| נשלח ב-12/7/2012 00:19 |
|
| |
מיכי, לענין השאלה האם מוציאים חתן מחדרו וכלה מחופתה אין הבדל בין מלחמת 7 העממים ושאר מלחמות מצוה לבין עזרת ישראל מיד צר, דומני שהדיון נסוב סביב השאלה הזו , ולא סביב זה שיש הבדלים עקרוניים בין מלחמה כזו לשאר מלחמות מצוה.
בנוגע להקשר הפוליטי הקונקרטי , אני מוצא את עצמי מזדהה היטב עם רוב ככל הסעיפים שהזכיר זאב , ובפרט סעיף 8, אותו הייתי מרחיב גם ביחס לכל מיני מלחמות חסרות אחריות שנוהלו באופן חסר אחריות עוד יותר ע"י המנהיגים הישראלים . (ודומני שמלחמת לבנון השניה אב לכולן)
בנוגע לדיון בענין מלך , די פשוט בעיני שמלכות במקורות משמעה שלטון, ויש לה גדרים משלה גם כשהיא מלכות מקולקלת (ויש לא מעט דיונים בענין בתלמוד סביב מלכים לא הגונים מבית חשמונאי, מעבר להזכרות המפורסמות ביחס לאחאב) דבר שהגישה החרדית הדחיקה מכל מיני טעמים (חלקם מוצדקים בעיני) של "השקפה" , מאידך הגישה הדתית לאומית נטתה (ועידן נוטה, ויש לנו כאן כמה נציגים יקרים ונאמנים בענין הזה) מתוך אופורית הקמת המדינה בכלל ואחרי נוראות השואה בפרט, להדחיק את הקלקולים הלא מבוטלים של המלכות/שלטון הנוכחי, ולקבל הרבה מאוד דברים בעייתים (שלא לומר פסולים) שנעשו בשמה , בגלל האופוריה הזו, וההבנה שהיא טובה עשרות מונים מהמצב המתפורר של החברה היהודית באירופה ארה"ב ושאר הגלויות. בכל מקרה האמת (ואנחנו...) יצאנו קרחים מכאן ומכאן, עם שלטון בעייתי שאלו שמסוגלים לאתגר אותו ולהצמיח מנהיגות שתתקן אותו, מתעסקים בענינים אחרים בתכלית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 01:17 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | ג השבועות היא המצאה של חכמי בבל שרצו להכשיר הלכתית את זאת שהם לא עולים מבבל, כמו היום!
שבועה כזאת יכול להשביע רק נביא! |
|
זה דרשת חז"ל( "חכמי בבל" עפ"ל) מהפסוק בשיר השירים "השבעתי אתכם בנות ירושלים אם וגו'.
[מנין לך מחשבות ליבם של חז"ל כביכול דרשו כדי "להכשיר הלכתית"? ואף אם אכן זו הסיבה שלא עלו אולי הייתה זו דעתם למרות שהשתוקקו לעלות?]
למעשה, הרמב"ם באיגרת השמד פי' את הג' שבועות "והשביע על דרך משל".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 10:10 |
|
| |
במחילה דרשה על פסוק מהכתובים עדיין לא הופכת למצווה מחייבת . מדרשה עדיין אין כל הוכחה על שבועה. אפשר לדרוש את הפסוקים האלא גם בצורה אחרת, כאמור חכמי בבל הרגישו לא בנח מבחינה דתית על ישיבתם הנחשקת בבל. דרשו דרשה- הרבה דרשות דרשו שים לב לגיחוך שבה הם דרשו
כתובות דף קי :
"ר: לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה, שנא': +ויקרא כ"ה+ לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים, וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר: +שמואל א' כ"ו+ כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים, וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים. ר' זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר:
הם היו צריכים איזה קונטרה לראשית המאמר הוסיפו את מה שהוסיפו, נראה לך הגיוני
כתובות דף קיא.
+ירמיהו כ"ז+ בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה'. ורבי זירא? ההוא בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: +שיר השירים ב'+ השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו'. ורבי זירא? ההוא שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? השבעתי אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: ג' שבועות הללו למה? אחת, שלא יעלו ישראל בחומה; ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם; ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדא זה רציני בעיינך- כשיחת חולין של תלמידי חכמים אולי- ללמוד ממנה הלכה למעשה, זה כבר סיפור אחר, ראה אגב בהמשך שר' זירא- דורש אחרת את הפסוק, אגב זה אותו ר' זירא כשחזר מבבל לא"י -ישב בתענית 40 יום - לשכוח תלמודה של בבל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 18:21 |
|
| |
שלום לכולם! אני חבר חדש בפורום, ואנסה להשתלב...
