|
|
| נשלח ב-26/8/2012 15:26 |
|
| |
דייר עם כל הכבוד לפרופסור קאסוטו. נניח להשערות- כאיש עסקים חלקי בדימוס -אני יכול להגיד לך שבמספרים, ובחשבונות אין השערות. חשבון ומספרים זה מדע מדויק, ולא השערות. אבל נניח - למה הוא התחיל את המנין- מלוי? הרי יוסף היה גם זרעו של אברהם- והוא היה גר בארץ לא לו וענו ועבדו אותו 22 שנה לפני לוי? האם לא היה מתאים יותר להתחיל את הספירה ממנו, כשאנחנו יודעים באיזה גיל בדיוק הוא הורד למצריים בתור עבד. ומתי הוא מת בדיוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 15:37 |
|
| |
אגנוסטיק אני דווקא התלהבתי מהרעיון.
ירוחם המספרים מדוייקים לחלוטין.
התורה פירטה ארבעה דורות לוי קהת עמרם משה ואהרון ומנתה את שנותיהם כולל הגיל של משה ואהרון בדברם
אל פרעה, ראה שמות פרק ו' זה אומר דרשני.
גם ארבעה דורות וגם מניין שנותיהם לשם מה?
כנראה שזה קשור להבטחה של ברית בין הבתרים גם ארבעה דורות וגם 400 שנה.
תוקן על ידי דייר ב- 26/08/2012 15:39:54
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 15:47 |
|
| |
דייר ממתי שנות דור זה 100 שנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 16:12 |
|
| |
דייר- לפי פרוש קאסוטו עלינו לבאר את הפסוק וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה
כאילו פרושו שעלינו לקחת את שנות ישיבתו של לוי במצרים ולהוסיף להם את שנות ישיבתו של קהת שברובן הגדול חופפות לאלו של לוי, ואז להוסיף להם את שנות ישיבתו של עמרם שבחלקן חופפות את של לוי ושל קהת, ואז להוסיף את של אהרן (עד יציאת מצרים) שגם הן חופפות חלקן או כולן לאלו של עמרם ואולי גם קהת. זה נראה לך פרוש סביר לספור שנים רבות יותר מפעם אחת? האם יש איזשהו מקום אחר במקרא (או במקור אחר שאתה מכיר)שבו מחשבים שנים בצורה כזו?
שלא לומר גם שבכדי שהחשבון יעלה בדיוק אתה צריך להניח 2 הנחות שאין להן כל בסיס לגבי גילם של לוי וקהת בעת הירידה למצרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 16:26 |
|
| |
דייר, לוי כשהגיע למצרים היה בן 40(השערה לא כתוב במפורש) קהת בנו היה בן 20(השערה לא כתוב במפורש). במצטבר יוצא 430 שנה במדויק. ממש שיעור בקליעה למטרה. נפלאות הדיוק. אהבתי. וזה עוד לפני חוסר ההיגיון בחישוב "מצטבר", שכמובן, אינו כולל את יעקב... השכן, חשבונו של ידידינו נזקק ל"פירוש", הכמעט מופרך, כי הגילאים בתורה הם לא של יום המיתה, אלא של עת ההתרחשות. הפירוש "נסמך" על הפלפול דלהלן: הביטוי "שני חיי..." מציין גיל: •בחלק מהמקומות הוא מציין את גילו של האדם במותו (בראשית כג1 : "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה"), • ובחלק מהמקומות הוא מציין את גילו של האדם בזמן ההתרחשות המתוארת בפסוק (בראשית מז8 : "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב: כמה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּיך ? וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה: יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם"). לפי זה, יש שתי דרכים לפרש את המספרים שנזכרו בשמות ו: •ייתכן שהם מציינים את גילו של האדם במותו (לוי נפטר בגיל 137, קהת נפטר בגיל 133, עמרם נפטר בגיל 137); •וייתכן שהם מציינים את גילו של האדם בזמן ההתרחשות המתוארת בפסוק - בזמן שהוליד את ילדיו (לוי הוליד בגיל 137, קהת הוליד בגיל 133, עמרם הוליד בגיל 137). הבנתם? "בחלק מהמקומות"... עוד פנינה. •לא בטוח שהמספר מדויק - ייתכן שה' הודיע לאברהם מספר מעוגל (מספר מפורט יותר היה מערפל את הרעיון של הנבואה); (ההדגשות שלי). חברים יקרים. קצת רצינות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 16:40 |
|
| |
קאסוטו כמובן לא האמין בתורה משמים, ולדעתו בעיני כותב התורה היה ערך גדול לסמליות ולמספרים, הרבה יותר מאשר לדיוק היסטורי, ולכן חיבר שנים כך שיגיע מספר סמלי. לכן, לשיטתו, יש כאן הרבה רצינות, כי בעיני הכותב, סמליות מספרית היתה רצינית.
