|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:22 |
|
| |
רמב"ם סוף משנה תורה: ובאותו הזמן, לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות--שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים; וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר "כי מלאה הארץ, דעה את ה', כמים, לים מכסים" ( ישעיהו יא,ט). מחד, "שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר", הרמב"ם לא היה אפילו מסוגל להעלות על דעתו שבלחיצת כפתור נאיר את החדר, ומאידך האם השינוי הזה גרם למניעת תחרות? האם בני אדם מתעסקים יותר בלדעת את ה' או בסדרות ריאליטי?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:30 |
|
| |
יהיאור מה זה קשור? התורה אמרה להשאיר לקט שכחה ופאה לתת מעשרות וביכורים. היום לרוב המוחלט אין שדות ואין אפשרות לקיים את המצוות האלה. אבל הרעיון הוא לא להיות חזיר קפיטליסטי שדואג רק לעצמו ומחזיק מעצמו מלך העולם. תתחשב בעניים תודה בזה שלא הכל בא ממך ויש מי שנתן לך את את הכוח והשכל להצליח. האם זה השתנה או ישתנה?????
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:33 |
|
| |
בעל מכיון שהרמב"ם [בשונה מרמב"ן] לא רואה את זמנו של משיח כביטול הבחירה וביטול יצה"ר. בהכרח שהוא הבין את דבריו רק כנתינת אפשרות למי שירצה לרדוף רק אחרי החכמה. [=עצכ"ח (:]. מי שלא רוצה בוודאי לא יכריחו אותו [אולי סבר שכולם באמת רוצים רק את זה אלא ששיעבוד מלכיות מעכב. כופין עד שיאמר וכו'. ופשיטא ליה שבהעדר המונעים בזה יתעסקו כולם.] את זה הוא בוודאי לא העלה על דעתו שביחד עם שינוי הנסיבות החיצוניות, ישתנה גם כל מהלך המחשבה והתודעה, שגם אם כבר אפשר לעסוק בחכמה, כבר לא ברור שהעיסוק בחכמה חשוב יותר מהעיסוק באסיפת מעדנים.
תוקן על ידי יהיאור ב- 12/07/2012 09:36:25
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:35 |
|
| |
דייר א- התורה לא ידעה כלל מה זה חזיר קפיטליסטי. וממילא אינה מכוונת נגד זה. המצוות המעשיות גם להבנתך נועדו לעקור בכח את החזירות הזאת. לא שיהיה אפשרות לקיים לקט וכו'. בעולם תעשייתי זה לא עובד כלל. היינו לא רלוונטי. ב- עיקר השינוי הוא תודעתי. [קצרתי בזה,]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:36 |
|
| |
יהי אז מה אנחנו מבזבזים זמן כאן? הבה ונלך למסעדת גורמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:36 |
|
| |
זה מעשה שלי וזה מעשה שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:40 |
|
| |
התורה ידעה ועוד איך מה זה. הטבע האנושי לא השתנה הרדיפה אחרי כסף ותענוגות וההתעלמות מהחלשים לא השתנה במילימטר מאז נתינת התורה ועד ימינו. אז נכון שהמילה "קפיטליסטי" לא הייתה ידועה אבל התופעה הייתה מוכרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:41 |
|
| |
נו נניח, התורה נתנה עצות לזה. על ידי כל המצוות וכו'. העצות האלו לא פועלות במאומה היום. היינו המצוות לא רלוונטיות כלל. לעולם כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:44 |
|
| |
דייר האם אתה מוכן לטעון, הבה וניתן מעשר כספים, ונוותר על לקט שכחה ופאה, וכן תרומות ומעשרות?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:47 |
|
| |
יהיאור ברור שמצוות מסוימות כבר לא רלוונטיות אין על זה ויכוח בכלל. הרעיון הוא נצחי האמצעי היה שייך בזמנו והיום יש מצוות צדקה ואמצעים מודרנים אחרים. מדינת רווחה למשל היא לבוש חדש לרעיון של התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 09:51 |
|
| |
<<השאלה העיקרית בהקשר זה, הוא שאי אפשר שהעיקר הזה יהיה כתוב בתורה, דא"כ על מה מתבסס היסוד שהעיקר הזה גופא לא תהא מוחלפת, אלא על כרחך שיהיה העיקר הזה קודם לכל התורה.>>
זו אינה קושיא, כי אם התורה מוחלפת, הרי שעיקר זה לא היה נכון מעולם, ולא שהוחלף.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 13:15 |
|
| |
| אפריםליב כתב: |  | <<השאלה העיקרית בהקשר זה, הוא שאי אפשר שהעיקר הזה יהיה כתוב בתורה, דא"כ על מה מתבסס היסוד שהעיקר הזה גופא לא תהא מוחלפת, אלא על כרחך שיהיה העיקר הזה קודם לכל התורה.>>
זו אינה קושיא, כי אם התורה מוחלפת, הרי שעיקר זה לא היה נכון מעולם, ולא שהוחלף. |
|
זה תשובה רק אם אתה מניח שלא יכולה להיות חרטה. ואז אין צורך לעיקר הזה בכלל, כי ממילא אם נאמר פעם אחת לא יחזור בו. אלא אם כן לשלול ההו"א שמעיקרא לא ניתנו אלא לשעה.
כמו כן, זה תשובה רק אם אתה מבין את לא תהא תורה אחרת כהודעת עתידות, ולא אם אתה מבין אותה כדין מדיני התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 13:20 |
|
| |
שלישית, זה לא בהכרח לא יהיה נכון גם עכשיו. אפשר להגיד לא תהא מוחלפת-עד זמן כך וכך.ומכאן ואילך מוחלפת. [והרי כן בוודאי סבור מי שאומר שמצוות בטלות לעת"ל כפשוטו] ואם אמרתי לשון לעולם וכדו', אפשר לפרש כמו לעולמו של יובל וכדו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 13:23 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | רמב"ם סוף משנה תורה:
ובאותו הזמן, לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות--שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים; וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר "כי מלאה הארץ, דעה את ה', כמים, לים מכסים" ( ישעיהו יא,ט).
מחד, "שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר", הרמב"ם לא היה אפילו מסוגל להעלות על דעתו שבלחיצת כפתור נאיר את החדר, ומאידך האם השינוי הזה גרם למניעת תחרות? האם בני אדם מתעסקים יותר בלדעת את ה' או בסדרות ריאליטי? |
|
הרמב"ם לא דיבר על שפע אלא על שוויון (גשמי) - ללא כל מאמץ תשיג מה שליבך חפץ, בעולם כזה אין באמת קנאה שנאה ותחרות.
שאלה גדולה היא האם בעולם כזה עסק האדם יהיה במושכלות או בריאליטי או שיהפך למת-חי נטול מוטיבציה, אולי כל אחד כפי רצונו ויכולתו (ימשך אי השוויון בענייני הרוח).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2012 13:32 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | | שלישית, זה לא בהכרח לא יהיה נכון גם עכשיו. אפשר להגיד לא תהא מוחלפת-עד זמן כך וכך.ומכאן ואילך מוחלפת. [והרי כן בוודאי סבור מי שאומר שמצוות בטלות לעת"ל כפשוטו] ואם אמרתי לשון לעולם וכדו', אפשר לפרש כמו לעולמו של יובל וכדו'. |
|
ואם אני זוכר נכון הרי הרמב"ם למד את נצחיות התורה מ "לנו ולבנינו עד עולם"
|
|
|
|
|