|
|
| נשלח ב-25/7/2012 19:50 |
|
| |
ירוחם,
הרמב"ם כותב "המזבח מקומו מכוון ביותר ואין משנין אותו ממקומו לעולם". מה יכול להיות מפורש יותר?
("ידועה מאיש לאיש" הוא כותב על צורת המזבח ולא על מיקומו)
מקסמן,
מצטער, אבל רב המחוייב להלכה אינו יכול לדחות פסק דין של הרמב"ם מפני פשט של המלבי"ם. בשביל זה צריך לפחות כמה ראשונים החולקים על הרמב"ם.
אבל כאמור דבריי נכתבים מנקודת מבט של מחוייבות להלכה. אם לדעתך מחוייבות כזו אינה קיימת, הם לא נועדו אליך.
יהיאור,
למרבה הפלא, לאותם האנשים שאתה מדבר עליהם יש "ודאויות מספיקות" שונות זו מזו...
לא כל הנושאים ההלכתיים זכו להגיע להכרעה. רבים מהם נשארו מוטלים בספק בדיוק בגלל הסיבה הזו - חוסר יכולת להגיע לוודאות מספקת. ולפחות לפי המידע שבידינו כיום, מיקום המקדש הוא מועמד מובהק למעמד הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2012 20:14 |
|
| |
אפרים אז שנחליט מי מהם צודק ולפי זה נפעל. איך אתה מניח ששב ואל תעשה טוב יותר מאשר להגיע להכרעה כלשהו ולפעול על פיו? ולמה אתה מצפה? שיבא נביא ויודיע?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2012 21:11 |
|
| |
אפריים הרמב"ם כותב "המזבח מקומו מכוון ביותר ואין משנין אותו ממקומו לעולם". מה יכול להיות מפורש יותר?
איפה בדיוק מקומו? הוא ידע? אתה יודע? הרב מצגר יודע? הרב שטיימן יודע? הרב מיכי יודע? המפורש הוא אם היה משרטט מפה מדויקת. אבל מה פרוש- הלכה למעשה אין משנים את מקומו. כשאתה לא יודע איפה מקומו. אולי הרמב"ם עצמו ידע- כי לא תבנה שנית הבית המקדש. ולכן כתב כך. ועל ידי כך סתם כל אפשרות לבנות אותו מחדש.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2012 21:50 |
|
| |
יהיאור,
יש מושג של ספק בהלכה. אם אין ודאות מספקת, לא יוצרים אותה בצורה מלאכותית, אלא קובעים שמדובר בספק שאינו מוכרע.
מה פירוש "למה אתה מצפה"? אם שאלתך היא איך הקב"ה יקיים את נבואתו שביהמ"ק השלישי ייבנה בעתיד - תשאיר את זה לו. אנחנו צריכים לעשות את המוטל עלינו על פי ההלכה, והמצב ההלכתי הנתון אינו מאפשר לנו לבנות את ביהמ"ק.
ירוחם,
אינני יודע אם הרמב"ם ידע את המקום. ייתכן שהוא ידע שיש מקום מכוון ביותר, אך לא ידע לזהות אותו. ומה בכך?
דבריך שהרמב"ם ידע שביהמ"ק לא ייבנה שנית סותרים כמובן את דברי הרמב"ם עצמו בהלכות מלכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2012 21:56 |
|
| |
המהר"ץ חיות כותב במאמר ביקורת שבבית הסופית [קרי שלישית] ימצאו יסודות הבית הראשונות ועל פי זה ימצאו מקום המקדש, וכן כתבו עוד חכמי ישראל, ורק צריכים רצון העז של בני ישראל ללכת אל העבודה, וכל עוד שלא נחקור לשוב אל המקורות בכל עניני היהדות לא יקבלו תשוקה זו
אגב יש לנו ראיות ברורות וחזקות על מיקומם המדוייק, ומי שבאמת רוצה לדעת אפשר למצוא אותו ממש בנקל, חבל שזה מעניין לקומץ אנשים בלבד
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2012 22:19 |
|
| |
אפריים
אם הרמב"ם ידע- היה צריך לכתוב. אחרת מה?? לא בפעם הראשונה שהרמב"ם סותר את עצמו, זו לא רבותא.
אמתלראות כלומר אתה צריך את הארכיולוגים ימ"ש בשביל זה? הם יודעים איך לחפור איפה לחפור ואיך לזהות ממצאים ואשפה חדשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2012 23:00 |
|
| |
מה פירוש היה צריך לכתוב? לצרף מפה?
ואם הוא לא ידע, אז מה?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2012 23:04 |
|
| |
מסכ מידות למדת? ואם לא יודעים לא כותבים! רק אם מסתתרת כונה אחרת בכתיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2012 23:38 |
|
| |
א. מידות של בנין אפשר לתאר בכתב (כפי שהרמב"ם עצמו עושה בהצלחה). מיקום על מפה קשה בהרבה.
ב. הוא כתב בדיוק מה שהוא ידע - שיש מיקום מדוייק. זה לא אומר שהוא צריך לדעת מהו המיקום.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2012 23:49 |
|
| |
ואכן היה צריך לתאר את המקום בכתב. אחרת אין כל ערך לאמירתו זו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2012 01:11 |
|
| |
| אפריםליב כתב: |  | יהיאור,
יש מושג של ספק בהלכה. אם אין ודאות מספקת, לא יוצרים אותה בצורה מלאכותית, אלא קובעים שמדובר בספק שאינו מוכרע.
