הצלת חיים של אחד תוך סיכון חיי אחר?

אתחיל בכך שאומר שעבודתם של מתנדבי הצלה היא עבודת קודש,ללא כל ספק.מוכר וידוע שכל מתנדב ינטוש הכל ברגע האמת ו"יטוס" לזירת האירוע,אבל כשכתבתי "לטוס" לא התכוונתי לסלנג המוכר אלא בפירוש לטוס..
בשישי בלילה (בשבת האחרונה) הוזעק ככל הנראה מתנדב לאירוע בבני ברק,הוא אמנם הפעיל את האורות וצפר תוך כדי,אבל "טס" על הכביש בצורה מחרידה,ברחוב צר,חשוך עם ראות לקויה..(הגיע מרחוב הרב קוק נגד כיוון התנועה,ליד כיכר מקובר,לכיוון רבי עקיבא) הצפירות והסירנה קדמו למקרה רק בכמה שניות,כך שגם לא יכולנו להתכונן למקרה.
הילדים שלי היו במרחק של כמה מטרים ממני קדימה,ואילולא הבן שלי שצעק בבהלה לילדתי בת ה3- ולאחיה בן ה5 לעלות במהירות למדרכה-אילולא הוא-היום לא היתה לי בת!
אני עד כדי כך מחריפה ואומרת מכיוון שבשבריר שניה חייה ניצלו,הרכב הגיע מולה בעיקול,במהירות שלהערכתינו היתה לא פחות מ80-90 קמ"ש לפחות,הוא לא יכול היה להבחין בה על הכביש,וגם אם היה מבחין-במהירות בה הוא נהג,רוב הסיכויים שהיה הורג אותה במקום,מבלי שהיינו יכולים לעשות משהו בנדון.
נכון,הילדה לא אמורה לטייל על הכביש,אבל זהו מנהג מוכר בעירנו בשבת.
אנחנו והאנשים שהיו סביבנו הזדעזענו מהתנהגות המתנדב על הכביש,ורעדנו מהמחשבה שחיי ילדינו היו יכולים להגמר באותם רגעים.ואין פה משום הגזמה.
אין לי מושג מי המתנדב,מהיכן הוא ומהו שמו,ומי הגורם שמטפל במקרה כזה,וגם אין לי רצון להעניש או לנקום.
אני רק מבקשת להבהיר לאותו נהג\מתנדב או לאחרים שכמותו
שבזמן שהם ממהרים להציל חיי אדם-יזהרו שלא להרוס חיי אדם של עוברים ושבים,כי אנחנו זכינו לנס השבת..אין לדעת איך זה יסתיים בפעם הבאה