| נשלח ב-17/7/2012 07:07 |
|
| |
לימוד תורה רצוף כסגולה קבלית
בעקבות מצב חברתי ופוליטי, החשש של גדולי תורה ורבנים מפני הטלת חובת גיוס על תלמידי ישיבות, הציע הרב שטיינמן לאמץ לזמן את מה שמכונה "סגולת הרמח"ל". להתחזק בלימוד תורה במובן של קיום משמרות כך שקול התורה לא ייפסק מהיכלי הישיבות.
השכן כתב:
הוראתו של הגראי"ל לעולם הישיבות לקיים לימוד רצוף של ג' ימים, כפי סגולת הרמח"ל, יצרה כמה נידונים הלכתיים מרתקים - שעלו על שולחנו • בפנים: השו"ת המלאאתם מוזמנים לפתוח את הידיעה המלאה, ולחפש "נידונים הלכתיים מרתקים". אגב זו תופעה בבח"ח ובכלל בעיתונות הליטאית - בכל פעם שיש אירוע כלשהו, תהא זו קייטנה שמארגנת אוטובוס ילדים שיוצא לספארי בהנחה, יש שם "נידונים הלכתיים מרתקים". אין להם אלא ד' אמות של הלכה... אכן כדאי לפתוח את הלינק ואשתדל להשלימו בהמשך.
אולם ראוי להצביע על הנחות היסוד שיש כאן.
א. לימוד התורה כמשפיע על המציאות.
הרעיון עצמו אינו חדש כמובן. כל המצוות הן זכויות שמשפיעות לטובה ומעניקות סיכוי (או יותר מסיכוי) שהמציאות תונהג משמים בכיוון הרצוי לעם ישראל. ועם ישראל מזוהה כאן עם האורתודוכסיה מסיבות ברורות ושוב עם "עולם התורה" והישיבות החרדיות.
ב. הרעיון הזה לובש פנים חדשות.
ראשית, לימוד תורה הוא ערך ומצוה בעלת חשיבות מיתר המצוות. וזה רעיון שמופיע כבר אצל חז"ל. תלמוד תורה כנגד כולם. גדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה. ועוד. ויש כמובן להאריך ולפרט בניתוח דבר זה.
שנית, כיצד פועל לימוד תורה כזכות. מה המנגנון, אם יש, שמסביר זאת.
שלישית, בהשפעת הקבלה, חודש מנגנון הסבר שאכן מראה כיצד מצוות, ולימוד תורה (ומאוחר יותר: דווקא לימוד הסוד) מביא ל"הורדת שפע" וכפי שהצביע ג'ינג'יס חאן באשכולו החדש.
ועד לר' חיים מוולוז'ין, שבישיבתו לפי המסופר אכן ניסו לקיים משמר בן 24 שעות של לימוד מתחלף כדי שלא ייבטל קול תורה לרגע, כפי שאמרו שאם לא היתה תורה, היה העולם חוזר לתוהו ובוהו. ואנו עשויים לחפש את ההיסטוריה של הרעיון שלפנינו מתוך מעקב אחרי גלגולי המשפט הזה ומשמעיו.
לא ידוע לי היכן הרעיון הזה מצוי אצל הרמח"ל ואשמח על הרחבה בנושא.
ג. האימוץ של הרעיון בהקשר של זמננו הוא מעניין מאד מכמה וכמה סיבות.
גם מצד הנושא עצמו. מה התיאוריה לגבי לימוד התורה שהרב שטיינמן מחזיק בה וכיצד גישה זו נתפסת כדבר פשוט אצל הכל.
(ולא שאני עצמי, גם עם ביקורתי על הקבלה, מתנגד חלילה לחיזוק בלימוד. להפך).
גם מצד הנושא שהחיזוק של לימוד בלתי פוסק אמור לפתור. אין פורומנו עוסק בשאלות חברתיות בדרך כלל, אולם כאן דומה שהנושא החברתי, הגנה על תלמידי תורה מחובת גיוס, קשור באופן הדוק לסגולה.
