|
|
| נשלח ב-18/7/2012 15:01 |
|
| |
| ינוח כתב: |  | כף מחפרון פועל סיבתית בדומה לכף יד, המוח חושב סיבתית בדומה למוח המחשב אשר מחשב.
התכנות שונה, במקרה אחד הוא ע"פ המתכנת, ובשני הוא ע"פ טבע האדם, כלומר ע"פ חוקיות האדם. |
|
המוח היא פלסטי, אתה עם בחירתך (או במקרה = בלי תבונה) בונה את המוח שלך,
על דרך "הרגל נעשה טבע", כל אדם בעצם בונה בעצמו את החוקים הדטרמינסטים שדוחפים אותו במשך כל חייו,
אני לא מבין אייך אדם יכול להתעקש שהיקום דטרמיניסטי מוחלט, מנין לו הביטחון השטותי הזאת.
מילא חכמי קדם הלכו אחרי השכל הישר ולא עשו ניסוים בשטח לכן יכלו לחשוב כך ואת הבעיה של הבחירה לנסות לפתור על ידי כל מיני התחכמויות,
אבל היום עושים ניסויים בשטח והתברר שהיא לא דטרמיניסטי מוחלט. אז מה ההתעקשות הזאת ?
היום מבינים מנין הבחירה היום יודעים את אחריות האדם למעשיו, היום רוב המדענים מסכימים שהאדם שולט בברירה הטבעית,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2012 17:24 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | אבל היום עושים ניסויים בשטח והתברר שהיא לא דטרמיניסטי מוחלט. אז מה ההתעקשות הזאת ?
|
|
מילה "דטרמיניסטי", כזכור לי, כלל לא יצאה מפי, כלומר, טעית בכתובת לנאומך.
מוחלט כמאמין אני, רק אחד, הוא הא-ל ואין מלבדו מוחלט. הא-ל הוא חוק עבורי, בלתי משתנה._________________ לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
תוקן על ידי ינוח ב- 18/07/2012 17:27:56
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2012 20:47 |
|
| |
| ינוח כתב: |  |
מילה "דטרמיניסטי", כזכור לי, כלל לא יצאה מפי, כלומר, טעית בכתובת לנאומך.
מוחלט כמאמין אני, רק אחד, הוא הא-ל ואין מלבדו מוחלט. הא-ל הוא חוק עבורי, בלתי משתנה. |
|
אתה מאמין אוקיי,
לומר שהקל הוא חוק בלתי משתנה, פירושו שאתה קובע בשבילו מה ואייך הוא יהיה,
בתורה לא נשמע שהוא בלתי משתנה, גם הרמב"ם אומר שיש לו רצון = יכול להיות אחרת אבל יש לו רצון שיהיה כך וכך,
אל תשכח שכל העניין להפוך את הקל לחוק ובלתי משתנה מגיע מעצם החשיבה (בטעות כמובן) שהיקום היא דטרמיניסטי מוחלט וכך התאפשר למצוא את הקל האחד ושנהפך עם הזמן לאליל האחד,
לא מן הראוי בתור מאמין לא לנסות להגדיר את הקל ?! מה הטעם בזה ?
בכלל מהתורה לא נשמע שיש עניין להגדיר אותו, יש עניין להכיר את דרכיו,
לא נשמע לך מוזר לקבוע שהוא חוק בלתי משתנה ולכך לשלול את הבחירה שזה עיקר התורה = ובחרת בחיים,
אתה מוכן לתת לו כבוד (בעיני זה בכלל לא כבוד כי רק הדומם הוא חוק בלתי משתנה) ולסבול את חיי המקרה שבעיניך הם חוקי הקל ?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2012 16:42 |
|
| |
תודה, maxmen, על שאלותיך ענייניות.
***לומר שהקל הוא חוק בלתי משתנה, פירושו שאתה קובע בשבילו מה ואייך הוא יהיה***
נקבע הדבר לפניי,
"חוק נתן ולא יעבור".
דרך אגב, בתקופה קרובה יותר, קבע הרב קוק בשביל הא-ל:
"חוק בורא כול..."
ראית, נלקחה ממני כבר התגלית.
***בתורה לא נשמע שהוא בלתי משתנה***
יש בתנ"ך על אי-השתנות הא-ל. אם לא תמצא, אעזור לך.
בכלל, חשוב זה כמו יחוד הא-ל.
