|
|
| נשלח ב-3/8/2012 17:45 |
 |
| |
מ80,לפי המחקרים האחרונים במדעי המוח אי אפשר להשוות את המוח לכוס תה.כי במוח יש מקום בלי סוף לכל מחשבה ודעה ואתה רק צריך לבחור מה יותר מתקבל על דעתך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2012 17:54 |
|
| |
אפרים, השוויתי את הלב לכוס-תה, וקדמונו האמוראים שהישוו את הלב למקום המוגבל בקיבולתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2012 18:47 |
|
| |
הלב הוא משאבת דם מה זה שייך למחשבות או דעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 03:07 |
|
| |
אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ. מאמר הגמרא יסודו בדברים שדוד אמר בתחלת ספר תהלים.
דהיינו, כל עוד לבו של אדם משתוקק או מתפעל מדברים החיצוניים לתורה ואין חפצו שלם בתלמוד תורה, ממילא איננו מסוגל ללמוד תורה לשמה, וגם אם לומד תורה, הבנתו את התורה רחוקה ממה שיכל להבין לו חפצו בתלמוד תורה היה מתוקן. על-כן אמר רבי יוסי: התקן עצמך ללמוד תורה, כי העיקר בתלמוד תורה איננו מה אנו חושבים או סוברים, אלא ההכרה המתמדת במעלתה וייחודה של התורה, מה שמתבטא בענוה ובאמונת חכמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 05:47 |
|
| |
תלמיד -
יתכן שלו נולדתי שם, הייתי מברכת על כך.
אז מה?
זה היה רצון השם, והברכה שלי היתה מודה לו שעשני ומיקמני כרצונו.
וזו היתה השליחות של נשמתי, להיות שם ולהתחבר שם לישר ולטוב..
ועכשו אני מודה שעשני ומיקמני כרצונו, ומשתדלת למלא השליחות שלפי הנסיבות, אני מבינה וחשה שנתן לי.
ספור כוס התה מוכר ונפלא.
הוא אומר, להבנתי, שאם אנו לוקחים כל דבר חדש ומכניסים לתבניות המחשבה הישנות ולדפוסי התגובה וההתנהגות המורגלים, לא נפגוש בכלום חדש. נחיה כל ימינו את המוכר והילדותי שהורגלנו בו. נהיה דחוסים.
אם אנו מפנים מקום בתודעה, במחשבה ובהרגשה לפגוש דברים חדשים, בלי להכניסם לתבניות מוכרות וסיסמתיות, נתעשר מאד. נתרענן. תנשב בנו רוח, ולא נהיה מודבקי טפטים.
ולכן הנצחנות כאן בפורום לא חביבה עלי, כי יש פה הרבה ניקים שלא נותנים שום צ'אנס לשום דעה\תובנה\הסתכלות שונה מזו שהם הציגו ומציגים. וזו החמצה גדולה בשבילם. אני מרגישה שבאתי לכאן עם מוכנות לקבל, ולמדתי והתעשרתי.
ומנסיוני ומנסיון אחרות, גם מצוות אפשר לקיים בבחירה ובשמחה מחודשת, כשמוכנים לפגוש ולהתבונן מחדש בדברים מורגלים. גם התפילה מקבלת טעם אחר. אולי זה עוד מובן של 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים'.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 07:28 |
|
| |
לומדת
סליחה על הניצוח, אבל אני באמת לא מבין
האם רצון הבורא הוא שאני אחשוב שהמוסלמי אינו צודק והוא יחשוב שאני, (ולפעמים שנינו נהרוג זה את זה בגלל הויכוח)?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 10:59 |
|
| |
למה סליחה? בשביל זה קם הפורום הזה, לא? בשביל בירורים.
להבנתי ולתפיסתי, אז המוסלמי בסדר בזה שהוא מוסלמי, והנוצרי בסדר בזה שהוא נוצרי, וכך הלאה, כל עוד הם משתדלים להיות אנשים טובים ומיטיבים. ורצון הבורא היה כך, שכל אחד מאתנו יוולד איפה שנולד, שהרי א"א להאשים מישהו על כך שנולד נוצרי וגדל כך, נכון? הוא לא בחר בזאת. השם בורא יהודים וגויים.
וכאשר אני הורגו כי הוא מוסלמי ו-או הוא הורגגני כי אני יהודי, זה כבר לא רצון השם. רצון השם שנחיה כאנשים טובים ומיטיבים, בכל מקום ובכל לאום בו נהיה.