וכפי שכתב השכן, הטכניקה של קיום העצה אינה פשוטה. ואם צצו מסביבה "שאלות" ו"שו"ת" זה מכניס לתחום ההלכה נושאים שלא היו אמורים להיות חלק ממנה.
המשך צריך לבוא.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 07:09 |
|
| |
האשכול של ג'ינגיס חאן
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2968213
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 07:11 |
|
| |
פותח לינקים:
והנה ה"שו"ת" (ראוי להשתמש במרכאות) באדיבות האתר המארח של בח"ח.
בשבוע שעבר נחשף כאן באתר 'בחדרי חרדים' מכתבו של הגראי"ל שטיינמן הקורא לקיים לימוד ג' ימים רצופים כתקנת הרמח"ל, בתגובה ל'גזירת הגיוס'. הגראי"ל שלח בתחילה את מכתבו לישיבת 'ארחות תורה', ולאחר מכן מוען המכתב לכל עולם התורה. גם בחסידות צאנז הורה האדמו"ר בשבת האחרונה על קיום ג' ימי לימוד רצופים, כבקשתו של הגראי"ל. בעקבות ההוראה, התעוררו בעולם הישיבות שאלות באופן ביצוע סגולת ג' ימים ברציפות. 'בחדרי חרדים' מגיש שו"ת מפורט מתשובותיו של הגראי"ל שטיינמן בנושא לראשי ובני הישיבות. עוד בנושא: • הגראי"ל שטיינמן: "נשתמש בעצת הרמח"ל" • בלעדי הגראי"ל הורה לקיים את המשמרות גם בזמני התפילות בישיבות, ואותם הלומדים יתפללו בזמן אחר, במניין מחוץ לישיבה. בישיבת 'ארחות תורה' כמה מהבחורים שלמדו בשעות תפילת ליל שבת וסעודת שבת, המתינו עד שיבואו הבחורים הראשונים ללמוד, ואז התחילו הם להתפלל ערבית. כאן התעוררה שאלה - האם עליהם לומר ברכת 'מעין שבע', על פי המבואר בשו"ע שאין אומרים 'מעין שבע' בבית חתנים, משום שכל מניין שאינו קבוע אין אומרים בו 'מעין שבע'. היות וכך, טענו כמה בחורים כי מניין זה אינו מניין קבוע, ואין לומר בו 'מעין שבע'. הגראי"ל ענה: מכיון שכל אמירת 'מגן אבות' בזמנינו הוא חידוש, היות ולא שייך טעם התקנה המקורי מפני המזיקין, לכן אין ראוי להיכנס לחשש ספק ברכה לבטלה, ואין לומר ברכת 'מעין שבע'. הגראי"ל הסביר שגם במניין המתקיים בביתו לא אומרים 'מעין שבע' מאותה הסיבה, משום שאין המניין נחשב מניין קבוע, היות והוא תלוי בדעתו של הגראי"ל, ובכל עת הוא יכול להפסיק את המניין, וכך גם בזמן ששהה במסעות החיזוק בחו"ל. ישיבות שתכננו לנסוע בשבת זו למחנה נופש, פנו אל הגראי"ל בשאלה: האם ראוי לצאת למחנה כזה. הגראי"ל ענה להם לדחותו, ואמר שאף בחור שתכנן לעשות 'שבת חופשית' בביתו, ידחה זאת לפעם אחרת. לישיבות קטנות שרצו להשתתף בלימוד הרצוף, הורה הגראי"ל שלא לעשות משמרות, מכיוון שהבחורים צעירים ואינם בשלים לכך. הגראי"ל גם נשאל האם לימוד זה נחשב תורה 'לשמה', כיון שיש מטרה מסוימת של סגולה בלימוד זה - וענה: הרי המטרה היא כדי שיתרבה לימוד התורה, אם כן אין לך 'לשמה' גדול מזה. אחד מראשי הכוללים שאל האם להביא את האברכים לכולל ביום שישי זה, כדי להרבות בלימוד התורה - והגראי"ל השיב שבוודאי ראוי לעשות כן. וכששאל אותו ראש כולל האם לשלם על כך כסף, השיבו הגראי"ל שאין ראוי לתת על זה שכר. "אדרבה תאמר לאברכים שיבואו כדי לעזור בלימוד תורתם בהצלת עולם התורה". ובכללות לשאלת רבים, אם לערוך משמרות רצופות אף לאברכי כוללים, ענה הגראי"ל שלא מומלץ לעשות כן, היות והם תלויים בדעת אחרים, "ביתו זו אשתו".