א"א עקביא, אגב, הפריך לטענתו את כל הטיעון של קאסוטו, כי לפי החשבונות שלו מבחינה מתמטית לרוב המספרים שייבחרו באופן אקראי יש ערך סמלי, לפי כל הדרכים שמשתמש בהם קאסוטו. ויש לו מאמר ארוך להסביר את שנות ישיבת מצרים, בספרו על סדר זמנים.
אפשר להשתמש בסברת קאסוטו גם אם תורה משמים, אם מבינים שהכוונה שמדובר במסמך אנושי שמשה קבע אותו כקאנון על פי ה'. אבל תכונותיו של המסמך הן עדיין אנושיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 18:29 |
|
| |
| הזבוב_בחדר כתב: |  | קאסוטו כמובן לא האמין בתורה משמים, ולדעתו בעיני כותב התורה היה ערך גדול לסמליות ולמספרים, הרבה יותר מאשר לדיוק היסטורי, ולכן חיבר שנים כך שיגיע מספר סמלי. לכן, לשיטתו, יש כאן הרבה רצינות, כי בעיני הכותב, סמליות מספרית היתה רצינית. א"א עקביא, אגב, הפריך לטענתו את כל הטיעון של קאסוטו, כי לפי החשבונות שלו מבחינה מתמטית לרוב המספרים שייבחרו באופן אקראי יש ערך סמלי, לפי כל הדרכים שמשתמש בהם קאסוטו. ויש לו מאמר ארוך להסביר את שנות ישיבת מצרים, בספרו על סדר זמנים. טירוזאורוס, לפחות ממה שכתבת כאן, עקביא אינו מפריך את קאסוטו. סטטיסטית (אוו! מילה גסה!) גם אין שום משמעות לגימטריה או לדילוגי אותיות בתורה, וזה לא מפריך את זה שבעיני פותים רבים יש להם ערך. ייתכן שטענתו של עקביא רצינית יותר מאשר ה"אין לי כח להבין אז כתבתי כל הדרכים שמשתמש בהם קאסוטו" (מזכירא את "אה אמרתי משהו על-פיזיקה? מה שהדוקטור התכוון"). אם אינך מסוגל להבין אותה, לפחות צטט אותה רק ב"אקדמיה" ליהדות, שם גודש השגיאות מוריד את אמינות המובאות לאפס בלאו הכי. אפשר להשתמש בסברת קאסוטו גם אם תורה משמים, אם מבינים שהכוונה שמדובר במסמך אנושי שמשה קבע אותו כקאנון על פי ה'. אבל תכונותיו של המסמך הן עדיין אנושיות. אפשר הרבה דברים. אפשר גם להבין את "תורה מן השמיים" כעוד אחת מגוזמאות העולם העתיק שפותיה אינם מסוגלים להסביר מה ההבדל בינה לבין האחרות - אבל הגוזמה מן השמיים, ורק תכונות הפתאות הן עדיין אנושיות. בעולם המופלא של ה"אקדמיה" ליהדות, שם אין משמעות אובייקטיבית לכלום - כל דבר אפשרי. ייפי! |
|
תוקן על ידי הפיל_בחדר ב- 26/08/2012 18:30:06
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 18:45 |
|
| |
דייר,
לאור תשובותיך כאן, אני מציע לשלוח אותך כנציג ישראלי להסביר את פשר ההדרדרות הישראלית במבחני פיז"ה בחשבון.
שגיאה ב"רכבת יוצאת מת"א בשעה וכו'"? אצלנו, באלעד, לא עובדים ככה. קודם שואלים מה התשובה, ואחרי זה פותרים את השאלה. אולי מודדים את זמן הרכבת בחופף לזמן הכרטיסן, שאותו יש להוסיף שלוש פעמים - אחת לכל אב. וחוצמזה, מותר לקרב 430 ל400, חוץ מ424, שאותו מעגלים דווקא ל430.
