אוסטרוביץ' בבית המשפט. צילום: קובי הר צבי

מעט יותר משבוע לפני מועד הדיון בבית המשפט בעניינו של אלחנן אוסטרוביץ', הנאשם המרכזי בפרשת 'הצייר האלמוני' - ריסוס הגרפיטי ב'יד ושם' ובאתרי מורשת נוספים, הגישו עורכי דינו ערעור נגד ההחלטה להשאירו במעצר, ובקשה לשחררו למעצר בית.

בבקשה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי, נכתב על-ידי עו"ד יאיר נהוראי ועו"ד איתן להמן: "העורר יטען, כי הדיון בחומרת מעשיו מקומו במישור הציבורי ולא במישור הפלילי, ובכל מקרה, אין מקום לכתחילה לקבוע כי קיימת עילת מעצר".

עוד נכתב: "העורר יוסיף ויפנה להחלטה של בית המשפט קמא מספר ימים מאוחר יותר, בעבירה זהה, של ריסוס כתובות (הפעם על ידי קבוצות שמאל), ובית המשפט קבע בפירוש כי גם אם מדובר בעבירה, אין כל עילת מעצר".

בתוך כך, לידי 'בחדרי חרדים' הגיע מכתב שכתב אוסטרוביץ' מתא מספר 2 במגרש הרוסים, ובו הוא פורש את מחשבותיו על פני שמונה עמודים. במכתב הוא מביע חרטה על המעשים, ומתנצל בפני מי שנפגעו.

"כשפסעתי ביער הקק"ל שמקיף את יד ושם בשעה 3 בלילה, לא תיארתי לעצמי מעצרים, תקשורת, עיתונאים, חוקרים שלא אוהבים ללבוש מדים, אזיקים וניידות משטרה", הוא כותב.

"משטרת ישראל האומללה נרדמה בשמירה, גם למה שקרה ב'יד ושם' לא היו לה הוכחות, אבל אז אחרי הלחץ הציבורי האדיר, היא החליטה לקפוץ למים ולעצור את מי שאפשר ולא אפשר".

במכתבו הוא משחזר את האירוע בפרוטרוט: "קפיצה קטנה על חומת האבן ואני בפנים (וסליחה חוקרים שאת השחזור התחלתי ממקום קצת שונה)". לפי התיאור, במקום שרר חושך מוחלט. "כפפות ניילון חד פעמיות, ספריי שחור נשלף החוצה מהתרמיל, איר וי גו (here we go)".

את תיאור פעולת הריסוס מלווה אוסטרוביץ' בהסבר אידיאולוגי: "'מלחמותיו של הרשע הציוני אינם מלחמותיו של העם היהודי', אני מרסס בשחור על הרצפה שלפני אנדרטת 'הגבורה' כדי להסביר שהעם היהודי הוא עם נייטראלי ושוחר שלום", הוא כותב.

לקראת סיום המכתב הוא מוסיף: "לא קל לכתוב בתא המעצר, כי אין לך פרטיות, שלא לדבר על שקט, אבל יש המון דברים חיוביים ונחמדים במעצר הזה. לא התכוונתי לפגוע בזיכרונם של הקדושים. לא התכוונתי לפגוע בניצולים שעדיין איתנו. התכוונתי למחות באלו שסוחרים באסון שאירע לבני עמנו בגלל שאיפותיהם הבלתי נלאות להשגת שלטון וממשלה בכל מחיר. התכוונתי למחות נגד מוזיאון סלקטיבי שהם הקימו כדי לשמר את שלטונם זה.

"האמת היא שרק בגלל שהם היו, אירע אסון זה, רק 'הודות' להם, שש מיליון יהודים נטבחו ונשרפו על ידי הנאצים ועוזריהם. אז אני כן מתנצל בכנות בפני כל אלו שנפגעו, סליחה ומחילה. אבל האם אני מצטער על הכתובת שריססתי ועל המחאה שמחיתי? לא, לא ועוד פעם לא".

לסיכום הוא כותב: "זיכרון השואה - כן, הנצחה פוליטית ומגמתית - בשום אופן לא".

בתחילת החודש הוגש כתב אישום נגד אוסטרוביץ'. המשטרה טענה כי בחקירתו אמר, כי לו היה בידו היה גם מפציץ את הכנסת, את מבנה בית המשפט העליון ואת בסיסי צה"ל. אך באחד מן הדיונים בבית המשפט הכחיש זאת אוסטרוביץ'.