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=42722 יש להבדיל בין הדרישה עצמה לבין התיאוריה שהיא נשענת עליה. הרב שטיינמן, לדעתי בפיקחות רבה, השתמש באיום (אם זה איום) כדי לחזק את הדבקות בתורה.
התשובות שלו לשאלות פשוטות מעידות על שכל ישר. כגון הרחקת אברכים שמחוייבים לביתם מסגולה זו.
מצד שני, הצגת השאלות ובמיוחד בניסוח של בח"ח, שאופייני לחברה שלנו, מראה כיצד רעיון יכול להפוך לדיון פרטני, ויש בכך לשבח ולגנאי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 08:26 |
|
| |
אולי כדאי להזהר עם סגולות אולי בשמים יחליטו לנצל את הסגולה כדי להוסיף לוחמים במלחמת מצווה? אולי בשמים יחליטו לנצל את הסגולה כדי לאפשר לאברכים להתפרנס בכבוד? אולי בשמים יחליטו לנצל את הסגולה כדי לשחרר אנשים שישיבות לא מתאימות להם לחופשי?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 12:20 |
|
| |
אני מוחה על הכוונה שמייחס לי מיימוני, כאילו התכוונתי לדון ב"סגולה" הזו, בתוצאותיה, בהצדקתה, או בכלל בעצם קיומה. על אף שאני מודה שיש מקום להתבדח על חשבון ה"סגולה" והשפעתה, אני התכוונתי להתבדח על חשבון ה"נידונים ההלכתיים המרתקים", ויש להקפיד לצחוק על כל איוולת באופן הראוי לה.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 21:33 |
|
| |
האם זה לא בבחינת
(סנהדרין דף צ,א)
משנה:
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר (ישעיהו ס,כא) ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר (מעיקרא איירי בארבע מיתות, ומפרש ואזיל להו לכולהו, והדר מפרש הני דאין להם חלק לעולם הבא); ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר "אין תחיית המתים מן התורה" (שכופר במדרשים דדרשינן בגמרא לקמן: מניין לתחיית המתים מן התורה?; ואפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא - כופר הוא, הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה - מה לנו ולאמונתו? וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא? הלכך - כופר גמור הוא), ו"אין תורה מן השמים", ואפיקורוס (מפרש בגמרא).
רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים (מפרש בגמרא).
והלוחש על המכה ואומר (שמות טז,כו) [תחילת הפסוק ויאמר: אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו - איננו חלק מן הלחש] כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך;
והלוחש על המכה וכו' [ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך]:
אמר רבי יוחנן: וברוקק בה (שכן דרך מלחשים לרקק קודם הלחש), לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה (ואסור להזכיר פסוק על הלחישה; ויש לחשים שדרכן לרקק אחריהם ואומר אותן בלשון לעז, ומזכירין להם שם בלשון לעז; ואמר לי רבי דמותר: דאין אסור אלא לוחש אחר הרקיקה, דנראה שמזכיר השם על הרקיקה; ועוד: לא נאסר אלא בלשון הקודש, אבל בלעז לא).