בעצם, בוא נשכח מזה. הדרדרות בפיז"ה רואים דרך גרפים, וגרפים זה לשמאלנים. ננסה משהו אחר. ההפרש בין 430 ל400 הוא רמז של התורה, בלי טריק ובלי שטיק, למספר ההתפתלויות שלך באשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 18:53 |
|
| |
הפיל_בחדר או שמא הפיל_המסטול_בחדר לזבוב_בחדר פתרונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 19:32 |
|
| |
אגנוסטיק כתב (באחד העמודים הקודמים): ואמאי למרות כל נסיונותיך למעלה, עדיין לא הצלחת ליישב את בעיית הסתירה בשנות הישיבה במצרים.. אנא מצא דוגמא לסתירה דומה בספר היסטוריה רציני מודרני. לכבודך אעיר: במדה והדברים הספציפיים שכתבתי לגבי סתירה זו (כארבעה אפשרויות, כמדומני. בלי קשר לשיטת קאסוטו, לא להיבהל) ולגבי הקבלות בהיסטוריה מודרנית (של אפשרויות רבות ושונות לציון תקופה שיכולה להיות מוגדרת כאחת, כגון ראשית ההתיישבות בא"י, ראשית ההשכלה והמודרניזציה), אינם נכונים בעיניך, תוכל להעיר עליהם ישירות, ולא רק לציין ש'לא הצלחתי'. בכל אופן למענך עלעלתי קצת בנאומי בגין, כדי לשלות עבורך פנינים וסתירות. 'נאומי בגין' – מקורי או פיקטיבי? כשאנו מעלעלים בספר 'נאומי בגין', ומוצאים בו דרשות לאומניות חוצבות להבות אש, עולה השאלה, האם מדובר בטקסט היסטורי, הנאומים אותם נאם לכאורה מנחם בגין בכנסת ישראל. או שמא בטקסט תיאולוגי, שנכתב זמן רב לאחר המאורעות. חקירה אובייקטיבית ללא משוא פנים, מלמדת שמדובר בטקסט אנכרוניסטי, שלא היה יכול להיכתב בזמן המאורעות, המחבר נכשל בסתירות, באנכרוניזם, ובחוסר הכרת המציאות. מתוך נאומיו של בגין: "עשור לעצמאות ישראל, ב באייר תשי"ח, 22 באפריל 1958, אדוני היושב-ראש. היום בו הורד בידי בנינו הלוחמים הדגל הנכרי והונף ברמה נס ישראל, הוא אחד הימים המופלאים בתולדות אנוש. אמנם, אין ישראל היחיד ששחרר את עצמו, בהתקוממות בניו, מעול זרים. אולם יש ייחוד בפרשת ההוד של תקומתו. כי עמנו, לא רק עצמאותו אבדה לו אלא הוא נעקר מאדמתו. ורק לאחר נדודים שתבל היקפם ואלף ושמונה מאות שנה זמנם, החל לשוב למאין בא". מכיון שנאום זה מציין את עצמאות העם 1800 שנים לאחר הגלות, הרי שהגלות החלה לפי בגין בשנת 148 לספירה, גם אם תהליך השחרור ארך זמן מה, כמו שיש מדייקים במונח 'החל לשוב', עדיין יש כאן פער של כשמונים שנה. כמובן שאם תהליך השיבה אינו עצמאות ישראל עליה מדבר בגין, היה לו להסביר ולפרש, שכן מנין לשומע להבין מתוך הנתונים האלו על הפער של 80 השנים? יתר על כן, שמונים שנה קודם להקמת המדינה, לא התרחש שום אירוע מיוחד לפי שום שיטה, בשנת 1868תרכח' לא התרחש שום שינוי בישוב היהודי. כל התירוצים ההרמוניסטיים נראים דחוקים, ולא מסבירים מדוע כתבו בצורה כל כך לא ברורה. בעוד בנאום אחד אומר לכאורה בגין: "מאז הקים זאב ז'בוטינסקי את הלגיון, הוא הכוח הצבאי הראשון מימי בר-כוכבא, שנלחם על אדמת המולדת למען שחרורה", בנאום אחר הוא אומר: "ראש-הממשלה ושר-הביטחון מציע, ששירות הצבא ייקרא שירות החל מיום 30 בנובמבר, 1947. אך באותו יום עדיין לא היה צבא לעם ישראל". מכאן מובן שבימי ז'בוטינסקי שמת לפני קום המדינה, לא היה שום צבא. זו סתירה פנימית מובהקת. בעלעול אקראי בנאומיו לכאורה אנו מוצאים מונחים שנכתבו בצורה אנכרוניסטית: ב9. ביולי 1956, בגין אומר: "הגורם הראשון: הינתקות - בלע"ז "סצסיה". אני מקווה שחבר-הכנסת בן-אהרן מבין את המלה הזאת, היא איננה אנגלית. אמרתי: "הינתקות" בלע"ז "סצסיה". ומכאן שהדיבורים בכנסת על הינתקות היו כבר ב1956, בניגוד לגירסה אחרת שההינתקות הומצאה בשנות ה2000 ע"י שרון. בנאום אחר: "אדוני היושב ראש. תקנות ההגנה 1945 - הבריטים התקינו אותן כדי לנסות, אמנם לשווא, לשבור את ההתנגדות העברית, לדכא את מלחמת השחרור של עמנו". אלו סימני איחור, שנכתבו על ידי מי שלא יודע שמלחמת השחרור החלה רק ב1948 לפי כל הגירסאות הרשמיות.
