ואמאי-
בהבטחה עצמה לא נאמר באיזו ארץ יהיו גרים, אלא רק שלא יהיו במעמד תושב אלא נעים ונדים, ולא נאמר שהעבדות והעינוי יקיפו את כל הארבע מאות שנה, אלא שיהיו גרים, ובתקופה זו יגיעו עד כדי עבדות ועינוי, ואף נאמר במפורש בבה"ב: ודור רביעי ישובו הנה, וברור שארבע דורות הם הרבה פחות מארבע מאות שנה. וכנראה שיעור הפסוק בבה"ב הוא 'גר יהיה זרעך... מעכשיו ועד עוד ארבע מאות שנה' (עי' אבן עזרא דוגמאות רבות מן המקרא לענין דומה). ובאמת מבה"ב או קצת לאחר מכן, בניהם של האבות נעו ונדו מחמת רעב או מריבות אחים, ולא נהגו כמו כל משפחה ושבט שיש להם מקום ישוב בו הם גרים. כשקוראים זאת בתורה זה סיפור יפה ואולי לא שמים לב לבעייתיות, אבל זו באמת גלות, הם גלו ממקום למקום ולא היה להם פיסת אדמה שלהם
בא נעיין שוב בטקסט של ההבטחה:
"יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה".
יש כמה בעיות בהתאמת הפרוש שלך כאן (שהוא דעת חז"ל) לטקסט הזה:
1. מהמשפט "גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" משתמע לכאורה שמצב הגרות יהיה בארץ אחת אבל לפי הפרוש שלך הנבואה התממשה ע"י מצב גרות בכמה ארצות שונות (ארץ כנען, ארם נהריים ומצריים). יתר על כן מכך שנאמר בסוף "ודור רביעי ישובו הנה" משתמע שאותה ארץ אחת שבה יהיה מצב הגרות היא ארץ אחרת מארץ כנען שבה מתרחשת ברית בין הבתרים. אבל לפי הפרוש שלך כמעט חצי מזמן הגרות היה בארץ כנען.
2. לפי הפרוש שלך מספר השנים "400 שנה" מתחיל להיספר מיום הברית (או מהולדת יצחק) אבל מספר הדורות "דור רביעי" מתחיל להיספר מאיזשהו דור מאוחר יותר. לולא כן יוצא שהנבואה לא התקיימה שהרי מיצחק ועד הדור שחזר לארץ יש בין 5 ל7 דורות (תלוי איך בדיוק סופרים את הדורות בשושלת יצחק-יעקב-לוי-קהת-עמרם-אהרן-פנחס). אגב כדי למנוע אי-הבנות: כשאני סופר דורות אני מתכוון ל"דור" במובן הגנאולוגי ולא לתקופת זמן.
אני מציע לפרש אחרת:
1. המשפט "גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" פרושו "זרעך יגור בתוך ארץ לא להם" (הארץ היא כמובן מצריים אף כי שמה לא מפורש והיא כמובן ארץ שונה מארץ כנען).
2. המונח "400 שנה" מתחיל להיספר מיום ירידת בני יעקב למצרים וגם המונח "ודור רביעי" מתחיל להיספר באותו יום.
אני חושב שזה ברור לחלוטין שהפרוש שלי מפרש את טקסט הברית באופן קונסיסטינטי יותר משלך, ולכן הוא סביר יותר.
כמובן שגם לפי הפירוש שלי (כמו גם לפי הפרוש שלך) עדיין יש סתירה בין מה שנאמר בברית (400 שנה) לבין מה שנאמר בספר שמות שמושב בני ישראל במצרים 430 שנה.
אורכי החיים וגילאי הלידה מוזכרים בעיקר בדורות הראשונים, כששרה ילדה בגיל 90 היה זה נס גדול. דור הוא מזמן הלידה של האדם עד זמן שהוא מביא ילד לעולם. ומאברם ואילך לא היו סיפורים כאלו וגם לא דומים. כמובן שעדיין אין הוכחה מוחלטת שדור זה פחות ממאה שנה, אבל זה בודאי "לא סביר" (ראה להלן על משמעות המונח..)
