אם היקום מתפשט אז יש לו סוף הרי הוא התחיל מהמפץ, יש לכאורה גם סוף להתפשטות, ואז הכל יכנס לעצמו בחזרה ושוב מפץ,
מצד חז"ל יש דעות שאמר לעולמו די שהיקום היא הלכה למעשה סטטי, אבל היום יודעים שהיא דווקא דינמי ואפשר לפרש את החז"ל באופן שיש גבול להתפשטות, וזה הכוונה די,
ראה באשכול זה
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=3&topic_id=2910098&forum_id=1364
בתגובה 13 שם,
והנה אני הצטט אותו ברשותך לכאן
אנרגיה האפילה או מקריות שמתות בדרך לאבדון לכן לא רואים אותם,
שוב אני חוזר לתזה שלי באשכול זה, יש לנו לדעתי כשל בהבנת היקום, כפי שהסברתי באשכול זה לדעתי יש מקריות שחוזרת למסגרת הדטרמיניסטית שלה. אחרת לא יכולים לצפות כלל במקריות, במילא המקריות מת, ראו לעיל יותר בהרחבה,
שמעתי שבוע שעבר את ההרצאתו של פרופ' צבי פירן היקר (ממליץ מאוד לשמוע)
"טעותו" הגדולה של איישטיין - משנת 1918 ועד לפרס נובל לשנת 2011
פרופ' צבי פירן, מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע האוניברסיטה העברית בירושלים
06/11/2011
http://multimedia.huji.ac.il/video/outreach/1112/madua%202011-2012/m02.html
הפרופ' היקר מסכם מלחמת דעות מאז שהגיע התבונה לאנושות ועד היום בעצם,
האם היקום דינמי או סטטי, יש לזה הרבה השלכות פילוסופיות מאז ומתמיד,
לסיכום נשאר לומר שאין יודעים להכריעה בעניין,
כלומר שהיקום התחלתי או לא, האם היקום נצחי או לא ?! יקבע ביום שנבין מהי האנרגיה האפילה שהיא בעצם רוב (מעל 70%) מהיקום\החלל,
יותר בהרחבה:
ידוע שאיינשטיין דרש פילוסופית שיהיה בתיאוריה הקבוע הקוסמולוגי,
כלומר, והיות שהוא האמין שהיקום חייב להיות נצחי בעקבות הפילוסופיה הקדומה ופילוסופית זמנו,
אז בלתי אפשרי שבתיאוריה שלו לא תכלול את היקום הנצחי סטטי,
בסוף שראה שהיקום מתפשט אז חזר בו ואמר שזה הטעות הגדולה בחייו, (חוץ מהטעות שזרק את אשתו ואת בנו על זה אני אישית שונא אותו max ) שניסה להכניס את הקבוע הקוסמולוגי לתיאוריה שלו,
שהיקום מתפשט אז היקום בעצם דינמי,
אחרי כמה זמן ניסו שוב להכניס את הקבוע הקוסמולוגי כי הבל טעה לחשוב שהיקום היא רק מיליארד שנה, וארתור הולמס גילה במדידת רדיואקטיביות שהיקום מעל 4.5 מיליארד שנה,
נווו איך יכול להיות היקום בת מיליארד וכדור הארץ בת 4,5 מיליארד ?
בסוף תלמידו של הבל עמיק לחקור והבין שרבו טעה טעות איומה, והנה יש לנו יקום של 13 מיליארד שנה,
עכשיו מה קורה ? היקום דינמי או סטטי,
ובכן יש ריק בחלל (לא ממש) והריק הזה נקרא אנרגיה האפילה,
מהו ואיך הוא ?! לא יודעים לומר !!
והיות שבמחצית הדרך מאז המפץ עד היום, היקום התחיל משום מה להאיץ להתפשט במהירות יותר גבוה שגודלת וגודלת, ויכול להיות שעוד מעט כבר נישאר רק עם הגלקסיה שלנו, ואז אין יותר אסטרונומיה רצינית, (אין לדאוג לגבי הלוח, כי הלוח כידוע היא רק עניין מקומי של מערכת השמש שלנו,)
כלומר עד מחצית הדרך הכל היה לפי התוכנית, היקום מתפשט ומתחיל להאט, משהוא קרה שפתאום היקום התחיל להאיץ (בעוונותינו הרבים כנראה) ולך תדע עד לאן כנ"ל,
עכשיו מה יהיה ? לא יודעים ! שמעתם פשוט לא יודעים ! (למה לא הולכים לבאבות לשאול ??)