תוקן על ידי עצכח ב- 27/08/2012 01:18:11
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 19:51 |
|
| |
דייר-
אגב בעניין קאסוטו- לא רק שההנחה שלוי היה בן 40 בעת הירידה למצרים אין לה כל בסיס אלא שהיא נסתרת כנראה ע"י הכתובים. מן הכתובים עולה שיוסף היה בן 39 בעת שירד לוי ובניו למצרים. ואם לוי היה בן 40 באותה עת הרי שהוא גדול מיוסף רק בשנה אחת וזה כנראה לא ייתכן לפי תאור לידת בני יעקב. כמובן שתוכל תמיד לומר שאם לוי היה בן 45 נגיד באותה עת אז נחליט (בלי שום בסיס) שקהת היה רק בן 15 ושוב המספר יסתכם באורח פלא ל430 :-)
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 26/08/2012 19:55:05
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 20:55 |
|
| |
ואמאי-
אני מניח שבנוגע לדבריך בעניין שנות גלות מצרים אתה מתכוון לדברים הבאים אשר לבקשתך אגיב עליהם כאן:
מכיון שאתה מעלה שוב את נושא הישיבה במצרים, לדעתי יש לבחון את ההקשר שבו נאמרו הדברים, הפסוק בשמות המונה ארבע מאות שנים
הפסוק בשמות מונה 430 שנים
בא באופן רשמי להראות כיצד נתקיימה ההבטחה של ברית בין הבתרים, בו הובטח שגר יהיה זרעו בארץ לא להם ארבע מאות שנה ועבדום ועינו אותם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול והגוי אשר יעבודו ידון וייענש, התורה מדגישה כיצד יצאו ברכוש גדול והגויים נענשו, וכן באה להדגיש כיצד התקיימה כל ההבטחה.
בספר שמות בפרק בו מוזכר המספר 430 שנה לא נאמר דבר על ברית בין הבתרים וההבטחה שבה
בהבטחה עצמה לא נאמר באיזו ארץ יהיו גרים, אלא רק שלא יהיו במעמד תושב אלא נעים ונדים, ולא נאמר שהעבדות והעינוי יקיפו את כל הארבע מאות שנה, אלא שיהיו גרים, ובתקופה זו יגיעו עד כדי עבדות ועינוי, ואף נאמר במפורש בבה"ב: ודור רביעי ישובו הנה, וברור שארבע דורות הם הרבה פחות מארבע מאות שנה.
בתורה לא ברור כלל מהן אורכו של דור שהרי תוחלת החיים וגילאי הלידה שמצויינים שם חורגים לחלוטין מכל מה שאנו מכירים בימינו
וכנראה שיעור הפסוק בבה"ב הוא 'גר יהיה זרעך... מעכשיו ועד עוד ארבע מאות שנה' (עי' אבן עזרא דוגמאות רבות מן המקרא לענין דומה). ובאמת מבה"ב או קצת לאחר מכן, בניהם של האבות נעו ונדו מחמת רעב או מריבות אחים, ולא נהגו כמו כל משפחה ושבט שיש להם מקום ישוב בו הם גרים. כשקוראים זאת בתורה זה סיפור יפה ואולי לא שמים לב לבעייתיות, אבל זו באמת גלות, הם גלו ממקום למקום ולא היה להם פיסת אדמה שלהם. יש לציין גם שכל השטח של גרר פלשתים והנגב שהאבות היו בו רבות היה שייך למצרים ונשלט בפועל בידי המצרים ואף לא התגוררו בו כנענים.