אודה ואתוודה שלא הבנתי כ"כ מהו הכיוון של הדיון הנ"ל: 1. מעמד כל הדרשות ביהדות, ותוקפן? 2. למה אין כאן חיוב של 'מלחמת מצווה'. 3. גם אם יש מלחמת מצווה למה אין צורך להתגייס.
עמדתי - 1. אני מעדיף שלא לשפוט את חכמינו בנושא זה, גדולים כבר השיגו על החיוב המחייב של ג' השבועות, וגדולים כבר תמכו בהם - וקצרה ידי למלהכיל את הכל. 2-3. ברשותכם אתקוף את העמדה הזו מזווית אחרת: לדעתי, גם אם רוב טענות החרדים נכונות (כפי שהובא בדף הקודם), אין זה קשור. צריך לדעת מהו האידיאל, מהו החזון - היהודי. האם היהדות ראתה מצב אידיאלי של תורה בלבד והתעלמות מוחלטת מחיי החומר? חוסר הגנה על המדינה? לדעתי לא, גם אם היה קיים שבט לוי ויישכר למד תורה - 10 שבטים למדו, עבדו ושירתו - וזהו האידיאל. ממילא - גם אם החרדים אומרים שלא רוצים אותם, הייתי מצפה שיהיה להם רצון לזכות להגן על עם ישראל, ועל ארץ ישראל.
s show lens
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 23:30 |
|
| |
ר ירוחם,
תודה שזיכתני לשוב ללמוד את הדף גמ' (בישיבה מדלגים הגדתא):
אני רואה דיון ער ורציני שנוגע למעשה. מנין לך הקביעה החד משמעית על "קונטרה לראשית המאמר" למה לא לומר פשוט שהתלמוד מביא את העמדות השונות של חז"ל ? [אמנם הל' ר' זירא הוה קמשתמיט מיניה.." טעונה הסבר]. אולי הם חלקו האם המעלה של אר"י היא בהסתפחות בנחלת ה' תחת שלטון ישראל [והעליה לארץ בלי שלטון יש בה התגרות באומות] או שמעלת הארץ בעצם הארץ.
למעשה כבר כתבתי לעיל שהרמב"ם כותב באיגרת השמד "והשביע על דרך משל" לכאו' הכונה שמציאות הגלות והתוקף שהשם נתן לכובשי הארץ היא היא השבועה.
ר' זירא [או ר' זעירא כל' הירושלמי] התענה בגלל סגנון הלימוד הלעומתי וההתקפתי של חכמי בבל, כאשר בירושלים הת"ח היו נוחים זל"ז. [רואים בירושלמי שהצורת לימוד שונה ויש שם יותר סברא קצרה ותמציתי ולא מלחמתה של תורה].
שלום עליכם חנן!
גם אני חדש בפורום. ר' ירוחם הוא ותיק יותר ומהבקיאים שבפורום (לא הייתי ממליץ להתעמת עימו בידעות:)
לשאלתך:למה אין כאן חיוב של 'מלחמת מצווה'
-הועלתה כאן סברא שמלחמת מצוה זה רק אם יש מלכות ישראל. ובנוסף 'שם' מלחמה ניהיה רק ע"י 'הכרזת מלחמה' ע"י נביא סנהדרין ואו"ת. את המצב היום יש לדון מצב זה ע"פ הלכות פקו"נ.
לשאלה 3:השתמשת במילה אידאלי בשני מובנים. לאחד אני מסכים לשני -מסופק.
אידיאלי כמצב נורמאלי -מסכים, כמובן מצב נורמאלי וסביר הוא שלא להתעלם מבעיות בטחון וצריך מנגנון צבאי לשמירה והגנה.
אידיאלי כערך "רצון לזכות להגן" -מסופק. יש ערכים נוספים שפורטו לעיל שגם הם חשובים ויקרים.
[וגם מדוע אתה מעדיף את הצבא ע"פ הסיוע לחולים למשל? מדוע שלא תראה כדבר אידיאלי ללמוד רפואה או לוחמת אש-אופנתי לאחרונה. והאם מצבת כח האדם בצה"ל לא נראה לך מיותר? (לא מכיר אבל זה הרושם, וכך מסתבר שיהיה כשכולם חייבים להתגייס -בלי שום קשר לצרכים)
תוקן על ידי Zeev_w ב- 12/07/2012 23:44:26
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 01:26 |
|
| |
| Zeev_w כתב: |  | איני יודע.
