תְּפִלָּה שֶׁחִבַּרְתִּי וְהִיא מְיֻסֶּדֶת.. וּבְזו הַתְּפִלָּה מֻבְטָח..
תְּפִלָּה שֶׁחִבַּרְתִּי וְהִיא מְיֻסֶּדֶת עַל סֵדֶר אָנָּא בְּכֹחַ' אֲשֶׁר כּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ אֶת כָּל הַנְהָגוֹת
הָעוֹלָם (נִּקְרָא בְּסוֹד מ"ב שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ) וְהוּא כּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ שִׁבְעָה סְדָרִים;
וּבְזוֹ הַתְּפִלָּה מֻבְטָח לָאָדָם שֶׁיֹּאמַר אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם בְּפִּיו וּבִלְבָבוֹ - שֶׁיָסוּר מֵרַע
וְיִמְצָא טוֹב,
יַשִּׂיג שָׁלוֹם וְיִבְנֶה עַצְמוֹ מִדַּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עַד שֶׁיּ...ַשִּׂיג וְיַגִּיעַ לֵרוּם הַמַּעֲלוֹת
כִּי כָּל אֲשֶׁר
הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֹאת מוֹצֵא אֱמֶת, חַיִּים, מוֹצֵא שִׁמְחָה, מוֹצֵא עוֹלָם הַבָּא וְזִיו שְׁכִינָה.
סֶדֵּר הַתְּפִלָּה:
[א]האמן בָּהּ' (יָהּ-וֶה אֵד-נֵי) אֶל-הַיִּךְ וְדַע אוֹתוֹ,
[ב]סור מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָֹדְפֵהוּ
[ג]כי הוּא מָגֵן אֲבוֹתֵינוּ וְהוּא יָחִיד וְהוּא אֶחָד,
[ד]בָּרֵךְ וַעֲשֵׂה מִצְווֹת וְתָמִיד
שִׂים מִלְּפָנַיִךְ גְּדֵרוֹת בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּשֵׁל בַּעֲבֵרוֹת,
[ה]חֲשֹׁב לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מוֹצִיא דָּבָר מִפִּיךָ כִּי הוּא הַמַּנְהִיג שֶׁנֶּאֱמַר הַחַיִּים וְהַמָּוֶת בְּיָד הַלָּשׁוֹן.
[ו]הִתְפַּלֵּל וּבַקֵּשׁ בְּכָל עֵת; צָרָה וְצוּקָה, וּזְכֹר קְדֻשַׁת
אֲבוֹתֶיךָ וּלְעוֹלָם הֱיֵה רָגִיל לוֹמַר מָתַי יַגִּיעוּ מעשיי לְמַעֲשֵׂי אבותיי,
הִתְחַנֵּן וּבַקֵּשׁ תַּחֲנוּנִים כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָסִיד וְהוּא אֵל מָלֵא [ז] רַחֲמִים'
[ז] וּבַּתְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים הוּא יוֹשִׁיעֲךָ מִשְּׁמִי מְרוֹמִים אָמֵּן כֵּן יְהִי רָצוֹן - כִּי אֵין דָּבָר
הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן שֶׁרָצוֹן בְּגִימַטְרִיָּא הוּא אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד!
בֹּקֶר טוֹב וּמְבֹרָךְ, שָׁנָה שֶׁל גְּאֻלָּה וְשִׂמְחָה אָמֵּן וְאָמֵּן!
_________________
 |
|
|