| נשלח ב-22/8/2012 09:31 |
 |
| |
למימוני, ליהי, וגם לואמאי.
אני מנסה לחשוב בקול יחד אתכם, בכנות, דבר שמציק לי כבר כמה ימים, ומבקשת שתהיו עמי שם, ותקשיבו למה שאני אומרת וגם למה שאני מביעה בלי לומר. אין לי שום כוונה מלבד הרצון להיטיב, מצהירה על כך בכנות רבה.
אני מבקשת שנחשוב קצת על הדברים כמה פסיעות אחורנית. כדי שלא נהיה בתוך הדיון אלא נסתכל כאילו ממבט בכלי טיס, מלמעלה.
נלך לפי המתווה שאתה, מימוני, ציירת בשבוע שעבר.
או שהתורה ניתנה ממש משמים, או שהשם הכתיב למשה ממש, או שהפקיד בידיו את תפקיד הכתיבה.
הרי כך או כך או כך, אפשר ולכאורה צריך לומר שהתורה אלוקית.
כשהשם מכתיב, הוא מכתיב כרצונו, ואם הוא הפקיד את הכתיבה, של התורה האחת והיחידה עם כל המשמעות העצומה שיש לה עד עולם, ברור שדאג שהתפקיד יבוצע בשלמות. כלומר, התורה היא בדיוק לרצונו של השם. פשלות של משה יכולות לפגום או לבלבל או לסתור את תורת השם התמימה משיבת הנפש? הרי אם התורה יצאה פחות משהוא רצה, באמת עולה כאן וזועקת השאלה של 'יד השם תקצר'.
אז אם נסכים שהתורה הנתונה בידינו, היא הנתונה (בצורה זו או אחרת) למשה רבנו עליו השלום, מאת הבורא, נראה לי שתהליך הדיון כאן בדבר המקרא מביא לנסיגה באמונה. עצם התהליך, לא הטיעונים.
אם אנחנו מתרצים תירוצים דחוקים, אם אנחנו אומרים 'העורך טעה או לא ידע או חשב ש... או לא הבין ש...' או 'ככה ניסחו בתקופה ההיא' וכו', אנחנו לוקחים מהתורה את האמת האלוקית שלה.
ניתן לומר שלכל מלה בתורה ערך, אולי מעבר למספר ולחשבון, ומה שנראה בעינינו סתירה ואי דיוק היה רצונו של השם, כדי ללמדנו ערכים או כדי שזה יפעל בנפשנו דברים אלוקיים שאין לנו מושג עליהם. זה לא סתם שאני מתעקשת על ה'לא מבינים'. זו לא מנטרה ילדותית. היא נחוצה בעיני כדי לשמר את ערכי היסוד.
{אם אנחנו אומרים שהדברים נכונים ומתאימים למי שידע את השפה וכו' בזמן ההוא (דוגמת ה'מת מרעב' 'קופא מקור' שהיא דוגמה טובה מקומית), עדיין אנחנו מייחסים להשם תכונות אנושיות מאד, אבל זה לפחות לא נוגד את האמונה הבסיסית (רק שוב מעלה את שאלת יד השם תקצר. לא יכול היה לדאוג ביכולתו האינסופית שגם אנחנו נבין או לדאוג לכך היום כשאיננו מבינים?) {
אני חושבת שמה שקרה כאן, זה שהויכוחים הנקודתיים גררו אותנו למקום שמבחינה הרבה יותר יסודית ובסיסית מכן 430 שנה או לא, מרגלים ככה או מרגלים ככה, קריעת ים סוף ככה או ככה, הוא מקום שאנחנו לא רוצים להיות בו בדיון הזה, במיוחד אם יש לחלק מעמנו גם איזו שהיא הרגשת שליחות בהיותנו בפורום הזה.
האם הרגשת השליחות, או אולי עדיף לקרוא לה אחריות, לא מחייבת שמדברינו יהיה תמיד מובן שהתורה שמימית ואלוקית במהותה, שהיא הביטוי הכי מדוייק לרצון השם, ושום טעות אנוש או מגבלת אנוש או שיקולי עריכת אנוש או רשלנות אנוש, לא השאירו בה חותם? הרי זה התורה שאנו נקראים לחיות ולמות על פיה, לתת לה את מיטבנו בגוף וברוח!!! האם לא עדיף שאנשים ישארו בשאלה איך לא מובן אם 400 או 430 שנה או למה המבול כתוב מבולבל, מאשר שנערער להם אמונת יסוד בדבר שביעות רצונו של השם מהתורה או אי המוגבלות שלו או מהותו יצירתו שאין לה שום דמיון לא בדברי ימי ביבי ולא ביוסף בן ממתיהו ולא בשטות אחרת? מישהו יהיה מוכן להקדיש חייו לספר הסטוריה או לעיתון?