כתב הרמב"ם:
"...הוא אינו גוף ואינו כוח בגוף והוא אחד תמידי ונצחי, אשר אין לו עילה ולא ייתכן שהוא ישתנה. הוא אפוא א-לוה." (מ"נ א', עא)
***הרמב"ם אומר שיש לו רצון***
הרמב"ם כתב כי רצון הא-ל הושם בטבע הדברים וקבע כי הא-ל הוא צורת העולם.
***בכלל מהתורה לא נשמע שיש עניין להגדיר אותו, יש עניין להכיר את דרכיו***
לדעת את דרכי הא-ל משמעות היא ידיעת הא-ל,
"הוֹדִעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ"
***לא נשמע לך מוזר לקבוע שהוא חוק בלתי משתנה***
בעיניי שלילת אי-השתנות כמו שלילת היחוד. קשה למצוא חמור מזה.
***עיקר התורה = ובחרת בחיים***
לחנך לבחור בטוב הוא גם מן החוק.
כתבתי כבר באשכול שלי הראשון "הכל צפוי", האומנם?, כי לא צפוי מראש שום דבר בעולם באופן מוחלט, כי זה אבסורד, גם עם בחירה גם בלי בחירה – לא צפוי. צפוי רק כי ישנו חוק על פיו קורה כול דבר.
לכן אין צפוי מראש כי תבחר בטוב, אבל מה שתבחר הוא יהיה אינו חופשי מן החוק. הרי לרצונך לבחור בטוב גם יש סיבה, הרגשת?
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2012 18:23 |
|
| |
| ינוח כתב: |  | תודה, maxmen, על שאלותיך ענייניות.
***לומר שהקל הוא חוק בלתי משתנה, פירושו שאתה קובע בשבילו מה ואייך הוא יהיה***
נקבע הדבר לפניי,
"חוק נתן ולא יעבור".
לא נשמע לך מוזר לקחת מליצה של דוד בתהילים ולחשוב אחרת מהמציאות הרי יש חוק ויעבור ועוד אייך, כמה שנים נותנים המדענים לשמש, חמש מיליארד שנה ?!, נצטרך פעם לטוס למערכת שמש יותר צעירה אחרת לא נשרוד בלי שמש,
יכול מאוד להיות שדוד חשב כבנו לפחות כלפי השמים שיש חוק בל יעבור אבל היום אנו יודעים שאין קבוע קוסמולוגי וזה כבר היית טעותו של אינשטיין כי הלך אחרי שפינוזה ושפינוזה הלך אחרי שלמה ודוד ושאר הפילוסופים שהיקום היא דטרמיניסטי מוחלט,
דרך אגב, בתקופה קרובה יותר, קבע הרב קוק בשביל הא-ל:
"חוק בורא כול..."
ראית, נלקחה ממני כבר התגלית.
תראה התורה לא כל כך מסובך, ומאז שמחפשים את האל לא גמרנו לחפש ולנסות להגדיר אותו, עד כדי כך שבגלל זה נכנס מקום לכפור בו בכלל, לא היית כפירה בימי קדם ולמה ? למה אז היה או אליל זה או אליל אחר אבל אף אחד לא חלם על אין אליל בכלל, דווקא החיפוש והניסיון להגדיר אותו הביא את הכפירה וההפקרות,
ולכן לא יכול להיות שהתורה שהיית מובנת לכל ילד בזמן משה ועד כדי כך שמשה מבטיח שכל גוי יאמר עם חכם ונבון אנו,
אז אייך זה יכול להיות ? אייך יכול להיות שעוד לא מצאנו את הקל בזמן שהם כבר ראו אותו ודיברו איתו ודברו בשמו ??
אל כורחינו שמשה לא האמין באלוהי אריסטו, וכך כל בני ישראל,
אנו חייבים בחיפוש אחרי האל לחפש מה ואייך חשבו על האל בזמן משה והאבות, אלוקים פשוט שכל ילד מבין אותו, אלוקים פשוט שמשה רצה שיהיה לנו, המקנא אתה לי זעק ליהושע הלוואי כל בני ישראל נביאים נזעק משה,
אז על איזה קל חשב משה. שכל בני ישראל יבינו את אלוהי אריסטו ?! לא נראה לי ולא נשמע הגיוני,
הם חיפשו את דרכיו ולא חיפשו אותו כי לא יראני אדם וחי, זה כתוב במפורש בתורה ובנביאים,
יפה מצד הרב קוק לנסות מה שקודמיו ניסו, אבל בתכלס לא נגיע לשום מקום, עובדה שנמאס לבני אנוש לחפש אותו והחליטו אולי הוא לא קיים ח"ו, כל זה גרם החיפוש המיותר הזה,
***בתורה לא נשמע שהוא בלתי משתנה***
יש בתנ"ך על אי-השתנות הא-ל. אם לא תמצא, אעזור לך.