אשם בכך היא בוודאי האנרגיה האפילה, איך אשם ? מה עשתה ? לא יודעים !!
ולכן אני רוצה לחזור לתזה שלי באשכול הזה, ונראה שהכל מסתדר יפה, בעזרת השם,
ובכן לדעתי אנגריה האפילה היא דטרמיניזם שמקבלים מקריות בלי שיחזרו לדטרמיניזם,
הסברנו לעיל באשכול הזה את הבעיה של הקוונטים, שאומרת יש מקריות ביקום והיא לכאורה סתירה לדטרמיניזם,
והסברתי שזה כלל לא סתירה להפך, יש מקריות ביקום והמקריות יודעת\מודעת לחזור בסוף לדטרמיניזם,
כך אנו רואים את המקריות (רק במיקרו בטבע, ובמקרו באדם) כלומר אך ורק שיש מקריות שחוזרת אז אפשרי לצפות בה אחרי שחזרה לדדטרמיניזם,
מאותו סיבה גם בזריקת מטבע מיליון פעם התוצאה יהיה שווה 50\50 כי המטבע יודעת לחזור לדטרמיניזם,
ובכן והיות שאמרנו שהתודעה קיימת איפה שיש מקריות, והמקרי מודע לעצמו, אז רק שהמקרי\בחירי חוזר מדעתו לדטרמיניזם אז ורק אז אנו מודעים על קיומו,
מתי רואים מקריות ?! מתי שהוא חוזר לדטרמיניזם ! ואם לא יחזור וישאר מקרי אז הוא מת ולא ראינו אותו כלל,
כמו האדם שלא ישמור על חוקי הדטרמיניזם בטבע הוא מיד מת, כך כל מקרי בטבע מיד מת אם לא חוזר לדטרמיניזם,
לסיכום,
רואים מקריות בטבע\בקוונטים אך ורק שהמקרי שומר את המסגרת הדטרמיניסטית, אחרת לא יכולים לצפות בו כלל,
(ראו לעיל במאמרים הקודמים יותר בהרחבה)
וכאן קבור הכלב, האנרגיה האפילה היא בעצם מקריות שלא חוזרים לדטרמיניזם ולכן לא רואים אותם ואי אפשר לצפות בהם,
אז צריך לבדוק את הדטרמיניזם לפני המקרי בחומר האפל, ואז נדע שהם נעלמים לנו כלומר מתים, ואז נבין מה קורה לנו,
כלומר, כידוע כל אקראיות\מקריות בטבע קורה מתוך סיבה קודמת לה, הסיבה נצפה, המקרי קורה ולא רואים אותו עד שחוזר לדטרמיניזם, כלומר הוא נמצא בכל מקום כביכול עד שחוזר לעצמו, (הסברתי לעיל יותר בהרחבה) וזה בעית הקוונטים כידוע,
אז אני טוען שהאנרגיה האפילה היא בעצם מקריות שלא חוזרת ולכן לא רואים אותו,
אז שוב הדרך לבדוק אותו היא אך ורק לחקור ולדעת מהי הסיבה הקודמת,
כלומר הדטרמיניזם לפני ההתפשטות,
ההתפשטות הטבעית של הפיצוץ יודעים כנראה מהי הסיבה = המפץ, אבל מהי הסיבה שהתחיל להאיץ במקום להאט ?