עדיין צריך להסביר, גם לשיטתי, למה חז"ל כן ניסו ליישב סתירות באופנים שונים, ועל זה ניתן להסביר הסברים על איך חשבו אנשים בתקופתם ובאיוזו צורה הם ניסו לשכנע סביבתם. או הסבר אחר. אבל מוטב שנתמה מדוע חז"ל תרצו דחוק, מאשר שנשאל את עצמנו האם התורה הזו יצאה לא כמו שצריך, לא כמו שהשם רוצה, ואם טעות ומעידה אפשרית בה, או אם היא כה חלשה בחישובים ובאיזכורי גאוגרפיה, סתם כי ככה זה (לא) הצליח למשה, ואפשר בדוחק עצום להסביר בה בלבולים, ולא משום שהיתה שם כוונה אלוקית מדוייקת, אז למה שלא ירחיבו זאת למצוות ולהלכות שגם הן מובאות לא תמיד בצורה סדורה וריאלית לעינינו היום? למה שלא ירחיבו זאת לכל האמון בתורה, כולל בדווח על נתינתה שמצוי בה?
יתרה מזו.
מי שאינו מאמין בתורה משמים, גם אם ישתכנע שהסתירות והכפילויות מסודרים, מאה אחוז, עדיין יכפור בתתורה משמים. כי גם הספר מסודר, זו לא ראיה לשמיימיותו. בשביל זה צריך מכל מקום אמונה ומסורת. הרי גם לשיטת המאמין הכי גדול, לא משום התורה היא הטקסט הכי מוצלח ומסודר ומאוזן, החלטנו שאותו השם נתן. נכון? אנו יודעים וקיבלנו במסורת שאותו השם נתן, ולכן גם אם רואים בו סתירות, מבינים שהשם רצה אותן למטרות ולערכים סגוליים שונים. ממילא, מה הרווח הגדול מהדיון? שהכופר יגיד: טוב, אז הבדיה הזו כן מסודרת? איכשהוא אם אין אמון במסורת, הוא יחשוב שזו בדיה.
אז אני רואה נזק בדיונים, ולא רואה בהם תועלת, גם אם יקרה הנס וכל היתכנים והאליים ישתכנעו לגמרי לגמרי מהוואמאים, מה שלא עומד לקרות, להתרשמותי, בשישים השנה הקרובות.
ועוד משהו-
הסבל והרוע בעולם הם שאלה הרבה יותר גדולה מהסתירות במבול. ואנחנו חיים איתם ויודעים שהם רצונו של השם ובעל כורחנו נזקקים ל'לא מבינים'. כאן א"א להאשים אף עורך מבולבל ואף משה רבנו. השם מביא הרבה סבל גם לילדים ולתינוקות ולאנשים ישרי דרך. סבל שלא ניתן לפרשו כעונש על חטא, אין חטא שמצדיק סבל כזה. ואנו נאלצים לומר: ישר וצדיק השם, וללמוד להסתדר עם זה איך שמסתדרים, ואפשר. (ולא כאן המקום להאריך איך תפיסת חיים יכולה הלביא אור למקום התמה הזה)
אז למה לא ניתן לומר שהסתירה בתורה היא כמו שאלת הסבל? זה וזה מידו של השם, זה וזה מושגח ומיועד למטרה, זה וזה למעלה מהבנתנו וזה וכך הנכון וזה לטובה. (כמו שכתב ואמאי - לראיה שעם כל הסתירות, זה הספר שמליונים מעריכים ומאמצים ערכים ומוסר שבו בכל העולם עד היום. אז הנה רואים שיש שם כוח סגולי, והוא עושה את שלו, בשביל מה 'נפריע' לו?...)
תארו לכם שיתחילו להסביר כאן שאיזה מלאך התבלבל ושרף את המכונית על יושביה בטעות או ברשלנות, או כי ככה מקובל בתקופה הזאת שקורות תאונות לאנשים צדיקים והם נשרפים, או שיקראו למישהו 'עורך השריפות'. זה יהיה גרוע, לא?
