|
|
| נשלח ב-24/8/2012 16:39 |
 |
| |
דייר, כתבת, שנותיו של יעקב במצרים כלולים בשנותיו של לוי ולוי האריך ימים מכולם לפי חז"ל. מדוע שנות יעקב כלולים והשנים של כל האחרים הם "במצטבר"? אבל לדעתי ההוכחה הטובה ביותר היא מניית שנותיו של לוי קהת עמרם ומשה. אם תעיין שם תראה שכל השושלת הזאת "תקועה" לא במקום. אם אלו היו הפסוקים היחידים במקרא ש"תקועים"... סביר ביותר כי יחוסו של משה יהיה מפורט יותר. אפשר להסביר שזהנ בדיוק העניין שהנה ה' הוציא את בני ישראל לאחר 430 שנה כמו שהבטיח לאברהם בברית בין הבתרים. בברית בין הבתרים כתוב 400...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 16:47 |
|
| |
ייתכן
מושב בני ישראל בארץ מצריים היה רק 210 שנה, בחשבון מדויק.
בספר תורה של השומרונים כתוב- ומושב בני ישראל בארץ כנען ובארץ מצריים היה ארבע מאות שנה!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 16:52 |
|
| |
מה פירוש בחשבון מדויק? לפי מה הוא מדויק? יש מידע חוץ-מסורתי (כלומר לא מבוסס על הכרונולוגיה החז"לית, כמו סדר עולם, שמבוסס על ההנחה החז"לית שהם ישבו 210 שנים ולכן לא פלא שזה יצא במדויק) על התקופה בו ישבו במצרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 17:05 |
|
| |
חשבון הוא לפי מה שמפורט בתורה, אתה לא צריך בשביל זה את חז"ל, אתה יכול לחשבן לבד, ממה שכתוב בתורה, אבל חז"ל בנושא הזה עשו את העבודה בשבילך. וזה לא שייך למסורת.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 17:32 |
|
| |
ר' ירוחם, הגרסה השומרונית, שהייתה יכולה לסייע בזיהוי המילה שנשמטה מהפסוק, אינה תואמת את גרסת 430. לפי הגרסה הפרושית, קצת מוזר כי בברית בין הבתרים נאמר 400 וביציאה נאמר 430. היה צריך להיות ההיפך. אגב, יש כאן עוד בעיה, המדוברת בראשונים. לפי סדר עולם, אברהם היה בן שבעים, בברית בין הבתרים. רק כך מסתדר ההפרש בין 400 שנה שהן מלידת יצחק, ל430 שהן מברית בין הבתרים*. זה לא תואם את הנאמר (בראשית יב ד) ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן. הרמב"ן בשמות אומר, כי לאחר שאברהם הגיע לכנען חזר לחרן והפסוק המדבר על שבעים וחמש, מתייחס לביקורו האחרון בחרן. *הרשב"ם שם מפרש פירוש די סביר. כי גר יהיה זרעך. זאת אומרת המניין מתחיל מיצחק. לא ברור מדוע בסיכום חוזרים אחורה 30 שנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 18:16 |
|
| |
היא מנתה ארבעה דורות, לוי קהת עמרם משה כמו שנאמר בברית בין הבתרים.
ולגבי 400 שנה התורה עיגלה כמו שהיא עיגלה את המנויים במפקדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 18:32 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2012 21:06 |
|
| |
פירוש שד"ל המלא לעניין 400 שנה ויקח עמרם וגו': על כרחנו צריכים אנו לומר שהשמיט הכתוב קצת דורות בין קהת לעמרם, כי במדבר ג' כ"ח היו לקהת פקודים במספר כל זכר מבן חדש ומעלה 8600, ולא היו לו רק ארבעה בנים שהעמידו משפחות, הרי לכל אחד מארבעה בני קהת בנים 2150; והנה עמרם לא הוליד רק אהרן ומשה ומרים, ומשה לא הוליד רק שני בנים ואהרן ארבעה, ואיך ייתכן שיהיו לעמרם וכן ליצהר ולחברון ועוזיאל 2150 נפשות בשנה השנית בצאתם מארץ מצרים?
לפיכך צריך שנסכים עם דעתו של חוקר אחד, שאמר כי לוי, קהת ועמרם לא היו דורות תכופים זה לזה, אך דורות אחרים היו ביניהם, ולפי זה יתיישב כמשמעו מספר שלושים שנה וארבע מאות שנה שישבו בני ישראל במצרים (שמות י"ב מ), ולפי זה יובן עוצם ריבוי בני ישראל במצרים, שלא אמרה תורה שהיה דרך נס ממש.
