להישרדות יש מאפיינים רבים, גזעית, תרבותית, דתית, חוקית, מנטלית, אזורית, וכו'. כשקבוצת בני אדם נמצאים ביבשת מסויימת, ומבחינה טופוגרפית אין עליהם שום איומים מיוחדים, אין משמעות לשרידותם, הם ישרדו בכל מקרה, גם אם תהיינה מלחמות פנימיות, או שימותו רוב האנשים, עדיין תישאר קבוצה כל שהיא ביבשת שבאיזה שהוא שלב תתרבה ותשתלט. לכן בנישות כאלו שמעולם לא היו מאויימות עקב היותם קצה העולם המיושב, שרדו יחסית זמנים ארוכים ההודים והסינים. הם לא היו יכולים להיטמע באירופאים או בשוכני המזרח התיכון או אפריקה, משום שלא היו נקודות מגע. הם היו אנוסים להישאר במקומם, כמו האוסטרלים באוסטרליה.
אמנם, כל שאר העמים שבאו במגע זה עם זה, איבדו את יחודם בשלב מסויים, לא לעולם חוסן, וברגע החולשה המדינית, נטמעו העמים בזה אחר זה בגורם הכובש, איבדו את טוהר הגזע, את התרבות, את המנטליות, את הדת, את החוקים, ואת מקומם. כל העמים במזרח התיכון, באירופה, ובחלק המיושב של אפריקה, לא שמרו על שום קריטריון, ולכן הם נעלמו. ככל שהיו הבבלים-האשורים-השומרים-האכדים-הכנענים-החורים-החתים-הפלשתים-המצרים-הארמים-העמונים-המואבים-האדומים-המדיינים-הארמים-ההיקסוסים עצומים וגדולים הם לא שמרו על שום יחוד ואינם קיימים בשום צורה היום, יחד עם עוד מאות רבות של עמים המוכרים מן הכתובות, ורבים שאינם מוכרים. כך גם עמי אירופה הגאלים-התראקים-ההונים-הנורדים-הקלטים-הגותים ועוד רבים כולם התערבבו זה בזה ואבדו. אף אחד לא החזיק מעמד בגלי הכיבושים וההגירות. ישראל היתה מוקד רוב המערכות בעולם העתיק, היא עמדה במוקד המלחמות הגדולות של המצרים, הבבלים, האשורים, הפרסים, היוונים, הרומאים, וכל שאר המעצמות הצבאיות, היא נכבשה פעמים רבות, ונעשו נסיונות רבים לדכא את תרבותה. לזה קוראים הישרדות. ומכיון שאף עם מהרשימה הנ"ל לא שרד מהתקופה של האלף השני לפני הספירה בשום מובן של הישרדות. יש כאן בהחלט תופעה שאינה מוסברת.
ההישרדות של ההודים, שהם היחידים שטוענים לאיזו שהיא המשכיות מהתקופה שלפני האשורית (אם לדייק: הם טוענים שהטקסטים שנכתבו גם לשיטתם מאות רבות של שנים אחרי מתן תורה הועברו בעל פה יותר מאלף שנים. אין כאן שום ביקורת מדעית מערבית, שהרי להודים 'מאמינים'..) לא מתבטאת בשום דבר מלבד הישארות יצורים חיים ביבשת בסוף העולם כשאין להם בכל מקרה מקום אחר ללכת ממנו, או גזע אחר שנלחם בהם והם יכולים להיטמע בו. אין לנו שום מושג על הקשר בין ההודים של 2500 לפנה"ס ובין ההודים של זמננו, גם אם נניח שאיזו וודה נתחברה והועברה בעל פה במשך 1500 שנים, מה זה אומר? האם מדובר במסמך מחייב משהו? בספר חוקים שמקיף את כל החיים ואין לאן לברוח ממנו? כפי שתוכל לקרוא בלינקים שהבאת, אין בספרות ההודית שום קאנון מחייב שיכול להגדיר עם, מלבד ההסכמה שבודהה הוא אל, כפי שמסכימים הנוצרים והמוסלמים שאלהים הוא אל. כך שאין כאן שום יחוד בהיות בני אדם מהגזע ההודי באיזור של הודו, או בכך שהם שייכים לאותו עם שבעבר הוציא ממנו את הוודות הנפלאות. הם לא התמודדו עם שום ג'יהאד ושום מסע צלב שום גזרות של מלכות הרשעה שום אנטיוכוס ושום כיבוש.
מה קשור לכאן הטאואיזם שמתחיל לפי ויקיפדיה שם בראשית הספירה הנוצרית, הבודהיזם מתחיל במאה ה6 לפנה"ס ע"פ ויקיפדיה שם (ושוב, ה'מתחיל' לא מדבר על קאנון או על משהו שיכול להגדיר ולאפיין עם, אלא על התופעה). מידע ממשי קיים רק מראשית הספירה הנוצרית. הג'יניזם התחיל לפשות יותר לאחור באלף הראשון, אבל מדובר בזרמים רוחניים, לא במישהו שלקח קבוצה הפריש אותם מתוך העם, שם אותם בארץ נפרדת, והגדיר אותם מכף רגל ועד ראש כשונים. רעיונות רוחניים כאלו שראשיתם בסמלים מעניינים שנמצאו מתקופות פרהיסטוריות, אינם היסטוריה מדינית של עמים, אלא היסטוריה של רעיונות כמו ין ויאנג טוב ורע יפה ומכוער, הרעיונות האלו ישרדו לנצח בצורות שונות, ואין להם דבר עם הגדרה של עם נפרד. האם מי שתמך בג'יניזם היה יותר או פחות הודי מחבריו לספסל שתמכו בטאואיזם? כולם היו יצורים ביבשת הודו, וכשהם ישבו על שפת הנהר לשאוב מים הם השאירו מאחוריהם את כל הפילוסופיה. טאואי מול ג'יני, הוא לא כמו עברי מול פלשתי. במקרה הראשון שניהם יכולים לשרוד לנצח בשלוה, ובמקרה השני אולי אחד שורד. האזכור הראשון של קבוצת זרטוסטרה היה אחרי שבני ישראל כבר יצאו לגלות. וההישרדות שלהם נראית כפולקלור גרידא, מעניין אם עוד אלף שנה הם ישרדו באמת.
 |
|
|
