|
|
| נשלח ב-1/8/2012 00:36 |
 |
| |
הבראיק - חלק 5
לא ,מייצרים בשר בטכנולוגיות היי טק,ולוא טק, בשיטות שונות של הפקה וגידול. ולכן יש מקורות יותר זולים ויותר יקרים, מדרום אמריקה למשל,הרבה יותר זול להזמין מאשר יצור מקומי.כמו כן ,להבדיל, כאן מטפלים בבעל חיים ממש . לא בנוסחא להפקת קשרים אמידים מחלבוני בהמות, ששם ,הדרך היחידה להוזיל,תהיה שימוש בחומרים פחות יקרים להפקה,ובשר פחות איכותי , להבדיל ,בהמה ,שהטכנולוגיה(הבראשיתית) המרכיבה אותה - זהה בכל מקום ומקום, והעלות מתבססת לפי שיקולי המגדלים לפי ההשקעה שמשקיעים וכו',עלות טיפוח (גם גנטי) וכו'. אך באופן כללי, כולם מבוססים על "מן החי" ,אין אף אחד שמייצר את הבשר ממש,כפי שאתה מציע לעשות.
אתה חוזר שוב ושוב על הביטוי "הפקת קשרים אמידים מחלבוני בהמות" - בהתחלה חשבתי שזאת מין בדיחה, אבל עכשיו אינני בטוח. אז ליתר בטחון אבהיר שזה ממש לא התהליך - זה לא תהליך כימי אלא תהליך ביולוגי של גידול תאים ורקמות. וזה גם ממש לא הנדסה גנטית - כנראה שלא יהיה צורך בשינויים קבועים בגנים. וזה גם ממש לא נכון ש"הדרך היחידה להוזיל,תהיה שימוש בחומרים פחות יקרים להפקה,ובשר פחות איכותי" - מאחר שזה יהיה תהליך ביולוגי מורכב ורב שלבים אני יכול להעלות בדעתי המון דרכים שונות שאפשר יהיה לשחק בתהליכי הייצור של הבשר המתורבת כדי להוזיל את הייצור מבלי לפגוע באיכות הבשר.
אינני בא לעניין לא מגישה שלילית ולא מחיובית - רצית בדיון - אני מספק את הביקורת,כי אחרת זה לא יהיה מעניין . לכתחילה חלקתי רק על העניין שצריך להתחשב בדעת הגוים, ביקשת שאתייחס גם לעניינים הנ"ל,אז התייחסתי. :)
בנקודה זו אתה צודק לחלוטין :-) ואני מודה לך (ברצינות) על כך שאתה מעשיר מאד את הדיון.
אם אתה שואל לדעתי בעניין באופן כללי בקשר לכל סוג של התערבות מדעית במזון שאנו צורכים - אני חושב שעל האדם לא לשחק באיזונים העדינים שנוצרו על ידי הקב"ה בבעלי החיים ובצמחים ,מכיוון שאין לנו דרך לבודד ולבדוק את זה - איננו יודעים מה יהיו ההשלכות לדורות העתיד שלנו עצמנו ובעלי החיים והצמחים האלו...אנחנו בקושי גירדנו את השטח של התצפיות השרירותיות והידע ההכרחי מתוך התבוננות ולא מתוך ניחוש(מושכל או פחות)- רוב הידיעות שלנו על הטבע - מבוססים על הנחות והשערות שהביסוס שלהם רלוונטי אך ורק מול השערות אחרות אך לא מחייב את הטבע עצמו(ז"א,הטבע לא מתייחס לתכתיבים של מדענים איך הוא אמור לפעול - גם אם למדענים קשה לקבל את זה),ובחוצפה מסוימת אנשים חושבים שזה מספיק כדי ל"השביח" דברים..
אז בסופו של דבר אחרי כל מה שאמרת קודם אתה בכל זאת מודה שאתה בא לעניין בגישה שלילית...
זו כמובן גישה לגיטמית, ובל זאת אעיר כאן שהאדם משחק באיזונים העדינים הללו מאז שחר ההיסטוריה - באמצעות הכלאות, הרכבות וברירה מלאכותית, ואלמלא היה עושה כך האנושות לא היתה מגיעה למימדיה הנוכחיים, ולרמת ההשכלה והחיים הנוכחית.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 03:05 |
|
| |
הבראיק 6
לעניין בל תשחית- זה רלבנטי לצורך הטיעון שלי שייתכן שחוקי צער בעלי חיים הם תלויים בנפש האדם גופא וההשפעה של זה עליה [...] לכן - מהצורך להוכיח את הנקודה הראשונה - הבאתי מענייני ה"רוח מאחורי המצוה" ,הרעיון הפנימי - ולשם כך, ראוי להביא גם מתחומים קרובים , כמו האיסור להשחית.
אבל הרעיון הפנימי בבל תשחית אינו מניעת ההשפעה השלילית של "התעללות" בחפצים דוממים על נפש האדם (שהרי אין זו התעללות אפילו למראית עין - שכן חפצים דוממים אינם מראים כל סימן של צער) אלא הרצון שלא למנוע מאחרים (בני אדם או בע"ח) את היכולת להנות מדבר זה גם אם אתה אינך מעוניין בו יותר.
"ומצד שני אין איסור הלכתי להשחית ללא צורך צמחים שאין מהם הנאה"
הרי במאמר הנפלא שאתה בעצמך הבאת כתוב שאסור אפילו להשחית דברים שהאדם עצמו לא רואה מהם הנאה ,אך אולי יכולו לשמש אדם אחר או בעל חיים ,שכן יוכל להפיק מהם תועלת.אפילו כלי דומם שעתיד להשבר ולא ראוי כבר...
פספסת כנראה את האיזכור מהרמב"ם - "אבל עץ שאינו נותן פירות נקרא עץ סרק, ומותר לעוקרו אף שלא לצורך (רמב"ם הל' מלכים ו, ט). אך כיום, כיוון שנוהגים להשקיע כסף בטיפוח גינות נוי, חורשות ויערות, נמצא שגם העצים, השיחים והפרחים, נחשבים כמועילים לבני אדם, וכל המשחיתם עובר בבל תשחית."
