מה התרחש על שפת ים סוף

הרב מיכי,

אדרבה, אני מאד בעד סדר.

אני מעתיק שוב את הודעת הפתיחה.

לפי ספר שמות, חציית בני ישראל את ים סוף הייתה כרוכה בנסים גדולים ונפלאים שהבהילו והרגיזו את כל עמי הארץ, חיל ורעד אחזם עד שנמוגו.

וראה זה פלא, יותר המאורע הכביר הזה לא מוזכר במקרא כלל. אם זכרוני ורפרופי מטעים אותי, אנא תקנוני.

בפרשת מסעי שכותבה טרח לציין פרטים שונים, הוזכרה החנייה על ים סוף, ללא שום אזכור של המאורע הכביר.

למען הדיוק, הוא דילג על עוד אירועים משמעותיים כולל מתן תורה. לעומת זאת הזכיר את כמות המעיינות והדקלים באילם, את מחסור המים ברפידים, מות אהרן ומלחמת עמלק. אולי זה מה שהיה ידוע לו ואולי הייתה לה כוונה כלשהי.

בפרשת עקב מוזכר האירוע באופן מינורי ושונה לחלוטין.

דברים יא.

ב וִידַעְתֶּם, הַיּוֹם, כִּי לֹא אֶת בְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ, אֶת-מוּסַר יְה-וָה אֱלֹהֵיכֶם: אֶת-גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. ג וְאֶת אֹתֹתָיו, וְאֶת מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וּלְכָל אַרְצוֹ. ד וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם יְה-וָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

המים הציפו את המצרים במהלך המרדף.

אין קריעה ואין הליכה בתוך הים ביבשה. סוף ציטוט.

* * *

הצבעתי על כמה דברים.

א.      המעמד, שלפי ספר שמות, היה כביר מאין כמוהו והשליך על כל העמים, לא נזכר יותר במקרא.

כתבתי זאת, על פי הזיכרון ורפרוף מהיר, במקומות שיכול היה להיות אזכור.

כיוון שכך, טרחתי להסתייג מראש.

ואכן בא עשהאל והעמידני על טעותי.

מעבר בני ישראל בים, מוזכר פעם אחת נוספת, בפרשת מסעי. ישר כוחו.

בזכותו עיינתי שוב ונמצא כי בפרשת מסעי: א. לא מוזכר ים סוף. ב. לא מוזכר כי הים נבקע (אפשר בהחלט לעבור בים, בנקודות מסוימות, בתוך המים). ג. ואולי עיקר. היכן בדיוק ובאיזה ים עברו בני ישראל לפי הכותב? את ים סוף הוא מזכיר כחניה נוספת, לאחר שעברו בתוך הים המדברה ולאחר מרה ואלים, בשונה מהתיאור בשמות לפיו המעבר בתוך הים ביבשה, היה בים סוף ורק לאחר מכן באו למרה ולאלים.

נקודה זו (העדר אזכור נוסף) ציינתי רק דרך אגב. היא עלתה בדעתי לאחר שהאשכול התגבש בראשי.

הארכתי בזה לכבוד הקופץ בראש, שהטיל מימיו העכורים מהמקפצה.

ב.      בפרשת מסעי שכותבה טרח לציין פרטים שונים, הוזכרה החנייה על ים סוף, ללא שום אזכור של המאורע הכביר.

למען הדיוק, הוא דילג על עוד אירועים משמעותיים כולל מתן תורה. לעומת זאת הזכיר את כמות המעיינות והדקלים באילם, את מחסור המים ברפידים, מות אהרן ומלחמת עמלק. אולי זה מה שהיה ידוע לו ואולי הייתה לה כוונה כלשהי.

הערה זו הייתה משנית להערה בגינה נפתח האשכול וכדלהלן.

ג.       בפרשת עקב מוזכר האירוע באופן מינורי ושונה לחלוטין.

דברים יא.

ב וִידַעְתֶּם, הַיּוֹם, כִּי לֹא אֶת בְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ, אֶת מוּסַר יְה-וָה אֱלֹהֵיכֶם: אֶת גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. ג וְאֶת אֹתֹתָיו, וְאֶת מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וּלְכָל אַרְצוֹ. ד וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם יְה-וָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

המים הציפו את המצרים במהלך המרדף.

אין קריעה ואין הליכה בתוך הים ביבשה.

באת וטענת, כי "מהפסוקים נראה שמטרתם היא תיאור ההתעללות במצרים, ולא תיאור הניסים שנעשו לישראל".

השבתיך מהפסוק הבא. ה וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה.

שבת וטענת, "הפירוט בפסוקים הללו הוא על מה שנעשה למצרים, ומה שנעשה לישראל מוזכר בקצרה בלי שום פירוט".

