היתר מוחלט - כולל בשר מתורבת מתאים שמקורם בבעלי חיים לא כשרים (למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל)
היתר רק בתאים שמקורם בדגים עופות ובהמות כשרים
היתר רק בתאים שמקורם בדגים כשרים או בעופות ובהמות כשרים שנשחטו כהלכה
היתר רק בתאים שמקורם בדגים כשרים
איסור מוחלט משום "חדש אסור מן התורה"
שאלות נוספות
כשרות בשר מתורבת בחלב?
כשרות ספרי תורה ותפילין מעור בהמה מתורבת?
סוגיות הלכתיות שעשויות להיות רלבנטיות מבחינה הלכתית-טכנית
כשרות חלב milk (והרי אין מציאות שבתוך החלב לא ימצאו גם תאים מבשר הבהמה)
כשרות ביצים
ביעתא בכותחא
בן פקועה (להכשיר בשר מתורבת מתאים שנלקחו מבהמה שנשחטה כהלכה)
עופות הגדלים באילן
היבטים רעיוניים-סוציולוגיים
אם וכאשר בשר מתורבת יהיה כשר, זול ובעל טעם וערכים תזונתיים זהים לבשר מן החי, האם יהיה מותר להמשיך לשחוט בעלי חיים לצורך אכילה? (משום צער בעלי חיים)
אם כל העולם יעבור בעתיד לצריכת בשר מתורבת ופוסקי ההלכה יחליטו לאסור את כשרותו האם לא יהיה בכך משום חילול השם עצום, וזה עצמו עשוי להיות נימוק להכשיר במידה וטעם האיסור יהיה רק "חדש אסור מן התורה"?
גילוי נאות: אני אישית מקווה מאד שבשר מתורבת (לפחות מחיות כשרות) ייחשב לכשר.
תוקן אורך הלינק לנוחות הקריאה
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 29/07/2012 22:04:05
נשלח ב-29/7/2012 22:05
אגנו
יפהה......
מה צדדי שאלתך להתיר אפילו בהמות טמאות ונבלות?הרי לפי איך שהבנתי זה מתחיל מתאים של בעלי חיים,, יש לנו כלל שכל היוצא מן הטמא טמא ומן הטהור טהור,
נשלח ב-29/7/2012 22:13
אני מעלה כאן לדיון את כל האפשרויות התאורטיות, אני לא מצדד להתיר דווקא בהמות טמאות (אישית אין לי כל עניין מיוחד לאכול בשר חזיר דווקא).
בכל אופן שמעתי מישהו מעלה פעם את הסברה שבגלל שהתהליך אינו "טבעי" הרי שהכלל של כל היוצא מן הטמא אינו חל כאן.
נשלח ב-29/7/2012 22:26
תרגע זה לא יעבוד. בשנות החמישים בראשיתה של המדינה היה מחסור חמור במזון ובעיקר בבשר,
הציע הרב הרצוג הרב הראשי, ליבא ארצה בקר מהודו.
החז"א הטיל איסור חמור על היבוא- בנימוק כי אין לנו מסורה בשחיטה של הבקר הזה,
כאמור אלו היו בהמות עם כל סימני הכשרות, הם גם נראו כמו פרות ושוורים
, אבל החז"א פסק אין לנו מסורה בשחיטה. (הוא הסתמך בצורה מוטעת על הפרי מגדים),
מספרים שהרב הרצוג תלש את שערות ראשן מרוב תיסכול,
אתה יודע כי הגירפה למשל היא בהמה-חיה- כשרה לכל דבר. אין לנו מסורה איפה לשחוט, וכך הצבי ואייל,
אז אתה משלה את עצמך עם בשר מתורבת,? פתח את החלון ותראה איפה אתה חי
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 29/07/2012 22:28:05
נשלח ב-29/7/2012 22:29
שוב ,למה יאסר היוצא מן הטהור ?ולמה יותר היוצא מן הטמא ,? אני מבין שהשאלה מתחילה בתא הבא מן הטמא ,ובגלל שהתהליך אינו טבעי שיותר מדין רוב באינו נותן טעם, מה עם אין מבטלין איסור לכתחילה?או שנאמר שהתא מצד עצמו אינו ראוי לאכילה ולכן אין בו מן האיסור? מאידך כמדומני שרוב הפוסקים מייחסים גם גדילה לא טבעית כדין טבעי , למשל אבהות בIVF
נשלח ב-29/7/2012 22:39
לגבי למה יאסר היוצא מן הטהור, לדעתי באמת אין סיבה לאסור (כמובן שאינני מתיימר להיות פוסק, וגם איש לא יקבל אותי כפוסק, ובצדק :-)), אבל עיין מה שכתב ירוחם לגבי הצורך בשחיטה.
