שאלה בדיקדוק

משה היקר

ברוך הבא אל הפורום!

(כדאי לקרוא באשכול העוגן "חוקת הפורום/למשתתפים חדשים" כדי להכיר את הכללים. שהרי לא היית אמור לפתוח אשכול בלי קבלת רשות כל עוד הנך חדש. אבל כשתהיה ותיק זה יהיה אחרת).

עם זאת, שאלתך מאד מעניינת, מפני שהיא מובילה לנושאים מאד חשובים.

מה יחסנו למפרשי התורה, הגמרא, המקורות בכלל?

לפי מה נקבע כינוי של מפרש לדורות?

האם יש הבדלים שניכרים בכינויים?

נפתח ברשימה קצרה:

מפרשי התורה המפורסמים הם אלו שנדפסים "על הדף" במהדורות הנפוצות. ואלו מתחלקות בעיקר לשתים. הפשוטות, שיש בהן חומש עם רש"י ולעתים עוד מפרש אחד, ובדרך כלל גם ליקוט מקוצר של  מפרשי רש"י. הסוג השני הוא מדגם "מקראות גדולות" (על שם ההוצאה הראשונה) שבה מביאים מבחר של מפרשים. קודם כל רש"י ולצידו הרמב"ן, אבן עזרא ואחרים. כל הוצאה לפי מה שהיא בוחרת להדפיס.

הוצאות הש"ס שבידנו מביאות לצד הגמרא את פירוש רש"י ובצד השני של העמוד ליקוט של תוס'. מעטים יודעים שהיו כל מיני חיבורים שנקראים "תוספות" והשם ניתן להם בהיותם תוספת על פירוש רש"י. במהדורות מאוחרות החלו להוסיף עוד מפרשים, מדורות קדומים כמו רבנו חננאל ורבנו גרשם מאור הגולה, וכן מפרשים מאוחרים יותר. אמנם את המאוחרים נהגו להדפיס בסופה של כל מסכת.

על הש"ס יש לנו גם פירושים של ראשונים כמו הרמב"ן, הרשב"א (עם ה' הידיעה כפי שציינת) ועוד אלא שברוב ההוצאות הם אינם מופיעים. והסיבה כנראה היא ניפוח גודל הכרך וגם המחיר.

אם נלקט את השמות שיש בידנו הרי הם:

רש"י
רבנו תם
ר"י בעל התוספות (כלומר רבנו יצחק)

רשב"א
רמב"ן

המאירי

ועוד ועוד.

עתה יש לשאול:

מאימתי ומהיכן מתחילים הקיצורים כמו רש"י לעומת הרשב"א ו"הרמב"ם"?

לאחר שנזהה את המקום הראשון, אולי נוכל להביע דעה מפני מה זה עם ה' הידיעה וזה בלי.

אמנם לא סיפקתי לך תשובה ישירה לשאלתך, אבל גם הבהרת הרקע חשובה.

וממילא נמצאנו עוסקים בשאלה על טיבם של מפרשים ופירושיהם ועל האופן שבו עם ישראל התרגל להתייחס אליהם. ולפי זה מן הראוי לשנות את שמו של האשכול ל"יחס עם ישראל למפרשי התורה".

ניתן לומר יותר פשוט: הה"א איננה ה' הידיעה, אלא חלק מראשי התיבות: הרמב"ם - ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'יימון. במקומות מסויימים כינו את החכם "הרב", ובמקומו של רש"י כינום "רבי", או "רבינו" (רבינו גרשום; רבינו תם). והנוטריקון בהתאם.