נחלת_דוד
אין לי אלא להסכים לדבריך, כולל מה שכתבת "בכל שאלה הלכתית אפשר שחכמים יכולים להכשיר השר"ץ בק"ן טעמים". לא רק שהם יכולים
אלא הם גם עושים כך, ותמיד תוכל למצוא סיוע ממישהו מן העבר, שאמר את מה שאתה רוצה לומר.
כתבת: "והפוסק או האדם המכריע צריך לאמת בנפשו שאכן כוונתו לפשטות ההלכה". איני חושב שקיימת מציאות ששמה "פשטות ההלכה".
ראה שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קמט: בדבר פינוי המת מביה"ק של ריפורמים לביה"ק של אורטודוקסים. סיון תשל"ו לכבוד ידידי הרב שליט"א.
"בדבר האשה שנקברה בבית הקברות של רעפארמער אשר כל הנקברים שם הם רשעים שכפרו בתורתנו הקדושה וגם נקברו שם גם גוים מאלו שנתחתנו עם הרעפארמער ועתה רוצה הבעל לפנותה ולקוברה בבית הקברות של ביהכ"נ הארטאדאקסים ואומר כי מתחלה קברה בביה"ק הרעפארמער באשר היה לחץ ממשפחתה שהם רעפארמער, וגם אומר אשר לאחר מיתתו יהיה מקום קבורתו אצל הוריו אשר קבורים בביה"ק הארטאדאקסי שהוא עוד טעם על מה שרוצה לפנותה.
הנה מצד שהיא קבורה בביה"ק של רעפארמער שהיו כולם רשעים, אין להתיר חדא שכמובן שהיא עצמה שהיתה בת רשע שאביה היה רעפארמער לא עדיפא מאלו שנקברו שם שגם היא היתה מאלו שאין מאמינים בתורתנו הקדושה ועברה על כל מצות התורה, ועוד אף אם היא היתה אשה כשרה ונזדמן מאיזה סבה שנקברה שם אצל רשעים מסתבר שנחשב רק כקבר בזוי שג"כ אין מפנים כדאיתא /שו"ע יו"ד/ בסימן שס"ג סעי' א', ומפורש כן בגליון מהרש"א בסימן שס"ב סעי' ה' על הא דאיתא אין קוברין רשע אצל צדיק שהוא דין דלכתחלה אבל אחרי שנקבר שם אין מפנין משם, וכ"ש שאין לפנות כשבכוונה קברו לשם. ול"ד לנקבר אצל נכרים ממש דמפנין כדאיתא בפ"ת ס"ק א' בשם החכם צבי ובגליון מהרש"א ג"כ הביאו...".