בתורה לא כתוב דבר על כך שבזמן האבות הנגב וארץ פלישתים נשלטו ע"י מצרים, למעשה ברור מסיפורי המקרא שבארץ גרר גרו בזמן האבות פלישתים ולא מצרים, ולכן אין זה סביר להניח שהמקרא יקרא לאזורים אלו בשם מצרים. חוץ מזה האבות חיו חלק מהזמן גם בארם נהריים (יעקב), בחברון שביהודה, באלון מורה ובאזור שכם שבשומרון שלא היו בשליטת מצרים גם לשיטתך.
מכיון שהמטרה היא להראות שהברית התקיימה, לא היה מקום להבהיר ולהסתייג בנוגע לאורך שנות השעבוד למה לא? אחזור ואומר שוב הפסוק כפי שהוא מופיע בשמות יב' אינו הולם כלל את הפרוש שהצעת כאן (שהוא הפרוש המסורתי על דרך חז"ל): וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לפי הפרוש שאתה מציע כאן הקורא אמור להבין ללא כל הסבר ש"בני ישראל" כוללים בתוכם את אברהם יצחק ויעקב, ש"ישבו" פרושו בין השאר גם נדדו, וש"מצרים" פרושה בין השאר גם ארם נהריים, יהודה, שומרון, הנגב וארץ פלישתים. שלושת הדברים אינם מתקבלים על הדעת. ראה לעיל את הדוגמא של תחילת ההתישבות בארץ או פתיחת שערי החכמה, כשמישהו בא לומר שבשנת תר' התעורר והתנוצץ אורו של משיח, הוא יכול בהחלט לציין שבדיוק אז (בערך) היתה העליה הגדולה של תלמידי הגר"א שמסמלת את תחילת הישוב. או שבדיוק אז הומצא האלקטרומגנט שהוא אבן דרך משמעותי בהתפתחות המדעית. לא הבנתי איך הדוגמאות האלו קשורות לעניין. האלקטרומגנט הומצא ב1820-1823 ועליית תלמידי הגר"א היתה בשנים 1808-1816. אם איזשהו דרשן מבקש לקשור ארועים אלו לשנת 1840 מה זה אמור להוכיח לענייננו? מלבד זאת קיימת האפשרות שבאמת שהו במצרים כארבע מאות שנים, והשמות של שנות החושך נשמטו מהיוחסין, זאת שיטת שד"ל, וכפי שהערתי קודם לדייר דבר זה אינו סביר - הגנאולוגיה לפיה לוי היה אביו של קהת וקהת אביו של עמרם ועמרם אביו של משה מופיעה במספר מקומות בתורה ובדברי הימים בצורה מפורשת, וקשה לטעון שבכל המקומות הללו דלגו על דורות בלי לתת לכך שום אינדיקציה. הדילוג הסמוי הזה על דורות הוא תמוה במיוחד שהרי הוא עשוי להטעות את הקורא, ואכן לפי שיטה זו הוא הוביל את חז"ל לטעות ולחשוב שגלות מצרים נמשכה רק 210 שנים ולבנות על שגיאה זו את מניין השנים לבריאת העולם המקובל כיום. בנוסף לכך אני מוסיף כעת שלפי שיטה זו יוצא שההבטחה בברית בין הבתרים בעניין ארבע דורות של שעבוד לא התקיימה שהרי היו יותר דורות.
יש מי שאומר שבמקומות קדומים במקרא השנה היא בת ששה חדשים ולכן 430 שנה מקבילים ל215 שנה מלידת מנשה, מי בדיוק אומר זאת ועל סמך מה? בכל מקרה אם שנה בתורה היא בעצם חצי שנה אז גם גילם של כל האנשים בשושלת לוי-קהת-עמרם-אהרן צריך גם כן להחתך בחצי ואם כך לא פתרת שום בעיה. אלא אם כן תטען שבפרק בשמות פרק ו'-ז' שנה פרושה 12 חדשים ובשמות פרק יב' שנה פרושה 6 חדשים. אני מקווה שאתה לא מתכוון לטעון טיעונים ברמה כזו. ויש עוד רעיונות שונים שהועלו, שענינם הוא הרקע התרבותי וצורת הכתיבה וכדו' אם יש כאלו אנא הבא אותם, אולי יהיו יותר מוצלחים מהקודמים
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 26/08/2012 21:09:05
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 22:19 |
|
| |
הפסוק בשמות מונה 430 שנים
כוונתי היתה ל430 כמובן. אגב, ישנה הצעה (של הרב אלחנן סמט כמדומני) שמביאת משה הראשונה אחרי ההתגלות, ועד שגאל את ישראל עברו כשלשים שנה, משה הגיע בגיל חמשים והתחיל לעורר את הגאולה, ורק שלשים שנה לאחר מכן הוא התקבל כמנהיג. מאמרו נמצא באתר של ישיבת הר עציון, והוא מבאר בכך הרבה דברים קשים בפרשה. בכל אופן לפ"ז ארבע מאות שנים הם עד עמידת משה בסנה. לפי הרמב"ן גם יוצא דבר דומה, אלא שהוא מוסיף את ה30 שנים לאחר מכן, ולדבריו אנו בתתב' ולא תשעב' וכ"ד ר' בחיי.
