יואב,
דבר ראשון ליבי ליבי על המצב בו אתה נמצא עכשיו. ברור כי המצב בו אתה נמצא נכפה עליך ולא אתה בחרת בו. אך עם זאת עליך לדעת כי אתה, ולא אף אחד אחר, צריך לקחת את האחריות לידים ולנסות לא לאבד את העשתונות.
אביך איבד את העשתונות ברגע הכי קריטי ותראה למה זה גרם לו-לאבד את בנו אהובו!
ולגוף העניין:
כדאי שתדע כי אתה עומד כעת בצומת בה עליך להחליט האם אתה שייך לחברה על ברכיה גדלת (לטוב ולרע), או שאתה מחפש "דרך אחרת" (אין דרך בו החברה החרדית תקבל אותך איך שאתה ותיתן לך "להתחבר לגוף שלך ולרצונות שלך"-זה סינית בשביל חברה זו!) אך אל נא תדחיק את הידיעה כי גם בדרך החדשה מחכים לך קשיים ולא בהכרח יותר קלים מאלו שיש לך כעת בחברה החרדית.
לגבי אביך; בין אם החלטת כי אתה כן ממשיך "לטפל" בעניין ובין אם לא, כדאי שתמצא את האנשים שיש להם השפעה על אביך (הם לא חייבים להיות רבנים וכדו' אלא חבר טוב של אבא שאתה יודע שהוא מעריך ומתחשב בדעתו) ותגייס אותם לטובת העניין, שיסבירו לאבא כי אם יש סיכוי שתתיישר זה רק דרך קירוב ולא באמצעות התנערות ממך ומנטיותיך. ושהוא הולך לאבד אותך למרות שמבחינתו אולי הוא מנסה רק להפחיד אותך ולשדר לך שהוא ישבור את כל הכלים בכדי שאתה תחזור מהר ותתיישר לפי השקפותיו.
חזק ואמץ