השו"ע מכיל בתור "הלכה" שערות רבות של מנהגים וחומרות. מה ההבדל בינהם לבין המנהגים החדשים?
נשלח ב-25/7/2012 17:08
לא זכיתי לראות שהו"ע מכיל אותם בתור הלכה. זה שנכתבו בספר שו"ע [או רמ"א] זה בגלל שהשו"ע הוא ספר של הלכות ומנהגים. אבל ברור לכל שיש חלוקה בסיסית ביניהם ברמת המחוייבות. חומרות זה דבר שני, שנוצרים בד"כ כאשר יש ספק בהלכה. וגם ההבדל ביניהם לבין החיוב בתורת ודאי הוא ברור ואף אחד לא מכחיש אותו [חוץ מילדים בגן או המורים שלהם] אין לכל אלו עם רפורמה ולא כלום.
תוקן על ידי יהיאור ב- 25/07/2012 17:13:21
נשלח ב-25/7/2012 17:42
[יהי,
כתבת, בין היתר - "אף אחד לא אומר שמעיקר הדין אסור לאכול בשר ויין מר"ח. זה מנהג שהתפתח ומתפתח. אבל המחוייבות הבסיסית הוא רק להלכה היסודית שמחתימת התלמוד והפוסקים. כמו כן צניעות ותולעים. כל המעוררים וכו' מבססים את דבריהם אך ורק על דין התלמוד והפוסקים."
לענ"ד, אתה שוגה כאן שגיאה נפוצה בין הדנים ב"אורתודוקסיה" - אתה מבקש שלא לתת לעובדות לקלקל לך את התיאוריה. ה"תיאוריה" (שאינה שלך, אלא נחשבת כמעין מוסכמה כללית), היא ש"אורתודוקסיה" משמעה מחוייבות להלכה של השו"ע, ו"בל תסור" ממנו. העובדות הן, כפי שאתה עצמך מודה, שאין זה כך - האורתודוקסים משנים כל הזמן את ההלכה. אמנם, מבחינה "אקדמית" ההלכה נשארה אותה הלכה, אבל בפועל פוסק שיגיד אותה היום, כשכוונתו הלכה למעשה, יוכרז מייד כ"רפורמי" או גרוע מזה, כ"ספרדי". "המעורים" שאתה מדבר עליהם, וכתביהם, רלוונטיים רק בעבור חוקריהם באקדמיה (או בעבור מי שגדלו בעולם החילוני, ורוצים לדעת "מה לעשות", או להכיר את "העולם האורתודוקסי" מתוך ספרים...). הסתמכות על כתבים כגון אלה בהגדרת "מהי אורתודוקסיה", דומה להסתמכות על התנ"ך, כדי להבין "מהי יהדות". (או בקיצור - האמת של אא"ס אינה סותרת את תיאוריית התשמ"ד, אלא מכילה אותה בתוכה. כלומר, גם תשמ"ד מעוצבת ע"פ סוציולוגיה.)]
נשלח ב-25/7/2012 18:15
אמשלום לא הבנתי. אף אחד לא חולק על כך שמתקיימים כל הזמן מחלוקות ושינויים בהלכה. אבל כל השאלות האלה עוסקים בשאלה אחת בלבד: מה ההלכה המקורית- התלמודית- רוצה מאיתנו. זה המצב לא רק אצל "המעוררים" אלא גם אצל כל "עמך". זה שונה מאד מרפורמה שבה באופן עקרוני לא שואלים את השאלה הזאת אלא שאלות אחרות. ככל שאני מכיר. אין אף אחד שטוען שפוסק שיורה היום שא"צ לקיים כל מנהג או חומרא שאחר חתימת התלמוד הוא רפורמי. אף לא ספרדי. כל ילד אורת' מבין את זה. יכולים להגיד עליו כל מיני שמות גנאי אחרים. אבל לא רפורמי. כי רפורמי זה לא. חוששני שאת זה שמוכיחה מתוך תופעות המוניות לגמרי [כמו מה יכתבו ביתד על רב כדוגמת מיימוני.] כאבחנה עיקרונית. ולא היא. בכל מקום יש חפפנות מסוימת. ועדיין זה לא מטשטש את ההגדרה העקרונית בין אורת' לרפורמה.
נשלח ב-25/7/2012 21:20
[יהי,
למירב הבנתי, גם הקונסרבטיביות (ואולי אפילו, בעיקר הקונסרבטיביות) שואלת באופן מתמיד "מהי ההלכה התלמודית", ומתייחסת אליה כאל בסיס ראשוני לדיון. גם הרפורמיסטים (בר' קטנה) ביותר שבתוכה, יפסקו לשינוי כלשהו רק על בסיס קריטריונים תלמודיים (גם אם הפסק עצמו ייראה שונה מזה של התלמוד). לכן, ההגדרה המאוד רחבה ומאוד בלתי מחוייבת שלך (במובן זה שהיא גמישה למדי) ל"אורתודוקסיה", אינה מספקת, שלא לומר - מוטעה.