איתמר: רב אמר: אפילו "נגע צרעת" (אפילו לוחש האי קרא דלית ביה שם שמים על הרקיקה: שקורא 'נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן' (ויקרא יג,ט) לשם רפואה - אין לו חלק לעולם הבא). רבי חנינא אמר: אפילו "ויקרא אל משה" (שאין בו לא חולי ולא נגע, דאין ראוי ללחשו על המכה, ואין מזכירו לשם רפואה אלא כסבור הוא להנצל בזכות דברי תורה שהוא הזכיר - אסור ללוחשו).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 22:10 |
|
| |
דייר האם גם להתפלל זה לוחש על המכה ?הרמבם נוקט שתפילה דאורייתא, כל הפסוקים הקצרים האלה הם בכלל המחזי כמנחשים וחוברים,
רמבם פרק יא עבודה זרה ,
הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה וכן הקורא על התינוק שלא ייבעת,המניח ספר או תפלין על הקטן בכדי שיישן לא דיי להן שהן בכלל חוברין ומנחשים אלא שהן בכלל הכופרים בתורה שהן עושין דברי תורה רפאות גוף ואינן אלא רפאות הנפשות שנאמר ויהיו חיים לנפשך,אבל הבריא שקרא מזמור או פסוקין מתילים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ונזקים ,הרי זה מותר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 22:16 |
|
| |
אני מבין את זה שבאמירת דברי תורה או בלימוד תורה יש סגולה לרפא או להציל מגזירה טבעית. ופה יש גזירה טבעית ומשתמשים בלימוד התורה כקסם שיציל אותנו מהגזירה הנוראית. האם זה לא עשיית התורה סגולה וע"ז?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 22:22 |
|
| |
הנותן סלע לצדקה על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, עיין שוב ברמבם שהעליתי,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 22:26 |
|
| |
זה בדיוק העניין עושים מהתורה סגולה לא אומרים נלמד ונתחזק בלימוד כדי שזכות הלימוד תגן עלינו. יש סגולה שמי שלומד שלושה ימים רצופים יעשה כך וכך בדיוק כמו הלוחש על המכה. ספר מתכונים לניסים ונפלאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 22:26 |
|
| |
כסף משנה הלכות תלמוד תורה פרק ג
אמר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ובבחינת המכוין ללמוד כדי להתפרנס כמי שלומד אומנות אמר ולא קרדום לחפור בהם. ותדע ששתי הכוונות אסורות שכך היה הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף וכיון שהלל סתם דבריו הא למדת שכל הנהנה מדברי תורה איזה מין של הנאה שיהיה כלומר שלומד על מנת השגת כבוד או השגת פרנסתו נוטל חייו מן העולם
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 22:34 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 22:36 |
|
| |
ירוחם
האם גם אסור לו להנות מעצם הלימוד?פיקודי ה,,משמחי לב ,,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 22:40 |
|
| |
מעצם הלימוד ודאי מותר להנות כדבריך להפוך את זה לכלי פרנסה או לכלי לסחיטה פוליטית. אסור. והרי הכסף משנה כותב
הנהנה מדברי תורה איזה מין של הנאה שיהיה כלומר שלומד על מנת השגת כבוד או השגת פרנסתו נוטל חייו מן העולם
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 22:47 |
|
| |
אז אתה רואה את סגולת הר שטיינמן כהצעה כקרדום לחפור בור ועצה פוליטית ולא כעצה, ללמוד על מנת שנוכל ללמוד, נו,מתוך שלא לשמה ....
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2012 23:15 |
|
| |
הגזירה שהרב שטיימן רוצה להעביר היא מתן הכסף של המדינה לאלו שלא ירצו לבתגייס. על כך הרי כל הרעש, הרי אף אחד לא חושב לגייס בכח. לא התגייסת - לא תהנה מכספי המענקים- זו כל המהומה על רגל אחת.
|
|
|
|
|