|
|
| נשלח ב-4/8/2012 21:28 |
|
| |
אפרים יש בקטע תשבה, קשה לי כרגע לפרט את תפיסתי בענין העקידה באורך, אני פשוט נמצא ביותר מדי חזיות כרגע.. לכן העתקתי את הקטע שנותן את ההסבר הקרוב ביותר לתפיסתי בכל צדדי הנושא. קשה לי לפרט יותר כרגע, סלח לי.
לא עלתה על לבי, וההשואה לבנו של מלך מואב ובתו של יפתח בפרט, מראה שהגמרא רואה הקרבת בן לה' משהו שלילי. זה חריף יותר מפשטות הפרשה שבו ס"ה ה' מתחרט או מראה לו אל תשלח את ידך.
אם כן את העמידה בנסיון ולקחה יש לחפש במקום אחר, לא בלא חשכת את בנך כפשוטו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2012 21:35 |
|
| |
.
מסכת תענית ד: " א"ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי אליעזר עבד אברהם דכתיב (בראשית כד) והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך וגו' יכול אפי' חיגרת אפי' סומא השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה שאול בן קיש דכתיב (שמואל א יז) והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו יכול אפי' עבד אפילו ממזר השיבו כהוגן ונזדמן לו דוד יפתח הגלעדי דכתיב (שופטים יא) והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו' יכול אפילו דבר טמא השיבו שלא כהוגן נזדמנה לו בתו והיינו דקאמר להו נביא לישראל (ירמיהו ח) הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם וכתיב (ירמיהו יט) אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי אשר לא צויתי זה בנו של מישע מלך מואב שנאמר (מלכים ב ג) ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה ולא דברתי זה יפתח ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם
ומעשה לינקי:
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2012 21:55 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | אפרים
יש בקטע תשבה, קשה לי כרגע לפרט את תפיסתי בענין העקידה באורך, אני פשוט נמצא ביותר מדי חזיות כרגע. |
|
יש לך משהו לספר לנו??????????????????
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2012 22:02 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | ייתכן, הרי הסברתי את השבחים שאברהם מקבל: משבחים אותו על המסירות והציות, אבל בו בזמן ניתן לבקר אותו על תוכן הצעד שעשה.
בזמן האחרון אני חוזר כאן שוב ושוב לכשל המורכבות: אנשים נוטים להתייחס לאדם או לאירוע באופן חד ממדי. כך על דברי הרב טאו על נשים. כך על הרב אלישיב. וכך על אברהם אבינו.
העובדה שמשבחים מישהו לא אומרת שלא נפל במעשיו מתום. צא וראה את רמאותו של יעקב אבינו ועוד. |
|
אם הוא עשה את הדבר הנכון היאך אפשר לבקרו ?
כמובן שאתה שוב לא חייב לענות,רק את הנראה לעניות דעתי כתבתי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2012 22:36 |
|
| |
דייר ????
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2012 22:38 |
|
| |
יהי
אם את עדיין יכול לתקן תעשה את זה בהקדם,כותבים ח ז י ת ו ת
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 00:15 |
|
| |
בילי אם אתה יכול לתקן תקן- יהי -הוא זכר כותבים אתה.
אברהם לא עשה את הדבר הנכון- הוא היה צריך להתעמת עם ה' כפי שהוא עשה בסדום וכפי שמשה עשה בפר וארא ובפרשתנו ואתחנן.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 00:45 |
|
| |
בילי, טענתי היא שניתן לפרש את פרשת העקידה בשתי הצורות: 1. אפשר לפרש שאברהם עשה את הדבר הנכון, ואז אכן אין ביקורת. 2. או שהוא לא עשה את הדבר הנכון, ואז יש לבקרו. ומה שהפסוקים משבחים אותו זה על מסירות הנפש ולא על תוכן המעשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 00:57 |
|
| |
הרב מיכי, אם אכן כותב/עורך בראשית היה מסויג ולו מחלק מהתנהגותו של אברהם בסיפור, ובפרט כאשר לדבריך, עיקר מעשה העמידה בניסיון היה טעות, היה עליו לפחות לרמוז על כך ולא להשאיר את הרושם, כי מדובר בשיא שלמות הציות לאלוהים, כפי שאכן הבינו רוב רובם ומניינם של לומדי ומקיימי המקרא. כפי שכתבתי, לו הייתי נתון בין פטיש האמונה, לסדן אי הנוחות מהמעשה, מה שכנראה קורה לך, הייתי בוחר בפירוש, המאפשר לשניהם לחסות תחת כנפי השכינה ולא מנסה לעוות את הכתובים. כפי שכתבת, יש פירושים סבירים הנותנים מענה לבעייתיות המעשה. אין צורך להפקיע לחלוטין מידי המקרא את היכולת לומר את דברו. אולי אף רצוי להיבהל מלעשות כן.
