כשרות בשר מתורבת

לפי מה שהסבירו לי פעם, הטעם של מצוות שחיטה/כיסוי-הדם/וכו' זה מפני שמא יש נשמה המגולגלת בבעל-חיים וצריכה תיקון.
לפי זה יש לעיין האם בבשר-מתורבת בזמן גדילתו מתווספות נשמות (עיבור נשמות).
אם כן צריך לשחוט אותו !!!    

[עכשיו ברצינות]
יש להוסיף לרשימת הבעיות האפשריות דם, ואולי גם חֵלֶב.
ביאור: אולי יטענו שבבשר נוצר גם משהו מעין דם, או שאולי בלתי אפשרי לתרבת בשר מוכשר.
לא ברור האם בשר שעדיין גודל יש בו דין שהה 3 ימים.
אולי הבשר מתרבת בנוזל/תמיסה כל שהיא, ואז אולי יהיה לו דין בשר כבוש.

לגבי חֵלֶב: פשטות אסור חלב הנמצא במקום מסויים בבהמה, מפני שראוי להקריבו או משהו כזה.
אך אם נטען שחלב זה סוג של שומן(ולא שומן ממוקם במקום מסוים), אז לא יהיה ברור האם השומן שנוצר עם הבשר הוא חלב או לא.

פינגוינאי-
"יש להוסיף לרשימת הבעיות האפשריות דם, ואולי גם חֵלֶב.
ביאור: אולי יטענו שבבשר נוצר גם משהו מעין דם, או שאולי בלתי אפשרי לתרבת בשר מוכשר.
לא ברור האם בשר שעדיין גודל יש בו דין שהה 3 ימים.
אולי הבשר מתרבת בנוזל/תמיסה כל שהיא, ואז אולי יהיה לו דין בשר כבוש."

לכאורה הרעיון הוא שיהיה אפשר לגדל בשר מתורבת בלי שיהיה בו שמץ של דם (וכנ"ל לגבי שומן), כל הגדולה של התהליך היא שאתה אמור להיות מסוגל לשלוט בדיוק בסוגי התאים והרקמות שאתה מייצר. האם טעמו של בשר כזה יהיה זהה לבשר מן החי שבהכרח יש בו קצת שומן ודם בלוע זו שאלה אחרת.

אגנוסטיק-
אני מסכים עם טענותיך. אך עדיין אני רואה כאן קצת מקום לדיון. (אם אכן יהיה חלב ודם)
לפחות זה טענות רציניות יותר מאשר רוב הטענות לאיסור שנטענו עד עכשיו.

פינג-
"השאלה היא מה הדין כשנגדל בשר אחוריים או כסלים, אחר ניקור והסרת חלב, כמובן."

אישית אני מוכן לוותר על בשר האחוריים, לא חייבים להכשיר את כל חלקי הבהמה המתורבתים :-) מה גם שהאשכנזים גם כיום אינם נוהגים לאכלו.
אבל בכל אופן מה בדיוק צדדי הבעיה בבשר אחוריים, לעומת הכבד למשל?

תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 30/07/2012 19:44:44

מטפחת ספרים :  "ועדיין זו ההוראה וכן עמא דבר" אנא תביא מקור.
אפשר לפתור את הבעייה הזאת מבלי לדון מליוני בעלי חיים למוות ודאי , על ידי הכרחת העוסקים במלאכה לנהוג בהם ביותר התחשבות ,כמו למשל בעת העתיקה שהם רעו באחו וכרי דשא ולא היו תקועים במכלאה לכל חייהם.
כמו כן זו היא לא רק בעיית ההזנה,מבחינת ההלכה, מה עם כלים ותשמישי קודש מן החי? (תפילין,שופרות,וכו') וכו'. ומה יעשו בזמן שבעזרת השם במהרה בימינו יהיה מקדש - מאין יביאו להקריב אם יהיו מעטים או בכלל לא ?
---------
אגנוסטיק: "לזה אני מסכים"וכו' ,עיין לעיל. ולתוכן דבריך אני מניח "שחיטת אינסוף" זוהי חלק מהטענה של מטפחתספרים,אני חושב שהוא מדבר על תנאי חייהם,השחיטה עצמה לא בהכרח הבעייתית , עקירת קרניים ,תנאי מחיה עלובים,ניפוח בתרופות ללא צורך,חוסר מרחב וכו' ,אני מניח שעל זה הוא דיבר,ואין ספק שבדבר הזה מבלי קשר לדיוננו -צריך לשפר את הדברים האלו.

"העניין הוא שהמצב שבו הפקת הבשר התעשייתית תהיה זולה יותר" וכו'
הקטר הפרקטי הראשון נוצר(מעט אחרי המצאת מנוע הקיטור) בתחילת המאה ה19 למנינם,והתחילה לצבור תאוצה רק שלושים שנה לערך לאחר מכן .
הרכב הממונע הפרקטי הראשון החל להופיע בסביבות סוף שנות השישים של המאה ה19 למנינם, קו הייצור הראשון נפתח בתחילת העשור הראשון של המאה ה20 למנינם.
ז"א ,פחות משנות דור. ובימינו ,טכנולוגיה חדשה פרקטית יכולה לזלוג לכל מדינה טכנולוגית בסדר גודל של כמה שנים בודדות.
ברגע שאנשי ביזנס יקלטו שהם יכולים למכור בשר ביותר זול מבעלי רפתות וכו' - זה יכנס חזק ומהר, ובעלי הרפתות וכו' יאלצו להשלים פערים במהירות .  כמו כן בעייה נוספת תהיה - חוסר היכולת להוזיל מחירים ולהתחרות ביניהם כשלכולם יהיה התבססות על אותה טכנולוגיה - מה שבקלות עלול להביא לתהליך חפפני ונסיון למציאת הפקת בשר פחות איכותית- כדי למכור יותר בתוך תווך התחרות בשוק .
"זה חידוש מופלג." וכו'
זה מוסב בדרך כלל על עצי פרי משום שבהם באה לידי ביטוי השחתה שלא לצורך מכיוון שתנובתם משומשת. כך גם בן אדם בביתו הפרטי אסור לו להשחית את עצי הפרי שלו מבלי סיבה מוצדקת , וברוח של העיקרון ,למשל

פורום: עצור כאן חושבים - על מסורת בחיות כשרות : לנישטאיך – בחדרי חרדים