושקת להתחבר אל שורשה היא 'יסוד העפר'. ע,פ תורה זו מהירות נפילתו של האבן תלויה במשקלו (-מסה). אבן ששוקלת 2 ק"ג תנוע לכיוון מטה במהירות כפולה מאבן ששוקלת 1 ק'ג. ההסבר: האבן ששוקלת 2 ק' חושקת יותר לעילתה ובמילא כבידה יותר. כובד כפול=מהירות כפולה. מגיעים מדענים (ג. גלילאו) זורקים אבן ממגדל פיזה ובמקום לשנות את מהירות האבן (כמתבקש ע"פ בעל האשכול) משנים את החוק. אתמהה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2012 10:47 |
|
| |
תורת אריסטו באה לתת הסבר לעולם הטבע על תופעותיו ואיך שאנו רואים אותן, לכן מתבקש לשנות את התורה כאשר מתברר שהיא לא מתאימה לתצפיות ישנות או חדשות.
השאלה היא האם תורת משה היא בעיקרה הלכה או שההלכה אמורה לתת ביטוי לאידאלים כלשהם, בכל מקרה לפי דבריך אין לייחס יותר מדי חשיבות לאידאולוגיות כאלו ואחרות במסגרת היהדות שהרי כולן אינן אלא תוצאה של ההלכה לפי ההבנה המשתנה שלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2012 11:01 |
|
| |
מטפחת,
לא מבין את דבריך. אני טוען שבדיוק כפי שבפיזיקה -המקרה הפרטי הוא (נפילת האבן בדוגמה) הוא תוצאה מההסבר. דהיינו האבן נופלת בגלל שהחוק פעל את פעולתו (החיל א"ע) על האבן.
המדענים מנסים (בדיוק כמו בלש) לגלות מהתוצאה את הסיבה -היא החוק.
כך בדיוק (אולי?)-תורת ישראל עיקרה האידיאל כאשר ההלכה היא ביטוי ותוצר שלו.
חכמי ישראל (במקביל למדען החוקר) מנסה לחשוף את האידיאל ע"פ התוצר ההלכתי.
ולכן לפי דברי (יתכן) -יש לייחס חשיבות לאידאולוגיות שהן הן 'נשמת היהדות'
[כמובן שיש חילוקים והבדלים רבים לאנלוגיה הזו, היא באה רק להדגיש את הנקודה אותה בקשתי להציג]
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2012 11:10 |
|
| |
אין לי בעיה עם הטענה שההלכה מבטאת את היהדות, אני רק כתבתי שזה לא טריביאלי כמו בתופעות וחוקי טבע.
לגבי אידאולוגיות מחד ותיאוריות מדעיות מאידך, תיאוריות מדעיות (בימינו עכ"פ) אינן מתיימרות להיות יותר מאשר ההסבר הטוב ביותר שיש בידינו בזמן אמירתן לתופעות הטבע, האם זה גם אופיין של אידאולוגיות ותורות מוסר דתיות?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2012 11:21 |
|
| |
כן.
ההגדרה "הסבר הטוב ביותר שיש בידינו" נכונה לכל מחשבה אנושית בכלל. ובפרט, כזו שאמורה לגלות אמת או עובדה שמחוץ לנו.
|
|
|
|
|
