מה התרחש על שפת ים סוף

עריכה רשלנית, היא רשלנית. נקודה.

עכשיו אפשר לנסות להסביר איך זה קרה, בהנחה, כי אנו לא מוכנים לומר כי מדובר בסתם רשלנים (אופציה לא מופרכת).

ניתן לשער כי מדובר בשילוב של קשיים לוגיסטיים בכתיבה, קשיים בהגהה, קשיים בתיקון טעויות, קשיים בעריכה, שילוב של כמה עורכים, ניסיונות להגיע לנוסח מוסכם על כמה זרמים, נסיון לא לדלג על שום טקסט שנחשב קדוש וכו' וכו'.

כל זה כמובן בגדר השערה.

ייתכן כתב:   עשהאל, הדיון אינו "איפה בדיוק קריעת הים מוזכרת?", אלא, "מה התרחש על שפת ים סוף". עיין נא שוב בפרשת מסעי וראה אם דבריך הולמים את הכתוב.

בשלח: "דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים"

מסעי: "ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל"

בשלח: "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים"

מסעי: "ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה"

בשלח: "ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ויבאו מרתה"

מסעי: "וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה"

בשלח: "ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים"

מסעי: "ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם"

מלבד זהותו של המדבר (שור/איתם) אני לא רואה שום בעיה.

רוב הסתירות מן הסוג הזה לא נובעים מיושר אינטלקטואלי אלא מחוסר אינטלקטואל, בכל הנקודות שהועלו כאן כבר האריכו רבים, ולא אכנס לפינג פונג האינסופי. כל אירוע מורכב ניתן לתיאור בצורות רבות ושונות, ורק תפיסה שבלונית המכתיבה מראש צורה אחת צרה ומצומצמת רואה כאן סתירות.

ואמאי, כאשר הכותב אמור להיות אותו כותב, המתאר אירוע מסויים, מה ההגיון לומר שישתמש בתיאורים כל כך שונים?

_________________

עשהאל,

גרסת מסעי. במדבר לג.

ח וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ-הַיָּם הַמִּדְבָּרָה; וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, בְּמִדְבַּר אֵתָם, וַיַּחֲנוּ, בְּמָרָה. ט וַיִּסְעוּ, מִמָּרָה, וַיָּבֹאוּ, אֵילִמָה; וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם. י וַיִּסְעוּ, מֵאֵילִם; וַיַּחֲנוּ, עַל יַם-סוּף. יא וַיִּסְעוּ, מִיַּם סוּף; וַיַּחֲנוּ, בְּמִדְבַּר-סִין.

היכן בדיוק ובאיזה ים עברו בני ישראל לפי הכותב? (אגב, הוא אינו כותב כי עברו בתוך הים ביבשה)

את ים סוף הוא מזכיר כחניה נוספת, לאחר שעברו בתוך הים המדברה ולאחר מרה ואלים, בשונה מהתיאור בשמות לפיו המעבר בתוך הים ביבשה, היה בים סוף ורק לאחר מכן באו למרה ולאלים.

גרסת בשלח. שמות טו.

כב וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר; וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. כג וַיָּבֹאוּ מָרָתָה ולֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה, כִּי מָרִים הֵם; עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, מָרָה. כד וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַה נִּשְׁתֶּה. כה וַיִּצְעַק אֶל-יְה-וָה, וַיּוֹרֵהוּ יְה-וָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ. כו וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְה-וָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְה-וָה, רֹפְאֶךָ. {ס} כז וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים; וַיַּחֲנוּ-שָׁם, עַל-הַמָּיִם.

אף אחד אינו טוען כי אין שום דמיון בין הפרשיות...

שים לב לסתירות המפורשות בסדר המסעות.

ואמאי,

אם חפץ אתה לדון ברצינות, עשה זאת עד הסוף.

פשטות הכתובים אינה כפירוש שכתבת.