כפי שאמרתי למעלה לדעתי "דור" כאן צריך להתפרש במובן הגנאולוגי ולא כמספר שנים מוגדר, כך שכל הדיון בשאלה כמה שנים נמשך דור הוא קצת לא רלבנטי. בכל זאת אומר כאן שאני חושב שלפי הסיפור המקראי זה דווקא הרבה יותר קונסיסטנטי לומר שכאשר אברהם שמע בברית בין הבתרים את המילה "דור" הוא חשב דווקא על 100 שנה! הבעיה איתך היא שאתה חושב על המושג "דור" במושגים מודרניים במקום לחשוב עליו בהקשר שבו הוא נאמר ;-) בוא ונחשוב רגע בהקשר של הסיפור המקראי. כשאדם רוצה לשער מהו אורכו הצפוי של דור בהמשך שושלת היוחסין שלו, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להסתכל אחורה אל אורך הדור הממוצע בשושלת היוחסין שלו עד כה. עכשיו אברהם כידוע מן המקרא הוא מס' ה19 מבין הנולדים בשושלת היוחסין שלו, ולפי המקרא הוא נולד בשנת 1948 לבריאת העולם. כלומר האורך הממוצע של דור בשושלת היוחסין של אברהם (במובן שקבעת של הזמן מהלידה ועד לידת הצאצא הבא בשושלת) הוא 1948 חלקי 19 כלומר כ103 שנים! יתר על כן לפי המקרא, אברהם עצמו נולד לאביו בגיל 70, וכמו כן אברהם היה לפחות בן 75 בעת ברית בין הבתרים ועדיין לא היו לו ילדים, כך שהוא הבין שהוא עצמו יוליד בגיל מבוגר אפילו יותר מאביו, כפי שאכן קרה: הוא הוליד את ישמעאל בגיל 86 ואת יצחק (המשך השושלת) בגיל 100 בדיוק. בקיצור, בניגוד מוחלט לדבריך, לפי הסיפור המקראי עבור אברהם לא היה דבר טבעי יותר מלזהות 400 שנים עם 4 דורות.
כמו כן, בניגוד לדבריך, גם בהמשך השושלת של אברהם אנחנו מוצאים בסיפור המקראי גילאי לידה מופלגים במונחים מודרניים - יצחק הוליד בגיל 60, יעקב בסביבות גיל 80, ובשושלת של פרץ ועד דוד גיל הלידה הממוצע הוא לפחות 68 (בהנחה שגלות מצרים נמשכה רק 210 שנים כפי שיטת חז"ל) או לפחות 92 (בהנחה שגלות מצרים נמשכה 430 שנה כפי הפשט).
מכיון שהמטרה היא להראות שהברית התקיימה, לא היה מקום להבהיר ולהסתייג בנוגע לאורך שנות השעבוד. מכיון שכשמישהו רוצה להראות נקודת מבט אחת, אין טעם שינסה להבליט את האחרת השונה. (ראה למשל במאמרו של הרב גרוס על הכד' דברים בהם הרב שך דומה לרשב"י, כמובן שהוא לא הבליט שם את ההבדלים בין הרב שך לרשב"י, כי מה שבא להראות הוא הדמיון!)
תתפלא אבל אין לי מושג מיהו הרב גרוס ומה הוא כתב על הרב שך :-) אבל ברצינות - אינני מבין איזה שתי נקודות מבט שונות יש כאן בעניין ברית בין הבתרים וגלות מצרים שצריך להבליט את האחת על חשבון השניה. באיזה אופן הבהרת שנות השעבוד היתה פוגעת בהשוואה לברית בין הבתרים? היה אפשר לכתוב משהו כמו "ומושב זרע אברהם אשר היו גרים בארצות לא להם בארץ כנען, ובארם נהריים ובמצרים, שם גם עבדום ועינו אותם, סך הכל 400 שנה כאשר הבטיח ה' לאברהם בברית בין הבתרים". כידוע לך בצורה דומה לזו תורגם פסוק זה בתרגום השבעים.
ש"בני ישראל" כוללים בתוכם את אברהם יצחק ויעקב, זה כינוי שאפשר להשתמש בו גם בימינו על הקבוצה 'ישראל', גם המשגיח שליט"א אומר תמיד בשם המשגיח זצ"ל ששמע מהמשגיח עוד יותר זצ"ל שעם ישראל נולד בעקדת יצחק וכו', זו לשון דיבור.
אתה שוב חושב במושגים מודרניים במקום לחשוב בהקשר התרבותי שבו נאמרו הדברים. למיטב זכרוני בתורה (ובמקרא ככלל) איננו מוצאים בשום מקום שהכינוי "בני ישראל" כולל בתוכו את אברהם, יצחק ויעקב. האם אתה מכיר מקום כזה (מלבד מה שאתה טוען לגבי הפסוק "ומושב בני ישראל ... במצרים...")? אם לא, הרי שעקרון היחידאות המפוקפקת שהגדרתי למעלה גורם לי לפקפק בפרוש שלך.
לפי המקובל כיום במחקר כל כנען היתה כפופה למצרים, ראה אגרות אל עמרנא. גם בתורה נראה כך בבירור מהעובדה שתמיד כשהיה רעב ירדו למצרים, זה הסדר שיכול להיות בין מדינות חסות. באותה מדה יכלו למשל לעלות ללבנון שהיא ארץ שלא חסר בה מים לעולם, אלא שלבנון היתה שייכת לפיניקיים שהיו עם זר.
אכן לפי המחקר הארכאולוגי כיום כל כנען היתה כפופה למצרים בערך בשנים 1550-1200 לפנה"ס http://en.wikipedia.org/wiki/Canaan. זוהי גם התקופה של אגרות אל עמרנא http://en.wikipedia.org/wiki/Amarna_letters
אבל לפי הכרונולוגיה המסורתית (שעליה אתה מגן כאן) ישיבת האבות בארץ כנען היתה בשנים 1739 עד 1524 לפנה"ס. כלומר גם לפי המחקר המודרני במשך רוב רובה של תקופת האבות בארץ כנען לא היה שלטון מצרי!