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 03:22 |
|
| |
הבראיק 7
הערה בצד הייתכן - הצער של חרקים בהחלט מוחצן .. למשל ,כאשר מרססים אותם . וגם בהודעתי הקודמת הזכרתי שאכן אפשר לראות ייחצון מצב עקה בחד תאיים וכו'. אני מקבל את הערתך בעניין החרקים - מן הבחינה החינוכית ולא מן הבחינה המהותית - כלומר לדעתי זה אינו מעיד על צער או כאב מודע, אלא זו רק תגובה רובוטית של נסיון לחמוק מהשפעת הרעל, או פרפורי גסיסה עקב חוסר שליטה על הגפיים. אבל אני מסכים שזה משהו שיכול להראות לאדם כמו צער, והרי זו דוגמא טובה למה שאמרתי בסוף דברי בחלק ט למעלה שיכול להיות שמבחינה חינוכית עדיף להמנע מזה כשאין בכך צורך, לפחות במקרים שיש דמיון בין צער בעל החיים לבין צער האדם (גם אם ברור לנו שאין לו תודעה). לעניין זה גם הצורך להשתחרר מהטירדה הפסיכולוגית, שלא לומר סלידה ופחד, שיכולה לגרום נוכחותו של ג'וק במטבח לאנשים רבים (וכותב שורות אלו בכלל :-)) מהווה צורך מספיק טוב. אבל בלי ספק אני מסכים שמבחינה חינוכית אין להרוג חרק סתם כך, כשהוא למשל נמצא בחיק הטבע ואינו מפריע שם לאיש.
"לפחות במקרים שיש דמיון בין בעל החיים לבין האדם (גם אם ברור לנו שאין לו תודעה)."
ישנו עכביש שנקרא פורצ'יה( http://en.wikipedia.org/wiki/Portia_%28spider%29) שמכיל אינטלקט ברמה של תיכנון אסטרטגי מחושב,חיקוי "הרעש" שעושה יתוש,או פרפר(הוא מבחין בהבדל)על כורים של עכבישים אחרים(שאותם הפורצ'יה טורפת),וכו' ,לצורך טריפה . הרבה יותר חכם לדעתי מפרה ,או דולפין , אך המערכת עצבים שלו בגודל של גביש(לא "מח" של בעל חיים עילאי בכלל) ,והיחסים הכל כך שמזכירים לנו את האנושות בין דולפינים למשל, לא קיימים בו כלל ... בקיצור ,למה לשפוט דברים כאלה לפי הדמיון שלהם לאדם? הרי אפשר למצוא גם ביצור נחות לחלוטין(כביכול,ח"ו,לא שהוא באמת נחות,אבל ביחס לדולפין כביכול) כמו זה - הגיון ספציפי - שדומה לאדם שמחשב ומתכנן ובודק זוויות - אך מרחק עצום מכל שאר הבחינות ,כמו למשל "משחק של עורבים" שלכאורה נראה הרבה יותר אנושי וחם ,לעין אנושית, מאשר עכביש שמתכנן אסטרטגיה כמו מצביא ... הוא כל כך חכם שאפשר לדבר איתו במעבדה (על ידי תמונות של עכבישים מסוגו בפוסיציות שונות) אך הוא כל כך רחוק מאיתנו באכזריות שלו שהוא מסוגל בקלות להיות קניבל . אך עדיין - כל בעל חיים ראוי להערכה - כי התכונות האלה - הם מהקב"ה , זה לא רלוונטי שהוא לא מודע לחכמה שלו ,זה לא אומר (לדעתי) שאפשר פשוט לדרוך עליו ולבטל את הקיום שלו סתם כי הוא נראה כמו חתיכת צמר גפן מקומט(במציאות,להבדיל מהתמונה המוגדלת) ... אני מקווה שאתה מבין את הנקודה שלי כאן .
אני רואה שאתה מכיר הרבה בעלי חיים אקזוטיים :-) שים לב שמה שאמרתי כאן הוא שמהבחינה החינוכית הדימיון לאדם חשוב, שכן ההזדהות הפסיכולוגית שלנו עם סבלו האמיתי או המדומה של בעל החיים קשורה קשר הדוק לשאלה עד כמה הוא דומה לנו. אגב, נקודה מעניינת שעולה מכאן היא שאולי מבחינה חינוכית כאשר צריך (ראה הערתי הקודמת) להמית חרק או עכביש עדיף לדרוך עליו (אם זה אפשרי) שאז אין צערו המדומה ניכר (וגם המוות מיידי) ולא לרסס שאז צערו המדומה ניכר ונמשך זמן רב. מהבחינה המהותית זה כמובן לא משנה לדעתי. (מצד שני עצם המחשבה על דריכה על חרק מעוררת אצל חלק מהאנשים סלידה ואם כך אצלם יש כאן צורך בריסוס דווקא). בכל אופן כל מה שאמרת לגבי "חוכמת" העכביש אינו מעורר בי התפעלות מיוחדת. כל מה שראיתי מתואר שם זה שילוב של אינסטינקטים, למידה פשוטה ויכולת זכרון שהיא אולי חריגה עבור פרוקי רגליים (ולכן ראויה לציון), אבל ודאי שאינה מתקרבת כלל לרמת התבונה של דולפין ואפילו לא של פרה או ציפור ממוצעת. איך הגעת למסקנה המוזרה שהוא חכם יותר מדולפין?!
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 01/08/2012 04:00:00
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 04:03 |
|
| |
הבראיק 8
אני חושב שאם יוכח שהשחיטה עצמה אינה מצערת את הבהמה באופן מהותי - אין לאף אחד שום זכות לדרוש שנוותר עליה - שכן אין הבדל בין המתת פרה והמתת גוש בשר במעבדה גופא, מלבד - ההכרח ההלכתי שצריך להיות לו משקל יתר עבורנו.
מה זה "אינה מצערת את הבהמה באופן מהותי"? ובאופן לא מהותי? "שהעניין שנוי במחלוקת והראיה היא שיש כיום מדינות בעולם שדורשות הימום הבהמה לפני שחיטה"
מתוך גופים אנטישמיים מחד גיסא או צמחוניים פנאטים שונאי אדם ואוהבי חיות מאידך גיסא שמכניסים לפרלמנטים חברים שמגישים הצעות כאלה ושוטפים את המח לגוים שם ,לא ממניעים אקדמאיים ועל טהרת המחקר כלל . וכמובן שהרב לוינגר הגיע מן המאדים, והמחקר שלו נבע רק ממניעים אקדמיים טהורים, ולא היה לו שמץ של אינטרס להוכיח שהשחיטה אינה גורמת סבל לבהמות... אמנם יש גם מדינות שמשום מחקרים כאלה (שמראים שהשחיטה הכשרה לא גורמת סבל)ביטלו איסורים על שחיטה כשרה ,אני מצטט מויקיפדיה "הרב דוקטור מאיר לוינגר כתב דוקטורט על נושא השחיטה והגיע למסקנה שהחיטה הכשרה איננה מכאיבה לבעל החיים וכשהביא הרב את ממצאיו לממשלת הולנד בוטל החוק האוסר את השחיטה הכשרה." מכאן אני למד שממצאיו של הרב לוינגר לא שכנעו את הפרלמנטים בשוויץ, שבדיה, נורבגיה ולאחרונה גם ניו זילנד. אולי משום שעמדו לפניהם גם מחקרים וממצאים אחרים, או משום שגם לפי דבריו עדיין יש מידת מה של סבל...