בכלל, חשוב זה כמו יחוד הא-ל.
כתב הרמב"ם:
"...הוא אינו גוף ואינו כוח בגוף והוא אחד תמידי ונצחי, אשר אין לו עילה ולא ייתכן שהוא ישתנה. הוא אפוא א-לוה." (מ"נ א', עא)
שוב ניסיון להגדיר את האל שלא צלח את האומה ורק הביא את הכפירה
***הרמב"ם אומר שיש לו רצון***
הרמב"ם כתב כי רצון הא-ל הושם בטבע הדברים וקבע כי הא-ל הוא צורת העולם.
שוב ניסיון לא מוצלח להגדיר את האל, יש לו רצון אז יש מה שהוא לא רוצה,
***בכלל מהתורה לא נשמע שיש עניין להגדיר אותו, יש עניין להכיר את דרכיו***
לדעת את דרכי הא-ל משמעות היא ידיעת הא-ל,
"הוֹדִעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ"
על זה השיב לו שלא יראני אדם וחיי, בכל זאת משה לא ביקש סתם סקרנות גרידה, הוא רצה לדעת את דרכיו שידע אייך להתנהג ואייך שכל בני ישראל הנביאים ידעו אייך להתנהג, אין טעם להגדיר אותו אך ורק להגדיר את מידותיו.
שוב תחשוב תורה פשוטה ולא מסובכת אלוקים שמובן לכל ילד,
***לא נשמע לך מוזר לקבוע שהוא חוק בלתי משתנה***
בעיניי שלילת אי-השתנות כמו שלילת היחוד. קשה למצוא חמור מזה .
יחוד השכל והבינה ברורה לכל ילד. מכאן דרישת מוסר וצדק מכל בני אנוש היא צודקת, על כך צריך את יחודו והיא באמת כך,
אין שום טעם ליחודו כלפי דברים אחרים, במיוחד שכל הדתות מדברים בשמו של היחוד, אין לך ליצנות גדולה יותר מיזה,
יהודי משה רבינו וכל אבותינו שזעקו שמע ישראל השם אלוקינו (ולא אלוהי הנוצרים והאיסלם) השם אחד, הכוונה יש בינה ושכל אחת בבני אנוש ולכן יש צדק לדרוש צדק ומוסר מכל בני אנוש, ואין אדם יכול לטעון יש לי אמת אחרת, או יש לי אליל אחר או אני מדבר בשמו של האליל האחד ולא אתה, אתה שקרן ונביאך שקרנים,
זה הרי אבסורד, מה הועילו חכמים בזה שהגדירו את האל בזמן שאפשרי לדבר בשמו בדיוק הפוך כפי שדיבר משה, והנה לנו האיסלם והנצרות, או שאפשר לכפור בו בכלל ושלום על ישראל,
לכן לא יכול להיות מצב כזה, לא זה תורתינו ולא זה אלוקינו,
אלוקינו הוא יחוד הבינה והשכל בבני אנוש וזה מה שרלוונטי היה לאדם וחנוך ונח והאבות ומשה וכל הנביאים,
איך הוא וכמה קרניים יש לו ?! לא עניין את אף אחד עד שהגיעו הפילוסופים של יוון, או יותר נכון עד שלמה בקהלת,
***עיקר התורה = ובחרת בחיים***
לחנך לבחור בטוב הוא גם מן החוק .
ולא לחנך או לחנך לא נכון היא גם מן חוק ?! אולי אנו חושבים על חוק באופן אחר לגמרי, בעיני חוק כשמו כן הוא שאין אפשרות אחרת במילא אין בחירה ואין חופש,
כתבתי כבר באשכול שלי הראשון "הכל צפוי", האומנם?, כי לא צפוי מראש שום דבר בעולם באופן מוחלט ,
למה ? אם יש חוק והכל דטרמיניסטי אז בוודאי שהכל צפוי בפוטנציה כלומר כל מי שחכם יותר ויודע יותר טוב את החוקים אז הוא כבר חצי אלוקים, ויכול בפוטנציה שנהיה פעם אלוקים, זה האבסורד הגדול, אילו יודעתי הייתי זו הכפירה הכי טיפשית שיש, כל כול של האלוקים היא ידע של חוקים לו ידעתי את מה שהוא ידעתי הייתי אלוקים בעצמי ???:??