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA
מעבר לכך אני עומד על כך שגם בתורה עצמה אין כל זכר ורמז לאיזשהו סממן של שלטון מצרי כלשהו בארץ כנען בתקופת האבות. לא נזכרת כל נוכחות של אנשי צבא או פקידים מצרים. המושלים היחידים שנזכרים הם מלכים מקומיים (חמשת וארבעת המלכים, אבימלך מלך פלישתים, מלכיצדק משך שלם, חמור נשיא שכם) ואין שום רמז לכך שהם היו כפופים לפרעה. כאשר מתחוללת בארץ כנען מלחמה בין 4 ו5 המלכים לא שומעים על שום מעורבות מצרית. כאשר יעקב מביע חשש מפני התגובה על טבח אנשי שכם הוא חושש מפני תגובת הכנענים, אף מילה על חשש מפני פעולת עונשין מצרית.
גם הדוגמא שציינת של ירידת האבות למצרים בעת רעב אינה מהווה כל רמז מבחינת הקורא לזיקה מדינית בין ארץ כנען ומצרים. לפי הסיפור המקראי האבות נדדו באופן חופשי גם בין ארם נהריים וארץ כנען, האם נסיק מכך שלדעת המקרא ארץ כנען וארם נהריים היו גם הן באותה עת ישות מדינית אחת, כלומר לשיטתך מצרים שלטה גם בחרן באותה תקופה?
אשר לעובדה שהאבות בחרו לרדת למצרים ולא ללבנון בעתות רעב - הסיבה לכך פשוטה מאד, ואין לה כל קשר לזיקה מדינית: במצרים גידלו הרבה יותר תבואה מאשר בלבנון. אמנם בלבנון יש יותר מים מאשר בארץ כנען, אבל בשל היותה ארץ הררית וקטנה בשטחה התנאים לגידול תבואה בקנה מידה גדול פחות טובים שם מאשר במצרים, ולא בכדי נחשבה מצרים לאסם התבואה של האימפריה הרומית http://en.wikipedia.org/wiki/Breadbasket.
האם סיני של היום הוא 'מצרים'? מסתבר שרוב תושביה הם הבדואים מאז ומעולם (במאות האחרונות), אבל כשישראל שלטה בו הוא היה 'ישראל', ועכשיו הוא 'מצרים', לא בגלל התושבים. אלא בגלל הבעלות.
האם בזמן הכיבוש הפרסי אמרו על תושבי ארץ ישראל שהם גרים בפרס? האם בזמן הכיבוש הרומאי אמרו על תושבי ארץ ישראל שהם גרים ברומא? האם בזמן הכיבוש התורכי אמרו על תושבי ארץ ישראל שהם גרים בתורכיה?
ומה שחשוב וקובע באמת, מעבר לכל מה שאמרתי עד עכשיו: האם בתורה יש איזשהו מקום שבו המילה "מצרים" כוללת בתוכה גם את ארץ כנען (מלבד מה שאתה טוען לגבי הפסוק "ומושב בני ישראל ... במצרים...")? למיטב ידיעתי לא, ואם אכן כך הוא הרי שעפ"י עקרון היחידאות המפוקפקת יש לדחות את פרוש שלך.
הדוגמאות האלו אומרות שיש הרבה דרכים לקביעת תאריך בו מתחיל תהליך מסויים. וכולן לגיטימיות. כל אחת יכולה לשמש למטרה שונה, ולגבי התהליכים האלו ייתכנו כמה וכמה קביעות לגיטימיות ומתקבלות ש'שיבת ישראל לארצו התרחשה בשנת..' או ש'ההשכלה והמודרנה החלו להתפתח בשנת..'. ראה לעיל פרקי בגין. הטיעון שלי לגבי הארבע מאות שנה עסק גם בענין הדרגתי של נדודים באיזור מצרים וגיחות לשבור בר עד להתיישבות קבועה.
כפי שהראיתי כאן הנדודים בארץ כנען אינם יכולים בשום אופן להחשב כנדודים באזור מצרים. אשר לגיחות לשבור שבר במצרים - היו רק שתיים כאלו בכל תקופת האבות לפני ירידת יעקב ובניו: 1. ירידת אברהם למצרים מייד אחרי הגיעו לארץ כנען, שארעה לפני ברית בין הבתרים ולכן כלל אינה רלבנטית לדיון. 2. למעלה מ200 שנה אחר כך ירידת בני יעקב הראשונה למצרים שארעה לכל היותר שנה או שנתיים לפני הירידה הסופית. כלומר, בניגוד לדבריך, בירידת בני ישראל למצרים אין שום תהליך הדרגתי שנמשך יותר משנה או שנתיים.
התורה אינה עשויה עור אחד, שכן היא מתארת תקופות שונות בסגנונות שונים, ולפי המדרש ספר בראשית כבר נכתב ע"י בני ישראל במצרים.
זו אולי האמירה המעניינת ביותר שלך כאן. מה שיוצא הוא שלמרות כל התנגדותך העזה לתורת התעודות בסופו של דבר אתה דוגל כאן באיזושהי גרסה של תורת תעודות משלך!