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 01/08/2012 04:06:59
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 04:40 |
|
| |
מטפחתספרים : "כבר המשנה ברורה מעיד על כך"
לא בדיוק, גם מה שהוא מביא בשם המג"א זצוק"ל (אני מניח שלשם אתה מכוון) זה "אם אין בה חילול" שבת הוא מתיר , ולפי המשך דבריו מובן, שיש חילוק בין חילול שבת דרבנן (וגם על זה הוא מקשה ומפנה להפרי מגדים זצוק"ל ) וחילול שבת דאורייתא- שהוא לכולי עלמא(משמע גם לפי המג"א זצוק"ל) אסור. (ולשם כך הבאתי את העניין ,להוכיח שקודם כל לא מדובר במצוות דאורייתא,וכאן מדובר בדאורייתא, ודבר נוסף, ידינו היום תקיפה - שזה רלוונטי גם אם היית צודק)
"זה אכן מעלה בעיות רבות לגבי מצוות רבות, אך האם זו סיבה לאסור לחלוטין גידול בשר בשיטה הנידונה פה?"
אם הבנתי את שאלתך - לגרום לכך שכל הבהמות בעולם יתמעטו ויהיה קושי להשיג מהם דברים הנחוצים לצורך מצוות בוודאי מחייב שלפחות כאן נמשיך לגדל באופן מספיק.
"יש מקום להזכיר את חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק כפי שכתבו הרב הנזיר."
אכן במקום, אך לא הגענו לאותה יוטופיה אפשרית עדיין, וגם נזכיר מדברי הרמב"ם זצוק"ל " אל יעלה על הלב שבימות המשיח, ייבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית; אלא עולם כמנהגו הולך....וכן כל כיוצא באלו הדברים הכתובין בעניין המשיח, משלים הם; ובימות המלך המשיח ייוודע לכול לאיזה דבר היו משל, ומה עניין רמוז בהן. ...וכל אלו הדברים וכיוצא בהן--לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו: שדברים סתומים הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים; ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים, אין סידור הווית דברים אלו ולא דקדוקן, עיקר בדת." הלכות מלכים ומלחמות פרק יב.
אנחנו לא יודעים מה יהיה - ובוודאי שאל לנו לעקור מצוות מן התורה בשביל להכין עבור דבר שאיננו יודעים איך בדיוק יתגשם ויקרה ומה יהיה אז ומה יהיה הדין עם מצוות אלו . וגם בחזון הצמחונות והשלום אנחנו מוזהרים על זה(טו) , לא למהר להביא את הקץ מבלי שאנו נהיה מוכנים לכך באמת -ובוודאי בוודאי שבתחילת,לאחר הישועה - גם אנחנו וגם הגוים נמשיך עדיין להקריב בהמות. לכן וודאי שאל לנו אפילו לחשוב על - עוד לפני הישועה - לנסות לבטל את הבהמות לשימוש האדם.
בעניינים שהקשת על טענתי שאפשר להחזיר את הגלגל ולחזור לגדל בקר וצאן בשיטות יותר ראויות,בשתי ההודעות, העלת טיעונים די טובים. לפי דעתי - אף אם היא לא נשמעת פרקטית ואופטימית מדי - חייב להיות דרך, שבה, לפחות אנו - עם ישראל - נמצא דרך לטפל בבהמות למאכל באופן יותר ראוי,אמנם זו תקוה בזמן שאתה מציין עובדות לכאורה שחורות, אך, אנחנו עם שידוע ביכולתו להתעלות מעל הטבע :)
טכנית לעניינים היותר פרטניים : אמנם אני לא חושב שכרגע יש באמתחתי להשיב לכל קושיותך,אצטרך לעיין בנושא היטב לפני שאחליט אם תחזיתך היא היותר ריאלית ,אך יש כמה שאולי כן :
אתה כותב "בשיטות הגידול שאתה מציע, למעשה לא ניתן לקיים כל כך הרבה בעלי. חיים בשיטות אלו"
כמו כן "לא ניתן לספק את צריכת המזון מהחי לכמויות בני האדם שחיים היום ובכמות שהם מעוניינים בה היום ללא גרימת סבל בלתי פוסק לבעלי חיים"
אשיב - לפחות חלקית - לצורכי היהודים בארץ ישראל - ואולי גם זה יתן תקוה לשיפור בעולם במתכונת זו :
לצורך הטיעון - אצטרך שתסכים על ההנחה הזאת : השיטה שבה בעבר הפיקו בשר - הספיקה לאוכלוסיה (מבלי לדעת כמה בדיוק הם צרכו יום יום,אך ברור שהם צרכו כמות לא מבוטלת,ואפשר לראות את זה בלא מעט נתונים שמתגלים באתרי חפירות ארכיאולוגיות) הקיימת .
בהנחה שהסכמת :
אם כן , משתמע מדבריך - שהאוכלוסיה הייתה צריכה להיות קטנה יחסית ,בארץ ישראל למשל. אם אצליח לתת ראיות לכך שהאוכלוסיה הייתה די גדולה - זה יפריך את ההנחה שלך - שאי אפשר לספק מספיק בשר לצרכי אוכלוסיה של כמה מליונים (במדינה)
מוסכם ?
בהנחה שכן (יחסוך את התהליך של לחכות לתשובתך, ואם זה לא מוסכם, לפחות זה ניסוי מחשבתי משעשע ,אף פעם לא מזיק)
אביא בתימצות יחסי (כי בכל זאת - זה פורום,ולא רוצה להכביד בפרטים טכניים) כמה מחקרים שניסו לחשב את אוכלוסית ישראל בתקופת המלוכה.