וכשאנו זוכים להיות יהודים, נעבדו ונמצאו ונמצא את דרכנו לטוב דרך התורה והמצוות וגם באופן אישי.
אני מרגישה שזו זכות להבחר ליהודי, ולא מפריע לי שמוסלמי מרגיש שזו זכות להוולד מוסלמי.
כשם שאחד שמח וחש זכות על שנולד בבית חסידי, נניח ויז'ניצאי, והאחר שמח ומרגיש שזכות שנולד בבית ליטאי-בני ברקי. וכנראה שהשם בחר לכל נשמה שברא, מה שנכון וטוב לה.
מנין לנו בכלל מה רצון השם?
1. מראייתנו את עולמו, כל שעשה, שעושה ושיעשה - רצונו הוא.
2. מתורתו וממצוותיו, כשאנו מאמינים בהם, ויש כמה משענות לאמונה הזו, שכבר נידונו פה בעבר.
אני מודעת לכך שלא כולם מאמינים ב-1, ובוודאי שלא כולם מאמינים ב-2.
לטעמי אין הוכחות שכליות ל-1, ובוודאי שלא ל-2. יש דרכים להאמין, ומי שזוכה - זוכה. אשרי שזכיתי.
ומי שלא, מחפש את החיבור הישיר לטוב ולישר וליפה, כי אלוקיו בו גם אם הוא לא זכה להאמין בכך, ומכוח הניצוץ האלוקי הזה הוא מרגיש מחוייבות לטוב ומתחבר אליו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 11:05 |
|
| |
לומדת, מה שאת מתארת זה די פסטורלי, אבל באותה תורה שעליה את מדברת יש לא מעט חובות להרוג עבריינים ולהילחם בעמים אחרים (כגון לא להותיר זכר לשבעה עממים) וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 11:35 |
|
| |
רצוי לדייק ולהבדיל בין שתי התיחסויות:
א. מבחינת אהבת הבורא יתברך ויראת רוממותו, נדרש לאהוב ולכבד את הבריאה בכללותה. הן הכלל ואהבת לרעך כמוך המייחד את ישראל, והן הכלל הרחב זה ספר תולדות אדם, מכוונים לכך.
ב. מאחר שאומות העולם לא קיבלו את התורה ואמרו מראש שאינן יכולות לקבל עליהן לימודים נשגבים כאלה, הראו שאינן יודעות להעריך כראוי את ערך האדם. ורק ישראל שקיבלו את התורה ומצוותיה הכירו בכך את ערך האדם, ומהבחינה הזו אמרו חז"ל: אתם קרוים אדם ואין אומות העולם קרוים אדם. לפיכך, אמונות ודתות הזרות לישראל, גם אם נועדו לתיקון הדרגתי של אומות העולם וגם אם יש בהן דברים טובים, אל לישראל להתפעל מהן, שחכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין, ורק התורה שישראל קיבלו במעמד הר סיני תמימה, שלמה לכשעצמה. קדושים תהיו, פירשו חז"ל: פרושים תהיו. זה אחד מיסודות האמונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 11:52 |
|
| |
מ 80
זה ענין עקרוני אצלך לצטט מובאות בלי קשר לנושא הנידון?
השם בורא ילדי גויים גם עכשו, נכון?
אז מה מתכוון שהם יעשו?
שלא יתגיירו כי קשים כספחת, ולא יתאבדו כי אסור, והוריהם לא ירצחו אותם כי אסור ומזעזע,
אז מה שיעשו? יגדלו הכי טוב שאפשר, ויתחברו לטוב, ובכך יהיו בסדר,
ואינם מגונים כי השם בראם
למרות שסבותיהם סרבו לקבל את התורה. (שהוצעה להם ולא חוייבו לקבלה)
לרב מיכי,
נו, נכון, הרי בדיוק על זה אנחנו מדברים כבר שבוע באשכול הזה.
הצוויים האלו שהדגמת בהם (שרציו כתב עליהם בחמת זעם שאינה נטולת הגיון) אכן בעינינו לא מוסריים, או לא הגיוניים, או סותרים,
ואנחנו מניחים שהם כן צודקים, מטעמים נעלמים מעמנו-לשיטתי, או לפי פרשנת יצירתית-לשיטתך, נכון?
