היתר הרב אלישיב להעברת קבור מטעמי שכנות ל"רשע"

<קראתי כי בקשו סליחה מהנפטר שהעבירו אותו>

ואני שמעתי ששאלו אותו אם הוא רוצה לעבור קבר, והוא ענה: אוואדע!

מיכי,
אי אפשר להתעלם מן התחושה שהפסק של הרב אלישיב מצביע על זילות מסוימת בענין של להוציא אדם מקברו, אם הרב זצ''ל היה מחשיב את הענין באופן חמור מספיק הוא לא היה מיקל ראש כ''כ בענין זה שאין לו שום מקור מהש''ס והשו''ע [לא מוזכר כלל להוציא אדם מן הקבר רק שאין קוברים צדיק אצל רשע, וכ''ש בינוני אצל חסיד שבפשטות אין זה אותו חומרא כמו צדיק אצל רשע, שהרי אין זה נזכר בגמ' אלא הרמב''ן הוציא את זה מספורי מעשה שמספרת הגמ' ואין מוכח כלל שזה דין גמור ויתכן שזה רק מידת חסידות]  
ועל זה תמהו המשתתפים כאן שמהקיצוניות שגילה הרב זצ''ל בספור של בית החולים באשקלון נראה שהוא רואה בחומרא מוגזמת מאד את הענין של הוצאת מת מקברו, וזוהי הסתירה שהעירו עליה כאן.

[מיכי,

לדעתי הסבריך מדוע ניתן למצוא סוג של הגיון עקבי בין שתי הפסיקות שהועלו כאן, בהחלט סבירים. אני מוכנה לקחת בחשבון שאין סתירה בין שתי הפסיקות.
אז מה?  
האם עכשיו הוצאת אדם מקברו באישון ליל ובגנבה, רק כי נקבר ליד אישה ופרופ' - שניהם שומרי תורה ומצוות, כזכור, ולא יעזו (עוד) לחלל שבת או לנהוג בפריצות - נראית לך מכובדת ומכבדת את המת? האם ראוי לפוסק לאשר טמטום בלתי חוקי ומחלל שם-שמים שכזה? 
נו, אלה כנראה שאלות שוליות. העיקר שיש עקביות לוגית ומבחינה מתמטית הנוסחה מסתדרת...
(או בקיצור - הלכה ופסיקת הלכה זה לא מתמטיקה, ואפילו לא לוגיקה. בודאי לא רק.)]

מיכי

מה לך בדברי טעם כאשר כולם עם אש בעיניים וקצף על השפתיים?

אמש

כבוד המת אצלך ואצל הרב אלישיב נמדד בסקאלות אחרות. לפי הסקאלה שלו ניתן לומר על סברותייך דברים חריפים לא פחות משאמרת עליו. את בסה"כ מערערת על הנחות היסוד הבסיסיות שלו בלגלוג קל, כאשר ידוע גם לך שיסודות מחלוקתכם עמוקים ואינם ניתנים לפתרון פשוט, בוודאי לא בצורה שעשית.

דווקא לא ראיתי ששאלו את הרב אם להוציא אותו באישון ליל, גם לא מסרו לו שום פרטים מדוייקים. הרי הסרט לפניכם. כך שקשה להאשים את הרב בשום דבר חוץ מאשר בנתינת תשובות ללא הכרת הרקע, שזה משהו שהוא אשם בו כבר מזמן.

רק אני חושב שהמלך עירום? איפה יש כאן פסק? זו שאלה? זו תשובה? נו באמת. מכניסים שיקולי הלכה, מטא הלכה, ומתמטיקת-הלכה למלמול בלתי ברור של ישיש בן 102, רק כי מישהו רצה להבין שיש כאן תשובה.

האם היית מקבל תשובה כזו מרב בית הכנסת שלך, בנוגע לכף חלבית שנפלה לסיר בשרי?

_________________

ר' מיכי,
לא ציפיתי שדוקא אתה זה שיביא את החילוקים המגוחכים האלו , מסתבר שתמיד יש הפתעות. 
לעצם הדברים לא מצאתי בשום מקום קישור בין כבוד המת לבין הפרדת קברים, מה גם שלא מצאתי שום ראיה לכך שמי שהילדים שלא חושבים שהוא לא צדיק מספיק אכן לא צדיק מספיק. 
הרי כל השטות הזו (במחילה) מבוססת על כך שלכמה ליצנים ירושלמים (אם להתנסח בעדינות) יש את הכלים לקבוע את רמת הצדיקות של נפטרים, על בסיס הלבוש של בנות משפחתן. (או שמא מדובר על צבע החולצה של ומרקם הכיפה של בני משפחתם)
               וזו טענה שאין לה שום בסיס הלכתי.
                 ממילא הדברים שכתבתי לעיל מדויקים, מי שמסכים להוציא נקבר ממיטתו על בסיס סברות כרס , שמבוססות על ניתוח מעוות של מקורות, אבל עושה מהפכות עולם כשמציעים להוציא קברים בשביל צרכי הרבים הוא או צבוע או שוטה או פוליטיקאי מליגה ד', עד שיביא ראיה מברזל לדבריו, עם כל הכבוד שברי מקורות שמדברים על הרוגי בית דין, ועל הצהרה כללית שראוי לקבור אנשים בהתאם לרמת צדיקותם, אינם כאלו.
                       ימי הטיוח נגמרו,  גם אם הם נאמרים בשם גדולי תורה. ( בין אן השימוש בשמם נעשה כדין ובין אם לא)
                
                     

[מיכי,

ברור. אני תמיד מדברת מתוך רגש בלבד, וכל טענותיי אינן אלא ביטויי תחושות בטן (ליתר דיוק - רחם). איני מסוגלת להבין טיעונים לוגיים/פילוסופיים מופשטים, אלא אם כן ילוו בדוגמאות מוחשיות מעולם המטבח. לפיכך, אני מזהירה מראש את כל מי שתמים דיו לנסות ולהבין את מה שאני כותבת כאן - חבל על זמנכם ומרצכם! אל תשחיתו את אלה על גיבובי העובדות/רעיונות/שאלות מאתגרות (יותר או פחות) שאני מעלה! כל אלה אינם אלא הסחת דעת "נשית" מן הדרך הישרה והעמוקה של השכל הטהור, שאינו סובל מפגשים עם המציאוּת!

 (כן, כן - אני יודעת שאתה צוחק ואני יודעת שלא התכוונת ברצינות או דווקא אליי. אז מה? דבריך אינם פחות מטופשים בגלל זה  )]