1.ממצאים כתובים :
יש לנו תיאורים בתנ"ך של מפקדי עם מתקופת המלוכה - שהסתכמו במליוני אנשים(מעל מליון לוחמים גברים בתקופת דוד ושלמה המלכים עליהם השלום למשל), מממצאים חיצוניים יש לנו למשל תיאור של סנחריב שהגלה מיהודה (בלבד) מעל 200 אלף איש לאשור.משתמע אם כן שהייתה בישראל אוכלוסיה גדולה .
2.ממצאים ארכיאולוגים - הקדמה קטנה : ישנה שיטה של חישוב אוכלוסיה שמשמשת בין השאר במחקר הארכיאולוגי שנקראת "מקדם צפיפות האוכלוסין"(מכאן ואילך אקצר ל"מצ"א"),היא מתבססת על ההנחות ש1.מחקר ארכיאולוגי אינטנסיבי מסוגל לספק תמונה סבירה של גודל ישובים בתקופות שונות,ולכן לאמוד את סך השטח הבנוי בכל תקופה . 2.על פי תצפיות בישובים בני זמננו שעדיין לא הגיעה אליהם הקדמה אפשר לקבוע מספר נפשות לדונם שטח בנוי וכך את המצ"א העכשווי,מכפלת השטח הבנוי במצ"א מאפשרת לעמוד על גודל אוכלוסיה בתקופה מסוימת .
ארכיאולוגים מסוימים(רובם) ,שניסו לחשב את זה הגיעו משתמשים במצ"א של 25 נפשות לדונם , על בסיס נתונים בני זממנו (חלק העירו על פי מודל של ישובים כפריים ערביים שאי אפשר לקבוע מצ"א אחיד שכן מצאו שצפיפות האוכלוסיה משתנה מתקופה לתקופה ואף מיישוב ליישוב ) ,כמו כן ,הניחו(הרוב) שהשטח הבנוי מייצג את רוב האוכלוסיה ...על פי אומדנים שהתבססו על זה , נוצרו אומדנים שסותרים לחלוטין את המקורות הכתובים , בסדר גודל של 400 אלף איש בכל ארץ ישראל (בדעה כזאת למשל מחזיקים הארכיאולוגיים ברושי ,פינקלשטיין,ועוד) המערבית במאה השמינית לפני ספירתם . אך חוקרים מתחום אחר עשו מחקרים - ששפכו אור גם על הנושא הזה בארץ ישראל לדעת ארכיאולוגים אחרים : בראש ובראשונה אזכיר מחקרים שנעשו על התקופה הקדם תעשייתית ימי הביניים וראשית העת החדשה , המחקרים האלו הראו שאוכלוסית הערים הגדולות (כמו אלו שמשמשים את הארכיאולוגים בארץ ישראל שכן ישובים קטנים קל וחומר סמי נוודיים הרבה יותר קשים לאיתור) הייתה רוב הזמן כ10% מהאוכלוסיה הכללית - ולעיתים אף 5% (מקור לעיון למשל g.sjoberg, the pre-industrial city,new york 1965 עמוד 83) , מחקר מסוים מראה שב1800 למנינם ,רק 3% מהאוכלוסיה חיו בערים גדולות (של בערך 5000 איש) ובשנת 1850 למנינם ,חלק מהם עלה ל6.4% (k.davis,the role of urbanization development process" rehovot conference 1971) מכאן ברור שצריך להכפיל את גודל האוכלוסיה ששכנה בערים הגדולות פי 10 ויותר כדי להגיע לאומדן כולל של האוכלוסיה .
לו היינו מסתפקים במחקרים המקבילים האלה ושילובם - זה כבר מראה שהיו מליוני אנשים בארץ (ערך משולש שבו התוצאות על בסיס אומדן השטח והמצ"א שווים ל10% בערך,וכמובן להקטין מעט את כמות האנשים בתוצאה הכללית ולהגביל לערים הגדולות את התוצאה השווה ל10% בערך המשולש כי בתוך ההערכה שלהם כלולים גם תושבים של ישובים קטנים ,רק שהם העריכו אותם כמעט מאד) . אך יש עוד. על בסיס נתונים ממחקרים על ישובים בארץ לפני שנכנסה המודרנה והטכנולוגיה - מתקבלים -בניגוד לתוצאות מתצפיות על ישובים פחות מפותחים טכנולוגים בימינו, אומדנים אחרים של מצ"א, למשל 150 נפש לדונם (בניגוד ל25 שהוזכר לעיל) על בסיס הרובע היהודי בירושלים במאה ה19 (י' בן אריה"עיר בראי תקופה,ירושלים במאה התשע-עשרה עמוד 318),על בסיס נתונים אלה ארכיאולוגים מסוימים מעלים את רמת צפיפות האוכלוסין בערים עתיקות.כמו כן מחקרים מסוימים (למשל י.דגן , ההיישוב בשפלת יהודה באלף השני ובאלף הראשון לפנה"ס,מקרה מבחן לתהליכי יישוב בחבל מוגדר חלק ב עמודים 18-32) מראה שהיחס של ישובים גדולים לעומת הקטנים היה 7% . בקיצור - זה אף מחזק את הסברה ההגיונית - ואכן תואם את המקורות בכתב ,שלנו,והחיצוניים.
אם כן - ישנם ראיות (ויש לא מעט ראיות מן המחקר שבשר בהמות כשרות היה חלק מהתפריט הקבוע בישובים ישראלים) שהיה בארץ אוכלוסיה המונית - לא פחותה מזו שיש היום, שהסתמכה בעיקר על חקלאות מקומית וגידול צאן ובקר ובכל זאת היה בכוחה להאכיל את כל הנפשות האלו. ארכיאולוגים שתומכים בגישה הזו בתקופות שונות הם למשל ד"ר יצחק מייטליס(שהתבססתי על הביסוס שלו לא מעט בהצגת הדברים לטיעון) שיק ואחרים.
אם תרצה מקורות יותר מפורטים ,או ספציפיים,לכל אחד מן העניינים אשמח . אך נכון לכרגע בחרתי לקצר ,כי גם כך מתחולל לו דיון רב מלל במקביל,ואיני רוצה להכביד על הקורא בפרטים טכניים .
תוקן על ידי Hebraic ב- 01/08/2012 05:05:56
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 07:14 |
|
| |
אגנוסטיק - חלק ב
הגבתי לו ,מכיוון שהדברים בעלי אותו תוכן,עיין בתגובה שם.