על כך השבתי כי בפסוקים קודמים יש תיאור מפורט על ניסים שנעשו לבני ישראל.

דברים ח.

ג וַיְעַנְּךָ, וַיַּרְעִבֶךָ, וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ, וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ: לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ, כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְה-וָה, יִחְיֶה הָאָדָם. ד שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה, מֵעָלֶיךָ, וְרַגְלְךָ, לֹא בָצֵקָה זֶה, אַרְבָּעִים שָׁנָה.

טו הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא, נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְצִמָּאוֹן, אֲשֶׁר אֵין מָיִם; הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם, מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ. טז הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ:

הוספתי, אא"כ אתה מקבל כי הפרשה מורכבת מגילות מגילות ובעל מגילה זה לא הרחיב אודות הנסים שנעשו לישראל.

מה אתה עונה על זה?

כל "פרק" לגופו?

אינך חשוד באי ידיעה מתי ועל ידי מי חולקו הפרקים. האם ראוי להתמקד בפסוק אחד שלא פירט ולהפכו לבניין אב, בה בעת שמספר פסוקים לפניו יש פירוט.

זהו הטיעון.

כותב פרשת עקב, התעלם לחלוטין, מקריעת ים סוף, למרות שטרח לפרט אירועים שונים, שנעשו עם בני ישראל.

ועוד והוא עיקר, הפסוק מספר את סיפור הים, בהשמטת הפרט היותר דרמטי ומשמעותי.

לכאורה, התיאור אינו רק משמיט, אלא אף סותר.

"אשר הציף את מי ים סוף על פניהם", משמעו בפשטות, עליית פני הים ולא חזרת המים שנבקעו למקומם.

* * *

כתבתי כבר במקום אחר, כי כמעט כל מקום בו מוזכרים שמות, מקומות תאריכים, יש סתירות. לשון אחר, כמעט כל מה שיכול ליפול בו סתירה, אכן יש בו.

הדברים מגיעים לידי כך, שחלק ממצדיקי המסורת מנפנפים בזה כהוכחה לאלוהות התורה. לית דין בר נש, שהרשה לעצמו לטעות כל כך...

מי שחשוב לו מאד להבין את "הראש" מאחורי הסתירות, יואיל נא להיזכר בתנאי הכתיבה בימים ההם, בקושי להגיה ולתקן, ובמניעים פוליטיים שבכוחם לגרום לגרסאות שונות להיכנס לספר הקנוני.

המסקנה הזועקת לכאורה, היא, כי המקרא נכתב בזמנים שונים, על ידי כותבים שונים ובזמן כלשהו נקבצו ובאו והיו בידינו לחמישה חומשים.

דומה, כי כל בעל יושר אינטלקטואלי בסיסי, שאינו מונע עצמו מהגיון ומעיון במקרא, יגיע למסקנה זו, או למצער יעמול ויסביר את כל הסתירות והכפילות באופן נאות.

.

בס"ד

אמנם רוב הדיון שהתפתח פה לא נוגע לשאלה "איפה בדיוק קריעת הים מוזכרת?", אך בכל זאת אעיר:

אם תקרא בפרשת בשלח, תראה שפי החירות הוא מקום צמוד לים סוף, ומשם התחילו בנ"י לעבור את הים, כלומר פשרת מסעי חוזרת בדיוק על המסע הכתוב בפרשת בשלח.
(החניה על מדבר סוף המתוארת בהמשך כנראה לא קשורה לקריעת הים, אלא סתם חנייה במקום חסר שם(?) על שפת הים אחרי מעשה אילים.)

אגב, בדר"כ המילה "המקרא" מציינת את כל התנ"ך, ולא רק את התורה. מכאן אי-ההבנה שלי בתגובה הראשונה.

http://www.truthofland.co.il/masaot/journeys_with%20pictures.htm תאוריה מעניינת על מסלול יציאת מצרים וחציית ים סוף אולי זה יענה על הקושיא במסעי...

הרב מיכי,

1.      ציינתי, כי השאלה מדוע לא מוזכר, היא משנית ופחות חשובה.

2.      כותב מסעי מציין את המעבר בתוך הים, בלאקוניות, המעלה ספק, אם הוא מתכוון לאירוע משמעותי.

3.      במסעי אין תיאור של מעבר דרך ים סוף למדבר, אלא חניה בים סוף. ודו"ק.

4.      החניה בים סוף מוזכרת לאחר המעבר בים למדבר, היפך המוזכר בשמות.

5.      אתה מתעלם מכך, שהזכרת הסיפור, בפרשת עקב, באופן כה שונה, שלא לומר סותר, מהמוזכר בשמות, אומרת דרשני, לא פחות ואולי יותר, מהתעלמות.