כי זה אבסורד, גם עם בחירה גם בלי בחירה – לא צפוי .
למה ריבונו של עולם ??
צפוי רק כי ישנו חוק על פיו קורה כול דבר .
אם יש חוק אז זה צפוי אם אין חוק או יש חופש אז לא צפוי
לכן אין צפוי מראש כי תבחר בטוב ,
למה ריבונו של עולם, אם יש חוק אז זה צפוי, ואם יש בחירה אז אין חוק ואין צפוי
אבל מה שתבחר הוא יהיה אינו חופשי מן החוק .
אין חופשי מהחוק נכון אבל אם היקום\החוק נותן חופש אז יש בחירה ועל הבחירה הזו אין צפי, כל כך פשוט שאין פשוט יותר מיזה,
הרי לרצונך לבחור בטוב גם יש סיבה, הרגשת?
בוודאי שיש סיבה אבל יש חופש, ולכן אי בלתי צפוי, הצפוי היא כך, שאני צופה שאם תבחר בחיים תחיה ואם לא תבחר בחיים תמות, מה זה לא מספיק צפוי ? כל רופא אומר את הצפוי, אם תעשן תמות ואם לא תעשן תחיה,
אני לא מבין את אלה שדואגים לכבודו של האל, אם רצונו בכבוד שיראה לנו מה הוא יכול, בנתיים לא נראה לי שהוא מעוניין בכבוד במילא הכל מיותר ורק הביא את הבילבול הדעת והפיכת אותו לאליל אחד שכל אדם ודת מדברת בשמו,
ואז הפכנו את תורת משה לעוד דת הזוי ומשוגע,
לא כן אם נסביר לכולם את האמת מהו ומיהו אלוקי ישראל, אלוקי ישראל הוא אחדות היקום אחדות הבינה והשכל והמדע והמתמטיקה וכו' וכו', עכשיו אין יותר רלוונטיות לכפירה ולאלילים, ואין רלוונטיות לכל אחד והאמת שלו,
אפשרי לדרוש צדק ומוסר אחדותי מכל אדם, |
|
תוקן על ידי maxmen ב- 19/07/2012 18:25:42
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2012 13:16 |
|
| |
ינוח כתב...........
***הרמב"ם אומר שיש לו רצון***
הרמב"ם כתב כי רצון הא-ל הושם בטבע הדברים וקבע כי הא-ל הוא צורת העולם
...........................................................................................................................................................
ינוח
הגם הרמבם מעבדי אלוהי שפינוזה?מהיכי תיתי?
תוקן על ידי ביליצר ב- 20/07/2012 13:46:18
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2012 15:41 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | ינוח
הגם הרמבם מעבדי אלוהי שפינוזה?מהיכי תיתי? |
|
הרמב"ם לא היה יכול להאמין באלוהי אריסטו, אותו רמב"ם שפירש ששכלו של אדם הוא כבודו. יותר קרוב לאלוקי ישראל מלאלוהי אריסטו,
אני לא מכיר את אלוהי שפינוזה אבל כפי שהבנתי מפה ושם הוא האמין ביקום דטרמיניסטי מוחלט וזה לא אלוקי ישראל בשום פנים ואופן,
אלוקי ישראל הוא האלוקים שברא את היקום ונתן לחיי להיות כאלוקים כלומר נתן חופש מוחלט,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2012 11:55 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | ינוח כתב...........
***הרמב"ם אומר שיש לו רצון***
הרמב"ם כתב כי רצון הא-ל הושם בטבע הדברים וקבע כי הא-ל הוא צורת העולם
...........................................................................................................................................................
ינוח
הגם הרמבם מעבדי אלוהי שפינוזה?מהיכי תיתי?
תוקן על ידי ביליצר ב- 20/07/2012 13:46:18
|
|
שפינוזה טען כי כל הגשמי כאחד הוא האל. כלומר הביע השקפה פנתאיסטית.
לעומתו הרמב"ם הגה כי הא-ל הוא צורת העולם, לא חס וחלילה גשמי. דומה זה בעצם לדרכי הא-ל (חוקיות העולם) אותן זיהה משה רבנו עם השם.