אבל אולי דוקא מלך? איך ניהיה -לא יודע..
ביותר קשה שרמב"ם הלכות מלכים פרק יא
"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה ".
משמע שיש מקום להמליך מלך לפני בא המשיח, להלחם,(למרות שתורתו ודאי אומנותו) ואף יכול שיהרג (לא נעשה לו ניסים?), והריהו כמלכי ישראל הכשרים (היפך דעת הג' שבועות).
תוקן על ידי Zeev_w ב- 11/07/2012 23:46:44 |
|
רב זאב
יש לך ראיון אחר איך להמליך את המשיח לפני שהמשיח מגיע??
רמבם מלכים פרק א ,אין מעמידין מלך תחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים [איפה מיימון פישמן?]ועל פי נביא,כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו וכשאול ודוד שמינה אותם שמואל הרמתי ובית דינו,,
אותו דין מזכירו הרמבם גם בפרק ה דסנהדרין ,,אין מעמידין מלך אלא על בית דין של עא ,,ולא הזכיר נביא ,
המפרשים מחלקים בין מלך מזרע המלוכה לבין מלך שאינו מזרע המלוכה דבעינן נביא,
בסוף פרק יא יש רמבם שנוגע להתעסקותם של כמה אשכולות דכאן לאחרונה,,
וז,ל וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה, ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה, ולעבדו שכם אחד ,,,
כיצד,כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה אלו אומרים מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגלה נסתריהם ,,וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 01:37 |
|
| |
העיקר חסר מן החוברת. ניתוח מעשי של הצורך הבטחוני. כבר אמר הרב אי"ש קרליץ, כי מרובות הטעויות בניתוח המקרה הקונקרטי, מטעויות בהכרעת ההלכה התיאורטית.
כתרגיל, ניתן לקחת את כל הטענות שבמאמר, וליישם אותם לגבי המצוה לטפל בחולים שיש בהם סכנה (כרופאים, אחים, סניטרים), לגביהם נפסקה ההלכה שהמצוה לעשות כן ע"י גדולי ישראל וחכמיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 04:00 |
|
| |
מיכי, מה כוונתך "יתכן שאת זה אפשר לפתור"? בעניי לא זכיתי להבין. גם טעם החילוק בין מלחמת מצווה לעזרת ישראל מיד צר שרמזת אליו, לא נתפרשה כוונתך, ומלשון הרמב"ם לא נתבאר הבדל בין "פיקוח נפש צבורי" (כלשונך) לבין עזרת ישראל מיד צר, יש מקורות??
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 07:40 |
|
| |
התכוונתי שאולי אפשר לפתור את זה כמו שהרמב"ם הציע לפתור את בעיית הסמיכה. כלומר שאם יש שלטון אחר, לא במבנה של התורה, אז יש מקום שהוא יקבל החלטה בשם כלל ישראל על מלחמת מצווה, ואז לא נזקקים לאו"ת ונביא. הסברא היא שהמצוות הללו (בודאי כיבוש הארץ) הן מצוות שמוטלות עלינו ויש חובה חיובית לקיימן. אז אם אין או"ת ונביא, לכאורה אין לנו דרך לקים את המצווה. אבל כל אלו הם תנאי לפתיחה במלחמה ולא לחיוב במצווה עצמה. לכן יש מקום לומר שהחובה שחלה מאפשרת מלחמה בהסכמת הכלל גם בלי נביא ואו"ת. כמובן שיש לדון בזה, ולכן כתבתי 'יתכן'.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 09:34 |
|
| |
יעבץ ואחרים.
החוברת נכתבה בתקופה בה עדיין הסתובבו "קומנדוס" מישיבות כמו עזתה ואופקים ושכנעו בני ישיבות תיכוניות לעבור לשם, והיא מכילה מענה לטיעונים הנפוצים דאז, לא לכל השאלות שניתן להעלות על הדעת.
הטענה לגבי ניתוח המצב היא מגוחכת, במחילה. לא היה מעולם ניתוח של המצב הביטחוני. במלחמת העצמאות הם התגייסו? במלחמת ששת הימים הם עזרו? מישהו בממסד החרדי טורח לוודא מהו המצב הבטחוני ומה הצורך בגיוס כזה או אחר? מישהו שם חושב שלפחות אלו שאינם לומדים תורה כדאי שיתגייסו?