אני לא כל כך אופטימי כמוך בקשר לזה שהדרישה תגדל ...בעיקר בגלל הטבע האנושי של העמים לדלל את האוכלוסיה אחד של השני כל איזה מאה שנה ... :\
כמו כן - עניין שלא נגעתי בו עדיין - כיצד בדיוק אפשר לשוות לבשר שגודל במעבדה עם כל הערכי תזונה של יצור חי שמכניס לגופו כל מיני מינרלים ויטמינים וכו' ? אם נניח ואכן הדבר יהיה הכרח לגוים.
חלק ג
"אני לא בטוח שראיתי שם דרישה שזה יהיה ממין בעל חיים ממש"
המקור שאליו הפניתי פוסל שימוש בדבר אחר לכתיבה וכו' , ואני חושש שהעניין הזה ,יחשב דבר אחר.
הפיתרון שאתה מציע תולה קיום מצוות במוות טבעי של בהמות(ועוד רק כאלה שבגני חיות) - אני לא יודע אם זה יספיק לביקוש - הרי ברוך השם יש מליוני יהודים .
-
מיעוט או לא ,זה ההלכה, יש מספיק גדולי עולם שהתירו לבנות מזבח ולהקריב עליו קורבנות. הבעייה העיקרית היא בעניין הכהנים שיקריבו (ולתשובה אפשרית בקשר לזה עיין בשדי חמד מערכת אות כ כלל צב שמביא הרבה מקורות של יחס לכהנים בזה הזמן שאין להם כתב יחוס כידוע )
"אם תנסה לסלק את המסגד כדי לבנות שם מזבח לפני ביאת המשיח אז חוששתני שהבעיה של מציאת בהמות לקרבנות תהיה הקטנה בבעיות שיהיו לך ולכולנו..."
זה לא באמת הנושא שכרגע על הפרק בדיוננו, אבל בקצרה:
"אנוכי אנוכי הוא מנחמכם, מי את ותיראי מאנוש ימות, ומבן אדם חציר ינתן" (ישעיהו נא:יב) ""'מי את' - למה את מתיירא? שמא אין את יודעת מי את?אין את בתו של אברהם,בתו של יעקב, ובתם של שלשה הררי עולם, ואת מתיירא מן ברייה ומן אנוש, שהיום הוא חי למחר הוא מת, 'מאנוש ימות'? אלא אין את יודעת מה עשיתי מי שנזדווג להם... שאבותיכם, כל מי שנזדווג להם נפל לפניהם. אף אתם, כל מי שיבא ויזדווג לכם נופל לפניכם" פסיקתא פרשה לג.
אני לא חושב שמלעשות את רצון השם יכול לצמוח לנו רע - ואני לא חושב שצריך לפחד מהאומות . אני חושב שאדרבה, ככל שאנחנו יותר מתחשבים בדעתם - ככה צומח לנו יותר רע. להפקיר את הר הבית משום חשש של "מה יגידו באו"ם " או איך הערבים הולכים להתנהג (יצברו נשק כימי ופצצות אטום? זה לא מה שהם כבר עושים? ינסו להשמיד אותנו ? זה לא מה שהם כבר ניסו ומתכננים ברגע זה ? מה בדיוק יקרה שנראה לך ימנע אם נתנהג כמו צאן לטבח כפי שהתנהגנו בגלות הארורה ?)
חלק ד
כפי שהראתי ,ממש לא. אם אתה רוצה תחומים יותר מודרנים, כמה זמן לקח לפלאפונים להכנס לשוק ? מהפלאפון "בננה" של תחילת התשעים ? ... 5 שנים גג ליצור פלפאונים קומאקטיים ושימוש המוני . אינטרנט - ברגע שהפך לאזרחי - התפשט בקצב מסחרר . וכו' . תן לי דוגמא למהפיכה טכנולוגית אחת שלקח לה הדרגתיות רצינית להתפשט מאז העידן המודרני ?
"מה הבעיה בזה?"
נשמע יותר מדי פנטאסטי ואופטימי :)
חלק 5
"בהתחלה חשבתי שזאת מין בדיחה"
זה כן ,אבל לא מבין את התרעומת, הקשרים שבונים את החלבון הם אכן קשרים אמידיים - גם בטבע. פאקטור השעשוע כאן - משתמשים בקשרים אמידים להפקת ניילונים מסוימים מתרכובות אורגניות.
אני זוכר - אע"פ שזה היה לפני זמן לא מועט- קראתי את התהליך של הפקת בשר מתורבת על בסיס ניסוי שנעשה לא מזמן.כך ,שכן,אני מודע כיצד זה עובד פחות או יותר.
"וזה גם ממש לא נכון ש"הדרך היחידה להוזיל,תהיה שימוש בחומרים פחות יקרים להפקה,ובשר פחות איכותי" -"
אגב אתה מודע לכך שעסקנים מסוימים יכולים להשתמש במדיום גדילה מן החי (מעוברים למשל)....ולהמשיך את סבל החיות . כמו כן בוא לא נשכח מהיכן התאים מגיעים לכתחילה.