חוקיות היא בלתי גשמי, ובכלל ,לדעתי, חוק הוא יחיד הקיים אשר האדם יכול לתאר לעצמו כבלתי גשמי.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2012 16:19 |
|
| |
ביליצר היקר:
ינוח ענה לך,
ששפינוזה אמר שאלוקים הוא הכל כולל הגשמי, הרמב"ם ח"ו לא יגשם את הקל במילא יש את הקל ויש את היש הגשמי,
ועם מה יצאתה ?
לדעתי עם כלום !!
למה הרמב"ם נגד גשם כי כל גשם נפסד או יש לו סיבה קודמת וכו' וכו', במילא המציאו את הרוחני, מהי ? אייך היא ?
אף אחד לא יודע להגדיר אותה, אז כל זמן שאי אפשר להגדיר אותה אז שם נשים את האלוקינו, העיקר מה שיותר רחוק ורחוק מהבנה יהיה יותר טוב,
אם תתברר שהחוקיות ביקום לא צריך סיבה קודמת, ולא כל יש נפסד להפך מהיש הקל יצא כל היש ומכל היש עוד ייצא הרבה מאוד ישים עד אין סוף, כלומר אין שום נפסד גם ביש, אז מה הבעיה שהאלוקים גם גשמי כלומר כולל את הגשמי ?
אתה מבין לאן כל זה יוביל אותך ?
אני ניסיתי לתת לך את הבעיתיות של שפינוזה, אפי' שהוא כולל את הקל גם בגשמי כלומר הקל זה הכל כולל הגשמי, עוד לא הבנו מה התורה אומרת לגבי התורה הזאת,
ולפי התורה אי אפשר לקבל שהיקום דטרמיניסטי מוחלט, כי ביקום כזה אין בחירה ואין תורה ואין מתן תורה,
ושפינוזה כן דגל שהיקום דטרמיניסטי מוחלט, ומכאן רצה איינשטיין לקבוע את הקבוע הקוסמולוגי, והתברר לו הטעות הגדול, שאין קבוע קוסמולוגי = אין דטרמיניזם מוחלטת ביקום, היקום היא דינמי ולא סטטי, היקום מתפשט,
זה מה שרלוונטי לנו בכל תורת האלוקות,
לא האם הקל גשמי או לא, הרי כל השלילת הגשמות היא לצורך שלא נחלש את הקל, ואם זה לא מחלש אותו אז מה הבעיה ?
הרלוונטיות היא דווקא האם היקום היא דטרמיניסטי מוחלט אז אין תורה ואין כלום והכל דמיון, והכל קבוע מראש,
או האם יש חופש ואקראיות ביקום, אז יש תורה ויש בחירה,
ולכן ידידי היקר,
הפילוסופיה האמיתית היא האם היקום דטרמיניסטי מוחלט או לא,
איפה לשים את הקל לא רלוונטי כלל, והבן זאת לעומק,
תוקן על ידי maxmen ב- 22/07/2012 16:21:41
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2012 13:18 |
|
| |
ינוח היקר
היכן מצוטט ברמבם שהקל הוא צורת העולם?
מקס היקר
הרמבם כמדומני לא סלד מהגשם מפחד הנפסד,הרי בכמה מקומות כתב שאין דבר ההולך לאיבוד וגם הנרקב בסופו חוזר ליסודו כפי שמפרט גם ביד החזקה ,הרמבם גם אינו מייחס את המלים אין סוף להקדוש ברוך הוא וזאת כי אין סוף הוא כבר תיאור מהותו ,הרמבם מגדיר את העולם כנברא מ ר צ ו נ ו של אלוקים,וגם מגדירו כי ש וש ם[יש שם מצוי], זאת ועוד,הרמבם הרי מאריך בלשלול את הקדמות ,מאידך לגבי העתיד טוען הרמבם שהוא נצחי ולא כפי אגדת חזל והקבלה,
לגבי הדטרמניזם ,שוב ,הרי שנינו כבר נשתברו ידינו בביאור הדברים ולא יצאנו עם איזשהו הבנה הדדית וכ,ש הסכמה, ולכן הנה בקיצור נמרץ ותמצית,וגם כבודו כשיענה שישתדל להיות תמציתי, אתה טוען שהקוונטים הוכיחו שאין הכרח לסבתיות ,,ולכן הינך גוזר ממנו הכרעה ,,יש בחירה ,, וכאן השאלה ,,מהיכי תיתי,, ?נגזר ממנו ,,יש מקרה,, ולא ..יש בחירה..?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2012 16:38 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | | היכן מצוטט ברמבם שהקל הוא צורת העולם?
|
|
"ומהשקפותיהם אשר איני חולק עליהם, שה' יתהדר ויתרומם הוא הפועל והוא הצורה והוא התכלית, ולפיכך אמרו שהוא יתעלה סיבה ועילה, כדי לכלול שלושת הסיבות הללו, והם שיהא הוא פועל העולם וצורתו ותכליתו.