כמי שמקפיד כל כך לציין כי העולם אינו מב(ח)ין (מזכיר את אותו ראש ישיבה שאמר בהקדמת חידושו, כי מי שאינו למדן לא יירד לסוף דעתו) היה מן הראוי שתבחין בין הנאמר בפרשת העקדה, לנאמר בפרשות יעקב.
אם כבר הזכרתי זאת, גם שם המקרא מביע הזדהות מוחלטת עם מעשיו ואף מספר כי מסבב כל הסיבות לא מצא דרך יעילה יותר, להעניק את הברכות למי שרצה, אלא בדרך שזה התרחש, אותה אתה מגדיר, די בצדק, רמאות.
ועדיין הבדל גדול יש בין "עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה" ו"יען כי לא חשכת את בנך" "עקב אשר שמעת בקולי" זכית לכל הברכות המפורטות ולהיותך אבי העם הנבחר על ידי אלוהים, לבין סיפור קורות יעקב. ובין שניהם לבין מעשי אחי יוסף, עליהם נאמר "אתם חשבתם עלי לרעה".
בלהט ההטפה להבחנה, ראוי לשים לב ולהבחין.
תוקן על ידי ייתכן ב- 05/08/2012 01:26:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 01:01 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | | אלא כי המקרא משבח את מעשהו, באופן שאינו מאפשר לכאורה פרשנות אחרת. יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי. כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ. יז כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. יח וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי. |
|
קודם תסביר מה הפשט של המילים האלה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי.
אחר כך תקבע שאין המקרא נותן פרשנות אחרת,
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 01:17 |
|
| |
הפשט הפשוט של עקידת יצחק היא כך,
אברהם ככופר בכל האלילות הרגיש שהנה אנשים מקריבים את היקר להם והוא אולי כופר בכל כי רוצה חיים קלים,
ולכן אמר אולי גם אני הקריב את בני כמו שהמשוגעים מקריבים לאלוהיהם, אומר ועושה והלך להקריב עד שהנבואה אמר לו מה אתה משוגע ? אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה,
ולכן בסוף המקרא משבח דווקא את האי שחיטה, ולא את המסירות נפש שרצה לשחוט,
והנה הפסוקים שם, בראשית פרק כב כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי
בראשית פרק כב נְאֻם יְקֹוָק כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ:
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 01:24 |
|
| |
מקס,
איך אתה מפרש את הביטוי "חשכת"?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 01:33 |
|
| |
מקס יעקב אבינו גנב את הברכות- התורה אומרת בשמו של יצחק, לאחר שהתבררה התרמית- גם ברוך יהיה. אבל הרבה מאד מחז"ל לא כל אוהדים את מעשיו של יעקב- בלשון המעטה. התורה עצמה מענישה את יעקב- מאותו רגע כל חייו הוא רומה על ידי חותנו נשיו ילדיו. ראה את הגמרא בשבת איך היא מכנה את אברהם בתור אבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 01:46 |
|
| |
יהי, יש כאן שני דיונים. מה נאמר במקרא. מהי עמדתנו אנו, אודות עקידת בן בידי אביו בציווי השם. כאמור, במקרא ניתן לפרש את כל הסיפור, באופן שלא התרחש בפועל, או התרחש בצורה שונה וכל הפרשה לא נועדה אלא להעביר מסר מסוים. אפשר לפרש כפשוטו ואז עמדת המקרא כי המעשה היה ראוי. הנאמר בגמ' הוא, כידוע, לאחר שנאמר לאברהם אל תשלח ידך אל הנער ומכאן למדו חז"ל, ש"לא עלתה על לבי".
השאלה איך ראוי לנהוג כאשר עלתה על לבי. ובנוסח נהרי אש שהבאת,
האם יש לדחות את ההשגה מפני הנבואה. אם מפרשים כך את הסיפור, הרי המקרא משבח את אברהם על "שדחה השגתו הברורה מפני נבואתו". לאחר שנאמר אל תשלח ידך אל הנער, אנו למדים כי לא באלה חפץ ה'. אגב, אנו רואים כאן התייחסות לנבואה, כאל דבר כה ברור, עד כדי לדחות ההשגה הברורה. עודד, פרשנותך ודבריך נאים. לא כן היה עם לבו של כותב המקרא. מואדיב, יישר כוח על הלינק.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2012 02:09 |
|
| |
אמנם נהוג לומר חזיתות ובימינו למילה חזיות יש משמעות שונה אך אני לא בטוח שמבחינה דקדוקית הרבים של חזית אינה המילה "חזיות".
|
|
|
|
|