חילוניים מוסווים בתוך החברה החרדית- צביעות ורמאות ?

הענין של נעמי שמר הוא היחס בין תרומתה וחלקה ביצירה, ובין הפידבק שקיבלה. סביר בהחלט שהיא מוערכת בשורה תחתונה יותר מאבי ביטר, אבל הגיע לה הרבה יותר. והדברים עתיקים.

כמובן שזה לא הנושא, אלא טענתו של ייתכן.

לענין פיליפ, פגיעתה של שמר בפוליטיקל קורקט הישראלי היא כאין וכאפס בפגיעתו של פיליפ בפופי"ק החרדי. מבחינתינו היא כמו מרדכי וענונו, שאם היה יוצר שירים אני מניח שאף אחד לא היה משמיע אותם.

אתה יכול לשאול מי המשוגע שאפיקורסות של אדם קטן אחד חשובה בעיניו כמו גילוי סודות אטום, והתשובה היא: אנחנו, האנשים שעדיין מאמינים בערכים ובאידיאלים, שנהרגנו נסקלנו ונשרפנו אלפי שנים כדי לשמר את האידיאלים האלו, וכל מי שבוגד בנו ועורק אל האוייב, זה שמקבל בשוויון נפש את עזיבת הדת, פוגע בנו נפשית ורגשית כמו שוענונו פגע בכל ישראלי ממוצע, בדוק ומנוסה, אם היה ניתן למדוד הרגשת פגיעה פסיכולוגית לא היו הבדלים גדולים. ואחרי מעשה דענת  קם נר' לכאו' שרף הפגיעות שלהם ירד עוד יותר.

מה שאומר שכל אחד מגיב בחריפות כשפוגעים בו, כל השאלה היא מה חשוב לו וכמה, ובאמת הרבה יותר קשה לפגוע במי שלא חשובים לו יותר מדי דברים, כגון הציבור המערבי של ימינו, האידיאל המרכזי הוא "אידיאל החיים הנעימים", ולכן עד שלא נפגע אידיאל נפלא וורוד זה, אף אחד לא מתעצבן ולא באמת אכפת לו.

ומכאן לדברי ייתכן שליט"א בעצמו:

"הדת, היא התרבות היחידה בעולם, שמבחינתה יש בעיה עם מה שאתה חושב, ברמה של יין נסך ומנין וכו'. גם אם נקבל כי אין זה הוגן לרמות דתי בבשר וחלב וכיו"ב (שאלה מוסרית מעניינת) מהיכי תיתי שיהא אדם חייב מוסרית לגלות את רזי מחשבתו, במחיר כבד (בדרך כלל גם, אולי בעיקר, מתוך רצון עז, לא לפגוע בבני משפחתו הקרובים) רק בגלל השיגעון הזה, שמחשבת פיגול פוסלת."

את המשפט 'מהיכי תיתי שיהא אדם חייב מוסרית לגלות את רזי מחשבתו'... יש לפרש כטענה כלפי ר' שותף יסוד \ פשט שתבע מאת האפיקורסים הנסתרים לגלות את מכמניהם. אבל נושא זה הוא אישי בין שני הנלי"ם, ואינו שייך לדת כתרבות יחידה וכו'. וכן השאלה הנוספת אם יש סולם ערכים חיצוני שיכול לקבוע שלא הוגן להכשיל דתי בבשר וחלב.

הענין הוא שעל הדרך ייתכן קבע פה כלל שהדת היא התרבות היחידה שמבחינתה יש בעיה עם מה שאתה חושב ברמה של יין נסך ומנין. ורק על הקביעה הזו באתי לדבר.

אגנוסטיק טען שהוא מדבר על הדת בכלל, אבל הנקודה של יין נסך ומנין או כל דבר אחר מקביל שאני יכול להעלות בדעתי קיימת רק ביהדות. בנצרות קיימת רדיפת כופרים, שזה ענין שונה.

ועל דברי ייתכן, שטען שיש יחודיות בהדרת אפיקורסים של היהדות, השבתי שאין שום יחודיות, הדרת מסכני הערכים היא דבר טבעי שמקובלת בכל תרבות.

אגנוסטיק כתב: "ההדרה והנידוי בחברה החרדית קיצוניים בהרבה מאשר בחברה החילונית", ממש לא נכון, הכל תלוי כמה חשוב הערך, תלוי על איזו ציפורן חודרנית דרכת, התגובה היא ביחס ישיר לאכפתיות, של כל אדם בכל חברה. וגם בין החרדים יש הבדלים גדולים, יש הרבה חרדים שלא כל כך אכפת להם מהערכים של הדת, ולכן לא מפריע להם להשתמש בחשמל בשבת, (בלי קשר לשאלה ההלכתית, זה לא מפריע להם ולא מעניין אותם, והם שונאים את האנשים שמזיעים בשבת בלי מזגן), או לא מפריע להם יותר מדי כל כרסום אחר בערכי הדת.  הכל תלוי באחוזי אכפתיות. כמובן שגם אצל החילוניים יש סוגים שונים של תגובות לפי הקיצוניות והאכפתיות, ראה כותרות מעליך בח"ח, הקוף אמר כך וכך, נתן זהבי ירק כך וכך. הכל כפי המבייש והמתבייש. אע"פ שבאופן כללי יש יותר אכפתיים אצל הדתיים, זה לא עיקרון אלא רק קורלציה.

