מה התרחש על שפת ים סוף

יתכן

יפה סיכמת. ואלו אכן טענותיהם של מבקרי המקרא בביקורת ה"גבוהה".

אמנם יש לשים לב להנחות היסוד של הביקורת.

למשל, שחייבים להיות איזכורים של סיפורים רבי חשיבות. ובמיוחד אם יש סקירה של אירועים חשובים בהיסטוריה, ונזכרים אירועים פחותים, מדוע לא הוזכרו העיקריים.

וגם אם זו שאלה טובה, לדעתי אין זה הכרחי שהתשובה היא שיש כאן מיזוג של תעודות שאחת לא ידעה מהסיפורים שהיו מקובלים על אחותה.

כלומר, שמספר אחד ידע על הצפת גלים על הצבא, אבל לא על קריעת הים, ולכן תעודה שמביאה את הסיפור הראשון לא יודעת על השני.

פתרון אפשרי אחר הוא שמספר הזכיר פרט אחד, אולי המרכזי בסיפור ואולי המרכזי עבור המסר שביקש להעביר באותה הזדמנות בלבד.

לגבי סיפור קורח, יש ניתוח יפה מאד של הקשיים הספרותיים בפרשה שנעשה על ידי ליכט בספרו על "במדבר". והוא אכן טוען שהפרשה מורכבת ממספר תעודות, שחלקן מספרות על מרד קורח ואחרות על מרד של אחרים, ולכל קבוצה עונש משלה, והעורך התקשה להחליט היכן למקם את קורח עצמו, למשל.

זו כמובן אפשרות. הרי תמיד אפשר לחתוך כל טקסט לפיסות ולשייך כל אחת למקור אחר.

אולם לדעתי מוטב לנו לראות כל טקסט כאחדותי כל עוד זה אפשרי. ולנסות לשאול מה הטקסט בצורתו זו אומר לנו. לא להתעלם מן הקשיים, אלא לחפש להם תשובות בתוכו עד כמה שזה אפשרי.

ואז, לדעתי, יש הפתעות. ומגלים דברים. ואולי דווקא שאלות טובות מוליכות לתגליות מעניינות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

הרב מיימוני,

האם סביר בעיניך לתאר את מה שהתרחש בים סוף, כהצפת המצרים בים, תוך כדי המרדף אחר בני ישראל, בלי להתייחס כלל לנס הגדול והעיקרי של ההליכה בתוך הים ביבשה?

ב וִידַעְתֶּם, הַיּוֹם, כִּי לֹא אֶת בְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ, אֶת-מוּסַר יְה-וָה אֱלֹהֵיכֶם: אֶת-גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. ג וְאֶת אֹתֹתָיו, וְאֶת מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וּלְכָל אַרְצוֹ. ד וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם יְה-וָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

 ה וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה.

עשהאל,

תודה על התיקון.

אחר העיון, התמיהה אולי מתגברת.

ח וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ-הַיָּם הַמִּדְבָּרָה; וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, בְּמִדְבַּר אֵתָם, וַיַּחֲנוּ, בְּמָרָה. ט וַיִּסְעוּ, מִמָּרָה, וַיָּבֹאוּ, אֵילִמָה; וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם. י וַיִּסְעוּ, מֵאֵילִם; וַיַּחֲנוּ, עַל יַם-סוּף. יא וַיִּסְעוּ, מִיַּם סוּף; וַיַּחֲנוּ, בְּמִדְבַּר-סִין.

היכן בדיוק ובאיזה ים עברו בני ישראל לפי הכותב?  (אגב, הוא אינו כותב כי עברו בתוך הים ביבשה)

את ים סוף הוא מזכיר כחניה נוספת, לאחר שעברו בתוך הים המדברה ולאחר מרה ואלים, בשונה מהתיאור בשמות לפיו המעבר בתוך הים ביבשה, היה בים סוף ורק לאחר מכן באו למרה ולאלים.

שמות טו

כב וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר; וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. כג וַיָּבֹאוּ מָרָתָה ולֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה, כִּי מָרִים הֵם; עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, מָרָה. כד וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַה נִּשְׁתֶּה. כה וַיִּצְעַק אֶל-יְה-וָה, וַיּוֹרֵהוּ יְה-וָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ. כו וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְה-וָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְה-וָה, רֹפְאֶךָ. {ס} כז וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים; וַיַּחֲנוּ-שָׁם, עַל-הַמָּיִם.

יצוין כי בפרשת עקב, יש בעיה דומה, של היפוך סדר המסעות.

כפי שציינתי, חז"ל שמו לב לכך ושברו את הראש.

שאר האזכורים שהבאת, אינם במקרא אלא בספרי הנביאים. אכן בנביאים ובכתובים יש אזכורים נוספים.

השאלה העיקרית היא, גרסתו השונה של כותב דברים למאורעות.

ואמאי,

לפני שאתה קופץ בראש, תשתדל לשים לב לעובדות.

כתבתי, "וראה זה פלא, יותר המאורע הכביר הזה לא מוזכר במקרא כלל. אם זכרוני ורפרופי מטעים אותי, אנא תקנוני".