האם ניתן לצוות על אדם לסבור סברא עובדתית

מיכי,
ומה עם נעביך אפיקוירעס?

אני זוכר שבאחת מתוכניות האירוח דיברו על התורה והנתונים שמוצגים בה, וליבוביץ', כהרגלו, נתן את הנאום הרגיל שלו על כך שהתורה לא באה ללמד היסטוריה, ביולוגיה, או שאר חכמות, אלא רק לתת מצוות שעל האדם לקיים.

ירוחם, 

אינך מכיר אותי וממש לא זה ההבדל בינינו.

אבל אתה טוען דבר שלא מתקבל על הדעת בעיני. שהתורה מצוה על דברים בלתי אפשריים. את זה אני לא מקבל בשום פנים ואופן, וכפתרון לבעיה אני מביא פתרונות שכבר נאמרו לפניי ואני מסכים איתם. למה שלא אפרגן את התירוץ לראשונים שאמרוהו?

המילה "מתוה" שכתבת אינה אלא מכבסת מלים, כי "מתוה למה"? שאיפה למה? לדבר בלתי אפשרי? אז מה ערכו של ציווי כזה? תצוה על מה שכן אפשרי מתוך זה או שבאמת אל תצוה על זה כלל אלא צוה משהו אחר שכן מתאים ואפשרי. אין לזה שום מובן ושחר.

אתה עוד מוסיף וטוען שיש מצוות בתורה שלא ראוי לקיימן. אז עזוב אבן עזרא רמח"ל ורבינו יונה. יש לך בעיה עם תורה מן השמים או עם הקב"ה, לא איתי.

ההבדל בינינו הוא שאני בתורה רואה מצוות שניתנו על מנת לקיימן, ומשכך ברור לי שאפשרי לקיימן.

אתה רואה בה "מתוה" במקרה הטוב ומשהו לגמרי תיאורטי במקרה הפחות טוב. עדיין כנ"ל לא ברור לי מתוה למה, ואיזו חוכא ואטלולא היא לצוות על דברים שאינם אפשריים, איזה מן מתוה משונה זה כשהוא מכוון למשהו בלתי אפשרי ומאידך הוא לא אומר דבר בנוגע לאפשרי. הוא מצוה "ואהבת" כאשר זה בלתי אפשרי ואת מה שכן אפשרי הוא לא אומר. אינו אומר למשל "אמור בפיך אני אוהב". וגם אינו אומר "אל תצר לחברך, אל תעשה לו מה ששנאוי עליך". מה כל כך קשה לומר את זה? וגם הסברתי לעיל כמה זה רחוק ושונה מ"ונשלמה פרים" ששם היה ויהיה מצב לקיים ואי הקיום הוא מצב זמני ומקרי ועליו נאמר שתעשה בינתיים מה שאתה יכול שזה לזכור בלב ובפה.  

עאכו"כ שבעיניך משום שיקוליך ראוי שלא לקיים כמה מצוות. זה נשמע רפורמי. אתה רפורמי? אני שואל ברצינות. אתה בא ואומר שאתה לא מתחשב בדעות אחרות, הבעיה הקטנה היא שכרגע אחת הדעות האחרות שאינך מתחשב בה היא התורה בעצמה. זה כנראה מטריד אותך ולזה מצאת לך מוצא בדמות "מתוה". כמדומני שהשאלה טובה יותר מהתירוץ.

תוקן על ידי נתנאל34 ב- 24/07/2012 23:36:37

מישאחזו,

הדוגמה שהבאתי מהמצוה לזכור כמה אירועים הסטוריים, אינה עונה על שאלתך המקורית?

מיכאל

גם אם אתה צודק שיש הנחה שהיה והמצוה היא רק לזכור, זו לא דוגמה לציווי על סבירת עובדה היסטורית פלונית? ושואל מישאחזו מה יקרה למשל אם יתברר שהיסטורית העובדות אחרות. 

הבנתי, תודה.