למה יותר היוצא מן הטמא? לדעתי אכן אין לא סיבה ולא צורך בכך שיותר היוצא מן הטמא.
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 29/07/2012 22:40:02
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 29/07/2012 22:41:12
נשלח ב-29/7/2012 22:47
ירוחם, צבי ואייל נשחטים ונאכלים הלכה למעשה
נשלח ב-29/7/2012 22:55
אגנו
חפשתי את עניין השחיטה אצל ירוחם ולא מצאתי,
למה יצטרכו כאן שחיטה מחודשת שהוא דין בבעל חי ,וכאן הרי כבר נשחט?
נשלח ב-29/7/2012 23:03
ביליצר-
אני שמח שפשוט לך שהשחיטה של בעל החיים המקורי היחיד תועיל לכל מיליוני טונות הבשר שיופקו בעתיד לאורך שנים רבות מסדרת התאים שמקורם באותו בעל חיים.
אני מקווה מאד שההיתר יהיה כה פשוט גם בעיני ה"גדולים" כאשר הדברים יעלו לדיון על שולחנם. אבל בהכירנו את השמרנות הקיצונית המאפיינת לפחות חלק מפוסקים אלו אני חושש שחששותיו של ירוחם אינם לגמרי מופרכים.
נשלח ב-29/7/2012 23:03
מסברא לא נראה לי שהתא הראשון שממנו יוצא הכל יתבטל ביוצאי חלציו (=התאים שהתרבו ממנו). הוא נמצא בכולם ומעמיד את כולם.
נשלח ב-29/7/2012 23:09
ירוחם, בקשר לגירפהשלא יודעים מאיפה לשחוט,
זה נשמע כמו בדיחה, תכל׳ס מה זה משנה מאיפה
הכל תלוי באורך הסולם;)
נשלח ב-29/7/2012 23:12
מיכי, יש איסור באכילת תא של נבלה או טרפה?
כמדומני אין איסור לדוגמא באכילת עור של טרפה.
נשלח ב-29/7/2012 23:15
בקשר לגירפה זו אכן בדיחה
נשלח ב-29/7/2012 23:20
כוונתך לעור שאינו ראוי לאכילה? ראה רמב"ם פ"ד הי"ח ממאכ"א: האוכל מנבלה וטריפה, או מבהמה וחיה הטמאים מן העור ומן העצמות ומן הגידים ומן הקרנים ומן הטלפים ומן הצפרנים של עוף ממקומות שמבצבץ משם הדם כשיחתכו ומן השליא שלהן אף על פי שהוא אסור ה"ז פטור מפני שאלו אינן ראויין לאכילה ואין מצטרפין עם הבשר לכזית. בראוי לאכילה ודאי יש איסור. וכבר כתבו הרבה פוסקים שאפילו בלא ראוי יש איסור דאורייתא אלא שלא לוקים (ראה מנחת יצחק ח"ה סי' ה). בכל אופן, איני מבין מה ההבדל בין תא בשר לבין חלק גדול יותר? בפרט כשהוא גדל וצמח, הרי אם אין ביטול כמו שכתבתי לעיל אזי זה עצמו כבר חלק גדול.
נשלח ב-29/7/2012 23:20
חולין פרק א' משנה ד'.
שכל הערף כשר למליקה, וכל הצואר כשר לשחיטה.
רמב"ם הלכות שחיטה פרק א'.
ו [ה] מקום השחיטה מן החי--הוא הצוואר, וכל הצוואר כשר לשחיטה. כיצד: בוושט--מתחילת המקום שכשחותכין אותו מתקבץ, עד מקום שישעיר ויתחיל להיות פרצין פרצין ככרס--זה הוא מקום השחיטה בוושט.
נשלח ב-29/7/2012 23:26
מיכי, מה דעתך לגבי המקרה של לקיחת תאים מבעל חיים כשר שנשחט כהלכה?