ועוד כתב: "אבל כאן מדובר על דברים שאדם חושב בליבו פנימה ואינו מגלה לאיש.. עדיין יש בעיה מבחינת החברה החרדית עם מה שאדם זה חושב, והראיה היא טרונייתו של שותפי בפתיחת אשכול זה. אין כל מקבילה לתופעה זאת בציבור החילוני. האם אתה יכול לדמיין את יאיר לפיד או שחר אילן (או כל אדם חילוני אחר שמייצג בעיניך את החילונות הלוחמנית) מתלונן באיזשהו פורום חילוני על אותם החילונים המאמינים בסתר בתורה מן השמיים ומקיימים מצוות באין רואים, וטוען כנגדם שהם צבועים המרמים את חבריהם החילוניים ומכשילים את הציבור החילוני, ושחובתם המוסרית היא לגלות ברבים את דעותיהם האמיתיות יהיה המחיר אשר יהיה".

גם זו טעות, די מוזר להסתמך בהגדרת היהדות על הודעה של מישהו שיש בה טרוניה, כל דבר שמפריע לאנשים ופוגע בהם הם מתלוננים עליו, כמובן שלחילוני לא מפריע שאדם יאמין בסתר, אדרבה ככל שיוסתר ענין האמונה ולא יתן הרגשה חלילה כאילו הוא מחייב עדיף טפי, מה זה נוגע לבעיה של שותף שמכשילים אותו לא להתפלל במנין או לשתות יין נסך ר"ל, מבחינתו דופקים אותו. בפרט שדבריו לא תורה מסיני, אני הק' חושב שיין החרדים האנוסים אינו יין נסך, ואפיקורס הלכתי אפי' אם יינו פסול, הוא רק מי שפורק עול מצוות (תרגום חפשי של המלה אפיקורס), לא מי שכותב בעצכ"ח.

אפשר בהחלט להבין את הסלידה מאדם צבוע שמתנהג כאילו הוא דתי, אף כי כנראה בשיקולי תועלת זה נח וטוב לו, בדומה לעוד הרבה צבועים, בסופו של דבר זה דוחה מנטלית. וכותרת האשכול 'צביעות ורמאות' מתאימה ביותר, תאר לעצמך אדם שחי עם אשה ומרמה אותה שהוא אוהב אותה כי זה מאד נח לו מאותם שיקולים שהסביר יתכן שקשה מאד וכו'. בעיני כל אדם שפוי הוא איש דוחה צבוע ורמאי. (כאן מקום כמה חילוקים של אפרים בן, ולשומעים יונעם).

ועוד לאגנוסטיק, לגבי ונונו, ונונו סיכן את המדינה, זה לא אידיאל, אלא פשוט אדם דואג לבטחון עצמו. אבל כבר כתבתי שכל זה היתה לפני שהשמאל חלחל לורידים של כל אחד מאיתנו, היום אתה יכול לפתוח YNET והארץ ולראות לבד למה ענת קם צדיקה, ולמה פראייר מי שמתאמץ בשביל משהו, אין להם אלא כאן ועכשיו, עכשיו לא כדאי לתקוף באירן, בגלל ש"העולם" יכעס "מאד מאד נונו נו", כפי שאמר המפלץ אולמרט בנאומו המפורסם: שבענו מלחמות, שבענו להקיז דם. ובמלים אחרות: נמאס לי, אין לי כח להתאמץ, אני רוצה להיות ראש ממשלה, אני רוצה לגרוף מעטפות של כסף, לאסוף עטים יפים, לסוע במרצדס, ואחרי המבול. בשביל זה אשלח סוסים לבעוט בילדות קטנות מתחת לחצאית, וארמוס את כולם בדרכי.

לגבי ההבדלים בין נישואין לחיי דת, זו עבודתו של אפרים בן, ואין להסיג גבול. אף אחד לא מרגיש מוכשל ודפוק בגלל אפיקורס אנוס, יש את הענין של תפלה במנין לפי שיטת שותף, שיש צרות יותר גדולות, בא נאמר בלשון המעטה.. (גם סתם יינם של אפיקורס, אם היה אסור, כיון שהוא בשוגג אין בו שום איסור מכיון שזה דרבנן, כמבואר בנתה"מ רעו'). אבל ישנה הרגשת בגידה, למי שיש הרגשת אידיאל ושותפות, עד כמה שישנה שותפות בין אנשים. ברור שעצם העובדה שאדם היה חרדי ולבש כיפה ולאחר מכן הפסיק לא מטרידה אותי, אבל אם האדם הזה חלק אתי ספסל, והשתתף בענינים רגשיים ואידיאלים, בעיני הוא בוגד נקלה, למרות שאני לא בא אליו בשום טענה אישית, ההפסד כולו שלו.

ולא הצלחתי להבין מדוע אתה שוב עם הנשים הטובלות בסתר, זה לא מפריע לאף חילוני, הרי זה בדיוק מה שהם רוצים, שכל מי שמדבר על דת מצפון מחוייבות וכו' יצהיר סוף סוף שזה ענין רק שלו ולא מחייב אף אחד, וצריכים לכבד גם את מי שחושב בדיוק ההיפך (כלומר ההיפך מהדתי, לא ההיפך מהחילוני) ולא מטיפים חלילה לחזרה בתשובה, רק לערכי החילוניות יש חובה להטיף וכו'. מעולה, תטבלו בשקט, תתפללו בשקט, תתלבשו שחורים בשקט, תצעקו: החילונים מוצדקים צודקים ולגיטימיים גם בעינינו. אז יהיה שקט.