אני לא בא לעניין בגישה שלישית ,אני פשוט חושב שאנחנו משחקים עם הטבע הרבה מעל לגובה שלנו מבלי לחשוב על ההשלכות - זה לא אומר שיש לי בעייה לאכול עגבניה שהונדסה גנטית,זה אומר שאני באופן כללי מעודד הורדת הילוך בכל מה שקשור ללשחק בתוכנות שיצר הקב"ה לפני שאנחנו מבינים אותם כמו שצריך (כרגע ,אנחנו לא מבינים כמו שצריך, עד לא מזמן חשבו שרוב החומר הגנטי הוא "JUNK DNA" כלשון כמה ביולוגים אבולוציוניים חצופים , מאז אמצע העשור הקודם כבר מתחיל להתברר גודל הטעות במחקרים חדשים במיוחד בתחום הRNA , למדנו למפות את הגנום שלנו ושל עוד שלל בעלי חיים, אך אנחנו מבינים פחות מ10% ממה ש"כתוב שם" , ומי שמריץ את כל זה זה עסקנים כמו קרייג ונטר שיותר מתעניינים בכסף והישומים ה"ביזנסיים" של לשחק בדי אן איי שלנו ,ומריצים את זה כרכבת דוהרת לקראת שינוי יצורים שיאכלו חומרים שאנחנו חושבים שלא נחוצים ,ועל הדרך ירוויחו כסף - בלי לחשוב על איזה עוד חומרים הם עלולים לאכול - בזמן שהם כבר יתרבו ולא יהיה ניתן לעצור את זה ,וכו' וכו' . יש מספיק ספרי מד"ב שהתחילו ככה, ואני חושש שהעתיד עלול להראות כמו אמצע הספר , אך אני כלל לא בטוח שהוא יסתיים כמו סוף הספר WHEN THE SCOFFED AND RIDICULED MAD SCIENTIST WHO WARNED US ALL ALONG COMES AND SAVES THE DAY... אתה קולט שהביולוגיה המודרנית מושתת על אותו מצע רעיוני שהוליד רעיונות כמו שחיות כיס נחותות - דבר שגרם בין השאר לכך שאחרון הטיגרסים הטסמנים שמת בשבי לאחר שהוכחד משום הרעיון האדיוטי הזה על ידי ירי פרוע ברשות השלטונות ובגיבוי מדענים - נזרק לפח הזבל ?... התאוריה שמושלת בכיפה היום בביולוגיה - מושתת על רעיונות מתורות חברתיות שהיו רלוונטיות בתקופה הויקטוריאנית !!! בדיוק כמו שבתקופתם הרעיון האדיוטי ההוא היה הגיוני - לך תדע כמה רעיונות אדיוטים כאלה אנחנו כרגע מקבלים כמובן מאליו ופועלים על פי ההנחות השרירותיות שלהם יום יום במשחק שלנו בתוכנה של החיים... בקיצר , לא ,אני לא אנטי - אני פשוט לא סומך על האנושות שהיא בוגרת מספיק להתעסק בשינוי הטבע ברמה כזאת,כשזה ברור לכל מי שיש לו מעט מחשבה ביקורתית - כשאנחנו לא באמת ברמה הזאת . אני כן מאמין באופן כללי,שאכן,העולם נועד להיות ארגז חול לחדשנות אנושית ,כפי שרבי עקיבא זצוק"ל הסביר לאותו גוי... אני רק חושב שאנחנו קופצים הרבה מעל לגובה היכולות המדעיות שלנו כרגע ,ומי יודע לאן זה יוביל
חלק 6
זה גם חלק מהסיבה - לדעתי.בכל אופן,הסברתי מדוע הבאתי את זה ,תחום קרוב,אפשר להשליך ממנו. לדעתי זה רלוונטי.
ההלכה הזאת ידועה לי, התכוונתי שגם לפי המאמר שהבאת - יש תימוכין לטענתי כמו בעניין היחס לעצם דומם לחלוטין שאפילו כבר לא ראוי להיות משומש יותר.
חלק 7
"אלא זו רק תגובה רובוטית של נסיון לחמוק מהשפעת הרעל"
אתה יכול לטעון את זה גם על פרה. הנקודה היא,שזה מוחצן,כמו בפרה, אדרבה, זה יותר מוחצן מיונה (שלא זזה בכלל בזמן שמולקים אותה - לפי העדויות מבית המקדש)
אני באופן אישי די מרחם על ג'וקים - אך נחה דעתי בזה שבאמת יש בהם סכנה (בכל זאת,באים מהביוב) ולכן אולי זה טוב שהם נבראו כאלה מכוערים וגורמים לתגובה כזאת מצד בני האדם ...אם ג'וק נכנס למזון ...זה יכול להיות מזוהם ברמה שאוסרת את האכילה.
המאמר הויקיפדי ניתן אך ורק לשם ההבהרה על איזה עכביש מדובר שכן אין לי מושג מה שמו בעברית . הידיעות לגבי התנהגותו יוצאת הדופן - היא ממקורות אחרים.
לפי דעתי - היונק הימי בעל האינטליגנציה הכי גבוהה באסטרטגיה הוא לויתן האורקה ("קטלן") ולא דולפין, ובהשוואה לעכביש הזה - ההתנהגות הכי קרובה של האורקה היא שהוא למד שאם הופכים כרישים מסוימים כגון הקרחה הלבנה על גבם הם מתעלפים וזה חוסך מאבק ואני די מאמין שזה קרה פעם אחת בטעות אותו אורקה שינן את התופעה שהוא ראה והראה אותה לצאצאיו וכו' ... להבדיל מהעכביש הזה שיכול יום שלם ללכת להביט על המטרה שלו מאלף פוסיציות ולנתח מהיכן הכי נכון לתקוף - לתכנן אסטרטגיה של מארב מורכב שבו הוא יכול פשוט לשחק אותה "יצור" שנלכד ברשתו על ידי חיקוי הפריטות והצלילים שמשמיעים יצורים בגדלים שונים כפי שהוא צפה בהם ושינן - או פשוט מול קרבן ספיציפי - להציק לזכר הקטן כדי שהנקבה הגדולה שמגינה עליו תגיע במינים מסוימים שהוא טורף - או פשוט למצוא נקודה טובה שהוא יוכל להפתיע במתקפת בזק את העכביש שהוא רוצה לנשוך.... בקיצור - אין שום בעל חיים בעולם (כולל שימפנזה) לבד מהאדם, שמגיע לדרגות תיכנון מורכבות כל כך. לפי דעתי - במובן של תכנון אסטרטגי - מדובר בבעל החיים בעל היכולת השכלית הכי טובה שיש(לפחות לצרכיו הצרים ) . דולפינים מסוגלים לתכנן אסטרטגיות כלליות בלבד כגון הסחה ובלבול על ידי חלק מהלהקה בזמן שהחברים האחרים תוקפים את הטרף ומתחלפים מידי פעם,הם אף לפעמים משתפים פעולה עם האדם לאותה מטרה ,במובן הזה - הם דומים לאריות . רוב הסיבה שבני אדם חושבים אותם כל כך אינטלגינטיים זה לא משום זה, בעיקר משום שנצפים בהם כל מיני יכולות חברתיות, ואפילו רמת תקשור ,וזה מזכיר לנו את עצמנו. אני חושב שהפורצ'יה הוא יצור עם יכולות שכליות (לא בהכרח שהוא מודע לחכמתו,אבל עדיין) יוצאות דופן.