והחכם יאסט אומר כי השמות האלה הנזכרים כאן הם שמות המשפחות, כי יאמר שכל זמן שהיה האב חי, על הרוב היו כל צאצאיו לאגודה אחת במשפחה אחת (אעפ"י שלפעמים היו הבנים מתפרדים בתיי אביהם, כגון יצחק וישמעאל בחיי אברהם, ויעקב ועשו בחיי יצחק), ובמות האב היתה המשפחה נחלקת, ולפעמים גם אחר מיתת האב לא היתה מתחלקת עד אחר זמן מה. והנה משמעות הפרשה הזאת לפי דעתו היא כי משפחת לוי נשארה בתואר משפחה אחת ונקראת ע"ש לוי משך 137 שנים אחרי מות יעקב, ואז אחר זמן שמת לוי נחלקה לשלוש משפחות, ע"ש גרשום, קהת ומררי. וכן משפחת קהת עמדה לאגודה אחת 133 שנים, ואח"כ נחלקה לארבע משפחות. ובזמן יציאת מצרים כבר עברו 137 שנים, שהיתה משפחת עמרם משפחה אחת, וממנה היו משה ואהרן. והנה אם תחבר שלושת המספרים האלה 137 ו-133 ו-137, ותוסיף עליהם 17 שנה שעברו לישראל במצרים קודם מיתת יעקב, יהיו בידך 424 שנים, כלומר קרוב ל-430 שנה. לפיכך (הוא אומר) כל מקום שנאמר בן יצהר, בן קהת וכיוצא, ענינו מזרע יצהר מזרע קהת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2012 21:29 |
|
| |
הפירוש סותר לחלוטין את דעת חז"ל. זה בסדר, אך צריך לומר זאת. החשבון הוא 424 ולא 430 בדיוק, כפי שכתבת כאן בעבר. אם כבר לעגל היה צריך ל420. עדיין ישנה סתירה עם 400 של בראשית. הדוגמה מאפיינת מאד. ישובים דחוקים, מסוג שאפשר לחיות עם כמה מהם, לאורך כל המקרא. לא כאשר מדובר בריבוי בעיות מסוג זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2012 21:32 |
|
| |
ייתכן
הפרשנות של מנין שנות הגלות היא מלידתה של יצחק-לא נכונה בעליל.
בברית בין הבתרים נאמר- כי גר יהיה זרעך ועבדו ועינו אותם. וגו' יצחק לא היה גר בארצו לא עינו אותו ולא העבידו אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2012 21:33 |
|
| |
430 זה קאסוטו לא שד"ל.
נכון סותר את חז"ל אז מה?
400 זה עיגול התורה לא חששה לפרטים וזה מוכח מעניין הפקודים שכולם מספרים עגולים.
אתה קובע שזה דחוק אולי זאת המשמעות האמיתית,לא ידעתי שצריך להתיישר ולעמוד דום
לפי פקודת המפקד ייתכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2012 21:41 |
|
| |
אותו ספר. אותו מספר.
פעם עיגל ל400 פעם ל430.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 00:01 |
|
| |
דייר-
אם אתה מקבל פרשנות שסותרת את הכרונולוגיה המסורתית בדבר 5772 שנה מאז תחילת ההיסטוריה האנושית עם גירוש האדם מגן עדן בניגוד לדברי חז"ל וכל המפרשים הקלסיים (לפחות עד ר' עזריה מן האדומים) אז מה ההבדל בינך לבין מבקרי המקרא?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 08:13 |
|
| |
ייתכן תקשה את זה על החכם יאסט.
אגנוסטיק לא ידעתי שהכרונולגיה של חז"ל היא אחת מי"ג עיקרים.
תקשה את זה על שד"ל מה אתה רוצה ממני?
חוץ מזה אפשר לפרש שלא כפירוש חז"ל אין בזה שום דבר מיוחד.
ראה את פירושי הרשב"ם רש"י אבן עזרא ועוד רבים וטובים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 08:41 |
|
| |
חזרנו ל"כך כתוב"? אני יכול להפנות אותך ל"כך כתוב" בביקורת המקרא?
|
|
|
|
|