מה פירוש "למה אתה מצפה"? אם שאלתך היא איך הקב"ה יקיים את נבואתו שביהמ"ק השלישי ייבנה בעתיד - תשאיר את זה לו. אנחנו צריכים לעשות את המוטל עלינו על פי ההלכה, והמצב ההלכתי הנתון אינו מאפשר לנו לבנות את ביהמ"ק.
. |
|
לא זכיתי לידע איפה יש כזה דבר בהלכה. אני לא מציע ליצור וודאות מלאכותית אלא לעשות את מה שאנו עושים בכל ספק שאנו חייבים להכריע. שזה להכריע על פי מיטב המידע שבידינו. מה שאתה מציע הוא שיש שאלות שבו יש זכות לא להכריע כלל. ואני חושב שזה לא נכון. בשום מקום לא אומרים כך, אלא מנסים לברר את הספק, לא מלאכותי אלא לפי הראיות והסברות וכדו'. דבר לא אמור להישאר ספק לעולם ועד. גם כל תיקו שבש"ס עקרונית יכול וצריך להתברר. בכל אופן זה לא סקפק בהלכה כלל אלא במציאות. וזו יכולה להתברר בכלים הלכתיים ע"י כל מיני ראיות וןסברות. [ידוע, אם כי יש מספר שיטות בנושא. אין סתם תוהו ובהו. יש רק מספר שיטות ברורות ומוגדרות שניתן להכריע ביניהם בראיות די מסתברות. זה לא סתם חוסר ידיעה אלא ספק מוגדר היטב. שניתן להכריע בקלות.
אם לא שמת לב, כל הדיון הזה הוא בהנחה שיש מצווה חיובית לבנות ביהמ"ק. ולא רק הבטחה עתידית. וממילא לא תוכל להשליך את זה על הקב"ה כי הוא מצפה לך. ולא להיפך-שאתה תצפה לו. להשליך את הכל על הקב"ה שבדרך נס עוקף הלכה יעשה משהו לא ראוי בהקשר הזה. הרי אם ביהמ"ק הלכתי אתה רוצה, בהכרח שתכריע לבנותה בכלים הלכתיים. אם לא הרי תורה לאו בשמים וכו' ולא יעזור גם ניסים וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2012 01:23 |
|
| |
יש גם מחחלוקת גדול מהו אתרוג, או איך לכתוב תפילין. אין שום דרך וודאית מוחלטת להכריע בה. מכל מקום כל פוסק מכריע לפי דעתו ומנהיג כך. במה נשתנה המקרה הזה שאתה דורש וודאות שאתה לא דורש מרש"י כשטוען שצריכין להניח תפילין בסדר כך וכך ור"ת להיפך? למה שם אתה לא אומר שבגלל שיש ספק אתה פטור מלהניח תפילין עד שיתברר בצורה וודאית ללא שום ספק?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2012 10:36 |
|
| |
יהי אתרוג ותפילין הן מצוות שזיהוים וכתיבתם נקבעו על ידי רבנן, ולכן רבנן יכולים לחלוק ולהכריע אינו דומה לבית המקדש שזיהויו מן המקרא ולא נקבע על ידי חכמים,
על הבורא אין חובת בנין בית המקדש. למרות שהתחיבו בשמו, שהוא יבנה אותה מאש. על היחיד אין חובת בנין הבית, כי כתוב ועשו- מה עוד כי היחיד לא מסוגל לבנות לבדו. החיוב הוא על הכלל- על מנהיגו- אבל החיוב גמיש מאד- גם לאחר הגאולה השלמה ממצריים חיכה העם מעל 400 שנה, עד שהוא בנה את הבית. יש זמן - לא בוער כלום, אנחנו רק 65 שנה לגאולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2012 11:07 |
|
| |
עודד כתב:
נניח שבערב בראש השנה נמצא את בית המקדש עומד על תילו, ושונאינו אינם ושמחה וששון.
נו, ומה יהיה שם?
יהיו לנו כהנים גדולים וכהנים בכירים וכהנים זוטרים. לשכות ומזכירות ועוזרים ודירות שרד ומכוניות צמודות...
נשלם מעשרות [מיסים] נקריב קורבנות, ויהיו שם עסקי בשר ושוק שחור ועולם תחתון ומעטפות מלאות בירוקים והמון טלנסקיים. הרי קדושה וכסף ועולם תחתון ירדו צמודים מן השמים.
והמון נבערים מדעת יבואו שמה ויזרקו נרות למדורות ויקנו קמעות קדושים וברכות קדושות ומים קדושים ועצמות קדושות שנותרו מארוחות של קדושים, ויעבדו כל מיני אנשים קדושים בעלי זקנים....
ויהיו שם המון מוכרי סידקית וכייסים וגנבים. והמון יבעירו מנגלים וישתו קולה ויזהמו את הסביבה בליכלוך.
ותהינה שם קנאה ותחבולה ומזימה ומריבה ושנאה.
בכל זאת בית מקדש הוא הכרחי בהחלט. הוא מקומו של הקומבינה הגדולה. הלא אנשים מקריבים ומקבלים חומרות על עצמם כדי לקבל פטור ממה שבאמת מוטל עליהם לעשות.
בקיצור, הכל יהיה שם מלבד עבודת אלהים תמימה. ושוב יאלץ האלהים להרוס את בנין אחיזת העינים והשקר הפנימי.
בית מקדש מיותר לגמרי ופסול מעיקרו. תפתחו את ישעיהו פרק א, ותתחילו לקיים את מה שנדרש מן האדם: להיות 'בני אדם'. זה בית המקדש. זו נשמת התורה. הדברים מאד ברורים אבל לא פשוטים למעשה.
עודד קיימת נטיה אנושית לפתור בעיות על ידי יצירת מוסד. מתברר שזה לא תמיד עובד.
 |
|
|
|
|
|