חלק 8
אם יוכח שהכאב של הבהמה הוא בלתי נסבל ובמקביל רבנים יתירו בשר מתורבת - אני מניח שנזרום עם הבשר המתורבת . אם להבדיל,כפי שלמיטב הבנתי - השחיטה לא גורמת לסבל של ממש - וממחקרים של "צרינו" שנעשו אני יודע שאיבוד ההכרה של הבהמה הוא שניות ספורות מעט יותר מזה של שוק חשמלי - אני בספק אם בשר מתורבת יעלה לי אפילו בהומור על השולחן (אלא אם זה יהיה הדבר היחיד שיהיה ,וכמובן מדובר אם הרבנים יתירו)
-
אין דבר כזה מחקר אובייקטיבי - כל מי שרוצה להוכיח משהו בעל אינטרסים . הנקודה היא אם הוא הצליח להוכיח או לא, מבחינת המחקר הטכני - הצליח - לפחות עד כמה שהמכשירים הצליחו למדוד - אין הבדל מהותי בין התוצאה בשחיטה ובין התוצאה בהריגה "הומאנית" כביכול
-
כשהמדינות האלה גם יאסרו בישול של דברים חיים (כמו שרימפס) - אני אולי אתחיל להתייחס אל החוקים שלהם כנגד השחיטה היהודית כמשהו אחר מעבר לאנטישמיות .
תוקן על ידי Hebraic ב- 01/08/2012 07:16:28
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 10:28 |
|
| |
אני לא מומחה בדמוגרפיה של העת העתיקה, אך ארכיאולוגים ומומחים לנושא נותנים הערכות (לתקופת שיא האוכלוסיה) שנעות בין 1 ל-2.5 מיליון נפשות.
ההערכות נשענות על גודל הערים בתקופה ועל הערכת היחס בין תושבי הערים מחד והכפרים מאידך, שיטה אחרת היא חישוב שיא גידול התבואה בארץ בתקופה המנדטורית, הערכת הצריכה המינימלית לנפש וקביעת חסם עליון לאוכלוסיה לפי זה (והתעלמות מאפשרות יבוא תבואה), יש שמסתמכים על מפקדי אוכלוסין ואז נידונת מידת אמינותם, זו ללא ספק שאלה מסובכת מאוד.
עכ"פ, רעב ותת תזונה היו חזון נפרץ עד המהפכה התעשייתית והחקלאית במאה ה19 (אם איני טועה באירופה - היבשת המפותחת ביותר בתקופה המודרנית - גלי הרעב האחרונים היכו באמצע המאה ה19), ניתן לומר שבעת העתיקה האוכלוסיה תמיד גדלה עד למצב של סף תת-תזונה ורעב ואז נוצר איזון שתוחזק על ידי הולדה מחד וגלי רעב, מגפות ומלחמות מאידך, אף אחד לא רוצה להחזיר את האנושות למצב הזה (שהיה גרוע יותר מאשר מה שקורה בימינו באפריקה אחת לכמה שנים).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 10:49 |
|
| |
הרב אליהו בקשי דורון, "תחומין" יט, עמ' 275-282 "היש פתרון לטריפות ע"י עדר בני-פקועה"? א. ההצעה להקמת עדר של בני פקועה
ב. היתר בן פקועה בשחיטת אמו
ג. חכמים לא חשו לתקלה בגידול בני פקועה
ד. אם נכון לכתחילה לגדל עדרי בני פקועה
ה. אם בכוחנו לאסור דבר אחר חתימת התלמוד
ו. סייג וגדר, ולא תקנה או גזירה חדשה
המאמר בתשובה בספר "שו"ת בנין אב" כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52137&st=&pgnum=177&hilite
______________
ממאמרם של ד"ר זהר עמר ד"ר ארי זיבוטפסקי ד"ר דניאל זיבוטפסקי ("תחומין" כג, עמ' 498): "כשרות הג'ירף לאכילה-דו"ח ניתוח":
ה. הלכות שחיטה.
בפרק זה אנו מבקשים לשרש סברה מוטעית שרווחת בציבור, שהג'ירף אינו נאכל מפני שאין אנו יודעים היכן לשוחטו בשל צוארו הארוך. הנחה זו, שהתחילה כנראה כבדיחה של עמי ארצות, חדרה גם לחוג לומדי התורה29. להלכה נקבע ש"כל הצואר כולו כשר לשחיטה, מטבעת גדולה עד כנפי ריאה התחתונה" (חולין מה,א; רמב"ם הל' שחיטה א,ה). מדובר אפוא באזור נרחב, שבבהמות-בית הוא באורך כ 25-10 ס"מ, ואילו בג'ירף הוא עשוי להגיע אורך של כ-2 מטר. למעשה, די בכך בכדי להפריך את הסברה המוטעית. אך כדי להסיר כל ספק, ערכנו חתך לאורך כל צואר הג'ירף ומצאנו שיש לו מבנה רגיל, כשאר הבהמות הכשרות, היינו שצוארו מורכב מ-7 חוליות גדולות. כמו כן, קנה הנשימה והוושט של הג'ירף צמודים זה לזה, והם בעלי מבנה רגיל. קנה הנשימה בנוי בצורת טבעות שאינן מושלמות, לבד מהטבעת העליונה, שבסוף הקנה שמעליו נמצא 'שיפוי כובע'30. צינור הושט אף הוא בעל מבנה קלאסי, ובמספר חתכים שנעשו לאורכו ניתן להבחין שהוא מתכווץ, ושבסופו הוא מתחבר לכרס, כמוגדר וכנדרש בהלכה (רמב"ם הל' שחיטה א,ה ושו"ע יו"ד כ,ב).
_______________
29 מצער שדווקא בספרים המיועדים להקנות דעת תורה לבני הנוער החרדי מופיעות סברות מוטעות אלה, ראו למשל: ר' הלפרין, אנציקלופדיה לבית ישראל, ו, (תשנ"ו), עמ' 159, ערך ג'ירף; עולם ומלואו, אנציקלופדיה לנוער החרדי, א (חיות ובהמות), ירושלים תשנ"ח, עמ' 63. הדבר נדחה ע"י ד"צ פלדמן, ילקוט כל חי, ת"א-ירושלים, א, עמ' תרמ. 30 כמוגדר ע"י הרמב"ם בהל' שחיטה א,ז ובשו"ע יו"ד כ,א.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 01/08/2012 11:36:09
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 10:56 |
|
| |
אגב, ראוי להוסיף שהדבר לא כל כך יהיה בשליטתנו, סביר להניח שאם בשר מתורבת יהיה זול ונפוץ הוא לאט לאט יתקבל ברחבי העולם ולבסוף יאסר לגדל בע"ח ולהורגם, קשה לי להאמים שאפילו פה המדינה תוכל לאורך ימים להחזיק במנהג שיתפס כלא מוסרי (ואולי אפילו כעילה לסנקציות כאלו ואחרות).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 11:12 |
|
| |
2. בעניין הקורבנות
"אנחנו לא יודעים מה יהיה - ובוודאי שאל לנו לעקור מצוות מן התורה בשביל להכין עבור דבר שאיננו יודעים איך בדיוק יתגשם ויקרה ומה יהיה אז ומה יהיה הדין עם מצוות אלו . וגם בחזון הצמחונות והשלום אנחנו מוזהרים על זה(טו) , לא למהר להביא את הקץ מבלי שאנו נהיה מוכנים לכך באמת -ובוודאי בוודאי שבתחילת,לאחר הישועה - גם אנחנו וגם הגוים נמשיך עדיין להקריב בהמות. לכן וודאי שאל לנו אפילו לחשוב על - עוד לפני הישועה - לנסות לבטל את הבהמות לשימוש האדם."