בספר שמות בפרק בו מוזכר המספר 430 שנה לא נאמר דבר על ברית בין הבתרים וההבטחה שבה אכן, לא מוזכרת ברית בין הבתרים, אבל בין שני החומשים ישנן הרבה התיחסויות בלי הפניות מפורשות. מנאום הפרשנים החדשים, מאמרים רבים ע"ז תוכל למצוא במקרא נט.
בתורה לא ברור כלל מהן אורכו של דור שהרי תוחלת החיים וגילאי הלידה שמצויינים שם חורגים לחלוטין מכל מה שאנו מכירים בימינו
אורכי החיים וגילאי הלידה מוזכרים בעיקר בדורות הראשונים, כששרה ילדה בגיל 90 היה זה נס גדול. דור הוא מזמן הלידה של האדם עד זמן שהוא מביא ילד לעולם. ומאברם ואילך לא היו סיפורים כאלו וגם לא דומים. כמובן שעדיין אין הוכחה מוחלטת שדור זה פחות ממאה שנה, אבל זה בודאי "לא סביר" (ראה להלן על משמעות המונח..), ובפרט שגם אם דור היה מאה שנה, עדיין היה צ"ל שדור חמישי ישובו.
בתורה לא כתוב דבר על כך שבזמן האבות הנגב וארץ פלישתים נשלטו ע"י מצרים,
ואם לא כתוב אז מה? מלבד זאת דוקא נראה כך בבירור מהעובדה שתמיד כשהיה רעב ירדו למצרים, זה הסדר שיכול להיות בין מדינות חסות. באותה מדה יכלו למשל לעלות ללבנון שהיא ארץ שלא חסר בה מים לעולם, אלא שלבנון היתה שייכת לפיניקיים שהיו עם זר.
למעשה ברור מסיפורי המקרא שבארץ גרר גרו בזמן האבות פלישתים ולא מצרים,
וכי טענתי שגרו שם מצרים?
ולכן אין זה סביר להניח שהמקרא יקרא לאזורים אלו בשם מצרים.
'לא סביר' הוא בדיוק המונח הגמיש והאינסופי שחסר טעם להפטירו ממרחק של אלפי שנים, מנקודת מבטך לא נראה לך סביר, ייתכן בהחלט שמנקודת מבט אחרת, כשמדברים בהכללה על עם שהתגורר מאות שנים במצרים, ומכלילים בתוכם גם מגורים בנפת מצרים, לא קרה שום דבר. האם סיני של היום הוא 'מצרים'? מסתבר שרוב תושביה הם הבדואים מאז ומעולם (במאות האחרונות), אבל כשישראל שלטה בו הוא היה 'ישראל', ועכשיו הוא 'מצרים', לא בגלל התושבים. אלא בגלל הבעלות.
חוץ מזה האבות חיו חלק מהזמן גם בארם נהריים (יעקב), בחברון שביהודה, באלון מורה ובאזור שכם שבשומרון שלא היו בשליטת מצרים גם לשיטתך.
איני יודע מה הוא 'לשיטתי', לפי המקובל כיום במחקר כל כנען היתה כפופה למצרים, ראה אגרות אל עמרנא. אבל כמובן שככל שהמקום יותר עצמאי וחזק, מידת הכפיפות משתנה. כשמדובר על הכללה של ארבע מאות שנה, לא מחייב שתקופות קצרות של חריגה מפריעות לשם הכללי. לשבת כאן לפי צורת חשיבתינו וכתיבתינו ולקבוע מה סביר והגיוני ומתאים וכו', זה מענין, אבל לא משהו שאפשר לקבוע בו מסמרות.
מכיון שהמטרה היא להראות שהברית התקיימה, לא היה מקום להבהיר ולהסתייג בנוגע לאורך שנות השעבוד
למה לא?