ומטרתי בפרק זה לבאר לך באיזה אופן נאמר בו יתעלה שהוא הפועל והוא צורת העולם, והוא גם תכליתו." (מו"נ ח''א, סט)http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/a19-2.htm#3בקשר לדבריך,
***הרמבם הרי מאריך בלשלול את הקדמות***
הייתי מוסיף כי לא ממש חד משמעי הדבר ואפילו הפוך הוא במשמע,
"ולפיכך תמצא שאני תמיד בכל מה שחברתי בספרי ההלכות, אם נזדמן לי הזכרת יסודות, אז אעסוק בקיום מציאות ה', הריני מקיימו בדברים הנוטים לצד הקדמוּת..." (מו"נ א, עא) "אם יסבור אדם את הקדמוּת לפי ההשקפה השניה אשר ביארנו והיא השקפת אפלטון, והיא שגם השמים הווה נפסדות, הרי אין אותה ההשקפה סותרת יסודות הדת..." (מו"נ ב, כה)
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2012 17:44 |
|
| |
ינוח
תודה רבה ,,,,,,,
לגבי זה שהוא צורת העולם ,הרמבם בעצמו מסביר,,וז,ל לפי שאין אמרינו עליו יתעלה,שהוא צורת העולם האחרונה כענין הוית הצורה בעלת החומר צורה לאותו חומר עד שיהא הוא יתעלה צורה לגוף,
לא על דרך זה נאמר,,אלא כמו שכל מצוי בעל צורה אינו מה שהוא כי אם בצורתו ואם נפסדה צורתו נפסדה הוויתו ובטל,כך כיחס הזה עצמו,יחס ה לכל תחילות המציאות הרחוקות,כי במציאות הבורא הכול מצוי ,והוא מקור קיומו,בעניין שמכנים אותו ,,שפע,,כמו שנבאר באחד מפרקי מאמר זה,
בפרק א מונ עא שציטטת החסרת את המלים ,לא שאאמין בקדמות אמנם אני רוצה שאקיים מציאותו יתברך באמונותינו בדרך מופתי שאין בו מחלוקת בשום פנים,,[וזה הטעם שלא שלל בספריו את הקדמות מםורש כפי שהקדים בפרק ,שלא יתכחש מציאותו אם יהיו ראיות לקדמות ]
ומרבה אף להביא ראיות לחידוש העולם ,וכן על זו הדרך כולו להכחיש את הקדמות ,
ולולא אותם הדברים אשאל,
היכן רצית לחלק בין שפינזה לרמבם,האם צורת העולם אינו כולל גם את הגשם?
לגבי הקדמות שהרמבם עדיין מעלה ומוריד מוליך ומביא ,,יש מקום פרדוקסלי,
הרי מצד אחד מכחיש את הקדמות ומאידך שולל את ביטול העתיד ודוגל בנצח ,ודלא כחזל,
השאלה ,זאת מנין לו ,הרי אם מניחים שיש לעולם התחלה וחידוש ,וזאת מרצונו יתברך,מנין לו לרמבם שרצונו יתברך לא יחליט לתת סוף למה שהתחיל ?
תוקן על ידי ביליצר ב- 23/07/2012 17:52:36
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2012 22:02 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | ינוח היקר
היכן מצוטט ברמבם שהקל הוא צורת העולם?