אם נדע את הסיבה להאצה אז יהי לנו הסיבה הדטרמיניסטי התחלטית שמזה החומר יצא לאקראיות\מקריות ופשוט מת לו בסוף כי לא חוזר למסגרת הדטרמיניסטית שנוכל לצפות בו, ולכן לא רואים אותו,
אז לדעתי אין מה לחפש באנרגיה האפילה עצמה כי לא נראה אותו כי הוא קוונטי מקרי כנ"ל
מה שצריך לחפש היא. מנין יצאו, כלומר הסיבה הדטרמיניסטית הקודמת למקריות הסופנית,
לעצם העניין הפילוסופית יקום דינמי או סטטי ?! ראו מה כתבתי באשכול הסמוך שלי (
כבוד אלוקים הסתר דבר ?! ולמה כבוד מלכים\חכמים חקור... בתגובה 4 בעמוד 1 ) בעניין, והנה הצטט שוב לכאן,
הויכוח עוד ממשיך גם היום, כלומר זה שהמדע\האנושות יודעת על המפץ לא אומר שהם כבר מסכימים שהיקום היא דינמי,
אבל לדעתי הם טועים,
יש נצחיות ליקום עם התבונה, אפי' שהיא התחלתית,
במילא היא באמת דינמית אבל תלוי בתבונה,
עצם התפשטות היקום אומרת להם אולי היקום היא דינמי\סטטי,
כלומר כל זמן שלא יודעים מהי הסיבה להתפשטות היקום, מה יש ב 80% חלל ? אז אולי היא נצחי\סטטי ? (לא יכול להסביר. אין לי את השפה הנכונה להסביר זאת)
וכאן אני חושב לחלוק עליהם,
היקום לא יכול להתפשט לעולם, אין סיכוי,
לפי חשיבת לייבניץ מעיקרון הטעם הטוב, אין החלל מוחלט (= ריק לגמרי כמו החור בבייגלה,) במילא יוצא לי. שכוח ההתפשטות מגיע מהיקום עצמו, ולכן חייב להיות גבול להתפשטות של היקום,
תחשבו על זה, עוגת צמוקים בתנור מתפשטת כל צימוק מצימוק חברתו בלי סוף (בדמיון מחשבתית) אך ורק כי כוחו הוא לוקח מהתנור, כלומר האוויר שנכנס לעוגה,
אותו דבר מתחילת המפץ הגלקסיות (= הצימוקים,) מתפשטים ומתפשטים, אבל אין כוחו מחוץ לו כמו בעוגה שלוקח את האוויר שבתנור, רק כל כוחו מגיע מתוך היקום כי אין מחוץ ליקום,
כי על פי עקרון הטעם הטוב של לייבניץ, אין חלל מוחלט, כי מה הטעם שהאלוקים פיצץ את המפץ כאן ולא שם,
אל כורחינו שאין שם וכאן. פשוט אין מושג כזה מחוץ ליקום\למפץ, יוצא שכל כוחו מגיע מבפנים,
והיות שרוב המדענים חושבים שיש משהו בחלל אפי' שעוד לא יודעים מהוא,
בכל זאת אני טוען שאין מה לדאוג היא לא יכולה להתפשט יותר מידי, חייבת להיות גבול להתפשטות,
כי כל כוחו היא מבפנים כנ"ל
זה אמור להפחיד אותנו, כי אם כך, אז מה יקרה בגבול של ההתפשטות, היא תתחיל לכאורה לחזור בחזרה, עד הלחץ הגדול של מה שהדליק את המפץ שלנו, כלומר הלחץ של החומר הביא את המפץ,
ואולי היו מפצים והתפשטות ושוב מפצים ושוב התפשטות, ואנו במפץ השני השלישי עד אין סוף,
אז מה התשובה שהתבונה יכולה לתת לחזרת החומר לדחיסה,
כלומר אם ההתפשטות יגמר ואז יתחיל לחזור עד המפץ הבא, אז איך אנו יכולים להציל את עצמינו ??
תשובתי היא כזו,
אם התבונה תגיע למצב כל כך גדולה שנוכל לעשות גם כן מפצים, אז לפני הדחיסה הסופית של היקום שלנו, נדליק מפץ מקביל לנו, כלומר נעשה מה שהאלוקים עושה, ואז נעבור ליקום המקביל לנו שאנו בראנו\יצרנו,
אז נשאל אולי יש כבר יקום מקביל לנו ??
תשובתי כמו תשובת איינשטיין לשאלה האם אפשר לחזור בזמן ? הוא אמר אם נוכל פעם לחזור בזמן אז איפה האנשים של העתיד ?
כלומר היינו עכשיו רואים אנשים שטוענים שהם מהעתיד שבוא לבקר אותנו בעבר שלהם, שזה הווה שלנו,
אותו דבר אם היית יקום מקביל לנו, אז בוודאי היו מבקרים אצלינו החכמים של היקום המקביל,
אל כורחינו שאנו המפץ\היקום היחיד ואין מקביל לנו, ומאוד כדאי להשכיל ולפתח את התבונה אולי נוכל להינצל
מהמפץ הבא,
נשמע דמיוני והזוי, אבל נכון ואולי מציאותית אפי',
לסיכום:
יקום דינמי,
מביא לנו עניין בחיים,
יש שכר ועונש תבוני,
יש בחירה חופשית,
האלוקים משחק בקוביה,
יש אחריות על מעשינו,
יש חיוב ללמוד וללמוד בלי סוף לפתח את התבונה מדור לדור,
יש לאן להגיע, בסוף נהיה כולנו כאלוקים ממש,
ונמשיך ליצר ולברוא, בקיצור אין גבולות,