וזהו. לכן נאמר שזה מוסרי וצודק להרוג ילדי גויים (אם לא שזה צורך הגנה בצורה שנכפית עלינו כי ממקמים אותם ליד שולחי טילים)? לא. כשם שלא מוסרי ולא אנושי לשחוט תינוקות באיתמר, וציפינו שכל העולם יזדעזע מכך.
ההבדל אינו ברור לעין אנושית, אבל לעינינו יש מספיק סיבות\אמונה\הרגשה\חוויה\מה שתרצה, כדי להאמין שטוב וישר השם ומשפטיו אמת, גם כשאיננו מבינים, לגרסתי - גם כשאנו מפרשנים ביצירתיות, לשיטתך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 12:14 |
|
| |
לומדת,
אומות העולם מצוות לשמור את שבע מצוות בני נח ובכללם איסור עבודה זרה. גויים המקיימים שבע מצוות בני נח מכח הציווי של תורת משה נקראים חסידי אומות העולם, וגויים המקיימים שבע מצוות בני נח מדעתם נקראים חכמי אומות העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 12:21 |
|
| |
מ 80
לא יודעת מה אתה רוצה ולאן אתה הולך ומוביל.
שאלוני שאלות, עניתי לשואלים תשובות.
הדיון שלי אינו אתך ולא עם מובאותיך,.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 12:46 |
|
| |
לומדת, שאלת שאלה: מה הקב"ה מתכוון שהגויים יעשו? אנו למדים את רצון השם מהתורה שציוותה על בני נח, דהיינו אומות העולם, לשמור את שבע מצוות בני נח. לפיכך, אם מוסלמים קנאים רוצים להשליט את דתם על העולם בחרב, אז זה לא בסדר, כי הקב"ה אוסר שפיכות דמים, ואם נוצרים פאנאטים מאמינים שאותו האיש אלקים וכל העולם צריך לסור למרותו, אז זו בעיה, כי הקב"ה אוסר עבודה זרה. לפי הפילוסופיה הסטואית צריך לכבד באופן שווה את כל הדתות והאמונות, אולם תורת ישראל איננה פילוסופיה סטואית המנציחה שקרים בשם הסובלנות,
אלא תכליתה לברר את האמת למען הכלל, ולעשות זאת בדרכי נועם ושלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 13:09 |
|
| |
לומדת, זוהי התחמקות: הקב"ה הוא טוב וישר וצדיק. אני שואל מה תעשי בסיטואציה כזו? הרי אם יש טעמים נסתרים עלייך לקיים את הציוויים הללו. אז כיצד את יכולה לומר שמי שמקיים אותם (למשל הורג את הנוצרי כי הוא עוע"ז, או את העמלקי ושבעה עממים) פועל בניגוד לרצון ה'? הטעמים נסתרים, אבל ההלכה ברורה.
אנא נסי לענות לפני שאת קוראת הלאה.
כעת השווי לדבריי הבאים:
על כך בדיוק אמרתי שיש צורך בפרשנות יצירתית. הפרשנות אינה מציאת טעמים להלכות הללו, נסתרים או גלויים. הפרשנות היצירתית משמעה עיצוב של ההלכה באופן שלא יסתור את כללי המוסר (עד כמה שאפשר ביושר אינטלקטואלי). לדוגמה, לטעון שהציוויים הללו עסקו בגויים שהיו פעם שעבדו ע"ז והתאכזרו לילדיהם ונהגו ברשעות מוסרית. היצירתיות כאן אינה תחליף לאמת אלא כלי פרשני שמביא אותנו לאמת (אנמי באמת חושב שלכך, ורק לכך, התורה התכוונה).
בדיוק בגלל זה אני חוזר כל העת וטוען שלא די באמירה העמומה וחסרת המשמעות בדבר קיומם של טעמים נסתרים. מה זה פותר? מה תעשי כשתהיי בסיטואציה הרלוונטית שמורה לך לפעול נגד מצפונך? האם תעשי זאת לאור מה שאת מניחה שיש כל מיני טעמים נסתרים? או שמא לא תעשי זאת ותעברי על מצוות הקב"ה על אף שהוא רחום וחנון ומוסרי וישר (רק שאף אחד, כולל אותך, לא רואה זאת)?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 13:21 |
|
| |
לרב מיכי,
שאפו על ההצטינות הדידקטית בהצגת דבריך.
לענות מה אעשה ביושר?
|
|
|
|
|
