ואמאי/דייר
לדעתי אין ערך רב לכרונולוגיה המצרית המקובלת ולמה שחושבים שיודעים עליה.
אני מניח שאתה רומז כאן לרעיונות של וליקובסקי/עציון. אבל אם הבנתי אותם נכון - לפי שיטתם העדויות על שליטה מצרית בכנען (כמו מכתבי אל עמרנה) מתייחסות באופן מוזר דווקא לתקופת מלכות ישראל, ולא לתקופת האבות. כך שגם התיאוריה האלטרנטיבית המפוקפקת הזו לא ממש עוזרת לך בנקודה הזו. אגב, ראיתי שמישהו כאן http://www.aishdas.org/articles/zym.htm המציא עוד שיטה כרונולוגית אלטרנטיבית מפוקפקת, אלא שגם היא לא ממש תעזור לך בנקודה דידן, מאחר שלפיה מכתבי אל עמרנה נכתבו בתקופת יהושע (עיין שם).
וכדאי גם לשים לב, שאם בזמן יציאת מצרים היה שלטון מצרי בכנען (לפחות עד יציאת מצרים), הרי שהנוסח יכול להיות מתאים לצורה בה נתפסו הדברים באותו הזמן.
משל למה הדבר דומה? לדרוזי שנולד במג'דל שמס ב1950 (כשהיתה עדיין סורית) וב1970 עבר לגור בתל-אביב לצורך פרנסה, וב2020 כאשר ישראל תחזיר את מג'דל שמס לסוריה (חלילה וחס) הוא יחזור לגור שם ויגיד שבכך מסתיימות 70 שנות שהותו בישראל. בקיצור ההפך מדבריך - הנוסח ממש לא מתאים לצורה שבה הדברים נתפסו באותו זמן.
לגבי סממנים של שלטון מצרי בתורה, לא ברור שיש מקומות בהם היה צריך להיות מוזכר שלטון זה. התורה מתארת בעיקר ענינים אישיים ולא מדיניים. מלחמת ארבעת המלכים לא היתה ענין כנעני, כל העמים המדוברים היו עמים מזרחיים לא"י, למרות שהם נפגשו בעמק השדים שהיה בגבול א"י (מקום ים המלח הדרומי לשעבר).
נניח שאתה צודק לגבי 4 המלכים (אף שהעניין אינו לגמרי מחוור). אבל מה אתה אומר לגבי הסיפור של שכם? וכמו כן אעפ"י שהתורה לכאורה עוסקת בעניינים אישיים ולא מדיניים הרי שלאבות היו לא מעט מפגשים עם מנהיגים כנעניים, חיתיים ופלישתים בארץ כנען, אבל אפילו לא עם מצרי אחד (בארץ כנען).
אבל אברהם לקח לו אשה ממצרים, ובכל אופן אשה זו לקחה לבנה (ישמעאל) אשה ממצרים.
אברהם לקח לו אשה ממצרים משום שכאשר ירד למצרים לשבור שבר קיבל מפרעה עבדים ושפחות מצריים (בשל מה שקרה שם עם שרה) והיא היתה אחת מהם. וכנראה משום שהיא עצמה היתה מצרית היא בחרה גם לבנה אשה ממצרים. אין לזה שום קשר עם זיקה מדינית כביכול בין כנען למצרים.
לפי הציורים והרישומים המצריים, למצרים היו יורדים לקנות בר – השמיים, למרות שהיו עוד עמים וגזעים באיזור. והרעב בעבר הירדן היה חזק הרבה יותר לפי ההגיון.
אני מבין שסקרת את כל הממצאים הארכיאלוגיים במצרים ולא ראית בשום מקום עדות לכך שלמצרים באו גם גזעים אחרים לקנות בר? הרשה לי לפקפק... חוץ מזה תזכיר לי איזה גזעים לא שמיים היו אז בעבר הירדן?
הכנענים היו בני חם, מאותו גזע של המצרים, והם כבשו את הארץ מהשמיים הקדמונים בימי אברהם בערך. לכן נשמר קשר בין החמיים הכנענים לבין המצרים
צריך רק להבהיר שהגנאולוגיה הזו היא רק לפי הסיפור המקראי ולא לפי המחקר הארכאולוגי. אבל גם עפ"י הסיפור המקראי (כמו בחיים) זיקה משפחתית בין עמים אינה בהכרח ערובה לקשר טוב ביניהם (ראה למשל ישראל ואדום).
העובדה שאפשר לכנות מדינה נכבשת בשם האם שלה, לא מחייבת שכך יהיה תמיד. וכמובן שאין טעם להרחיב את רומא עד לישראל, שכן רומא אינה קרובה כלל לאיזור. אבל דוקא לגבי סיני והנגב, עליהם אנחנו מדברים, יש הגיון רב לספחו למדינה ששולטת בו.
כפי שכבר אמרתי קודם הנקודה המכריעה היא באיזה משמעות מופיעה המילה מצרים בתורה בתקופת האבות. המילה מצרים (והטיותיה השונות) מופיעה בספר בראשית מעל 70 פעם. אין אפילו פעם אחת שמשתמע ממנה שהכינוי כולל בתוכו את ארץ כנען. ויש מספר דוגמאות שבהם הוא בברור מוציא מתוכו את ארץ כנען (כולל הנגב וארץ פלישתים). כך שהמסקנה היא בלתי נמנעת - ארץ כנען לא יכולה להחשב לחלק ממצרים בלשון המקרא.
ספר בראשית פרק יב
(ט) וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה: (י) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ:
ספר בראשית פרק כו
(א) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: (ב) וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:
ספר בראשית פרק לז
(כה) וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה:
ספר בראשית פרק מא
(נד) וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם:
ספר בראשית פרק מב
וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ: (ב) וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת:
ספר בראשית פרק מו
(א) וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק: (ב) וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:
(ג) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם:
ספר בראשית פרק מז
(יג) וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב:
(יד) וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה:
(טו) וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף:
ספר בראשית פרק מז
(כט) וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם:
(ל) וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעְשֶׂה כִדְבָרֶךָ:
תוקן על ידי אגנוסטיק ב- 30/08/2012 20:40:08
