חילוניים מוסווים בתוך החברה החרדית- צביעות ורמאות ?

ייתכן
ובכל זאת ישנה רשימה שלימה של סיבות שכופין להוציא. כמו למשל מחלה גופנית מדבקת. וכו' וכו' מפליא שזה שהמיר דתו לא נחשב אצלם איום מספיק על האשה שיכופו להוציא.

כותרת הסימן, אינה חומר הלכות מומרין, אלא חומר גט בעל כורחו.

בסימן כולו, כמו בהרבה הלכות, יש סתירות, לכאורה, ברמת החומרה הנצרכת לכוף לתת גט.

לא עיינתי די הצורך כדי לבדוק אם יש קריטריון שיטתי, אך אולי החשש של האינם מתירים לכוף מומר הוא, כיוון שהיתר זה אינו מופיע במקורות ולא רצו לאמרו מסברה.

חלק מהמקרים בהם כופין מופיע במשנה ובגמ'.

הדוגמה שהבאת, לא כ"כ מוצלחת, כי במקרה זה כופין גם את האישה לצאת וכאמור, היא מופיעה במשנה כעילה לכפיית גט.

צריך לעיין במקורי הדברים להבין מה נימוק היה בידם, לא לכלול מומרות בעילות המצדיקות כפיית גט, כדי להסיק מכך מסקנה משתמעת גורפת.

חומר לעיון ומחשבה.

חילונים מוסווים

יהיאור כתב:

אוהומ... זכור לי שהיה איזה אחד קצת לפני יהיאור שטען את זה, אולי אתה זוכר מי זה היה?

בכוונה הרמתי להנחתה, איני מתעלם מרמזים לשיטתך, אבל חושבני שזו אינה הפרשנות האמיתית.. ולא כאן המקום.

אני מבין שרוב ההודעה הזאת מכוונת כלפי,ורוב מזה תוך סילוף של מה שאמרתי.

לאו דווקא כלפיך . יש עוד כמה שיודעים היטב כמה השני נלעג אבל לא טרחו לקנות מראה,

קשה לי להבהיר כל פרט. רק נקודה אחת או שתים. איני ממליץ כאן בעד ציבור אחר כלשהו, ולהבנתי אצל הסרוגים קיימים אותם הבעות או קרובים לזה. וכבר הבהרתי את זה באשכול אחר.

אל תטרח. תסתפק בבקשה בהבהרת המשפט הבא: כן טענתי בישיבה שאם יתגלה ברור כשמש שאין אלקים, לא ישתנה שום דבר בהתנהגות היומיומית של רובם. לא נראה לי נכון. תן להם חדשיים ויתרגלו.

לדעתי אכן הקשר הזוגי, וקשר בין אנשים בכלל, אמור להיות קודם אצלם לדת. כבר אמרו שהמבחן לחבר האמיתי הוא אם הוא עוזר לך כשאתה חוטא. ואני חושב שזה ככה לפי הדת. ולראיה הבאתי את הרמ"א שאיני מבין מה הקשר בין סוגיית גט מעושה לכאן. וראה מה שכתבתי לייתכן. [אם אני טועה לגמרי אנא הבהר לי שלא יהיה לי שגיאה כ"כ גסה בהבנת הנושא]

ראה במקור הדין של הדעה החולקת (המרדכי בגיטין) שנושאו הוא כפיה בגט וכאן התיר ודעה זו חולקת.

חושבני שזה חוד המחלוקת. כפי שאני מבין את הדת היא קודמת ליחסי אנוש. למען האמת איני מבין את האפשרות האחרת כשהיא מולבשת ביהדות המבוטאת החל מהמקרא וצפונה (ועד לתקופה בה במקום לומר שאיני דתי בחרו אנשים לומר שהדת אינה הדת. מעשית זו אותה משמעות והסמנטיקה מי יקרא לעצמו יהודי ומי בעל דת בשם אחר חסרת משמעות בעיני)). אני מבין את יתכן שטוען שזה כך ובועט בזה, אבל להכניס את היהדות הכתובה לתחפושת כזו נראה לי סותר לכל שכל ישר.

אני מקצין קצת בטענותי אולי, אבל לדעתי יש בזה הרבה אמת. וראה אחת הודעתי שבכאן שבו פירטתי את אחיזת החבל בשני ראשים שהוא העיקר שקשור לנקודה זו.

לא רמזתי שכל מי שחושב יצא. אלא שהרוב לא חושבים. זה חידוש ענק בשבילך?

לדעתי כן ישנם כאלה שחשבו ונשארו, או אפילו שנכנסו. הנקודה היתה אחרת לגמרי.

כתבת ".  אולי תמצא לי את זה שבהגיעו לגיל הדעת באמת חשב על הצדדים השונים והחליט להישאר".. יש לזה פרשנות אחרת? להפעיל עז זה י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן?

יתכן שפרשנותי בעניין השינאה היתה מוטעית, ואם כן התנצלותי, אבל נא הבן שלאור הנ"ל לפחות טעותי סבירה.

ייתכן

א.       טענת גנ יבת הדעת מוטעית מיסודה בעיני ואין בה חידוש. מן הסתם ממציאה הוא טוורקמדה.

ב.       כגם חילונים יכולים לטעון שמי שניזון מכספי צדקה של תורם פלסטינאי והוא ציוני בליבו הוא נוכל. התשובה האמיתית היא שזה נשקו הסביר היחיד של החלש.

ואמאי,התורה וגם בית המשפט החילוני לא דנים ולא מענישים רוצח בפוטנציה,גנב בפוטנציה או אונס בפוטנציה.
כי התורה וגם המשפט החילוני יודעים שאין דנים אדם על מחשבות אלא רק על ביצוע בפועל זאת הנורמה כי כולם יודעים שאם נעניש על מחשבות רבע מהעולם יבלה בבית סוהר או יוצא להורג על הכיסא החשמלי.
ולכן החילוניים לא היו נטפלים לנעמי שמר(לדוגמא)אלמלא היתה מביעה את דעתה בפומבי בשיריה.

ולכן העובדה  שאתה מפרט יפה מאד איך אתה כן  דן אדם על מחשבותיו בגלל ההשלכות הצפויות -הרי זה בדיוק מה שרציתי להוכיח שדתך שונה מכל עם -לזה קוראים משטרת מחשבות רק בגלל השלכות צפויות.

וכמובן שזכותך המלאה לעשות את זה וזכותך המלאה גם להעביר קול קורא בכל העולם שזה חובה להעניש כל אדם שמהרהר כל ימיו ברצח פלוני כי זה יתפרץ יום אחד אבל שים לב שלא זה נושא הדיון בינינו

ואמאי,אתה הרי דיברת על השלכות עתידיות של מחשבות כפירה ועכשו אתה מדבר על מעשים.בהווה.

הרי האנוסים עושים מעשיהם בסתר והם לא מסיתים  ועל זה טען פותח האשכול שהם רמאים ומכשילים אותו במניין .
איפה ראית שהם מסיתים?