מקס היקר
הרמבם כמדומני לא סלד מהגשם מפחד הנפסד,הרי בכמה מקומות כתב שאין דבר ההולך לאיבוד וגם הנרקב בסופו חוזר ליסודו כפי שמפרט גם ביד החזקה ,הרמבם גם אינו מייחס את המלים אין סוף להקדוש ברוך הוא וזאת כי אין סוף הוא כבר תיאור מהותו ,הרמבם מגדיר את העולם כנברא מ ר צ ו נ ו של אלוקים,וגם מגדירו כי ש וש ם[יש שם מצוי],
זאת ועוד,הרמבם הרי מאריך בלשלול את הקדמות ,מאידך לגבי העתיד טוען הרמבם שהוא נצחי ולא כפי אגדת חזל והקבלה,
לגבי הדטרמניזם ,שוב ,הרי שנינו כבר נשתברו ידינו בביאור הדברים ולא יצאנו עם איזשהו הבנה הדדית וכ,ש הסכמה,
ולכן הנה בקיצור נמרץ ותמצית,וגם כבודו כשיענה שישתדל להיות תמציתי,
אתה טוען שהקוונטים הוכיחו שאין הכרח לסבתיות ,,ולכן הינך גוזר ממנו הכרעה ,,יש בחירה ,,
וכאן השאלה ,,מהיכי תיתי,, ?נגזר ממנו ,,יש מקרה,, ולא ..יש בחירה..?
|
|
לגבי הרמב"ם לא ניכנס עכשיו ואמרתי שלדעתי זה לא רלוונטי כלל, וראיתי שינוח היקר ענה לך כבר,
לגבי הדטרמיניזם,
אין הוכחה לדטרמיניזם, יש שכל הישר של הקדמונים, מצד שני גם החולקים הלכו על פי השכל הישר,
כלומר הפילוסופים חלקו מאז ומתמיד בעניין,
הוכחה מדעית לא היית עד הקוונטים,
בחירה רואים שיש, רק רצו לטעון שהיקום חייב להיות דטרמינסטי במילא הבחירה היא דמיון,
אבל ברגע שהוכיחו שאין היקום דטרמיניסטי, אז אין סיבה לשלול את הבחירה, כלומר לומר שזה דמיון,
עכשיו אתה שואל משהו אחר, למה נגזר מהמקרה הבחירה,
פשוט, המודע לעצמו יכול להתערב איפה שיש מקרה,
אם נאמר שגורל\לוטו היא מקרה, אז בעל הלוטו יכול להתערב,
אם הטבע מביא אותך לפרשת דרכים (שאי אפשר שיהיה ביקום דטרמיניסטי) המודע לעצמו יכול לבחור בין הדרכים,
שוב:
יש אינטואיציה שיש בחירה
יש אינטויציה שלכל יש סיבה קודמת = דטרמיניזם,
ורוב החכמים עדיפו לשלול את הבחירה ולקיים את הדטרמיניזם,
זה היה כל זמן שהמדע לא נתן את דברו המדעית, מאז שהם הוכיחו את המקריות\אקראיות,
אין טעם לשלול את הבחירה, להפך יש טעם לתת הסבר אייך היקום מתנהל באופן כזה שהיא דטרמיניסטית ואקראית יחד,
ויותר מכל להחזיר את אחריות האדם למעשיו,
תוסיף לזה את תורת האובולוציה, אז תורת משה חוזרת בגדול לאנושות,
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2012 22:39 |
|
| |
מקס
לא הבנתי איך דברי ינוח מתקשרים לטיעון?
ושוב,כשלאדם יש שתי אופציות כדי לבחור ,בא מקס ואומר שהוא לאו דוקא יבחר בגלל סיבה קודמת אלא יבחר לפי המקרה ,האם הוא מחליט או שהמקרה מחליט בשבילו?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2012 14:57 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | מקס
לא הבנתי איך דברי ינוח מתקשרים לטיעון?
אני אומר שאני לא ניכנס לדיון על הרמב"ם וינוח ממשיך איתך בכך אז מספיק לי, לדעתי זה לא כל כך רלוונטי לדיון שלנו,
ושוב,כשלאדם יש שתי אופציות כדי לבחור , (אין מצב של בחירה ביקום דטרמיניסטי מוחלט) בא מקס ואומר שהוא לאו דוקא יבחר בגלל סיבה קודמת אלא יבחר לפי המקרה ,(הוא יבחר אבל בחירה בלי דעת היא בחירה מקרית. הבוחר לישון בחוף הים יכול שהגלים יסחבו אותו לים ויכול שלא, זה פירוש שהוא תלוי במקרה,) האם הוא מחליט או שהמקרה מחליט בשבילו?
(הוא מחליט והמקרה פועל בשבילו, זה הפירוש של עבדי הזמן,)
|
|
|
|
|
|
|