הלכה - אורתודוכסיה, רפורמה, קונסרבטיביות, עצכח

השו"ע מכיל בתור "הלכה" שערות רבות של מנהגים וחומרות. מה ההבדל בינהם לבין המנהגים החדשים?

לא זכיתי לראות שהו"ע מכיל אותם בתור הלכה. זה שנכתבו בספר שו"ע [או רמ"א] זה בגלל שהשו"ע הוא ספר של הלכות ומנהגים. אבל ברור לכל שיש חלוקה בסיסית ביניהם ברמת המחוייבות.
חומרות זה דבר שני, שנוצרים בד"כ כאשר יש ספק בהלכה. וגם ההבדל ביניהם לבין החיוב בתורת ודאי הוא ברור ואף אחד לא מכחיש אותו [חוץ מילדים בגן או המורים שלהם]
אין לכל אלו עם רפורמה ולא כלום.

תוקן על ידי יהיאור ב- 25/07/2012 17:13:21

[יהי,

כתבת, בין היתר - "אף אחד לא אומר שמעיקר הדין אסור לאכול בשר ויין מר"ח. זה מנהג שהתפתח ומתפתח. אבל המחוייבות הבסיסית הוא רק להלכה היסודית שמחתימת התלמוד והפוסקים. כמו כן צניעות ותולעים. כל המעוררים וכו' מבססים את דבריהם אך ורק על דין התלמוד והפוסקים."

לענ"ד, אתה שוגה כאן שגיאה נפוצה בין הדנים ב"אורתודוקסיה" - אתה מבקש שלא לתת לעובדות לקלקל לך את התיאוריה.
ה"תיאוריה" (שאינה שלך, אלא נחשבת כמעין מוסכמה כללית), היא ש"אורתודוקסיה" משמעה מחוייבות להלכה של השו"ע, ו"בל תסור" ממנו. העובדות הן, כפי שאתה עצמך מודה, שאין זה כך - האורתודוקסים משנים כל הזמן את ההלכה. אמנם, מבחינה "אקדמית" ההלכה נשארה אותה הלכה, אבל בפועל פוסק שיגיד אותה היום, כשכוונתו הלכה למעשה, יוכרז מייד כ"רפורמי" או גרוע מזה, כ"ספרדי".
"המעורים" שאתה מדבר עליהם, וכתביהם, רלוונטיים רק בעבור חוקריהם באקדמיה (או בעבור מי שגדלו בעולם החילוני, ורוצים לדעת "מה לעשות", או להכיר את "העולם האורתודוקסי" מתוך ספרים...). הסתמכות על כתבים כגון אלה בהגדרת "מהי אורתודוקסיה", דומה להסתמכות על התנ"ך, כדי להבין "מהי יהדות".
(או בקיצור - האמת של אא"ס אינה סותרת את תיאוריית התשמ"ד, אלא מכילה אותה בתוכה. כלומר, גם תשמ"ד מעוצבת ע"פ סוציולוגיה.)]

אמשלום
לא הבנתי. אף אחד לא חולק על כך שמתקיימים כל הזמן מחלוקות ושינויים בהלכה. אבל כל השאלות האלה עוסקים בשאלה אחת בלבד: מה ההלכה המקורית- התלמודית- רוצה מאיתנו. זה המצב לא רק אצל "המעוררים" אלא גם אצל כל "עמך". זה שונה מאד מרפורמה שבה באופן עקרוני לא שואלים את השאלה הזאת אלא שאלות אחרות.
ככל שאני מכיר. אין אף אחד שטוען שפוסק שיורה היום שא"צ לקיים כל מנהג או חומרא שאחר חתימת התלמוד הוא רפורמי. אף לא ספרדי. כל ילד אורת' מבין את זה. יכולים להגיד עליו כל מיני שמות גנאי אחרים. אבל לא רפורמי. כי רפורמי זה לא.
חוששני שאת זה שמוכיחה מתוך תופעות המוניות לגמרי [כמו מה יכתבו ביתד על רב כדוגמת מיימוני.] כאבחנה עיקרונית. ולא היא.
בכל מקום יש חפפנות מסוימת. ועדיין זה לא מטשטש את ההגדרה העקרונית בין אורת' לרפורמה.

[יהי,

למירב הבנתי, גם הקונסרבטיביות (ואולי אפילו, בעיקר הקונסרבטיביות) שואלת באופן מתמיד "מהי ההלכה התלמודית", ומתייחסת אליה כאל בסיס ראשוני לדיון. גם הרפורמיסטים (בר' קטנה) ביותר שבתוכה, יפסקו לשינוי כלשהו רק על בסיס קריטריונים תלמודיים (גם אם הפסק עצמו ייראה שונה מזה של התלמוד). לכן, ההגדרה המאוד רחבה ומאוד בלתי מחוייבת שלך (במובן זה שהיא גמישה למדי) ל"אורתודוקסיה", אינה מספקת, שלא לומר - מוטעה.

לגבי הרפורמה, אתה צודק רק בתנאי שאתה בודק את הסוציולוגיה (והולך לשיטתי). אם תבדוק את ה"כתבים" (כמו שאתה עושה לגבי האורתודוקסיה, למשל), תגלה שטעות בידך (גם שם יש שו"תים, גם שם יש דיונים הלכתיים מעמיקים ומפולפלים, גם שם יש הסתמכות על התלמוד, בין על פסקיו, בין על רוחו, בין על כליו ההלכתיים וכו').]

חומרת ר' זירא כתובה בשו"ע בתור הלכה?
שש שעות אחר עוף? (שהגיע מחומרה של בשר, שהגיע מחומרה של חלב ובשר באותה ארוחה, שהגיע מחומרה של בשר וחלב ביחד, שהגיע מחומרה של בשר וחלב שנתבשלו יחד, שהגיע (אולי) מגדי בחלב אימו, שהגיע מהרחקות מע"ז בזמנם, חד גדיא חד גדיא)
הלכות שלושת השבועות? הלכות קריאת התורה? הלכות קדיש? אבלות? בעצם חצי מהשו"ע.

זו הייתה דוגמא להלכות שמקורם ככל הנראה במנהג ונמצאים בשו"ע. הרב הביא כפשוטו - הלכה שש שעות (ונמשך בזה אחר דעת הרמב"ם וכו').

אך הדיון אינו בבשר וחלב, כאמור, רק דוגמא לאין ספור מנהגים שנמציאם בשו"ע. קשה לי להבין מה כמה שנים של מנהג הם המדד להפיכתו להלכה, והכיצד זוהי "אורתודוקסיה" אליבא דיהי.