עקידת יצחק מסר לדורות או "נפילה"?

ברור שעמדת המקרא לדחות ההשגה מפני הנבואה. [הבעיה שהיה טעות בהבנת הנבואה]
כמו כן ברור מהמקרא, ומהגמרא, שלא באלה חפץ ה'.
אם כן יש כאן גם מלכתחילה מתח בין המעשה הלא ראוי- עקידת יצחק בדומה ליפתח ומישע. ובין הציות לה' הראוי. שעל זה משבחו הכתוב.
זה לא רק אחרי שנאמר אל תשלח. הפוך, לא עלתה על לבי בא לבטא שמעולם לא עלתה על לבי.
ואברהם אבינו טעה בהבנת הציווי. שהרי לא התכוון ה' מעולם שיהרג את יצחק- לא עלתה על לבי.
[מה זה אומר לגבי ברירות הנבואה?]
סבורני שלפחות אחרי העקידה, גם אם תהיה נביא וה' יצווה להעלות את בנת דינך לסרב. זה לפחות אחד הדברים שאנו לומדים מהעקידה.
לפי נהרי אש בעצם כל ההטעאה הזו נעשה ללמד לאברהם שלא לסמוך על הבטחות ה'. אלא לפעול בפועל כפי גדרי התורה, כי אין להבין הנהגות ה'.
ואמנם ה' העלים מאברהם הפירוש האמיתי לנבואה לנסותו. ועמד בנסיון זה ולא חשכת וגו'.

א.      אין במקרא אפילו רמז לכל מה שכתבת.

ב.      רציוספקטי, כדרכו בקודש, הניח את האצבע על הנקודה האמתית.

מדוע להרוג מחלל שבת, סביר יותר בעיניך מלעקוד את הבן?

א- זה לא רמוז במקרא אלא מפורש בה, לפחות לפי פירוש חז"ל.
ב- עונש מוות למחלל שבת וכו' הוא שאלה שונה לגמרי מעקידת יצחק. עקידה הוא הריגת אדם כקרבן לפני ה'. עונש מוות אינו קרבן אלא תיקון החברה ממשהו שנתפס כמאיים עליו. [איני דן אם זה מוצדק או לא, אלא שהוא שאלה שונה לגמרי וממילא אפשר לחלק בגישת המקרא וחז"ל לשניהם.]

בשם בעל בני יששכר, אמר זאת כאש מי מגדולי הדור דרש ממנו להצטרף לחרם נגד אדמו"ר אחד.

יהי,

היכן זה מפורש במקרא.

לצטט חזלים זה בסדר, אך היכן זה רמוז במקרא.

אני הייתי אומר, כי להוציא דם, אי אפשר אפילו על ידי הקב"ה ולהימנע אין צריך מלאך.

הרב מיכי,

השאלה היא האם אלוהים יכול לדרוש שיקריבו לו אנשים.

אני מבין שאתה לא מקבל זאת. לכאורה, רק בגלל שיש לך, כאילו, מוצא מההתמודדות.

מאידך, אתה מקבל שאלוהים יקבע חוקים והעובר עליהם, גם אם הוא מפקפק בקיומו של אלוהים, מות יומת.

תעזוב שבת. (לא שעם זה אתה אמור להסכים).

הומוסקסואל רוצה ליהנות מהחיים כמו כולם. למה זה בסדר להרוג אותו. הוא איום על החברה?

זהו איום דמיוני, על סדר מדומיין.

בפרשתנו שמענו, כי הוא גם נוהג לפקוד עוון אבות על בנים.

עם הלוגיקה הזאת, אין סיבה שאלוהים לא ידרוש קרבנות אדם.

בכנות, אתה באמת חי בשלום עם כל זה, או שאינך יודע איך להיפטר מזה?

באשכול זה, מתחדד, מבלי משים, טיעון תוכו זרק קליפתו אכל.

עם הרבה פחות לוליינות, אפשר לפרש את כל המצוות, באופן שלא יהיה צורך לקיימן.

ייתכן
אם אנחנו מסכימים שבחז"ל הדברים נראים כך, לא אתווכח הלאה. איני צריך להיות יותר פונדמנטליסטי מחז"ל.

אתה בס"ה נמצא שלב אחד הלאה מהבנ"י. בכל אופן הנקודה שבדבריו היינו הך. שיש מרחק בין ציווי זה לזה.

א.      אל נא תשים דברים בפי.

אני כלל לא מקבל את פרשנותך לחז"ל ספציפי זה ובוודאי לא שזו הדעה הרווחת בחז"ל.

בכל מקרה, בחז"ל, גם במה שציטטת, אין רמז, כי היה על אברהם לא לשמוע לדבר ה'.

חז"ל מדברים, על מה שאנו יודעים לאחר שנאמר "אל תשלח".

בכל אופן האשכול עוסק בדעת כותב בראשית, לא בפרשניו, מכובדים ככל שיהיו.

לפי בראשית, וזה מגובה בהרבה חזלים, כל ברכות אברהם ניתנו לו בעקבות מעשה זה.

אי אפשר להשתמש בחז"ל רק כשנוח. (אא"כ אתה מתכוון לומר, כי גם חז"ל שהם הסמן הימני בעיניך, מסכימים כי לא היה על אברהם לעקוד. כאמור, זה לא נאמר בחז"ל).

ב.      לא התכוונתי ח"ו לחלוק על הבנ"י, אלא להוסיף. עיקר רעיונו פשוט ואינו צריך לפנים.

מעולם לא אמרתי שהיה על אברהם לא לעקוד.
כן אמרתי שאלקים מעולם לא ציווה לו לעקוד.
לפי איך שהוא הבין את הנבואה היה לו לעקוד. ואכן משובח ומבורך על כך. אבל מעולם לא התכוון ה' לזה.
זהו פשט המקרא לפי רז"ל. גם בחומש שפירשו אסקיה והדר אחתיה.
והן במה שאמרו ולא עלתה על לבי. שמדגיש מעולם לא עלה זאת על לבו. ולא היה חזרה כשאמר המלאך וכו'. אלא יה זה הבהרת הנבואה הראשונה.
ואכן התכוונתי בהשתמשותי בהם כאפשרות האחרונה שבדבריך.

לראות אם בהסתכלות בחומש כפשוטה ללא כל פרשנות נראה שהקרבת ילד לה' כן משובח בעיני הכותב צריך לעיין יותר. בכל אופן איני משוכנע שזהו הפשט הפשוט היחיד.

תוקן על ידי יהיאור ב- 05/08/2012 19:53:42