במדבר לג

ל וַיִּסְעוּ, מֵחַשְׁמֹנָה; וַיַּחֲנוּ, בְּמֹסֵרוֹת. לא וַיִּסְעוּ, מִמֹּסֵרוֹת; וַיַּחֲנוּ, בִּבְנֵי יַעֲקָן. לב וַיִּסְעוּ, מִבְּנֵי יַעֲקָן; וַיַּחֲנוּ, בְּחֹר הַגִּדְגָּד. לג וַיִּסְעוּ, מֵחֹר הַגִּדְגָּד; וַיַּחֲנוּ, בְּיָטְבָתָה. לד וַיִּסְעוּ, מִיָּטְבָתָה; וַיַּחֲנוּ, בְּעַבְרֹנָה. לה וַיִּסְעוּ, מֵעַבְרֹנָה; וַיַּחֲנוּ, בְּעֶצְיֹן גָּבֶר. לו וַיִּסְעוּ, מֵעֶצְיֹן גָּבֶר; וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן, הִוא קָדֵשׁ. לז וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. לח וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר, עַל-פִּי יְה-וָה וַיָּמָת שָׁם: בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. לט וְאַהֲרֹן, בֶּן-שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה, בְּמֹתוֹ, בְּהֹר הָהָר. {ס} מ וַיִּשְׁמַע, הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מא וַיִּסְעוּ, מֵהֹר הָהָר; וַיַּחֲנוּ, בְּצַלְמֹנָה. מב וַיִּסְעוּ, מִצַּלְמֹנָה; וַיַּחֲנוּ, בְּפוּנֹן.

דברים י.

ו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה; שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו. ז מִשָּׁם נָסְעוּ, הַגֻּדְגֹּדָה; וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.

 הקולמוסים על הסתירה משתברים זה כאלפיים שנה. ראה זה פלא. חז"ל שחשו בכך, לא אימצו את הסברך הפשוט.

בכל מקרה בחרת לך את הסתירה הקלה ביותר לישוב.

מה עם היפוך סדר המסעות?

אתה מוכן להרים את הכפפה ולדון על כל הסתירות?

דייר,

חז"ל בהחלט שמו לב לסתירות.

אתה כותב "אפשר גם לטעון שהיו להם מסורות שבעל פה שמשלימות את התורה שבכתב". אפולוגטיקה בלע"ז

בקשר לקורח כבר נאמר ע"י האבן עזרא וכן משמע מהכתוב שהוא היה עם ה250 שערערו על הכהונה והיו עם המחתות ונידונו בשריפה באוהל מועד. פתיחת הארץ היתה רחוקה משם, במחנה ראובן באיזור אוהל דתן ואבירם שערערו על משה בעצמו והם נבלעו באדמה אבל פשט הפסוקים שקרח נשרף ולא נבלע...

לא עברתי על כל התגובות בעניין אהרון הכהן אבל זכור לי משהו על מוסרות ומוסרה שמוסרות זה שם של קובץ מקומות שכל אחד מוסרה או משו כזה, כמו "הקריות" באיזור חיפה שיש שם קריית ביאליק, קריית אתא ועוד...

ייתכן,
כבר כתבתי לעיל "החניה על מדבר סוף המתוארת בהמשך כנראה לא קשורה לקריעת הים, אלא סתם חנייה במקום חסר שם(?) על שפת הים אחרי מעשה אילים."

גם בבשלח וגם במסעי המעבר בים מתחיל בפי החירות. זה שחנו גם אחרי המעבר בים על ים סוף (במקום אחר, בצד השני) לא מוכיח כלום.
אמנם במסעי לא כתוב במפורש באיזה ים עברו, אבל אם פי החירות של שמות הוא באותו מקום כמו פי (פני) החירות של במדבר, ברור שזה ים סוף. (וכשאדם מספר על בילוי בחוף תל אביב, הרבה פעמים הוא לא אומר בפירוש על חופו של איזה ים מדובר)

למה לא?

החניה היא על חוף הים, והים הוא אותו ים...
(אני מדגיש שהחניה ההיא לא היתה במקום בו נבקע הים)

לא בחרתי את הסתירה הקלה לישוב, אלא את זו המפורסמת ביותר שכבר דברו עליה מזמן, כתבתי בכוונה קולמוסים מחקריים, דהיינו בסגנון אקדמי ומחקרי, ולא שסתם כך הרגישו בקושיה. זה מה שבאתי להגיד, שדיון רציני אינו יכול להיות בור המסתמך על בקשות שאם יש משהו שיתקנו או שיודיעו לו.