לשיקול דעתכם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 11:21 |
|
| |
לומדת היקרה,
אני רואה שהם לא טרחו (או לא ראו את שאלתך כאן) להשיב, אז אני ישיב לך ברשותך,
אני התחיל עם שאלה (כדרכם של יהודים)
אם התורה האלוקית נכתבה בדיוק לזה לומר שאין תורה משמים ואין אמונה (עיוורת כמו הערבים והנוצרים, רק אמונה מלשון אימון כמו אימון ברופא ואימון בכל חכם בתחומו) ?!
אז תפקידינו (מצד התורה האלוקית) היא לכפור בטיעון שלך,
ואם באחריות עסקינן:
אז 1, לא הצלחנו (בכל דור אנו מפסידים את צאצאינו להתבוללות (רק במאות האחרונות אנו מפסידים אותם לטובת החילוניות כלומר עוד נשאר דרך חזרה ב"ה,)) הרי איפה המיליארדים ? היינו צריכים להיות כמו סין והודו לפחות,
2, אולי דווקא העיסוק במקרא לעומק יביא את הישועה,
כלומר הדרך שהלכנו בה אלפיים שנה כשלה בכל הזמנים,
הדרך של הביקורת הביא תירוצים לקלי דעת,
התשובה היא סנהדרין (סמכות תורנית מכלל הציבור והאומה) שייצאו בראש מורם להסביר את התורה בלי שום שקרים קדושים,
כמו האבן עזרא והרמב"ם ושאר חכמי הדורות שהלכו בדרך הזו,
ובעלי הזרוע (עם חלק של הטיעונים שלך ) רדפו אחריהם ולא נתנו להם להנהיג,
כך נזעק הספורנו, שסיבת גלותינו היא בעלי הזרוע,
אין שום בעיה לחנך ולהסביר מהי תורה משמים, בנותי הקטנים כבר יודעות מהי המושג,
המושג הפשוט היא שתורה משמים פירושו שהיא לא משמים, כמו סיפור תנורו של עכנאי,
כלומר לא יעזור שום נס או מופת להכחיש את אחד ועוד אחד = 2 עד כדי כך שאפי' יבוא האלוקים לומר אחרת לא נאמין בו,
הנה אמר בהר סיני לא תרצח (אבסולוטי) וכן רוצחים (את המקושש) על חילול שבת, גואל הדם כן יכול לרצוח רוצח בשוגג. ועוד ועוד,
אמר לא תגנוב (אבסולוטי) וכן גונבים להציל חיים,
היסוד היא כך,
והיות שאלוקים לא יכול להתווכח עם האדם, כלומר כל מה שיאמר נכון אנו קובעים האם נכון הוא או לא,
במילא האלוקים לא מחדש לאדם כלום, כלומר ברא אותו כבר עם התורה משמים,
וזה הסיבה שעניש את דור המבול (כך מסביר הרמב"ן) בלי שנתן להם תורה, כי התורה כבר נתנה עם עצם בריאת האדם התבוני,
והיות שכך, כל אמירה (של בעלי הזרוע) בשם האלוקים בה לשלול את שכלו של האדם, במילא הפכו את האלוקים לאליל, ואת התורה לאלילות,
ומאז שהפכנו את האלוקים לאליל ואת הטקסט לאלילות ?! אז אנו בגלות נצחית כפי שהתורה מבטיחה מראש, שעבדות אלילים תביא את הגלות,
דברים פרק כח (לב) בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ:
(לג) פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ כָּל הַיָּמִים:
(לד) וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:
כלומר. שאנו רואים את התפתחות החרדים בדור אחד או שנים, (משש מאות משפחות בירושלים לפני קום המדינה) ואנו יודעים לאן כל המאות אלפי ילדים ילכו בדור הבא ח"ו ?! אין פסוק שמגדיר טוב יותר מהפסוק הזה
וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:
תחשבי ותשאלי את עצמך איפה כל המליארדים ? אם בשבעים שנה מכלום התפתחנו למאות אלפים מכלום,
אז איפה הם כל הדורות של שלוש\ארבע אלף שנה ?
מקויים בנו בכל דור (או שנים)
לב) בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדךָ:
(לג) פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ כָּל הַיָּמִים:
(לד) וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:
וכל זה בא אך ורק בגלל האלילות, הפיכת האלוקים לאליל והפיכת הטקסט לאלילות,
זה מה שהתורה משמים אמרה לנו מראש, (ולמה היא משמים ? כי אנו מבינים את זאת מתבונתינו כנ"ל, כלומר אני לא אומר תורה משמים בכדי שתאמיני, אני רק מביא לך ראיה מכאן שהתורה דיברה תבונה פשוטה, עד כדי כך שכל גוי קטן יאמר עם חכם ונבון הגוי הזה)
|
|
|
|
|
|