אני חושב שקשה להסתכל על המציאות כשלעצמה (לא דרך האפולוגטיקה שהציגו כאן כמה אנשים) בלי להשתכנע שההתחמקות של החרדים מגיוס, בדיוק כמו הנכונות שלהם לנצל כל אדם אחר בכל דרך לא הגונה אחרת, מבטאת בסך הכל בוז וביטול לגבי כל מי שאינו משתייך לכת שלהם, והתנערות מוחלטת מכל צורה של מחויבות אנושית המקובלת בין בני אדם. כל היתר זה פרטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 09:47 |
|
| |
כחצי הערת אגב באשכול אחר תהיתי על תהליך קבלת ההחלטות
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 10:02 |
|
| |
נדב, דווקא בטענה הזאת אני לא מסכים איתך. בד"כ יש גורמים שונים בחברה שכל אחד אמור לדאוג לאינטרס (גם אינטרס ערכי) אחד. המצב הסופי הוא תוצאה של שיווי משקל בין הלחצים השונים (היד הנעלמה). לכן החרדים שרואים את עיקר תפקידם לקדם את הלימוד (שסקטורים אחרים לא דואגים לו), דוחפים רק את זה, ולא עושים את החושבון האחר. האחרים עושים את השיקולים שלהם, ובסופו של דבר ההנחה היא שאם זה באמת חשוב אז החילוניים לא יוותרו. אם הם מוותרים אז כנראה זה לא ממש חשוב. המימסד החרדי לא אמור להיכנס לשיקולים הצבאיים ולבחון לגופם את הצרכים. גם משרד האוצר לא אמור להיכנס לשיקולי הבריאות או החינוך. כל אחד מושך לכיוון שלו, ומיני ומינך יתקלס עליאה. אני לא טוען שזה מה שבאמת מונח ביסוד ההתעלמות החרדית. אבל אני חושב שההאשמה על כך שהם לא עושים את מכלול השיקולים אינה מוצדקת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 11:37 |
|
| |
[quote]ר ירוחם,
תודה שזיכתני לשוב ללמוד את הדף גמ' (בישיבה מדלגים הגדתא):
אני רואה דיון ער ורציני שנוגע למעשה. מנין לך הקביעה החד משמעית על "קונטרה לראשית המאמר" למה לא לומר פשוט שהתלמוד מביא את העמדות השונות של חז"ל ? [אמנם הל' ר' זירא הוה קמשתמיט מיניה.." טעונה הסבר]. אולי הם חלקו האם המעלה של אר"י היא בהסתפחות בנחלת ה' תחת שלטון ישראל [והעליה לארץ בלי שלטון יש בה התגרות באומות] או שמעלת הארץ בעצם הארץ.
אם עיינת היטב בגמרא הגמרא מדברת בין יתר על כל הגר בחו"ל כאלו עובד ע"ז, ועל כך כי מוטב לגור בארץ בעיר שרובה גויים מאשר לגור בחו"ל בעיר שרובה יהודים, וכו'
נו אז מה אתה חושב עושים תלמידי החכמים של בבל- הרוצים בכל מאודם להשאר שם בגלות?
ממציאים דרש על פסוק בשיר השירים, המצדיק את אי עליתם לא"י, ומוסיפים הלכה פסוקה- אסור לעלות מבבל- כל העולה בבל עובר בעשה- לא פחות ולא יותר,
סלח לי על ההשואה, אבל זה מה שעשו דתן ואבירם- בפ' קרח, העלו את דרגת מצריים לדרגתה של א"י, ארץ זבת חלב ודבש- מצריים, לא רק א"י גם מצריים היא באותו מעמד, אין הבדל בקדושה. אסור לצאת מא"י- גם מבבל אסור.
ועל זה אמר ר ירמיה בסנהדרין כד- במחשכים הושיבני= זה תלמודה של בבל.
ר זירא התחמק מפגישה עם ר' יהודה, הוא לא רצה ויכוחי סרק, הוא רצה לצאת מבבל כמה שיותר מהר.