מכיון שכשמישהו רוצה להראות נקודת מבט אחת, אין טעם שינסה להבליט את האחרת השונה. (ראה למשל במאמרו של הרב גרוס על הכד' דברים בהם הרב שך דומה לרשב"י, כמובן שהוא לא הבליט שם את ההבדלים בין הרב שך לרשב"י, כי מה שבא להראות הוא הדמיון!)
אחזור ואומר שוב הפסוק כפי שהוא מופיע בשמות יב' אינו הולם כלל את הפרוש שהצעת כאן וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה
אם ב'אינו הולם' הכוונה לאמור לעיל, התייחסתי.
לפי הפרוש שאתה מציע כאן הקורא אמור להבין ללא כל הסבר
'ללא כל הסבר', זו הנחה שלך שטקסט מובן ללא כל הסבר, אני סובר להיפך, שטקסט מובן מתוך הרבה ידיעות והסברים ותובנות של מי שנוכח בעת יצירת הדברים. והדגמתי זאת די והותר.
ש"בני ישראל" כוללים בתוכם את אברהם יצחק ויעקב,
זה כינוי שאפשר להשתמש בו גם בימינו על הקבוצה 'ישראל', גם המשגיח שליט"א אומר תמיד בשם המשגיח זצ"ל ששמע מהמשגיח עוד יותר זצ"ל שעם ישראל נולד בעקדת יצחק וכו', זו לשון דיבור.
ש"ישבו" פרושו בין השאר גם נדדו,
זה בהחלט תלוי בפרדוקס של זנון, כיצד מתאפשרת התנועה כאשר החפץ נמצא בע"כ בכל זמן נתון רק במקום אחד. הכל תלוי בהקשר, כשעוסקים בשאלה האם ישבו ישיבת קבע או היו נוודים, ישבו הוא ההיפך של נדדו. כשעוסקים בשאלה האם הם היו גרים ולא היו בארצם, אפשר לומר שהם ישבו במצרים, מחוץ לארצם.
וש"מצרים" פרושה בין השאר גם ארם נהריים, יהודה, שומרון, הנגב וארץ פלישתים.
חוץ מארם נהריים, מדובר בעובדות.
לא הבנתי איך הדוגמאות האלו קשורות לעניין. האלקטרומגנט הומצא ב1820-1823 ועליית תלמידי הגר"א היתה בשנים 1808-1816. אם איזשהו דרשן מבקש לקשור ארועים אלו לשנת 1840 מה זה אמור להוכיח לענייננו?
הדוגמאות האלו אומרות שיש הרבה דרכים לקביעת תאריך בו מתחיל תהליך מסויים. וכולן לגיטימיות. כל אחת יכולה לשמש למטרה שונה, ולגבי התהליכים האלו ייתכנו כמה וכמה קביעות לגיטימיות ומתקבלות ש'שיבת ישראל לארצו התרחשה בשנת..' או ש'ההשכלה והמודרנה החלו להתפתח בשנת..'. ראה לעיל פרקי בגין.
זאת שיטת שד"ל, וכפי שהערתי קודם לדייר דבר זה אינו סביר - הגנאולוגיה לפיה לוי היה אביו של קהת וקהת אביו של עמרם ועמרם אביו של משה מופיעה במספר מקומות בתורה ובדברי הימים בצורה מפורשת, וקשה לטעון שבכל המקומות הללו דלגו על דורות בלי לתת לכך שום אינדיקציה.
דילוג בלי אינדיקציה נמצא כמה וכמה פעמים במקרא כמו שהראה הרד"ק. הסיבה היא שהשמות לא היו מפורסמים ומוכרים. וכן ייתכן שדילגו על טיפוסים שליליים שהעדיפו לשכוח.
הדילוג הסמוי הזה על דורות הוא תמוה במיוחד שהרי הוא עשוי להטעות את הקורא,
לא חייב להיות שיקול שהטריד במיוחד, למה שהקורא יטעה אם כתוב במפורש ארבע מאות שנה.
ואכן לפי שיטה זו הוא הוביל את חז"ל לטעות ולחשוב שגלות מצרים נמשכה רק 210 שנים ולבנות על שגיאה זו את מניין השנים לבריאת העולם המקובל כיום.
מי אמר שיש איזה ענין במנין שנים לבריאה? במקרא לא ידוע מנין כזה. הטיעון הנורא שזה הטעה את חז"ל וכו' הוא סתם גלגול עיניים. זה לא משהו שנראה כמו הוכחה שלא ייתכן שהתכוונו לכך כי אפשר חלילה לטעות. עובדה היא שאפשר לטעות במקרא, שהרי שד"ל טעה והבין ש400 כפשוטו.. ממה נפשך יש כאן פתח לטעות, כמו בעוד הרבה מקראות שרחוקים מהבנתינו והם סתומים לנו. כך לא מכריעים בין אפשרויות.
