לא זאת היתה כוונתי. היה נשמע מדבריך כאילו אתה דואג להשרדות צאן ובקר ברמת המין ולא ברמת הפרט מאותם טעמים שה"ירוקים" דואגים להשרדות בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה ברמת המין ולא ברמת הפרט. אם לא זו היתה כוונתך, אז אכן העניין לא רלבנטי.
"להפקיר מליוני בעליי חיים שלא מסוגלים להגן על עצמם ולהאכיל את עצמם למותם הדי בטוח משום שהם כבר לא רווחיים יותר לכלכל - מבחינת היהדות( את מי בדיוק זה מעניין הדעה של הירוקים? אנחנו דנים כאן על הלכות צער בעלי חיים ופריסתם על עוד תחומים בהתאם לפיתוח מודרני - ממה שהבנתי - שאם לא כן - אז מדוע בכלל זה רלוונטי להלכה וליהודים?) זו היא התאכזרות שאין כמוה"
לזה אני מסכים, ועדיין (כפי שאמר מטפחתספרים) אם זו היתה הדרך היחידה להפסיק שחיטת אינסוף בהמות מכאן ועד הנצח, השיקול המוסרי הוא ברור. עדיף לגרום סבל למיליונים מאשר לאינסוף (או אפילו רק למיליארדים). אלא שכל זה אינו באמת נחוץ כפי שאפרט מייד.
"תת תשובה - זה שאתה טוען שהכל יקרה בהדרגתיות ולא בבת אחת - זה שטויות, ברגע שבעלי עסקים בעולם(ואני לא מדבר על יהודים ,אני מדבר על אנשים שחושבים ביסנז) יבינו שהם יכולים להפיק בשר באופן זול יותר - הם יזנחו את הצאן - וזה יהיה השיקול היחיד - הכסף."
העניין הוא שהמצב שבו הפקת הבשר התעשייתית תהיה זולה יותר, וההבנה מצד כולם שזה המצב, וביצוע השינויים הנחוצים בתהליכי הייצור אצל כל היצרנים, וקבלת המוצר על ידי כל הקהל הרחב לא יכול בשום אופן לקרות בבת אחת אלא רק בתהליך ארוך. גם כשהמציאו את הרכבת ואחר כך את הרכב הממונע זה לא אומר שבן לילה נעלמו כל המרכבות הרתומות לסוסים וכל הסוסים הופקרו למות מרעב.
"כפי שאמרתי הרי ברור שהמעבר לבשר מתורבת יהיה תהליך ארוך והדרגתי, ויהיה לכולם מספיק זמן להסתגל לשינויים."
זו הנחה,וגם לא סבירה במיוחד,עיין לעיל. השינויים הגדולים בחברה ובתעשייה מאז התקופה הויקטוריאנית היו תקופת דור אם לא פחות.
זה לא מדוייק, השינויים נמשכו דורות. ובכל אופן תקופת דור זה מספיק גם להסבה מקצועית וגם להתמעטות הבהמות - תוחלת החיים של צאן ובקר אינה עולה על 20 שנה גם בתנאים הטובים ביותר.
"כל הפסקה האחרונה הזאת היא במחילה מכבודך שטויות שאינן ראויות לתגובה. רקמה ללא מערכת עצבים אינה חשה בכאב ואין שום בעיה מוסרית בהמתתה."
מחול לך . אני חולק עליך ואסביר :
1. מבחינת ההלכה להשחית צמחים זה לא פחות גרוע מלייסר בעל חיים בעל מערכת עצבים מרכזית . אם כן- גם להתעלל בצמחים שלא לצורך ,אסור .
זה חידוש מופלג. עד כמה שידוע לי יש איסור רק על השחתת עצי פרי בעת מלחמה, וגם שם לא ברור שהטעם הוא "מניעת סבל" מן העץ.
2. היכן הגבול מתחלק , האם כשבתקופה של חז"ל השתמשו ביצור מימי כמו הספוג (לפני שהמציאו ספוגים על בסיס צמחים או מיוצרים במעבדה ,כמו לופה וכן הלאה) לצורך האדם , שזה בעל חיים לכולי עלמא - זה פחות "המתה" מלהרוג חסה ?
בכל אופן הגבול לדעתי עובר פשוט מאד ביצורים בעלי מוח מפותח דיו כך שיש סיכוי סביר שהם חשים כאב ושיש להם איזושהי רמה של "תודעה". הייתי כולל בכך לפחות את היונקים והעופות. זה בוודאי אינו כולל צמחים, פטריות, חיידקים, ספוגיים ומדוזות. כנראה שזה לא כולל חרקים. נכון שתמיד יהיו מקרים גבוליים ולא ברורים כמו למשל דו-חיים, רכיכות, דגים וזוחלים.
3.נדבר כרגע על הרגלי האכילה של הגוים - האם להרוג מדוזה , או אם תרצה ,אפילו משהו "מדמם" כגון Pyura chilensis. - האם להמית דבר כזה הוא פחות צער בעלי חיים מאשר להמית פרה? היכן נמתח הגבול ?
לדעתי גם מיצורים אלו יפיקו בסופו של דבר בשר מתורבת ויפסיקו לדוג אותם, כך שהשאלה מיותרת.
השאלה שאני שואל היא בעצם : האם ה"צער בעלי חיים" צריך להתפס לפי ההתעללות הפיזית של האדם שלא לצורך - או שזה רלוונטי רק אם הבעל חיים מחצין לנו את כאבו ?
כפי שאמרתי הגבול לדעתי עובר פשוט מאד ביצורים בעלי מוח מפותח דיו כך שיש סיכוי סביר שהם חשים כאב ושיש להם איזושהי רמה של "תודעה".
אוסיף עוד טענה "אפולוג'יטית" שקשורה לקונטקסט של מה ההבדל בין המתת חסה להמתת פרה או המתת קשרים אמידים במעבדה שבסיסים בחלבונים מן החי - ישנם כמה מחקרים שהראו שבעל החיים לא סובל במיוחד בשחיטה יהודית - למה לקפוץ מעל הפופיק למצוא פיתרון - אם כך המצב ? (לקריאה נרחבת על ניסויים כנ"ל ועוד עייןם בספר עדות נאמנה של רבי אליהו מונק ,והנה לינק לחלק הראשון http://www.hebrewbooks.org/22298)
זו ממש טענה אפולוגטית במובן הרע של המילה. בלי להכנס לשאלה עד כמה המחקרים הללו אכן נכונים, ברור שהסבל בשחיטה היהודית, קטן ככל שיהיה, הוא גדול בהרבה מהסבל שב"המתת" בשר מתורבת שהוא אפס. חוץ מזה הבעיות המוסריות שיש בבשר מן החי אינן רק בשחיטה אלא גם בסבל הנגרם לבעלי חיים בתנאי הגידול התעשייתי.
אני יכול לחשוב על לא מעט בעיות הלכתיות (למשל - ישנם איברים שתלוי בהם פוטנציאל כשרות הבהמה - מבלעדיהם -ייתכן שהבשר יהיה פסוק מלכתחילה .) ,אבל עדיף שתלמידי חכמים מובהקים יעסקו בזה.
ראה מה שכתבתי למעלה בעניין בן-פקועה.