כפי שאמרתי בכל מקרה ישארו עשרות אלפי או יותר ראשי בקר וצאן בגני חיות וכיו"ב. זה יספיק לצרכי קורבנות כאשר יבוא המשיח.
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 01/08/2012 11:34:03
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 01/08/2012 11:47:36
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 11:15 |
|
| |
| Hebraic כתב: |  | מטפחתספרים : "כבר המשנה ברורה מעיד על כך"
לא בדיוק, גם מה שהוא מביא בשם המג"א זצוק"ל (אני מניח שלשם אתה מכוון) זה "אם אין בה חילול" שבת הוא מתיר , ולפי המשך דבריו מובן, שיש חילוק בין חילול שבת דרבנן (וגם על זה הוא מקשה ומפנה להפרי מגדים זצוק"ל ) וחילול שבת דאורייתא- שהוא לכולי עלמא(משמע גם לפי המג"א זצוק"ל) אסור. (ולשם כך הבאתי את העניין ,להוכיח שקודם כל לא מדובר במצוות דאורייתא,וכאן מדובר בדאורייתא, ודבר נוסף, ידינו היום תקיפה - שזה רלוונטי גם אם היית צודק) |
|
המשנ"ב אומנם לא מסכים עם המנהג אך הוא מעיד שכך נוהגים, כך גם נוהגים רופאים דתיים בחו"ל ונראה לי שגם בארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 11:42 |
|
| |
3. לגבי צריכת הבשר בארץ בעת העתיקה
מעבר למה שהעיר מטפחת לגבי גודל האוכלוסיה, לא ברור מה היתה צריכת הבשר לנפש. אתה מניח שהיא היתה כמו היום אבל אין לך שום הוכחה לכך וסביר יותר להניח שהצריכה לנפש היתה נמוכה בהרבה. זה שבשר היה חלק מהתפריט הקבוע זה עדיין לא נותן לנו כמויות (גם חתיכה קטנה פעם בשבוע - בשבת - זה חלק מהתפריט הקבוע, וזה עדיין הרבה פחות מהצריכה כיום).
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 01/08/2012 11:48:50
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 12:21 |
|
| |
4. שונות
הבראיקאני לא כל כך אופטימי כמוך בקשר לזה שהדרישה תגדל ...בעיקר בגלל הטבע האנושי של העמים לדלל את האוכלוסיה אחד של השני כל איזה מאה שנה ... :\ עובדה היא שלמרות הדילול המסיבי שהיה במאה ה20 אוכלוסיית העולם גדלה פי 3. כמו כן - עניין שלא נגעתי בו עדיין - כיצד בדיוק אפשר לשוות לבשר שגודל במעבדה עם כל הערכי תזונה של יצור חי שמכניס לגופו כל מיני מינרלים ויטמינים וכו' ? אם נניח ואכן הדבר יהיה הכרח לגוים.
אני לא רואה שום בעיה לפתור את זה. תחשוב קצת לבד. בכל אופן את הבעיה הזו נשאיר למדענים העוסקים בתחום. כל הדיון כאן נעשה בהנחה שהם יצליחו להתגבר על כל הקשיים הטכניים העצומים (לאו דווקא מה שתיארת, יש בעיות הרבה יותר גדולות, ואכן יש להם עוד דרך ארוכה, אבל אני אופטימי). הפיתרון שאתה מציע תולה קיום מצוות במוות טבעי של בהמות(ועוד רק כאלה שבגני חיות) - אני לא יודע אם זה יספיק לביקוש - הרי ברוך השם יש מליוני יהודים .
ברוך השם. אבל כמה ספרי תורה, תפילין ומזוזות חדשים נכתבים מדי שנה? וכמה בהמות צריך לשם כך? כפי שהראתי ,ממש לא. אם אתה רוצה תחומים יותר מודרנים, כמה זמן לקח לפלאפונים להכנס לשוק ? מהפלאפון "בננה" של תחילת התשעים ? ... 5 שנים גג ליצור פלפאונים קומאקטיים ושימוש המוני . אינטרנט - ברגע שהפך לאזרחי - התפשט בקצב מסחרר . וכו' . תן לי דוגמא למהפיכה טכנולוגית אחת שלקח לה הדרגתיות רצינית להתפשט מאז העידן המודרני ?
רכב ממונע- הומצא בערך ב1880, הגיע לחדירה של 90% במערב רק אחרי מלחמת העולם השניה. מחשבים- הומצאו ב1945 הגיעו לחדירה של 90% במערב רק בשנות התשעים. הנדסה גנטית בצמחים - הומצאה בשנות השבעים, באירופה שיעור החדירה עדיין נמוך בשל התנגדות פסיכולוגית (כמו שלך אני מניח) להמשיך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2012 12:40 |
|
| |
5. בעניין העכביש הגאון הגדול זצוקללה"ה
המאמר הויקיפדי ניתן אך ורק לשם ההבהרה על איזה עכביש מדובר שכן אין לי מושג מה שמו בעברית . הידיעות לגבי התנהגותו יוצאת הדופן - היא ממקורות אחרים.
תוכל להפנות אותי למקורות הללו כדי שאוכל להבין טוב יותר ממה ההתלהבות הגדולה, ולהגיב בצורה אינטלגנטית (ואולי אפילו לשנות את דעתי)? אגב אני מתרשם (באמת) מרמת הידיעות שלך בביולוגיה. האם אתה עוסק בתחום או למדת אותו פורמלית?
|
|
|
|
|