]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 14:28 |
|
| |
א. לרב מיכאל. הטענה של "היד הנעלמה" לגבי החרדים פוטרת אותם בכהוא זה גם אם היא נכונה. חובת האדם החרדי איננה ללמוד תורה. חובתו היא "חובת האדם בעולמו... כי עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בניסיון" (מסילת ישרים). בתורה יש עוד מצוות בנוסף ללימוד התורה, ולכן מן הראוי שהציבור החרדי הרואה עצמו ירא שמיים יבדוק את כל המצב, ויסתכל לאור ההלכה. ב. בנוגע למקורות שבדיון - יש עוד גדולי תורה שהגדירו את עניין המלכות באופן אחר לחלוטין מהרמב"ם - ובהחלט צריך להתייחס לכולם. האברבנאל חולק ואומר כי שאם רוצים מלך זה לנוחות בלבד ואף מציע חלופה: "שיהיו בעם מנהיגים רבים מתקבצים ומתאחדים ומסכימים בעצה אחת ועל פיהם תהיה ההנהגה והמשפט וזהו כנגד התנאי הראשון ולמה לא תהיינה הנהגותיה משנה לשנה או לג' שנים כשני שכיר או פחות מזה... ויחקרו את פשעי הראשונים באמונתם..." לפיכך מלך אינו הכרחי כלל, ולגבי עם ישראל אף יותר! כיוון ש"ג' העניינים האלה האומה הישראלית לא תצטרך אליה לא לענין המלחמות ותשועתם מאויביהם לפי שישראל נושע בה' והוא הנלחם להם... לא היו צריכים מלך להנחת התורות והנמוסים כי תורה צוה לנו משה"- מלך איננו חובה. הספורנו גם סובר ששיטת אברבאנל עדיפה, שהרי למלך עשוי להיות צאצאים רעים (כמו שכבר עמדו על זאת בדיון). הנציב אומר שמצוות מלך זה רק כאשר העם כולו ידרוש אותה... ג. בנוגע לשיטת הרמב"ם - הייתי ממליץ לעיין במאמרו של הרב ליכטנשטיין "זאת תורת ההסדר" שם הוא מתייחס לבעיות ועונה עליהם. בנוסף, הוא עומד על חשיבות השירות הצבאי גם בתור גמילות חסדים ממנה אין סיבה להשתמט. אני מבין את הנקודה שמי שלא רואה את ערך מדינת ישראל אינו מגדיר כשהוא זה את המלכות הנוכחית כבעלת סמכות כלשהי. אך עדיין אני לא מבין מאיפה הפטור הגורף מגמילות חסדים והתעלמות מעם ישראל, ומארץ ישראל. ישר כוח לשנרב על המאמר היפה! ממש אהבתי, אשריך!
לסיום אצטט את החתם סופר בסוכה דף לו עמוד א, בה אומר את חשיבות העבודה בארץ ישראל על ידי עם ישראל. לענ"ד אפשר לעשות קל וחומר מאוד חשוב על קיום עם ישראל בארץ ישראל: "רבי ישמעאל נמי לא אמר מקרא ואספת דגנך אלא בא"י ורוב ישראל שרויין שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב א"י ולהוציא פירותי' הקדושי' ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך ובועז זורה גורן השעורי' הלילה משום מצוה וכאלו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה ה"נ לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה ואפשר אפילו שארי אומניו' שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה"
תוקן על ידי חנן_מ ב- 13/07/2012 14:31:41
Ctrl+a
תוקן על ידי חנן_מ ב- 13/07/2012 14:34:43
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2012 14:28 |
|
| |
הרב שנרב, ראשית תודה על הקונטרס. קראתי את רובו ואכן חלק מהמובאות שם היו חדשים עבורי. אך אם אתה סבור שהעמדה החרדית היא אפלוגטיקה שבאה להצדיק התחמקות ממטלות ושותפות מוסרית -אני חושב שאתה טועה. (התחושה הזו אולי עלתה לך בגלל האופן בו חלק מהצעירים מבינים את זה?) ברצוני לצטט לך מכתב של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל -דומני שלא ניתן להאשים אותו בשיקולי אפלוגטיקה וחוסר מוסריות.
בע"ה עש"ק י"ז סיון תשמ"א.
מע"כ התלמידים החשובים מישיבת נתיב מאיר בירושלים מר דניאל קראוס נ"י ומר עפר טויבר נ"י.
הנה אף שעניין צבא ההגנה הוא ענין גדול, אבל עניין לימוד התורה ללומדי תורה עוד יותר גדול גם להגין על המדינה כמפורש פ"א דבבא בתרא ח' ע"א הכל לאגלי גפא (לשערי חומות העיר להציב בהן דלתות - רש"י) אפילו מיתמי אבל רבנן לא צריכי נטירותא. וכנראה שהממשלה הכירה ג"כ את זה, ומי שלומד בישיבה גדולה ועוסק בתורה פטור מענייני חיובי הצבא. ולכן ודאי מי שיש לו תשוקה ללימוד התורה ולהעשות גדול בתורה ובהוראה וביראת שמים, יש לו לילך לישיבות הגדולות, ויהיה ברכה לכלל ישראל והגנה גדולה לכל ישראל.
והנני המברך אתכם להתגדל בתורה וביראה לתפארת בישראל
משה פיינשטיין.
 |
|
|
|
|
|