בנוסף לכך אני מוסיף כעת שלפי שיטה זו יוצא שההבטחה בברית בין הבתרים בעניין ארבע דורות של שעבוד לא התקיימה שהרי היו יותר דורות.
אם אתה כותב בכוונה ארבע דורות של שעבוד, הרי לא יודעים בדיוק כמה שנות שעבוד היו, ההגיון אומר אגב שהיו גם הרבה פחות מ210
מי בדיוק אומר זאת ועל סמך מה? בכל מקרה אם שנה בתורה היא בעצם חצי שנה אז גם גילם של כל האנשים בשושלת לוי-קהת-עמרם-אהרן צריך גם כן להחתך בחצי ואם כך לא פתרת שום בעיה. אלא אם כן תטען שבפרק בשמות פרק ו'-ז' שנה פרושה 12 חדשים ובשמות פרק יב' שנה פרושה 6 חדשים. אני מקווה שאתה לא מתכוון לטעון טיעונים ברמה כזו.
אתה הוא זה שטענת ש'דור' במקרא בחלק הקדום הוא יותר ארוך מ'דור' בחלק המאוחר, כשם שזה מתאים לך לשאלה, לי זה מתאים לתשובה. מה שמלמד שאין באמת דרך לדעת מה נכון ומה לא נכון בפרשנות של פרטים. הפירוש הזה מובא בדעת מקרא בשם פרקי דרבי אליעזר ועוד, אבל יש מצדדים בו גם מן הכיוון המחקרי, מלבד און זית (שלא ראוי לכינוי 'מחקר', אע"פ שהוא מסביר בפוקס את כל הדורות הארוכים של הקדמונים) מצוטטים דעות כאלו ב'מקרא וארכיאולוגיה' איפשהו (גם אצל הבבלים יש רמז לשנים קצרות). התורה אינה עשויה עור אחד, שכן היא מתארת תקופות שונות בסגנונות שונים, ולפי המדרש ספר בראשית כבר נכתב ע"י בני ישראל במצרים.
אם יש כאלו אנא הבא אותם, אולי יהיו יותר מוצלחים מהקודמים
אני זכרתי את קאסוטו ואת הרעיון באיזה מאמר שהופיע פעם ב'החינוך', קנה המדה של 'מוצלחות' לא כל כך משכנע, מכיון שעקב המרחק לא נוכל לשחזר ולקבל באמת את נקודת המבט המקורית, תמיד נישאר רחוקים, ואין ערך רב למה שנראה לנו סביר או לא סביר 'מוצלח' או 'לא מוצלח'. לא זו הדרך לברר אם התורה משמים. את הדרך הרי גילה הסתום בחדר כבר מזמן באמצעות האפליקציה של בלה בלה בלה שיבוליזם XXX נ.ב. מיכי מיכי.
(מתנצל מראש אם לא אמשיך בדיון בימים הקרובים, אבל לא מבטיח שלא אמשיך)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 22:47 |
|
| |
ואמאי, אולי לא שמת לב. אגנוסטיק שאל, אם הגיוני, כי בחומש שמות גופא, כל השנים יהיו של 12 חודש, למעט מנין אחד. אם לא כן, לא הרווחת כלום מהתיאוריה. וסתם שאלה. מה אתה רוצה להרוויח, כאשר אתה משוה את התורה, להזיותיו של הרב גרוס?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 23:03 |
|
| |
אני רואה שעשיתי לך טובה גדולה שהזכרתי את הרב גרוס, אחרת מה היית מתלונן? אני נוהג להתבדח על הדרך על כל מיני דברים, אבל ברור שכשאדם נואם נאום ורוצה להדגיש השוואה מסויימת, או התאמה, הוא לא מונה את ההסתייגויות, משום שהוא מתאר את המטרה ואת התכלית שלשמה הוא מדבר.
ספר שמות, מה לעשות, מורכב מחלק של סיפור יציאת מצרים, ומהמשך של חוקים ומשפטים ועוד שניתנו במדבר. ייתכן שהחלק הסיפורי נכתב הרבה קודם לכן, ומתוך מושגים שונים לגמרי, לפני תקופת הגיבוש במדבר.
|
|
|
|
|