לגבי הרפורמה, אתה צודק רק בתנאי שאתה בודק את הסוציולוגיה (והולך לשיטתי). אם תבדוק את ה"כתבים" (כמו שאתה עושה לגבי האורתודוקסיה, למשל), תגלה שטעות בידך (גם שם יש שו"תים, גם שם יש דיונים הלכתיים מעמיקים ומפולפלים, גם שם יש הסתמכות על התלמוד, בין על פסקיו, בין על רוחו, בין על כליו ההלכתיים וכו').]
נשלח ב-25/7/2012 21:48
חומרת ר' זירא כתובה בשו"ע בתור הלכה? שש שעות אחר עוף? (שהגיע מחומרה של בשר, שהגיע מחומרה של חלב ובשר באותה ארוחה, שהגיע מחומרה של בשר וחלב ביחד, שהגיע מחומרה של בשר וחלב שנתבשלו יחד, שהגיע (אולי) מגדי בחלב אימו, שהגיע מהרחקות מע"ז בזמנם, חד גדיא חד גדיא) הלכות שלושת השבועות? הלכות קריאת התורה? הלכות קדיש? אבלות? בעצם חצי מהשו"ע.
נשלח ב-25/7/2012 22:26
אלי הרמ"א פוסק להלכה כרבנו תם -(הפוסקים הספרדים לא ספרו את האשכנזי הזה ממטר) שממתינים רק שעה אחת, בין בשר וחלב. בהמשך הוא מביא וממליץ על המנהג לחומרא
נשלח ב-25/7/2012 22:33
זו הייתה דוגמא להלכות שמקורם ככל הנראה במנהג ונמצאים בשו"ע. הרב הביא כפשוטו - הלכה שש שעות (ונמשך בזה אחר דעת הרמב"ם וכו').
אך הדיון אינו בבשר וחלב, כאמור, רק דוגמא לאין ספור מנהגים שנמציאם בשו"ע. קשה לי להבין מה כמה שנים של מנהג הם המדד להפיכתו להלכה, והכיצד זוהי "אורתודוקסיה" אליבא דיהי.
נשלח ב-25/7/2012 23:33
הרי רוב ההלכות הן כאלה.
הרבי הסב בליל הסדר עם קהל חסידיו- לפתע הוא שם לב- כי בחדר בפינה שכחה המשרתת את המטאטא,, בתחילה הוא ניסה להסיח את דעתו מהמטאטא, אבל זה מאד הפריע לו, חשב - אם אקום עכשיו ממקומי ואזיז את המטאטא לחדר אחר, החסידים יהפכו את זה למנהג מחייב, חשב וחשב ולבסוף קם על רגליו ואמר- אני קם להזיז את המטאטא שמפריע לי- אין בזה כל כוונות או סודות. פשוט המטאטא מפריע לי. ובאמת כל שנה החסידים שעשו סדר, היו מניחים מטאטא בפינת החדר, קמים ממקומם ואומרים בקול גדול ובכווה גדולה
אני קם להזיז את המטאטא שמפריע לי- אין בזה כל כוונות או סודות. פשוט המטאטא מפריע לי.
נשלח ב-26/7/2012 01:18
אמשלוםלצערי אני עדיין לא מבין. ויש לי הרושם שאתה לא חולק עלי כלל ולא ברור לי מה את רוצה. ברור שכולם [ב"כתבים"] מתייחסים למקורות התלמודיים וכו'. הרי בלי זה אין לך כלום, על מה יתבססו, על סרטי הוליווד? אבל ההבדל ברור שבעוד הכתבים האורת' רואים עצמם מחוייבים למסקנות התלמוד. ללא קשר להקשר ההיסטורי. וללא שימוש באותם כלים שבו התלמוד השתמש [קונסר'] לעקור הלכות המוסקות בו , ק"ו ללא שימוש ב"רוח התלמוד" לעקר הלכות מפורשות בו [רפורמה] מה תגידי, שזה רק ענין של מינון? לא נראה שהוא כך. למשל ההבדל האם מסקנות התלמוד מחייבות על אף שאנו מכירים שנאמרו על רקע שונה מאתנו אינו הבדל עקרוני? הההבדל אם יש לנו כח לתקן תקנות לעקור דבר מה"ת לא עקרוני? האם רצונך לטעון מתוך הדמיון החצוני שכולם מתייחסים לאותם מקורות שממילא אין גם הבדל עיקרוני? או מה את מנסה להראות? האם לא ברור שיש הבדל עקרוני מאד בין הזרמים האלה בצורת המחויבות לתלמוד ולהלכה המקובלת? האם זה חלק הכרחי מן הרפורמה לטעון שבעצם אין הבדל בין רפורמה לאורת'? מה רע לומר אני רפורמית וחולקת עליכם וזהו? מה זה יוסיף לטעון שאת בעצם כן מחוייבת לתלמוד, כאשר מתברר שזה רק מחלוקת סמנטית כי לדעתך להיות מחוייב לתלמוד פירושו לעשות את מה שבעינייך התלמוד עצמו עושה? תקראי לזה איך שאת רוצה, בנקודה זו יש מחלוקת בין הזרמים האלה.
