'מרד המוסר בישיבות ליטא'

בספר 'ישיבות ליטא - פרקי זכרונות' בעריכת עמנואל אטקס ושלמה טיקוצ'ינסקי,
מופיעים זכרונותיו של ר' ירוחם ורהפטיג, תחת הכותרת 'מרד המוסר בישיבת טלז'.
בפתיחת הדברים נאמר כי הם לקוחים מהקדמת ספרו של ר' ירוחם, 'שלמי ירוחם'.

בין הדברים מופיע תיאור של תגרה אלימה למדי במסגרת אותו 'מרד', הנה:





והנה כאשר יחזה המעיין בהקדמת 'שלמי ירוחם' המצוי ב'היברובוקס', כל הקטע הזה מופיע בצורה שונה לגמרי, מתונה ומרוסנת, וללא כל הארועים הקשים המתוארים כאן.

מה פשר הדבר? האם היתה מהדורה קמא אחרת של 'שלמי ירוחם' בה הופיעו הדברים המצוטטים ב'ישיבות ליטא', ובמהדורה אחרת נמלך המחבר לעדן ו'לשפץ' את הדברים? או אולי היה לפני העורכים כתב ידו של המחבר? עכ"פ, לאפשרויות אלה אין זכר כאמור בפתיח, בו נאמר בפשטות כי 'פרק הזכרונות המובא כאן לקוח מתוך הקדמת ספרו שלמי ירוחם ירושלים תש"א'.
 כל שאר הדברים עד כמה שבדקתי זהים למופיע ב'ישיבות ליטא'.

נבקש את העורכים הנכבדים המצויים כאן לפשר עבורנו פשר דבר.

זה לא "המון" חומר, אבל זה "כל" החומר. החל מעמוד 269 - כמו שתוקן הקישור, ועד עמ' 276.
בברכה.

שו"ר שהסיפור שהובא בראשית ה'אשכול' מובא שם בעמ' 272.

תוקן על ידי תלמידים ב- 16/08/2012 18:06:30

לאחרונה היו אשכולות בכמה פורמים סגורים ופתוחים (בפורום אוצר החכמה) שר' יואל כהן הי"ו ה'חוזר' המפורסם מליובאוויטש, שעד גיל 20 התגורר בתל אביב מקום מגורו של ר' ירוחם, שציטט משהו בשם ר' ירוחם (על מצב לומדי הישיבות) בלי להזכיר את שמו. קצת זלזל בו, דבריו שאמר רי"כ לא נמצאו בספריו שבדפוס וכולם תמהו מאיפה זה.

תלמידיו שאלו את רי"כ מאיפה לקח דבריו. וכה כתבו:

שאלנו את הרי"כ ויען כך:

אכן כוונתו לר' ירוחם ורהפטיג שהיה גר בתל אביב באותו בנין עם ר' בערל גאנזבורג. אבל כוונתו להקדמה שכתב לחלק השני של ספרו, שם אכן כתב כדברים הללו, אבל בעצת הרב מפונוביז' לא הדפיס את ההקדמה ההיא.


רי"כ הינו אדם אמין ביותר ובעל זכרון מופלא ביותר בלי שיש לפקפק עליו, וממילא נראה אם בצעירתו ראה את ההקדמה שהסתובבה בת"א הרי הקדמה זו הגיעה לידי ר' דוב כ"ץ ואולי שם מובאת הגירסא החריפה.

(אני מקוה שדברי רי"כ לא יהיו פה מרכז הדיון רק באתי לעזור לידידי לפתוח לו פתח בחידה זו)

תוקן על ידי אתנחתא ב- 16/08/2012 18:34:32

ממעמקים,

אכן הבחנת בדבר מעניין. אולם ברשותי גם ה"מהדורה קמא"  של "ישיבות ליטא" שיצא לאור שנים רבות קודם, בשנת תשמ"ט כלקט מקורות מצולמים ורק ע"י אחד העורכים, הפרופ' אטקס בשם "מוסד הישיבה" ושם בעמ' 273 מופיע צילום ההקדמה של ה"שלמי ירוחם" שכן כולל את הקטע המובא ב"ישיבות ליטא". מכיוון שמדובר באותה מהדורה של ה"שלמי ירוחם", משנת תש"א (דף השער זהה ב"מוסד הישיבה" וב"היברובוקס") מן ההכרח לומר שהמחבר התחרט (בעצמו או שמישהו ממקורביו עורר אותו) על פרסום הקטע והשמיטו והמשיך בהדפסת אותה מהדורה עכ"פ באותה שנה, ללא הקטע.

מידע נוסף נמצא בספר אחד בדורו על הרב מפונביז' בחלק א' שנגנז. ונדון כאן
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2890774&forum_id=19616

כמדומני שבספר מוולוז'ין ועד ירושלים ישנו סיפור על מרד שהיה בין התלמידים לראשי הישיבה, ולזכרוני כותב הפשקווילים היה לא אחר מאשר ח"נ ביאליק, לימים סופר מוכשר

[אני מתחרט ששרבבתי פה את שמו רי"כ, הלך ספרן לאתר המתנגדי וכתב דברים בגנאי של רי"כ וחשד בו כאילו המציא דברים, שאכול להעיד שכלל לא שייך שרי"כ המציא דברים, ואם אמר שראה הקדמה בכת"י וראה שם ממש זה אמת ויציב. וזה ברור למי שמכיר את האיש ואת שיחו. ולא התקרר דעתו אלא היה צריך להזכיר אד-הומנים נגד רי"כ על פרשת הטעות במשיחיות דבר שלא לענין כלל, אך למה לא? מצא להתקיף אותו של לענין]

[ אם מתוך כך אתנחתא אכן מקבל כפשוטה ומכריז על  ה"טעות במשיחיות", דיינו ... ]

[ יחד עם זאת קיבל הח"מ את עיקר הערתו של אתנחתא ושוב מחק שם את הודעתו כולה ]

אכן, כפי שכתב ספרן, הרב וורהפטיג צינזר במהדו"ב את סיפוריו.