מאחר והאשכול ובו תגובותי נמחק, אחזור כאן על הדברים.
אני לא יודעת מה כתב הרב נויגרשל ומה כתב הרש"ר הירש ואשמח מאד לקבל ציטוטים, אבל בינתיים אכתוב את דעתי.
אני יוצאת מנקודת הנחה, שמי שבחר בנו מכל עם, ונתן לנו את תורתו, הוא זה שברא גם את הגברים וגם את הנשים.
הוא החליט לברוא את הגבר ואת האשה שונים זה מזו, הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה הנפשית. לכל אחד מהם יש את הנתונים שלו ואת התפקידים שלו. לכן לא כל כך הגיוני לטעון שאשה צריכה או יכולה להיות כמו גבר.
גם מבחינת היהדות לאשה יש את הנתונים שלה, התפקידים שלה ובהתאם גם החיובים שלה (כלפי בעלה וכלפי שמיא), ולגבר יש את הנתונים שלו, התפקידם שלו, והחייובים שלו (כנ"ל).
העובדה שמותר לגבר לשאת שתי נשים, נובעת מהעובדה הפיזית הפשוטה שילדיו עדיין ידעו מי אביהם, לעומת מצב הפוך. האשה יכולה להיות "שייכת" רק לבעל אחד, כמו שלילדים יכול להיות רק אבא אחד. הגט הוא הדרך להפסיק את השייכות הזו, וזה לא נכון לומר שהוא תלוי רק בבעל. (במקרים מסויימים מחייבים את הבעל לתת גט, ואם מתחשק לו לגרש סתם כי בא לו, בעבר הוא היה צריך לשלם את הכתובה, והיום הוא פשוט לא יכול)
כנ"ל גם הקטע של יבום. לגבר אין שום בעיה להקים משפחה עם האשה שהוא אוהב, ולהקים זכר לאחיו המת עם האשה שאחיו אהב. לעומת זאת, אשה שאחותה נפטרה תעמוד בפני בחירה בלתי אפשרית במקרה כזה....
נכון שהבעל "קונה" את אשתו, והילדים "שייכים" לבעל, אבל השייכות הזו אינה רכושנית! לגבר יש חייובים כלפי אשתו וילדיו, ולענ"ד באמת יותר הגיוני שהוא זה שיהיה חייב לפרנס.
לגבי האמונה במשיח, אף אחד לא יודע מה יהיה אז! בטח לא הייתי מפחדת מביאת המשיח בשביל זה......
 |
|
|