תוקן על ידי יהיאור ב- 26/07/2012 01:19:09
תוקן על ידי יהיאור ב- 26/07/2012 01:20:56
נשלח ב-26/7/2012 01:29
אלי צר לי להודיעך, אבל לרוב ההלכות שצייינת. עוד לא מצאתי מי שטוען שהם מחוייבים כמו דין עצמו. כמו כן יש הבדל בין דין התלמוד למנהגים שאחריה. טעם בשר בחלב לא רלוונטי. האורת' מחוייבת לדין התלמוד שקובעת את ההרחקות. וזה כולל שש שעות. [לפי הפירוש שנפסק]. כמו כן יש עוד מנהגים שמרחיקים במה שא"צ, והם אכן מנהגים לא מחייבים לכו"ע. חומרא דר' זירא הוא דינא דגמרא וממילא לא רלוונטי לענין. שלש שבועות, קריה"ת, קדיש, וכו'. כולם מנהגים לבד. שאף אחד לא אומר שחייבים כמו מצווה או דין. וברוב הקהילות היום זרקו לפח סימנים שלמים בשו"ע בדיני קדימה לקדיש וכו'. שום מנהג אחרי חתימת התלמוד אף פעם לא הופכת להלכה. מעולם לא נפגשתי , לא בכתבים ולא בסוציולוגיה, מי שחולק על כך. מנהגים כן מוצאים דרכם לספרי הלכה לכאו' כמו השו"ע מהטעם הפשוט שספרים אלו רואים כחלק מייעודם להביא גם מנהגים לא מחייבים ליד ההלכות המחייבות.
ממילא כלל לא ברור לי איך כל זה מצביע על אי קוהירנטיות האורתודוקסיה. ולא קשה מידי.
נשלח ב-26/7/2012 02:34
" מצינו מי שטוען"??? בשו"ע הן כתובות בדיוק באותה הצורה.
נשלח ב-26/7/2012 06:51
[יהי,
חוששתני שטעית בהבנת דבריי. איני טוענת כלל שאין הבדל בן זרמים והשתייכויות קהילתיות. להיפך. לדעתי יש הבדלים רבים ומעניינים ביניהם. כל שטענתי הוא שההגדרה שלך אינה מדוייקת, אינה מספקת ולכן במידה רבה אינה נכונה. לענ"ד, הגדרה להבדלים בין הזרמים אינה יכולה להיות רק אמירה עקרונית כלשהי ביחס להלכה, אלא חייבת לכלול בתוכה התייחסות ישירה למושא ההשתייכות הקהילתית (מבחינה סוציולוגית ואף מבחינה פסיכולוגית), ואולי עוד תחמים. בפועל, ההגדרה שלך פשוט לא עובדת, ולכך כיוונתי בדבריי (כי לפיה, באמת אין הבדלים גדולים כ"כ...).
אגב - כתבת לאליס ש"חומרא דר' זירא הוא דינא דגמרא". הכיצד? הרי בגמרא עצמה יש אמירות הלכתיות שאינן מכירות אותה, או מתפלמסות איתה באופן גלוי. מישהו, בשלב כלשהו שאחרי חתימת התלמוד, החליט לאמץ אותה כהלכה ולקבלה על פני אחרות (ואולי גם להגיד עליה שהיא "דינא דגמרא", קצת כמו שחז"ל עצמם עשו ביחס להלכות שם יצרו/פיתחו וכינו אותם "דאורייתא"). זו דוגמא מצויינת לסתירת עמדתך כאן, וחבל שאינך מתמודד איתה.]
נשלח ב-26/7/2012 12:58
אמשלום אז תכלית, מה לדעתך ההבדל במישור העיקרוני? ומה ההבדל במישור הקהילתי?
נשלח ב-26/7/2012 13:01
אלי אז תלמד שוב שו"ע, ותראה שיש הבחנה ברורה בין דין למנהג.
לגבי ר' זירא, הוא מוזכר בכמה מקומות בש"ס כמנהג שנהגו בנות ישראל. וממילא אין סתירה מכך שישנם בש"ס אמירות הלכתיות שמתייחסות למצב שבלי החומרא הזו. כנראה מאז זמן ר' זירא נהגו בנות ישראל בחומרא זו. מכיון שכך, הסכימו הפוסקים שמנהג זה היות שכבר הוזכר בגמרא יש לו תוקף של דין הגמרא. זה החלטה עקרונית לגבי מנהג שהוא גדר נכון שכבר הוזכר בגמרא. בכל אופן אין בכך שום קשר לרפורמיות וכדו'.