זו הנקודה העיקרית. התיאור, השונה לחלוטין, מתיאור שמות.

אני מציע לך לקרא את הפסוקים כולם, שוב.

עשהאל,

הדיון אינו "איפה בדיוק קריעת הים מוזכרת?", אלא, "מה התרחש על שפת ים סוף".

עיין נא שוב בפרשת מסעי וראה אם דבריך הולמים את הכתוב.

אפרופו מסעות.

במדבר לג.

ל וַיִּסְעוּ, מֵחַשְׁמֹנָה; וַיַּחֲנוּ, בְּמֹסֵרוֹת. לא וַיִּסְעוּ, מִמֹּסֵרוֹת; וַיַּחֲנוּ, בִּבְנֵי יַעֲקָן. לב וַיִּסְעוּ, מִבְּנֵי יַעֲקָן; וַיַּחֲנוּ, בְּחֹר הַגִּדְגָּד. לג וַיִּסְעוּ, מֵחֹר הַגִּדְגָּד; וַיַּחֲנוּ, בְּיָטְבָתָה. לד וַיִּסְעוּ, מִיָּטְבָתָה; וַיַּחֲנוּ, בְּעַבְרֹנָה. לה וַיִּסְעוּ, מֵעַבְרֹנָה; וַיַּחֲנוּ, בְּעֶצְיֹן גָּבֶר. לו וַיִּסְעוּ, מֵעֶצְיֹן גָּבֶר; וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן, הִוא קָדֵשׁ. לז וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. לח וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר, עַל-פִּי יְה-וָה וַיָּמָת שָׁם: בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. לט וְאַהֲרֹן, בֶּן-שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה, בְּמֹתוֹ, בְּהֹר הָהָר. {ס} מ וַיִּשְׁמַע, הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן  בְּבֹא, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מא וַיִּסְעוּ, מֵהֹר הָהָר; וַיַּחֲנוּ, בְּצַלְמֹנָה. מב וַיִּסְעוּ, מִצַּלְמֹנָה; וַיַּחֲנוּ, בְּפוּנֹן.

דברים י.

א בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְה-וָה אֵלַי, פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַעֲלֵה אֵלַי, הָהָרָה; וְעָשִׂיתָ לְּךָ, אֲרוֹן עֵץ. ב וְאֶכְתֹּב, עַל הַלֻּחֹת, אֶת הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ; וְשַׂמְתָּם, בָּאָרוֹן. ג וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים, וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים; וָאַעַל הָהָרָה, וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי. ד וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן, אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְה-וָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, בְּיוֹם הַקָּהָל; וַיִּתְּנֵם יְה-וָה, אֵלָי. ה וָאֵפֶן, וָאֵרֵד מִן הָהָר, וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת, בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי; וַיִּהְיוּ שָׁם, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְה-וָה.

ו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה; שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו. ז מִשָּׁם נָסְעוּ, הַגֻּדְגֹּדָה; וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.

וכבר הרגישו חז"ל ומפרשי המקרא, בסתירה בסדר המסעות ובמקום מותו וקבורתו של אהרן.

המה ראו אף תמהו, איך הודבקו פסוקים אלו, באופן חסר קשר, לנאמר לפניהם.

ועוד תמהו, וכי משה עשה הארון והלא בצלאל עשאו?

וזה מה שכתב רש"י בהשבעת הקולמוס.

ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה מה עניין זה לכאן?

ועוד, וכי מבארות בני יעקן נסעו למוסרה, והלא ממוסרות באו לבני יעקן, שנאמר (במדבר לג, לא) ויסעו ממוסרות וגו'?

ועוד, שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת?

צא וחשוב ותמצא שמונה מסעות ממוסרה להר ההר, אלא אף זו מן התוכחה, ועוד זאת עשיתם כשמת אהרן בהר ההר לסוף ארבעים שנה ונסתלקו ענני כבוד יראתם לכם ממלחמת מלך ערד ונתתם ראש לחזור למצרים, וחזרתם לאחוריכם שמונה מסעות עד בני יעקן ומשם למוסרה, שם נלחמו בכם בני לוי והרגו מכם ואתם מהם, עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם, ומשם חזרתם הגדגדה הוא חור הגדגד:

(ז) ומן הגדגדה וגו' -

ובמוסרה עשיתם אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרמה לכם זאת, ונדמה [וגרמה] לכם כאלו מת שם. וסמך משה תוכחה זו לשבירת הלוחות, לומר שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה, כיום שנשתברו בו הלוחות. ולהודיעך שהוקשה לו מה שאמרו (במדבר יד, ד) נתנה ראש לפרוש ממנו, כיום שעשו בו את העגל: