מה הבעיה של עצכח?

אפרים

אני נמצא בפורום פחות מבעבר.

ממילא אני קורא מעט מאד אשכולות. וגם אם אני משתתף באחד, איני נשאר למרות רצוני לעקוב ולתרום.

איני יודע לומר אם הדיונים הם ברמה נמוכה או לא.

מה שאני כן יכול לומר הוא מה שכתבתי בעבר:

תרום והעלה את הרמה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

1. זה לא פלפול.
2. ברור שצריך לדעת, אבל אם לא משתמשים בכלים שרלוונטיים לבירור השאלה הזו, זה מייגע ומיותר בעיני.
בערך כמו לנסות ללמוד את חוקי ניוטון על בסיס שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, במקום על בסיס וקטורים.
בעצם זו לא דוגמא הכי טובה, אבל אני מקוה שהרעיון מובן.

נמחקו הערות אישיות שאינן תורמות לדיון (כולל הבעת התקוה שמשתתף פלוני יחזור בתשובה) 

אישציפור,1. אוקיי אם זה לא פילפול אז מה זה כן?

2.הרעיון בהחלט מובן.אשמח אם תפתח אשכול  ותציע את הכלים הרלוונטיים 

הערות על הרמה.  אילו היינו עוסקים במפעל מו''לות, הרי שששאלת רמת הדיונים הייתה קרדינלית. אבל מכיוון שמטרתינו היא לספק פלטפורמה לדיונים, הרי שיש מקום לאפשר גם דיונים ברמה שאינה אופטימלית. קיומם של דיונים מליגה ד' אינה מונעת באופן תיאורטי את קיומם המקביל של דיונים ברמה גבוהה. כמו כן, ניתן גם לקיים מונולוגים (דה פקטו) ברמה גבוהה כאשר משתתפי השיח אינם כשירים או רוצים להשתתף בשיח. לפורומינו יש מספיק קוראים פסיבים המצדיקים את המאמץ המונולוגי. בעיני הבשר הטרוטות שלי ישנה בעיה והיא שחלק גדול ממשתתפי הדיונים, כולל נכבדים וותיקים (כולל חברי הנהלה), אינם יודעים  יכולים או רוצים לנהל דיון ממוקד וחוטאים בהסטתו לכל מיני כיוונים שאין בהם בכדי לקדם את הדיון ואף מזיקים להתפתחותו. אבל הבעיה הקרדינלית של הפורום הינה הדחף המסיונרי הבלתי נשלט ונכבש של חלק נכבד ממשתתפיו(משני עברי המסדרון) להטיף ולשכנע את בני ובנות שיחם - מה שפוגע בדיון העניני.  יש כאן הרבה אנשים ונשים  שבמקום to rest their case ולתת לציבור הקוראים (הנוכחי או העתידי) לשפוט את טיעוניהם מגלים סימני מצוקה נפשית נוכח העובדה שבן שיחם אינו מסיק את אותן המסקנות - ומכאן הגלישה לירידות אישיות.  לצערי הרב - דווקא הכותבים בעלי הרמה הגבוהה מגלים (ואולי בצדק) סימני תסכול מסוג זה. 

עצכח,
אין ספק שמותר לנהל כאן דיונים מליגה ד' , עם זאת נראה לי שמותר למשתתפים להעיר על כך שדיונים כאלו מחטיאים בעינהם את המטרה י.

אפרים,
1. זה בעיקר ענין של הבנה והגדרות קונספטואלית נכונות.
2.  אלו דברים שא"א לגמרי להעביר (ונידון קצת למה באשכול על דרך עץ החיים שהיה כאן לפני כשנה שנתיים) , אלא לחכם המבין מדעתו.
     לכן יותר נכון לדון במה שמסביב, כדי שהדבר יתאפשר לחכמים מהסוג הנ"ל.
               

אלא אם יש באמתחתו של מאן דהוא הצעה קונקרטית וישימה להעלאת הרמה (למעט ההצעה לנעול את הפורום לכותבים מורשים - הצעה שנדחתה ותדחה) מה עניין יש לדון ברמת הפורום? 

ודאי שמותר לדון על הפורום כתופעה, ולאפיינו אבל לענ''ד מוטב לעשות זאת מחוץ לפורום שכן איננו דנים ביופיינו או על גודל חכמתנו. 

תוקן על ידי עצכח ב- 23/08/2012 16:20:40

היות והאשכול גלד לזה - אצ"פ כתב: יש הסבורים שהאדם בא לעולם כדי לשנות ולהשפיע טובה בו , ו/או לחשוף את צלם הא-להים שבו.
ולא להתחקות כל חייו אחרי פרוטונים גורי יקום , מאובנים, או כתבי יד עתיקים. (הגם שאצל חלק מבני האדם זו עשויה להיות הדרך היחודית שלהם לגלות את הצלם הטמון בהם)

הערה צדדית – היה מי מגדולי היהדות שחשב ש(לפחות ברובד מסויים) אדם בא (לפחות גם) כדי להתחקות אחרי פרוטונים. דא עקא שהוא היה לפני "היות" הפרוטון ודיבר על גלגלים וכו'.

ואגב דיונים ליגה ד שהוזכרו  – בעבר הדיונים התמקדו פחות בנושאי בסיס האמונה ולכן היו פוריים יותר. קשה להניח שיש לוותיקים תשובות ממוקדות יותר לפי הנחות היסוד של ייתכן.

הירבוע שלי נחנק מצחוק
1) האשכול האמור של שיבואליו היה ראוי ביותר לשימור ונמחק בטעות. ע''כ עמלתי לשחזרו וב''ה שעלתה בידי.
2) לא ראיתי מה לשון הערצה מצאת? באם מעכ''ת רוצה שנעצים את הדימוי העצמי שלו על ידי מחמאות דומות יתן לנו את הניק הראשי שלו ולא את הניק המיועד להערות מסוג זה ונעשה את המיטב את אשר ביכולתנו. 
3) אבל באם בהערצה עסקינן, הרי שאין לי בעיה להצהיר בריש גלי כי שיבולאיו הוא אחד הכותבים האיכותיים המוכשרים והידענים שבפורום ותהיה עמדתי אשר תהיה באשר לתוכן כתיבתו באשכול זה או אחר הרי שעצם השתתפותו בדיון היא חיובית ביותר ומקדמת את הפורום לעבר המטרה שההנהלה הועידה לו - דהיינו דיון מעמיק. כאמור, באם אדוני לא מסכים עם מטרת פורומינו הרי שהוא רשאי להקים פורום מתחרה וכולנו נשגר לו ברכה ממקום מושבנו. 
4) למרות האמור, ושיבואליו יאשר זאת אם בשמחה או מתוך עצב, הוא מעולם לא קיבל ולא יקבל הנחות בפורום זה על עבירות סגנון, ואשכולות מושקעים שלו נמחקו באופן גורף  למרות תוכנם האיכותי אך ורק משום שהוא עבר על חוקת הפורום. הייתי מרחיק לכת ואומר כי מידת הדין הופעלה נגדו באופן כמעט לא מידתי ועמו הסליחה. עכ''פ הערצה אובססיבית לא מצאנו כאן.  

עצכח זל

ברוך הבא לפורום!

ויישר כוח על חוש ההומור בבחירת הניק החדש.

הדברים הבאים מיועדים לך ולכולם:

כבר חשבתי לפתוח אשכול ולקרוא לו "הבעיות של עצכחניקים".

הנושא של האשכול היה אמור להיות: רגישות גבוהה מדי אצל כותבים.

או: נטיה להעלב.

וכו' וכו'.

מי שמאמין באמת של עצמו, מה לו ולכך שאחרים אינם מסכימים איתו?

אני יכול להצהיר על עצמי שמאז אני משתתף כאן יש לי אג'נדה. רק שבעיני היא אג'נדה טובה. להפיץ אמת - ותורה. כי בעיני הן זהות.

כל מה שמקדם את האג'נדה הזו ברוך יהיה.

אם חולקים עלי, זה לא כואב לי? כן. אבל אני משתדל למנוע מזה להפריע לי בכתיבה. ואם אני רוצה להגיב בכעס או בתיסכול, אני כותב ומוחק. ולא שולח.

חלק מן המחוייבות של השתתפות בפורום הזה, או כזה, או באנושות בכלל, הוא להיות מסוגל להפריד בין דעותי האישיות וזה שהן משקפות את האמת של ה', לבין מוכנותם ויכולתם של אחרים להבין זאת ולהסכים לזאת.

אולי זה בגלל שיש לי חשיבה ספקנית, אבל אני מבין שניתן להסתכל על מה שאני חושב מבחוץ ולסבור שאני טועה.

אז גם אם חולקים עלי, או על המתודה שלי, או עלי אישית, אני נאלץ לקבל זאת באהבה.

ולהמשיך לכתוב כמקודם.

עד כמה שאני מבין, זוהי מה שניתן לכנות המתודולוגיה שלנו, של עצור, וזו כוונתו של מנהלנו. במידה שאנו מצליחים לשמור עליה, נוח ונעים כאן. או להפך.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");